שאלה חשובה- משרון

[sharonlk]

שאלה חשובה- משרון

האם מישהו מכיר את מושג "ההימנעות"? אחרי טראומה של התקלחות כפייתית אני נמנעת ממקלחות, אני לא מסוגלת להתקלח ומצבי מאוד קשה. מישהו מכיר את הטראומה הזאת? למישהו יש טראומה ממקלחות כמוני? בשל כך אני לא יוצאת מהבית כמעט שלא לדבר על החורף שעושה את המקלחות להרבה יותר קשות. מישהו יודע על מה אני מדברת? אני סובלת סבל גדול, אני מלוכלכת ומגעילה וסגורה בבית. שרון

 

[עמית_]

היי שרון - עמית ../images/Emo8.gif

קודם כל, תודה על ההודעות הקודמות, ראיתי ששאלת לשלומי ושאלת איפה אני. לעצם שאלתך - מכיר גם מכיר!

היה לי את הבעיה הזו בעבר. גם היום מקלחת עושה לי רע, ואני מתקלח רק כשאני חייב, כלומר רק אם אני יוצא מהבית. אם אני נשאר בבית (וזה המצב רוב הזמן, לצערי) אני ממעט להתרחץ- פעם ביומיים-שלושה. שתבינו גם לא להתרחץ ולהיות מסריח זה לא דבר נעים בכלל, אך ההתמודדות עם רחצה גורמת לי לחרדה מיידית, וגם לחרדה "מצטברת". אעפ"כ, אני רוצה לציין שבזמן האחרון, דווקא בתחום של הניקיון, יש שיפור ניכר. כך לדוגמא, אני ... - כבר לא מנקה בכלל חפצים ובגדים (במטליות לחות לתינוק) - לא עושה 4 אמבטיות ביום, כל אחת שעה לפחות (אחת עד שתיים מקסימום ביום, רבע שעה - מהיר לא?) - לא חוזר על רחיצת הידיים עשרות ומאות פעמים כל פעם (אבל כן רוחץ ידיים עשרות פעמים פעמים ביום - כל פעם כמה שניות). - פחות מטריד אותי לגעת בדברים מסויימים שבעבר הטריפו אותי. אני לא נוטל תרופות בזמן האחרון (בעבר כן). שרון, אנחנו אחים לצרה...

 

[melodynoa]

סתם שונאת להתקלח ../images/Emo124.gif

כפי שכבר קראתם את הודעותי, אני לא סובלת משוםם תסמונת כפייתית, אלא סתם חרדה חברתית. מעבר לזה, אני יכולה לדווח שאני חושבת שאני היחידה בעולם שפשוט שונאת להתקלח, ולא שאני לא עושה את זה כל יום, אבל עם הרבה מאמץ להרים את עצמי, זה עולה לי בהרבה עצבים: כל הקטע הזה של להתפשט, להתרטב, פתאום אין מים חמים, או שהזרם חלש, במיוחד בחורף, אח"כ למות מקור, להתיר קשרים בשיער שעה, אח"כ קשה להתלבש כי הבגדים נדבקים....איכס!!! נכון, זה גם מגעיל שהשיער נהיה שמנוני. אני רק יכולה להגיד, שאני לפעמים מגיעה לרמת עצבים כל כך גבוהה במקלחת מהדברים הנ"ל, שזה יכול להגיע לצרחות ודמעות. אני לא בחורה מטונפת ולא מסריחה, אני משתדלת לטפח את עצמי, מבינה את המשמעות של להתקלח ולהיות נקי, במיוחד לבחורה, ואני ממש בעד, אבל פשוט שונאת! יש עוד מישהו כזה??? כל הדברים חלק מהאנשים אוהבים וחלק שלא, כמו ים, לימודים, עבודה, מחשבים, אומנות, סרטים, קריאה, כלבים, אנשים, אלכוהול, סמים, אבל להתקלח??? יש עוד מישהו שלא אוהב, ולא כתוצאה מכפייתיות???

 

[עמית_]

הלו! סמים?

זה לא חינוכי

 

[החניכיים של חומי]

טוב סליחה...../images/Emo8.gif

נחליף את זה ב: בנים...

