שאלה בקשר לנצרות

[lion 7]

מרים

הוא שם עברי שפירושו מרי , נזכרו שמות מלבד אמו של ישוע והן : מרים אחות של משה ואהרון , 2- אישה אחרת משושלת יהודה , דברי הימים א` 4: 17 . 3- מרים הבתולה אמו של ישוע. 4- אשתו של חלפי הנזכרת בספר מתי 10: 3 . 5- אחות אליעזר בלוקס 10:41 6- מרים האמא של יוחנן ודודה של ברנבא )מעשי השל.12:12 7-מרים מגדלנה שהיה בה שבעה שטנים ונרפאה דרך המשיח )לוקס 8 :2( . 8- אישה נוצריה ברומא שנפגשה עם פאולוס (רומים 16 ). מרים שונה מ-מרימות שזה גבעות ..

 

[salt of earth]

בעצם המלאך גבריאל עונה על הקושיה הזאת

למה נבחרה מרים דווקא? בהכנסו לחדרה אמר המלאך, "שמחי, ברוכת החסד. יהוה עמך". 29 היא נדהמה לשמע הדבר וחשבה בלבה מה טיבה של הברכה הזאת. 30 אמר לה המלאך, "אל תפחדי, מרים, כי מצאת חן לפני אלהים. 31 הנה תהרי ותלדי בן, ותקראי שמו ישוע. 32 הוא גדול יהיה ובן-עליון יקרא, ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו; 33 וימלך על בית יעקב לעולם ואין קץ למלכותו." וגם מרים עונה על השאלה הזאת: אז אמרה מרים: "תרומם נפשי את אדני 47 ותגל רוחי באלהי ישעי 48 כי ראה בעני אמתו. הנה 'אשריה' יאמר לי מעתה ולדור דורים. 49 כי גדולות עשה בי שדי, קדוש שמו 50 וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו. 51 עשה חיל בזרועו פזר גאים, פרי מחשבות לבם. 52 שליטים הוריד מעל כסאותם ושפלים שם למרום. 53 נפשות רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם. 54 תמך בישראל עבדו זכר יהוה רחמיו 55 כאשר דבר אל אבותינו אל אברהם ואל זרעו עד עולם." כמו כן, ליון ענה כבר בעניין משמעות השם. והיא גם מימשה את הנבואות. לפי האמונה הנוצרית, מרים נבחרה מההתחלה לתפקיד הזה, ולפי המסורת הנוצרית שהעבירו לנו השליחים (التقليد الشريف) היא הקדישה את זמנה לשרת בתוך המזבח והייתה מלאת יראת אלוהים ומלאה בחסד.

 

[salt of earth]

הפרסונה, המהות, השילוש-מיקוד

בהודעה שלי אני אתייחס לשני עקרונות בנצרות: התגלות אלוהים בשילוש הקדוש, והטבע האלוהי והאנושי של ישוע (בן אדם, בן אלוהים) ואביא בנוסף פסוקים המתייחסים להיבט האלוהי של ישוע. אני אשים אותם בתוך נקודות כדי לחדד יותר את העניין: 1-

אנו מאמינים באל אוהב (האב), דובר (דבר האל), וחי ברוחו (רוח הקודש). לא מדובר ב 3 מרכיבים ולא מדובר ב 3 תמונות שונות לאלוהים אלא מדובר במהות שלו. אלוהים בלי דברו הוא אלוהים אילם, אלוהים בלי רוח אלוהים הוא אלוהים מת. האדם הוא הנמשל הכי טוב: לאדם יש לב אוהב, דובר והוא חי ברוחו. אנחנו מדברים על אדם אחד ולא על 3 בני אדם. הקיום הוא אחד, המהות היא אחת. כל פרסונה היא ייחודית אך ורק בתכונות הייחודיות לפרסונה עצמה אך היא משתתפת עם שאר הפרסונות במהות אחת. בקיצור אפשר לומר כי: האב=אל במהות, הבן=אל במהות, רוח הקודש=אל במהות. אך האב אינו הבן, הבן אינו האב, ורוח הקודש אינו האב וכך הלאה כי לכל אחד מהם יש תכונות ייחודיות לו אך הן לא נפרדות ומקיימים קשר חזק מאוד והם משתתפים באותה מהות (אותה מהות הכוונה לאותו קיום) משמע כך שאי אפשר שפרסונה אחת תפעל לחוד מהשנייה. הפרסונה בלי המהות אינה קיימת, והיא משתתפת עם שאר הפרסונות באותה מהות. 2-

