שאלה בקשר לשמשון

[you should only try]

שאלה בקשר לשמשון

שופטים,יד,יד-יז "ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ... ולא יכלו להגיד את החידה שלשת ימים: ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה ... : ... ותבך עליו שבעת הימים אשר היה להם המשתה ויהי ביום השביעי ויגד לה ..." אם רק ביום השביעי למשתה פנו הפלשתים לאשת שמשון, כיצד בכתה לשמשון את שבעת ימי המשתה שוב?!?! היא חזרה בזמן או מה?

 

[אלי ו.]

שאלה יפה

מבנה הפסוק באמת קשה להבנה, הוא גורם לנו לחשוב שהבכי של של אשת שמשון הוא תוצאה של האיומים אבל מהתוכן אפשר להניח שכוונת הפסוק היא זו: אשת שמשון בכתה והתאוננה בפניו כל ימי המשתה שיגלה לה את פתרון החידה. לאחר האיומים, ביום השביעי, המוטיבציה שלה עלתה והיא הציקה עוד יותר עד ששמשון נכנע ונתן לה את הפתרון.

 

[you should only try]

עדיין לא מסתדר לי.......

ללא איומי הפלשתים,למה שיהיה לה חשוב לדעת את פתרון החידה

(הרי אין לה מה לעשות עם 30 חליפות גברים) ומנין הפירוש שהבאת

 

[פלגיה]

הסקרנות הרגה את החתול...

יצר סקרנות טבעי היה לה בהתחלה, ואז כשעוד באו לבקש ממנה את הפיתרון - נוספה על זה הבושה שהיא אשתו ולא יודעת את סודותיו.

 

[shushu10]

משמעות מספרים בתנ"ך

אשת שמשון לא נלקחה על ידו סתם. "ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא כי תאנה הוא מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל". הפרשנים אומרים כי היום השביעי - כוונה היא לשבת ולא כמנין הימים. שלושה ימים (מספר רגיל - שאין בו קדושה) - לא יכלו המרעים להגיד החידה. היה צריך כח עליון שידליק את הרוחות. והנה מרעיו מאיימים בשריפת האשה ובהצתת בית אביה. ובסופו של ספור מ מגיעה התוצאה המבוקשת והיא - " ויחר אפו ויעל בית אביהו". המספר שבעה במקרא, מרמז שהיה צורך בהתערבות של כח עליון, ובמקרה זה - מלמד על תהליך שהוביל לנקמת שמשון בפלשתים בדרך נסית-אלוהית. אגב - גם מעשה האריה והדבש הוא מעשה נסי אשר נסב סביב השאלה מה כל הספור הארוך מספר לנו על האיש שמשון

 

[פלגיה]

רעיון יפה

אבל אם את מדברת על מספרים טיפולוגיים בהקשר של המספר 7 , אי אפשר להתעלם גם מהמספר 3 שהוא מספר טיפולוגי בעל משמעויות סימליות רבות.

 

[masorti]

למספר 3 אין קדושה? (או טיפולוגיה..)

כמה ימים הצטוו בני ישראל להתכונן בהר סיני לקבלת התורה? וכמה פעמים חוזרים על תפילת "כל נדרי" בערב יום הכיפורים? רמז:... מספר רגיל שאין בו קדושה.

 

[shushu10]