 

[melodynoa]

אל תתייחסו לחניכיים של חומי...

 

[עמית_]

את גם מפורום "רפואת שיניים"?

סליחה, הייתי חייב...

 

[תואר חוזרת]

חוץ מזה סמים ותרופות זה קצר למוח

כשהייתי יוצאת לבלות תמיד אהבתי " לדפוק ת´ראש "עם כמה בירות אבל עכשיו כשאני לוקחת ציפרמיל אני כבר יצאת ילבלת בערך 5 פעמים ולא נגעתי בבירה ולא בשום אלכוהול שתיתי מילק שיק גם טעים וגם כן יותר בריא, רק שתדעו לכם כולם כאן שתרופות ואלכוהול שתרופות ואלכוהול זה ממש קצר אטומי למוח זה מסוכן תימנעו מזה, שלא לדבר על סמים: והנה דוגמא בשנת 97 היתי מאושפזת והיה מאושפז איתי בחור צעיר שעבר משבר דיכאוני והיתחברנו ממש כידידים טובים מדיי פעם היינו הולכים לטייל בים שהיה ´קרוב לבית חולים,והוא היה מעשן גראס ככה במשך שבוע אין לי מושג מאיפה הוא השיג את זה יום אחד ראיתי כמה שהוא "נגמר" מהגראס הזה והילשנתי עליו כמ ואיזה סמויה לאחות ולרופאים שם באישפוז וזה ממש לא שאני מלשנית רק רציתי את טובתו אז תיזהו מסמים במיוחד. יום מקסים ויום הכי בעולם אוהבת- מיקי

 

[הבוקר שאחרי]

סתם מסקרנות

חוף הים הוא חלק מבית החולים או שזו מין "מחלקה פתוחה" כזו?

 

[תואר חוזרת]

לבוקר שאחרי- זה פשוט הולך ככה../images/Emo3.gif

אני למשל אושפזתי בבית חולים רגיל המחלקה הפסיכיאטרית , עכשיו יש צבים שלחולים מסויימים שלא נוטלים את התרופות או לא מיתנהגים יפה או מסוכנים ליברוח כשנותנים להם חופש אז לי כן היו יציואות חופשי הייתי אפילו יוצאת לבלות עם חברה וחותמת על שעה מסויימת שאני חוזרת ומתחייבת לחזור בשעה שניקבעה לי. וחוף הים היה קרוב מאוד לבית חולים 5 דקות ברגל ם ומטבעי אני מזל סרטן אוהבת מאוד מים וים את כל השירים9 שלי כמעט כתבתי בים עוד מילדות ונעורים קשים.כך שהייתי הולכת כמעט כל יום לשעתיים לאחר ארוחת צהריים לים, כלומר אם היה פאב קרוב לבית חולים יכולתי גם כן ללכת לשם, זה לא חלק מבהית חולים זה כל אחד בניפרד. אם יהיו לך עוד שאלות אשמח לענות לך נשמה. אוהבת - מיקי נ. ב - נעים מאוד אני יודעת שאתה או את חדשים כאן נכון? ביי עד לאושר הבא.וקוראים לי מיקי

 

[הבוקר שאחרי]

