שאלה ואולי דיון.

broken child

New member
מעייני מתוקה,

השאלה שלך ריגשה אותי ובא לי לתת לך חיבוק ענק, לפני הכל.
ענק ענק!! והתשובה שליהיא- ממש ממש לא. זהבכלל לא אומר שאת לא רגישה. את יכולה לקרוא גם את התשובה שלי בשרשור, אולי שם תזדהי עם הדברים שכתבתי. אני מאׁד, אבל מאׁד רגישה. יש הודעות שאני קוראת עם דמעות. יש הודעות שעושות לי אאוץ' ענק בפנים, בלב. זהשטריגרים לא משפיעים עלייך [כמו גם עליי, כמו שכתבתי בתשובה שלי] לא אומר משהו על רגישות או חוסר רגישות. זה ממש טוב לדעתי. זה אומר שאת לא הולכת לאיבוד או מושפעת מדברים קשים. שזה ממש מעולה. מה גם, שהרבה מן המקרים פשוט באמת קשה למצוא מילים להגיב. אבל מרגישים. נכון?
 

broken child

New member
פחחחחח וואי וואי... ../images/Emo2.gif

מה נהיה לי עם ההדגשות
סטיגידיש
 
תודה מתוקה

עשית לי כ"כ חם בלב, לדעת שאני יכולה לקבל את מה שיש בי ואת התגובות שלי בלי לרדת על עצמי עם פטישים...
 

broken child

New member
לא פטישים ולא מסמרים. רק ../images/Emo25.gifות.

ורוך, הבנה, קבלה, הכלה. באמת. אבל באמת. באמת, נו!
תהיי רכה איתך. מקסימה. בלי אביזרי נגרות, הא?
 

MooKuSh

New member
לדעתי...

אולי הרגישות אכן "דהתה" לך, אבל לא במובן שאת מתכוונת אליו. לא יודעת מה המצב שלך והכל אבל יכול להיות שבנושא הספציפי הזה את פחות מושפעת כי את בשלב שהאופי שלך התחזק, שאת יותר בטוחה בהחלמה שלך ובגבולות שלך...ולכן לא כל הודעה קשה גורמת לך לרוץ לעשות משהו. כתבתי ככה ממה שעלה לי. תקני אותי אם אני לגמרי טועה..:]
 
זה די תלוי

כמנהלת אני פותחת כל הודעה ועוברת עליה במהירות לראות אם מצויין שם משהו שצריך להסב את תשומת לבי כמנהלת ומצריך תגובה [כתובה או מעשית] שלי. כגולשת, זה די תלוי במי שכתבה את ההודעה. אני מכירה את רוב הכותבות בפורום ויודעת פחות או יותר איזה טריגר תכתוב כל אחת, אז פותחת וקוראת בעיון רק את אלו שאני יודעת שלא ישפיעו עלי במידה מזעזעת. מטריגרים מסויימים שאני יודעת שישפיעו עלי ממש - אני מתרחקת. ואם הם מצריכים התערבות של מנהלת, אני מבקשת מאחת המנהלות להגיב ולטפל.
 

broken child

New member
ממש ממש- לא.

