שאלה- דברים יב' 11-14

[R I O T girl]

שאלה- דברים יב' 11-14

הסבירו כיצד פסוקים אלה משקפים את תפיסת ספר דברים, שיש לרכז את הפולחן במקום אחר. זה מתקשר לדברים טו 14-18 מדובר על רציעת האוזן של העבד כשהוא רוצה להישאר אצל האדון.... שזה מתבצע באופן עצמי ע"י האדון בגלל שבאותו זמן יש ריכוז פולחן ולא יתכן שכ רציעת אוזן האדון יצטרך לבוא עם עבדו עד ירושלים כמו בספר שמות( שם יש מקדשים מקומיים). תודה לעוזרים!

 

[סוריאל]

המקום אשר יבחר ה'

ובפסוקים הבאים ניתן היתר לזבוח בשר בכל מקום לשם אכילה. זאת בניגוד לאמור בויקרא, האוסר שחיטה ללא זריקת דם (i.e. במזבח) כלל.

 

[R I O T girl]

תודה רבה! עוד מישהו?

מזתומרת מזריקים דם?!

 

[סוריאל]

LOL

לא מזריקים אלא זורקים. חלק מהותי מטקס הקרבן (אכן, אפשר כי החלק החשוב ביותר בו) הוא זריקת הדם ע"ג המזבח. כי הדם הוא הנפש. וד"ל. ויקרא מחייב זריקת דמו של כל חי שנשחט*, ולכן מחייב שחיטה פולחנית (הקרבה). דברים מתיר שחיטה 'חילונית', ללא זריקת דם וללא מזבח. *אמנם חיות שאינן עולות לגבי מזבח, כגון הצבי והאיל, אינן מוקרבות ואין דמן נזרק אך חובה לכסותו.

 

[R I O T girl]

אהה אופס חחחח

תודה רבה! הבנתי

 

[פלמוני777]

אני מתעצל לפתוח את התנך.

היית חוסכת מעצמי כאבי ראש לו השתמשת לכל הפחות בשברי פסוקים עבור עצלן שכמותי. אי שם בדברים אינו מדבר אלי. אך אם הזכרת את הקושי בטלטול העבד למקום הפולחן המרכזי, אל דאגה אם ``ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך`` מזכיר לך משהו?