אהה אוקי

אני מכיר את הסידור... אם כי לזכותי יאמר שבעברי מספר בריחות וכל מני עניינים אחרים (שאת רובם אני לא ממש זוכר). אבל בקשר לאישורים האלה יש לי סיפור קטן. מי שהיה מותר לו לצאת מבה"ח היה (בסופו של דבר) מקבל בכל פעם טופס כזה עם חתימות ואישורים כדי שהשומרים בשער הראשי יתנו לו לצאת ולחזור. עכשיו, מסיבות כאלה ואחרות הייתי הולך מדי פעם בבית חולים כדי לעשות משהו בשביל הצוות - ופעם אחת שלחו אותי לצלם אישורים כאלה. אז כמובן שצילמתי כמה אישורים בשבילי והחבאתי אותם מתחת לבגדים, ובהזמנות המתאימה שמתי אותם מתחת לדופן של אחת המגירות שלי (היתה לי מגירה שיכולתי להרים את "הפורמייקה" של הדופן התחתונה שלה). מפה לשם הייתי צריך רק לשים לב לסיגנון של אישורים וחתימות ואז הכנתי לי אישור כזה מבעוד מועד. אני לא זוכר כמה זמן הוא שכב שם מתחת למגירה, אבל יום אחד הוצאתי אותו משם והלכתי. עד לשער הראשי יכולתי להגיע בכל מני דרכים אבל שם, בעיקר בגלל שהיכרו אותי, זה היה בעייתי. הראיתי את האישור והשומר טלפן לאחראים אבל בסופו של דבר נתן לי לצאת. אחרי 100 מטרים בערך כשכבר הלכתי בכביש הראשי שמתי לב שהוא רץ אחרי. כנראה שטלפנו אליו בחזרה ואמרו לו שמשהו כאן מסריח. לא יכולתי לברוח כי זה היה הופך את זה לשקוף אז פשוט המשכתי ללכת. כשהוא הגיע אלי הוא ביקש שאני אחזור איתו (בכל זאת, היינו על כביש ראשי עם מכוניות מסביב). אני לא זוכר מה בדיוק אמרתי לו אבל הראיתי לו שוב את האישור ובילבלתי אותו קצת, והוא עזב אותי. עד שהוא חזר לעמדה שלו אני כבר הייתי רחוק משם.

 

[תואר חוזרת]

בוקר- אתה מתוחכם לאאלה אה?../images/Emo8.gif../images/Emo6.gif

ככה לזייף אישורים ולהבריז אה? מתוחכם לאאלה אח יקר, ב קיצור אני לא היית י עושה את זה כי אני פחדנית מטיבעי ולא לוקחת כאלו סיכונים (רק לינטול כמול של 60 קלונקס לפני חודש כמעט לא פחדתי הייתי "מאוד "גיבורה) בקיצור היו מכירים גם כן אותי שלושה חודשים הייתי שם אנורקסייה דיכאון ופחדים וחרדות ועוד כל מיניי דברים והשלכות כתוצאה מבהלה לקראת סוף השירות הצבאי שלי. אאבל אהבו אותי והתרגלו אליי, גם החולים היו איתי תמיד לצידי יום אחד עשו החולים הפגנה שיתנו לי לצאת לשבת הביתה כי לא הסכמתי לאכול ולקחת ויטמינים אז כולם היו בעדגי , אפילו את האחיות הייתי מצחיקה לפעמים קר כשהן היו פסד´ר איתי כי יש להם קטעים מסריחים ועקרונות שרק אלוהים יכול לעמוד בהם. שיגעתי שם את כולם בקיצור. ובקשר לאישורים אני לא הייתי מקבלת פתק ידני אלא רק חותמת במשרד במחלקה ועפה משם אף שומר לא היה מדבר איתי כי ידעו שאני לא ילדה רעה. תמיד הייתי טובה כזו עם אצבע בפה זה עשה רושם של ממי של חולה. רק קטעים היו שפ לפעמים למשל כשלא לקחתי כדוריי שינה והייתי אומרת שלקחתי א זלא הייתי נירדמת וקובעת עם חבר ה שיבואו מאוחר כשכולם ישנים, והיינו יושבים בחוץ מעשנים סיגריות או שומעים מוסיקה במועדון וככה מריצים צחוקים עד הבוקר. באיזה בית חולים ומחלקה היית ? ולמה בכלל אישפזו אותך ממה אתה סובל ? נ.ב- אתה יודע מה זה תסמונת טוראט מה שיש לי? טיקים וכל זה? יאאלה תן לי בתשובה אחי אוהבת - מיקי

 

[הבוקר שאחרי]

את אמרת...

