תשובה ל paradan
שוב שלום. ראשית אתה כן מזלזל בחובשים הצבאיים שאתה טוען שמתנדבי הנוער יותר מיומנים מהם. אני לא מזלזל במער"ים אלא רק רוצה להעמיד את הדברים על אשורם. ההקבלה לדעתי אמורה להיות בין החובש הקרבי לבין נהג האמבולנס ולא לבין המע"ר. כל דבר אחר העליב אותי כחובש צבאי. (ולא אכנס שוב לאותו ויכוח) ולענייננו אולי תספר לי באמת על מה עוד עושה המע"ר במד"א? חוץ מהממדים, החמצן והטופסולוגיה (Don't get me wrong.חשובים מאוד! אך יש קצת יותר מזה) שנית, אינני מסוגל להעלות בדעתי כיצד אתה מדבר בכזה בטחון וזלזול על הקורס הצבאי רק על סמך שמועות (שיכולות להיות סוביקטיביות), מבלי שעברת את הקורס ומבלי שעבדת עם חובשים צבאיים?? איך אתה יודע שיש הבדל גדול בין מה שתיארתי לבין מה שקורה בפועל? אתה בהחלט צודק בכך שבית הספר לרפואה צבאית מכשיר כמות על פני איכות. זו עובדה ידועה ואין על כך ויכוח. מה לעשות, זו מערכת צבאית מסורבלת, לא איזושהי אוטופיה.כנ"ל גם לגבי המדריכים-אילוצי מערכת. אבל אני בטוח שגם בפקולטה למקצועות הבריאות בבן גוריון יש טובים יותר וטובים פחות ואפילו יש מצטיינים. זהו טבעה של כל חברה נורמלית. לגבי הצפיה ששוה לנסיון ששווה ליכולת ששווה לנסיון ועוד ועוד....דבר אחד לי אליך. בויכוח אינטליגנטי לא מנומס לקבוע שעמדתך היא עובדה ואין עליה עוררין....בין אם זה מקובל על הצד השני או לא. (שים לב שגם חלק מהדברים הופנו לשרון ולא רלוונטים להתכתבותנו הקודמת) אולי זה נכון לגבי השתלמויות פרמדיקים ששם אני באמת מאמין משתפים את המשתלם באבחנה, בפיענוח ובאופציות הטיפול. לא זכור לי ששואלים את המע"ר המתנדב איזו תרופה הוא מעדיף לתת קודם אטרופין או אדרנלין ובאיזה דרגה הבלוק לדעתו? אכן, ברפואה הנסיון יקר ונסיון צוברים בכך שמנסים דברים ולא רק שרואים איך אחרים מנסים. לסיום בנוגע להתוויות קרבונט וידע עיוני. יש דבר שנקרא בצבא הבנה מערכתית ולא מתייחס לרפואה דווקא. כדאי שכל דרגה ברפואת החירום תדע את פעולתה של זו מעליה ותחתיה. החובשים בצבא לא שקועים רק בסכימה הצרה אלא לומדים ונבחנים גם על התרופות וההתוויות לכל מקרה גם אם הם לא רשאים לתת אותן. האם מע"ר ידע למהול פלאקון בצורה מדוייקת? (או שעלי להתחיל בשאלה אם הוא מכיר את המושג פלאקון?) בייי נ.ב אני מנחש שאתה עתודאי לרפואת חירום (באמת, תקן אותי אם טעיתי). אולי כשתתחיל את שירותך הצבאי ותבין עד כמה הפארמדיק מנוטרל ללא החובשים שלצידו תזכר בי.
שוב שלום. ראשית אתה כן מזלזל בחובשים הצבאיים שאתה טוען שמתנדבי הנוער יותר מיומנים מהם. אני לא מזלזל במער"ים אלא רק רוצה להעמיד את הדברים על אשורם. ההקבלה לדעתי אמורה להיות בין החובש הקרבי לבין נהג האמבולנס ולא לבין המע"ר. כל דבר אחר העליב אותי כחובש צבאי. (ולא אכנס שוב לאותו ויכוח) ולענייננו אולי תספר לי באמת על מה עוד עושה המע"ר במד"א? חוץ מהממדים, החמצן והטופסולוגיה (Don't get me wrong.חשובים מאוד! אך יש קצת יותר מזה) שנית, אינני מסוגל להעלות בדעתי כיצד אתה מדבר בכזה בטחון וזלזול על הקורס הצבאי רק על סמך שמועות (שיכולות להיות סוביקטיביות), מבלי שעברת את הקורס ומבלי שעבדת עם חובשים צבאיים?? איך אתה יודע שיש הבדל גדול בין מה שתיארתי לבין מה שקורה בפועל? אתה בהחלט צודק בכך שבית הספר לרפואה צבאית מכשיר כמות על פני איכות. זו עובדה ידועה ואין על כך ויכוח. מה לעשות, זו מערכת צבאית מסורבלת, לא איזושהי אוטופיה.כנ"ל גם לגבי המדריכים-אילוצי מערכת. אבל אני בטוח שגם בפקולטה למקצועות הבריאות בבן גוריון יש טובים יותר וטובים פחות ואפילו יש מצטיינים. זהו טבעה של כל חברה נורמלית. לגבי הצפיה ששוה לנסיון ששווה ליכולת ששווה לנסיון ועוד ועוד....דבר אחד לי אליך. בויכוח אינטליגנטי לא מנומס לקבוע שעמדתך היא עובדה ואין עליה עוררין....בין אם זה מקובל על הצד השני או לא. (שים לב שגם חלק מהדברים הופנו לשרון ולא רלוונטים להתכתבותנו הקודמת) אולי זה נכון לגבי השתלמויות פרמדיקים ששם אני באמת מאמין משתפים את המשתלם באבחנה, בפיענוח ובאופציות הטיפול. לא זכור לי ששואלים את המע"ר המתנדב איזו תרופה הוא מעדיף לתת קודם אטרופין או אדרנלין ובאיזה דרגה הבלוק לדעתו? אכן, ברפואה הנסיון יקר ונסיון צוברים בכך שמנסים דברים ולא רק שרואים איך אחרים מנסים. לסיום בנוגע להתוויות קרבונט וידע עיוני. יש דבר שנקרא בצבא הבנה מערכתית ולא מתייחס לרפואה דווקא. כדאי שכל דרגה ברפואת החירום תדע את פעולתה של זו מעליה ותחתיה. החובשים בצבא לא שקועים רק בסכימה הצרה אלא לומדים ונבחנים גם על התרופות וההתוויות לכל מקרה גם אם הם לא רשאים לתת אותן. האם מע"ר ידע למהול פלאקון בצורה מדוייקת? (או שעלי להתחיל בשאלה אם הוא מכיר את המושג פלאקון?) בייי נ.ב אני מנחש שאתה עתודאי לרפואת חירום (באמת, תקן אותי אם טעיתי). אולי כשתתחיל את שירותך הצבאי ותבין עד כמה הפארמדיק מנוטרל ללא החובשים שלצידו תזכר בי.
מזל טוב נטלי