מספרים מיוחדים במקרא

כמו: 7, 10,12, 40, 70, 120 גלוי לעין כי יש להם מעמד מיוחד בטקסט, כלומר יש להם מסר סמוי. המספר 7 במקרא מייצג את הקדושה, משהו שאינו חלק מהעשייה היום יומית, וצריך לומר שהוא מייצג את ההימנעות מעשיה, או קדושה הניכרת מכוחה של חוסר פעילות. המספר 7 מייטצג גם את הברכה, זאת אנו למדים מכך שהאל ברך את היום ה-7 וקידש אותו. כלומר - קדושה וברכה. גם טהרה מיוחסת למספר זה. המספר 3 הוא המספר בעל משמעות סמלית יותר מכלמספר אחר ומוכר בכל תרבויות העולם אף כי משמעותו אינה זהה בכולן. השמוש במספר 3 , כאשר מצמידים אותו לפעולה מסוימת, מבטא פעולה החוזרת על עצמה - כלומר שלפעולה זו תהיה המשכיות. 3 ימי ההכנה לקבלת מתן תורה כשלעצמם אינם מסמלים קדושה אלא כלשונו - התכוננות. ביום השלישי נעשה נסיון להשלים את קבלת התורה - אך לא הגיע לידי בצוע (שבירת הלוחות) והיה צורך לחזור על פעולה זו. מאחר ואנו מדברים כאן על המקרא - לא אכנס לנתוח משמעות החזרה בת 3 פעמים של תפילת "כל נדרי" - אך אין ספק שיש לזה משמעות חשובה, אם כי לא בטוח כי זו משמעות של קדושה, מאחר ויכולה להיות משמעות מסוימת אחרת. שווה ללמוד ולהבין.

 

[masorti]

7 במקרא זה קדושה של חוסר פעילות?

תיכף נבדוק... "וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ, בַּבֹּקֶר; וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים, אֶת-אֲרוֹן ה'. וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיֹּבְלִים, לִפְנֵי אֲרוֹן ה', הֹלְכִים הָלוֹךְ, וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת; וְהֶחָלוּץ, הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי אֲרוֹן ה', הולך (הָלוֹךְ) וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת. וַיָּסֹבּוּ אֶת-הָעִיר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, פַּעַם אַחַת, וַיָּשֻׁבוּ, הַמַּחֲנֶה; כֹּה עָשׂוּ, שֵׁשֶׁת יָמִים. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, וַיָּסֹבּוּ אֶת-הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה, שֶׁבַע פְּעָמִים: רַק בַּיּוֹם הַהוּא, סָבְבוּ אֶת-הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים. וַיְהִי בַּפַּעַם |הדש|הַשְּׁבִיעִית, תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוֹפָרוֹת; וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הָעָם הָרִיעוּ, כִּי-נָתַן ה' לָכֶם אֶת-הָעִיר." (יהושע ו', י"ב-ט"ז) זה נשמע לך חוסר פעילות?

 

[shushu10]

שאלה יפה!

דבר אחד בטוח - שרק בעזרת המספר 7, שחוזר על עצמו בווריאציות שונות, - אפשר "לפצח את הכספת". לא יודעת האם חומות יריחו היו נופלות לאחר ששה ימים של תקיעות בשופרות תוך סבוב העיר. אם לפי דעתו של הקב"ה היה צורך ביום השביעי כדי להשלים את מלאכת נפילת העיר - אפשר רק לומר כי - מי שציווה על השבת הוא שציווה לחלל את השבת. יתכן שבזמן מלחמה משתנים החוקים ע"י הבורא עצמו.

 

[פלגיה]

דווקא הדגומה הזאת

היא דוגמה טובה לתיאוריה של שולה. יש כאן הרבה פעילות. אבל פעילות שבאופן טבעי היא "כלום". להסתובב ולתקוע בשופרות לא מפיל חומות של עיר. יש צורך בהתערבות עליונה וניסית כדי שחומותיה של יריחו יפלו. אפשר לומר אפילו שהמספר 7 הוא קריאה להתערבות האל במקרה הזה.

 

[masorti]

לא מקבל...

שושו דיברה על כך שהסיפרה 7 קשורה ל"הימנעות מעשייה" וחוסר פעילות. משהו בנוסח של נוהל שבת. סיפור יריחו יש בדיוק ההיפך. כל העם מקיף את העיר, והכוהנים סוחבים את ארון הברית ותוקעים בשופרות. זה המון עשייה והמון פעילות. חוסר פעילות זה מה שקרה ביציאת מצרים... כשהעם נבהל מצבא פרעה הרודף אחריהם, האל טיפל בבעיה בלי שהעם יעשה משהו בענין (חוץ מהנפת מטה סימבולית של משה). וזה מה שנאמר על כך: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" (שמות י"ד, י"ד). במקרה של יריחו העם נדרש להרבה מאוד עשייה לפני שנפלו החומות. הרי במקום כל הבלגן של צעדות ושופרות במשך 7 ימים, האל היה יכול להורות ליהושע להניף את המטה פעם אחת (או שהכהן הגדול יתקע בשופר פעם אחת) והחומות תיפולנה.