אני אומר שעם כל כך הרבה שעות פנויות... למה כבר אפשר לצפות. אגב, בגלל בריחה אחרת שלי (הפעם עם טופס אותנטי שהשגתי במרמה) משרד הבריאות הקים מן איזו ועדה פנימית כזו (בחיי) שקבעה שחסל סדר יציאות מבית החולים הזה. אני לא יודע אם זה עדיין בתוקף (עבר מאז כבר יותר מחצי עשור) - אבל אחרי זה הצוות "סימפט" אותי עוד פחות. למה? כי הרופאים חשבו שבכל זאת צריך לאפשר יציאות, אז בכל פעם שמישהו רצה לצאת, היו חייבים לשחרר אותו מבית החולים - סיום אשפוז - וכמה שעות אח"כ (או כמה ימים, תלוי מתי הוא חזר) לקבל אותו שוב לבית החולים - התחלת אישפוז. וכל זה כדי לעקוף את החלטת הועדה

זה הוסיף כמובן הרבה עבודה למי שצריך לטפל בזה... אבל לפחות הרגשתי שהשארתי את חותמי

נ.ב. יש למטה הודעה שלי (שלום לכולם) עם קצת יותר פרטים.

 

[תואר חוזרת]

בוקר חבר יקר- קראתי את ההודעה שלך

בנושא "שלום לכולם" ה קראתי והרגשתי את כאבך ממש כמוני רק שלי יש תסמונת טוראט ולא ענית לי אם אתה יודע מה זה או לא.מאוד כאב לי לשמוע עד כמה אתה לבד (כמעט כמוני) למרות שאני מבלה ויוצאת ונהניית רוב הזמן אבל תמיד אני עם כולם אבל בעצם לבד ,והזדהתיתי עם העובדה שזה הפך להיות חלק מהחיים שלך בדיוק כמו סינדום הטוראט שלי.ככה אני חייה דיוק כמוך כמעט. ותופסתץ ממך ומאנשים שלומדים לחיות בצורה הכי טובה עם המיגבלות שלהם כי אין ברירה אחרת. תמשיך כמו שאתה ותמיד תשתדל לראות את האור. אוהבת אותך אח יקר שלי- מיקי

 

[הבוקר שאחרי]

לא מכיר

פעם ראיתי תכנית בטלויזיה על מישהו שלא יכול לשלוט על תנועות הגוף שלו ועל מה שהוא אומר, ויש לו גם איזו תסמונת, אבל לא נראה לי שזה מה שיש לך, לא?

 

[תואר חוזרת]

בוקר- זה בדיוק מה שיש לי אני רוצה

להביא קישור לכאן ואני לא יודעת איך ,אז תשלח לי אימייל ואנ ייחזיר לך את הפורום שלי על התסמונת טוראט ביי נשמה אוהבת - מיקי

 

[הבוקר שאחרי]

כן ולא

גם אצלי מקלחת זה סיפור - אני חייב לסבן כל חלק בגוף ולהגיע לרמת ניקיון נאותה. כך גם לגבי חפיפת השיער - ורק לפני כמה חודשים פיתחתי לעצמי טכניקת חפיפה שמבטיחה ניקיון מצד אחד, ומינימום קשרים מצד שני. אבל... אני מאד אוהב להתקלח. ראשית כל, אני לא עושה יותר מדי. תודה רבה (באמת) למדינה על דמי אבטלה נדיבים ולאורך זמן - ועד תחילת הלימודים באוניברסיטה (במרץ) אני כל כך פנוי, שאני שמח שיש לי משהו לעשות. שנית, אני שונא להיות מלוכלך, ומאד אוהב להיות נקי. שלישית, המים החמים ממש משחררים...! אני תמיד הוזה במקלחת, חולם בהקיץ וכולי, ולאחר המקלחת אני מרגיש שהרבה, ממש הרבה אנרגיות השתחררו. אם כי... מה שאני הכי שונא לעשות - זה מקלחת כפולה. נאמר שהתקלחתי, ועכשיו אני כולי נקי ורענן ומריח טוב ועם בגדים נקיים מהכביסה, ואז אני הולך לאנשהוא, ומעשנים שם - ואני שונא שיש לי ריח של סיגריות בשיער! ועם שיער ארוך, זה ריח שנצמד! אז מה לעשות, כשאני חוזר? מה, לעשות עוד מקלחת (לא חשוב שכבר צריך להדליק בוילר)? כל ההשקעה הזו שוב, מההתחלה? ואם לא, אז מה, לטמא את המצעים הרכים שלי בגופי ושערי מדיפי ריח הסיגריות? הרי למחרת אני אאלץ להחליף גם את המצעים... בסופו של דבר אני לא מתקלח, וגם לא מחליף את המצעים. בדרך כלל אני גם כל כך עייף (ובמקרים לא רבים בעברי - שיכור או מסטול) שלמרות שאני נגעל מעצמי, אני לא מסוגל להוציא את עצמי מהמיטה אחרי שהתרסקתי לתוכה...