הבהרת המושג מהות ופרסונה:

הפרסונה hypistasis = מגלמת בתוכה את התכונות הייחודיות, האב שונה מהבן ומרוח הקודש בתכונות של הפרסונה עצמה. הפרסונה זה העטיפה החיצונית והמהות היא התוכן. בני האדם הם אחד במהות, אך לכל אדם יש את הייחוד שלו. וכנ"ל בהבדל בין הפרסונה למהות משה = בן אדם, יוסף=בן אדם, בוטרוס=בן אדם במהותו, אך לכל אחד יש את הייחוד שלו. רק ההבדל מהדוגמא הזאת כי הפרסונות לא נפרדות אחת מהשנייה אלא מקיימות קשר רציף מלפני כל הזמנים. הייחוד של האב הוא שהוא לא נולד, הייחוד של הבן הוא שהוא נולד מהאב, והייחוד של רוח הקודש הוא שהוא יצא מקרב האב והבן. לא מדובר על השתלשלות זמנית כי זה התרחש מלפני כל הזמנים וגם לא מדברים על 3 דרגות כי 3 הפרסונות שווים באלוהות שלהם. אפשר לדמות את זה לבקיעת האור והחום מהשמש- קרן האור והחום אינו מופרד מהשמש וכנ"ל פה. מה שלאב הוא לבן, ומה שלבן הוא לרוח הקודש. הם השתתפו בבריאת העולם, מגלמים תכונות אלוהיות: נצחיות, שלטון אלוהי, אהבה, בריאה, וקיום. מהות= המהות מגלמת בתוכה את התוכן המיטאפיזי. המהות היא הקיום האלוהי. הפרסונה כוללת בתוכה את המהות (אפשר לראות זאת כעטיפה ייחודית לפרסונה עצמה) אי אפשר לחלק את הפרסונה כי היא כוללת את השלם, כמו כן אי אפשר להרכיב אלוהים מ 3 פרסונות כי זה אומר כי כל פרסונה מכיל אלוהים חסר... כמו שאי אפשר להרכיב בן אדם משני בני אדם כי אי אפשר לחבר שתי מהויות כי זה אותה מהות. במהות אנחנו מתכוונים: כל פרסונה מגלמת בתוכה אלוהות שלמה (תוכן זהה לשתי הפרסונות האחרון), קיום אחד, עשייה אחת, שלטון אחד, כוח אחד. אך הם נבדלים בתכונות הפרסוניות שלהם. מלפני כל הזמנים= <<כעת אתה, אבי, פארני לידך בכבוד שהיה לי לידך בטרם היות העולם.>> <<השיב להם ישוע: "אמן אמן אני אומר לכם, בטרם היות אברהם, אני הוא.">> *** דוגמאות מהברית החדשה על כך שאלוהים הוא אחד: אין טוב כי אם אחד והוא האלהים. (מרקוס י 18) ענה ישוע: "הראשונה היא 'שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד, 30 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל-נפשך ובכל שכלך ובכל-מאדך. (מרקוס יב 29) הרי לנו יש אלהים אחד, האב אשר הכל ממנו ואנחנו למענו; ואדון אחד, ישוע המשיח, אשר הכל דרכו ודרכו אנחנו מתקימים. (1 קורנטיים ח 4) ויש פעלות שונות, אך אותו אלהים הוא הפועל הכל בכל (1 קורנטים יב 6) המתוך איננו של אחד ואלהים הוא אחד. (גלטים ג 20) למלך העולמים, הקים לאין קץ והבלתי נראה, אשר הוא לבדו האלהים, לו הכבוד והתפארת לעולמי עולמים. אמן. (1 טימואס א 17) הן אחד האלהים (1 טימאוס ב 5)