אם אני רואה את המילה טריגר, זה ממש לא מונע ממני לקרוא את ההודעה. זה אף פעם לא מנע ממני וזה גם לא ימנע. וזה משתי סיבות- א. אני לא מושפעת מטריגרים. אין משהו שקשור לה"א שהוא טריגר עבורי. לא מילים, לא מספרים, לא הערות, לא תמונות. יש לי טריגר שקשור למשהו מאׁד מסויים, לא לה"א. למשהו שמכאיב לי נורא. מלבד הדבר הזה? נאדה. לפעמים אני אפילו תוהה מדוע ומאילו סיבות מה שנכתב הוא טריגר. ב. כשמישהי מסמנת *טריגר* אני יודעת שההודעה לא קלה. או במילים אחרות: שלכותב/ת ההודעה לא קל. אין מצב שלא קראתי הודעה של מישהי בגלל שהיה כתוב טריגר בכותרת. ויותר מכך, כשלמישהי כואב ורע, חשוב לי להיות איתה בזה. לתת לה הרגשה שהיא לא לבד. ולנסות עד כמה שאפשר, להקשיב ולעזור. לפעמים אני מזדהה, לפעמים לא. זה ממש לא משנה. אני לא יכולה לשבת בשקט ולא להתייחס [גם אם התוכן הוא כביכול קשה] כאשר מישהי כואבת ורע לה. *** הערה: כשאני התחלתי לכתוב בפורום, זה היה ממש כשהוא עוד היה בחיתולים [כשהוא רק הוקם]. אז- לא היה קיים בכלל המושג "טריגר" ולא הייתה דרך להפריד [אפילו בראש, לפני הקריאה] בין הודעות קשות יותר או קשות פחות. כעבורשנים זה הוכנס לתקנון ומאז מאׁד מקפידים על כך. אני חושבת שזה טוב, כי אני יודעת שכן יש בנות שיש להן חולשה לדברים מסויימים, או טריגרים או וואטאבר. לי באופן אישיח זה ממש לא משנה, אני תמיד קוראת ותמיד חשוב לי, לא משנה כמה התוכן קשה או אם זה כן נוגע לי בנקודה רגישה. ... אני רגישה, נורא. דברים עוברים תמיד דרכי ולא לידי. כואב לי כשלמישהי או מישהו רע, עצוב לי כשאני יודעת שלמישהו קשה. אני לא יכולה להיות אדישה. לכלום. אבל צריך לדעת ולזכור תמיד איפה הוא/ היא מתחיל/ה ואני נגמרת ולהיפך, איפה אני מתחילה והוא/ היא נגמר/ת. יש הבדל משמעותי בין להתעצב ולכאוב יחד עם מי שכותב את ההודעה, מי שנמצא במצב לא טוב, כואב ובמצוקה, לבין- ליפול מזה בהרגשה, לתת לזה להרוס את היום, להכנס מזה לדכאון [אני מקצינה בכוונה] וכו'... יש הבדל בין שני הדברים. ואם אני אראה שמשהו משפיע עליי ממש חזק, [מלבד להזדהות, לכאוב יחד ולהתעצב...] אם זה בפעולות ואם במחשבות, זה ישר יגרום לי להבין שאני הולכת לאיבוד באחר ושוכחת את עצמי. כתבתי קצת מבולבל. בכ"ז מקווה שהעברתי את דבריי והובנתי.
 

MooKuSh

New member
אני

תלוי במצב שלי. אם אני במצב רעוע, שאני יודעת שעוד מכה אחת ואני עושה משהו חולה אני בכלל לא נכנסת לפורום. אם נורא בוער בי לכתוב הודעה אז אני אגיב להודעות שהן לא טריגרים - גם ככה קשה לי לתת מעצמי במצבים כאלה קיצוניים. אלה מקרים די לא נפוצים, כך שבדרך כלל אני לא נמנעת. מה שכן לא תמיד יש לי מה להגיד שלא יהיה עוד איזה תגובה סתמית וחסרת משמעות. אבל אני קוראת
 
אני

לא חושב שמילים כתובות משפיעות עלי לרעה. קשות ככל שיהיו. לעומת זאת הערה ישירה מבן אדם, ואפילו אם זאת הארה, עם כוונה לטובה - יכולה להיות אצלי טריגר רציני מאוד. ודרך אגב - אני פותח כל הודעה אבל ממש לא מגיב להכל כי אם אין לי משהו לחדש או רעיון שלדעתי ממש יעזור אני לא רואה שום סיבה (לפחות מבחינתי) לכתוב מילים שלא יוצאות באמת מתוך הלב. "רק שולח חיבוק"/"את יכולה, רק תאמיני בעצמך"/etc...
 
בדר"כ לא.

בדר"כ כשרואה טריגר אין לי בעיה לפתוח את ההודעה.. אלא אם המצב שלי ממש קשה. אני מעדיפה בתקופות כאלה לא להתמודד עם טריגרים, לתת לאותה תקופה לעבור ורק אז להתמודד איתם. אבל תודה לאל, אני לא במצב נפשי קשה כבר הרבה מאד זמן
 
למעלה