 

[2 Koma]

אחוות המסריחים.../images/Emo136.gif../images/Emo3.gif../images/Emo8.gif

אני בעקרון אוהבת להתקלח וכמה שיותר אבל אני פשוט "עצלנית כרונית". אני כמו שרון, מסתובבת מלוכלכת ומסריחה, עם אותם בגדים וזה מכניס אותי לדיכאון, כי גם לי אין כוח כמוך לעבור את כל הסיפור של האמבטיה. הקטע הוא כבר להיכנס לאמבטיה ולפתוח את המים. אז את יודעת שאין דרך חזרה. בקשר לבעיות המעצבנות של להתקלח, יש כמה דברים שאפשר לעשות בשביל למנוע או להפחית אותן: לשים בוילר בחורף לאיזה שעתיים שיהיו לך מלא מים רותחים. להתפשט זה דווקא כיפי לדעתי כי הבגדים מסריחים ומחניקים ואז את כאילו משילה מעליך את הליכלוך וחוץ מזה זאת תמיד הזדמנות להסתכל במראה ולהתחיל לקלל את עצמך, את מקדונלדס,ואת כל העולם על הקילוגרים העודפים/הבטן הרפויה, או מה שזה יהיה .

בקשר לזרמים- בואי נגיד שיש לי כמה "בני משפחה" אם אפשר לקרוא להם ככה לא סימפטיים שבכוונה פותחים את המים במטבח מיליון פעם בדקה ואז הזרם משתנה וזה מעצבן אותי מאוד. הפיתרון: לסגור את המים, להתעטף במגבת, ללכת למטבח, לקחת את הכלי החד הקרוב ולפצוע אנושות את המתעלל. טוב, אני צוחקת כמובן. בקשר לזה אין הרבה מה לעשות. תדמייני שאת בג´קוזי עם זרמים לא קבועים.

קשרים: מכירה, יודעת,חוויתי ובקיצור זוועה! או שאת תולשת את כל השיער בקריזה עם המברשת או שפשוט תשימי קרם לחות. וטונה. זה יסדר לך את הקשרים. אבל לא את המגע השומני בידים אחרי זה. בגדים נדבקים: תתנגבי טוב ואז הם פשוט לא ידבקו. מקווה שעזרתי לך והמקלחת הבאה שלך תיהיה יותר קלה. או שתמיד יש את האופציה לפתוח אופנה חדשה שהצרפתיים המציאו במאה שעברה: לא להתקלח, לשים הרבה בושם ודיאודרנט ולהרוג אנשים עם הריח.

אבל בגלל ששתינו בחורות מושכות וסקסיות להפליא אנחנו יודעת שזה לא אפשרי...

 

[2 Koma]

אהה ונזכרתי במשהו....

תעשי מהאמבטיה כיף! אם זאת אמבטיה אז זה כיף ישר. אם זאת מקלחת תיקחי ספוג רך ונעים ותעשי מה שאני עושה:תשפשפי את כל הגוף, בעיקר איפה שאת מרגישה שמגרד לך, כי זה יעשה שלוש פעילויות:קודם זה ירגיע את הגירוד. אחר כך יעשה מסג´ נעים ואחר כך ימריץ את הדם ויוריד שכבת תאי עור מלוכלכים או מתים. את יכולה לשיר, זה ממש עוזר! למרות הפנטזיה שלי להיות ויטני יוסטון לצערי אני רחוקה מזה, אז אני שרה בשקט בשביל לא לעשות פאדיחות. הקטע הכי כיפי הוא להסתכל במראה (במידה ויש כזאת) ולעשות "פסלים" עם השיער. (במידה ויש לך שיער ארוך או באורך ממוצע). תאמיני לי שאחרי כל זה ועוד ההרגשה זאת נקייה ומריחה טוב את תרגישי שאת שונאת להתקלח, אז אני אוותר סופית.

 

[סיזיפוס]

גם

לי יש חרדה חברתית. מה עושים עם זה?