 

[salt of earth]

אלוהים שלם ואדם שלם

זה גם עונה לך לגבי הקושיה שבה ישוע התפלל, אכל, שתה - אחרי ההתגשמות- אלוהים שלם ואדם אדם: מי שהתגשם הייתה הפרסונה השנייה, זה לא שאלוהים שהפך לבן אדם אלא שדבר האל שהוא אל במהות כעת יש לו טבע אלוהי וטבע אנושי. הוא אדם שלם (מלבד החטא כמובן) ואלוהים שלם. מי שסבל היה גופו: <<>כיון שהמשיח סבל בעדנו בגופו> (1 פיטרוס ד 1) אדם שלם: <<הלא הוא ישוע בן-האלהים, נחזיקה בהכרזת אמונתנו. 15 כי אין לנו כהן גדול שאינו יכול לחוש עמנו את חלשותינו, אלא אחד שהתנסה בכל כמונו מבלי חטא.>> (עבריים ד 15) אלוהים שלם: <<בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלהים, ואלהים היה הדבר. 2 הוא היה בראשית עם האלהים. 3 הכל נהיה על-ידיו, ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה. 4 בו היו חיים והחיים היו האור לבני האדם. 5 והאור מאיר בחשך והחשך לא השיגו.>> (יוחנן א 1-5) <<הן האב הצילנו משלטון החשך והעבירנו אל מלכות בנו אהובו, 14 אשר בו לנו הפדות, סליחת החטאים, 15 והוא צלם של האלהים הבלתי נראה, בכור כל בריאה; 16 כי בו נברא כל אשר בשמים ואשר בארץ, מה שנראה ומה שבלתי נראה, גם כסאות ורשיות וגם ממשלות ושלטונות. הכל נברא באמצעותו ולמענו, 17 והוא קודם לכל והכל קים בו. 18 הוא הראש של הגוף, כלומר, של הקהלה. הוא הראשית, בכור מבין המתים, למען יהיה ראשון בכל, 19 כי כן היה רצון לשכן בו את כל המלוא 20 ובאמצעותו לרצות אל עצמו את הכל. הן מה שבשמים והן מה שבארץ, באמצעותו, בעשית שלום בדמו על הצלב.>> (קולוסי א 16-20) מעצם היותו אלוהים שלם הוא לא מופרד לא מהאב ולא מהבן, כי אי אפשר להפריד את אלוהים כי הוא ממלא את כל החלל ואת כל הייקום בדיוק כפי שאלוהים הופיע בצורת להבת אש אז להבת האש לא הגבילה אותו, וגם כשהוא הופיע בתור ענן לבני ישראל אך באותה העת אלוהים מילא את כל הייקום, כנ"ל כאשר אלוהים דיבר עם משה... האם הוא היה מוגבל רק במקום הספיציפי הזה? ועל כך אמר זאת ישוע לניקודימוס: איש לא עלה השמימה מלבד זה שירד מן השמים - בן-האדם. כלומר הוא היה גם מולו מבחינת ההיבט האנושי, אבל הטבע האלוהי שלו מילא את כל הייקום. ולכן כל השאלות לגבי: למה ישוע התפלל ולמי? ולמה ישוע נטבל? ולמה ישוע אכל, הלך, ישן, דיבר? ניתן להסביר כך. את כל המעשים האלה הוא עשה בהיבט האנושי שלו כי אחרת הוא לא היה אדם שלם, מי שמת על הצלב היה ההיבט האנושי שלו (גופו) כי האלוהות לא מתה חלילה. כאשר הוא דיבר עם אביו שבשמיים הוא דיבר אליו בהיבט האנושי שלו כמו כל יהודי מאמין וישוע גם היה יהודי בהיבט האנושי שלו. בשום רגע ובשום מצב הבן נפרד מהאב ורוח הקודש, ישוע היה באותה עת גם בנצרת וגם מילא את כל היקום בהיבט האלוהי שלו. כשאני אמרתי שהוא חזר לשמיים התכוונתי בגופו כי בעצם הוא כל הזמן מילא גם את השמיים וגם את הארץ.