 

[shushu10]

למה להוציא מהתנ"ך את הבשר

ולהשאיר רק עור על עצם ! בשביל מה ה-7 פעמים, ובכלל..? לשם מה לתקוע בשופרות? . האם יש משהו שאין בכוחו של האל לעשות ??? ואיכן תתקיים החדרת האמונה באל? איכן ראיית גדולתו ועוצם כוחו ומעשיו? - כל זה אמור להתרחש בתהליך ממושך ואיטי להגברת האמונה . תקיעה בשופרות והליכה סביב חומות העיר עשויה להראות כ"סתם" עבודה או כ"בלגן של צעדות..." כדבריך... אך, למעשה, היה בזה אקט של השתתפות רוחנית והעלאה הדרגתית בציפיה לישועות האל, וכגודל הציפיה גודל ההודיה והאמונה.\ אל תשכח שבמדבר מדובר היה בדור של עבדים ושם לא נדרשה כל עשייה להגנה עצמית. מרגע עליית דור חדש לארץ היה צורך לשתף את העם בהדרגה ולהכין אותו "לעמידה על הרגליים" וללקיחת אחריות למצבו, וזה החל להווצר בתהליך עשיה קלה תוך כדי השתאות והתפעלות מיכולתו הבלתי מוגבלת של האל. עכשיו תשאל וודאי מה בתקיעת שופר יכול לרומם את הלבבות?

 

[masorti]

שום השתתפות רוחנית....

אני מפקפק מאוד האם מישהו הבין ביום הרביעי למה הוא כבר ארבעה ימים עושה רונדלה יומית סביב יריחו והכהנים תוקעים בשופרות ועושים לו כאבי ראש. ההתפעלות מכוחו של האל נבעה מהאקט של נפילת החומות באופן ניסי. ואת זה היה אפשר לארגן בטקס מרוכז אחד של תקיעה בשופרות. חבל שיהושע לא הכיר את סידור התפילה ליום הכיפורים. הנה לך טקס הפלת חומות יריחו... 1) כל העם נאסף מול החומות, והכהן הגדול מוכן עם השופר. 2) הכוהן הגדול אומר והעם חוזר אחריו "שמע ישראל, ה' אלהינו, ה' אחד" - פעם אחת. 3) הכוהן הגדול אומר והעם חוזר אחריו "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - שלוש פעמים 4) הכוהן הגדול אומר והעם חוזר אחריו "ה' הוא האלהים" - שבע פעמים 5) הכוהן הגדול תוקע בשופר תקיעה גדולה. 6) שומעים "בום" אדיר וחומות יריחו נופלות. 7) בני ישראל פורצים ליריחו בשירת "בשנה הבאה בירושלים הבנויה" (שבקרוב יכבשו מידי הכנענים). נשמע לי טקס מרשים ומרומם רוחנית לא פחות. תיכף תגידי לי שהטקס שתיארתי אינו מרומם אותך רוחנית כל שנה?

 

[shushu10]

תנ"ך בנוסח masorti?- באמת כל הכבוד!

 

[masorti]

ומה הבעיה?...

התחליף שהצעתי אינו מכובד בעיניך? (את הטענה תפני למי שחיבר את המחזור ליום כיפור)

 

[shushu10]

אני באמת בדילמה עכשיו........

 

[פלמוני777]

עיין ברקמה שער כה

``ממה שנאמר במילה והחפץ בה זולתו...והראיה ע``ז אומרו ולא יכלו להגיד החידה 3 ימים`` ולדעתו נכתב 7 ימים במקום 3. ועיין שם בכל הדוגמאות שהביא ן` ג`אנח שנכתבו x במקום y