אז ככה...
קודם כל, להוא שאמר שזה ביזיון ללכת עם השק ביום סיירות, אז אני רק אומר שביום סיירות זה חתיכת דיונה עם חול מאוד עמוק. לעומת זאת, בגיבוש צנחנים זה לרוב יהיה מישורי (לצוות שלי זה היה עם קצת שיפוע) וממש לא חול עמוק, אלא דרך עפר שכזאת... בכל אופן, בגיבושון צנחנים יש את החלק הראשון שזה השקים. רצים איתם בתחרות (משמע אתה צריך לתת ספרינט) עד לנקודה מסוימת (בערך 20 מטר מנקודת היציאה) ובחזרה, ואז מסתדרים בשלשות ובהמשך מסתדרים בסדר הגעה. לפעמים עושים יותר מהקפה אחת. תמיד יש מלאכים שרושמים את שלושת האחרונים או את אלה שהולכים. מומלץ לא ללכת, אפילו אם ממש קשה (והחלק הזה לא כ"כ קל), פשוט לנסות להמשיך לרוץ. גם אם זה בא על חשבון הורדת קצב, אבל לא ללכת! כל החלק של השקים נערך בחושך, רואים לטווח ממש קצר. לי, באופן אישי, זה עזר. כל התחנה מסתכמת בפעילות של 40-60 דקות. בצוות שלי לאחר בערך שעה, הורדנו את השקים, שתינו קצת והלכנו למקום אחר להמשיך בו את השקים, רק שהפעם זה היה עם עליות מאוד תלולות. ממה ששמעתי מחברים שעשו את הגיבוש, רוב הצוותים לא עושים את זה. נ.ב. אל תרוץ עם שק על הגב! אם אתה עושה את זה ללא פיקוח, אתה עלול להרוס לעצמך את הברכיים ואת הגב. פשוט תרוץ הרבה, תתאמן על זחילות (גם חלק חשוב), אל תהיה סוציומט ותראה רבאק. ככה תעבור את הגיבוש.