 

[salt of earth]

נספח פסוקים...

עכשיו אני מביאה דוגמאות לפסוקים המעידים על ההיבט האלוהי של ישוע מתוך פסוקים שאמר ישוע:

אלוהי דוד ואלוהי כולם: <<כשנקהלו הפרושים שאל אותם ישוע: 42 "מה דעתכם על המשיח? בן מי הוא?" השיבו לו: "בן-דוד." 43 אמר להם: "אם כן כיצד, בהשראת הרוח, קורא לו דוד 'אדון' באמרו: 44 'נאם יהוה לאדני: שב לימיני עד-אשית איביך הדם לרגליך'? 45 ובכן אם דוד קורא לו 'אדון' כיצד הוא בנו?">> (מתי כב 42-44) אדון דוד הוא מה שנאמר עליו: "שְׁמַ֖ע5 יִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהוָ֥ה׀ אֶחָֽד5"

קיים לפני אברהם ולפני כל העולם: <<אברהם אביכם שש לראות את יומי, ואכן ראה ושמח." 57 אמרו לו: "עדין אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית?">> (יוחנן ח 57) <<השיב להם ישוע: "אמן אמן אני אומר לכם, בטרם היות אברהם, אני הוא>> (יוחנן ח 58) <<"הנני בא מהר ואתי השכר לשלם לכל איש כמעשהו. 13 אני האלף אף אני התו, הראשון אף האחרון, הראשית והתכלית.">> (חזון כב 13)- וזה חוזר על עצמו גם בפסוקים אחרים בחזון יוחנן.

אני הוא: אלוהים לבני ישראל נהג לומר "אני הוא ואין אל מבלעדי" בהרבה מצבים ומקומות. <<בני ישראל; אשר להם מעמד הבנים, הכבוד, הבריתות, מתן התורה, עבודת הקדש וההבטחות; 5 להם האבות, ומהם, מצד יחוסו האנושי, המשיח שהוא מעל כל, אל מברך לעולמים>> (רומיים ט 5) כמו כן, ישוע מדבר בדרשה על ההר בכוח ושלטון אלוהי: "נאמר לכם ואני אומר לכם..." <<הוסיף הכהן הגדול ושאל אותו: "האם אתה המשיח בן-המברך?" 62 אמר ישוע: "אני הוא. ואתם תראו את בן-האדם יושב לימין הבורה ובא עם ענני השמים.">> (מרקוס כד 62) כמו כן הוא אומר על עצמו כי הוא הדלת לחיי נצח, הוא מוחל החטאים, הוא הקימה והתחיה ומי שמאמין בו לא ימות, הוא הדרך אל האב, הוא הדיין שיידון את האנושות באחרית הימים, הוא לחם החיים, הוא הרועה הטוב. הוא פיקד על הרוחות והסופה להירגע, ריפא אנשים, מחל חטאים...

אותם מעשים לאב הם גם לבן: <<כל מה שעושה האב -זאת גם הבן עושה כמוהו>> (יוחנן ה 19) <<אף אחד מהתלמידים לא העז לשאל אותו "מי אתה?", כי ידעו שהוא האדון>> (יוחנן כא 12)

ממלא את הארץ והשמיים: <<אמר להם: "אתם מלמטה; אני מלמעלה. אתם מן העולם הזה; אני אינני מן העולם הזה. 24 לכן אמרתי לכם שתמותו בחטאיכם; שכן אם אינכם מאמינים כי אני הוא, מות תמותו בחטאיכם.">> << כי במקום אשר שנים או שלושה נאספים לשמי שם אני בתוכם.">> (מתי יח 20) << ולמדו אותם לשמר את כל מה שצויתי אתכם. הנה אתכם אני כל הימים עד קץ העולם.">> (מתי כח 20)

האב, הבן ורוח הקודש= אותה תכלית: <<את האלהים לא ראה איש מעולם; הבן היחיד, הנמצא בחיק האב, הוא אשר הודיעו>> <<אני והאב אחד אנחנו>> <<האמינו לי שאני באב והאב בי. ואם לא, האמינו בגלל המעשים עצמם.>>

