שאלה היפותטית:

יצורה

New member
שאלה היפותטית:

נגיד שבסופ"ש האחרון טרחתם ויגעתם והכנתם קישים טעימים בטירוף. ונגיד שנשארו שאריות מהקישים וביום ראשון אמרתם לעצמכם "מה זה כבר עוד קצת קלוריות?" והחלטתם לאכול את השאריות לארוחת צהריים. ונניח שבאמצע ארוחת הצהריים הלכתם לרגע למטבח להביא כוס מים והשארתם את הקישים לבד. ונניח שבעודכם במטבח שמעתם מהחדר קולות חשודים, וכשחזרתם מצאתם את הקישים קצת קטנים יותר ממה שזכרתם ואת הכלבה שלכם עם חתיכת רוקט משתלשלת מפיה ומלקקת את שפתיה. מה הייתם עושים? א. ממשיכים לאכול תוך כדי התעלמות אלגנטית מהעובדה שהקישים ננגסו ע"י כלבה שנישנשה צואת חתולים לפני שעה. ב. עושים פרצוף נגעל והולכים לזרוק את הקישים הנגועים (בעודכם מנשנשים מהם בדרך לפח האשפה). ג. כמו פולנייה טובה, נעלבים מזה שהקישים שלכם מדורגים בעינייה של הכלבה באותה ליגה ביחד עם צואת חתולים ויושבים בחושך בלי סוודר.
 
תשובה היפותטית

מחכה לראות תוך כמה זמן הכלבה תחטוף הרעלת קיבה ורק אז מחליטה אם לאכול את זה או לא!
 

יצורה

New member
סליחה? |אייקון נעלב|

משפחת יצו' המורחבת אכלה ונשארה בחיים! >והנה הלך התכנון על הירושה של הדודים מאמריקה<
 

חגית02

New member
ללא אות

אין לי ניסיון בעינייני כלבים! מה נחשב למקובל במקרים אלו??
 
שילוב של כל התשובות

למרות שג' היא קצת בעייתית- כי לשבת בחושך בלי סוודר זה מאוד מסוכן כידוע, אז הכי טוב זה להמשיך לאכול עם פרצוף נגעל תוך כדי שאת זורקת את צואת החתולים על הכלבה שמנשנשת אותה בדרך לפח...
 
ב רק בלי הנשנוש

זה קרה לי בשבוע שעבר... הכנסתי ארוחת בוקר סופנית - ביצים קשות, סלט, גבינות, לחם טרי... משהו סוף. היה חסר לי מלח, קמתי להביא, כשחזרתי לא היה לי כלום בצלחת חוץ משתי הכלבות שלי שעשו לי פרצוף מאוד שבע. הן פשוט עלו על השולחן התיישבו ואכלו הכל. מה שנשאר זרקתי לפח בעצבים.
 
למעלה