מעניק החיים: << בו היו חיים והחיים היו האור לבני האדם>> (יוחנן א 4) << עוד מעט והעולם לא יוסיף לראותני, אבל אתם תראוני, שכן אני חי וגם אתם תחיו>> (יוחנן יד 19)

מלך המלכים ואדון האדונים: << הם ילחמו בשה והשה ינצח אותם מפני שהוא אדון האדונים ומלך המלכים, ואתו גם הקרואים ונבחרים ונאמנים.">> (חזון יז) << ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם: "מלך המלכים ואדון האדונים.">> (חזון יז) << השיב ישוע: "מלכותי איננה מן העולם הזה.>> (יוחנן 18:36)

הכריז כי הוא אלוהים: << לא כל האומר לי 'אדוני, אדוני' יכנס למלכות השמים>> << 'אדוני, אדוני', הלא בשמך נבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו נפלאות רבות'.>> << וכל מה שתבקשו בשמי אעשה, למען יכבד האב בבן>> (מתי ז)

שולט בארץ ובשמיים: << נגש ישוע לדבר אתם ואמר: "נתנה לי כל סמכות בשמים ובארץ. 19 על כן לכו ועשו את כל הגויים לתלמידים, הטבילו אותם לשם האב והבן ורוח הקדש 20 ולמדו אותם לשמר את כל מה שצויתי אתכם. הנה אתכם אני כל הימים עד קץ העולם.">> (מתי כח)

יודע מה נסתר בתוך הלב של האנשים: << הואיל וידע את מחשבותיהם אמר להם: "כל ממלכה המפלגת בתוך עצמה סופה שהיא נחרבת, וכל עיר או בית המפלגים בתוך עצמם לא יחזיקו מעמד. 26 אם השטן מגרש את השטן, כי אז התפלג בתוך עצמו ואיך תעמד ממלכתו? 27 ואם אני מגרש את השדים בעזרת בעל-זבול, בעזרת מי מגרשים אותם בניכם? לכן הם יהיו שופטיכם. 28 אך אם על-ידי רוח אלהים אני מגרש את השדים, כי אז הגיעה אליכם מלכות האלהים.>> (מתי יב 25) << ולא היה צריך כלל שמישהו יעיד על האדם, כי ידע מה שבאדם.>> (יוחנן ב 25) << 4 ישוע, שידע כל מה שיבוא עליו, יצא ואמר להם: "את מי אתם מחפשים?">> (יוחנן 18:4)

הכריזו עליו כאלוהים: השליחים שחיו עמו והשליח פאולוס שהתגלה לו ישוע... << אני מכיר טובה לנותן בי כח, למשיח ישוע אדוננו, כי חשבני נאמן ומנה אותי לשרותו>> (1 טימואס א 12) << השיב תאמא ואמר לו: "אדוני ואלהי!">> (יוחנן כ 28) << יעקב, עבד אלהים ואדוננו ישוע המשיח>> (איגרת יעקוב 1:1) << מאת שמעון פטרוס, עבד ישוע המשיח ושליחו>> (2 פיטרוס 1:1) << אז התקרב איש מצרע, השתחוה לו ואמר: "אדוני, אם תרצה תוכל לטהר אותי.">> (מתי ב 8) ועוד ישנם הרבה דוגמאות שבהם הגיעו אנשים והשתחוו לישוע, עוד דוגמאות לכך שאמרו עליו "בן אלוהים", ועוד דוגמאות שאמרו שהוא "שווה לאלוהים".

 

[גידעון1]

אבל זה לא הגיוני

אמרת ואני מצטט "שאי אפשר שפרסונה אחת תפעל לחוד מהשנייה" אז מדוע אם כך ישוע פנה לאביו ואמר לו אלי אלי למה עזבתני! בפירוש פרסונה אחת פנתה נגד השניה, בפירוש ראינו כאן חילוקי דעות בנוגע לנעשה. ישוע לא רצה למות אך ה' בחר שהוא כן ימות. אם ה' הוא אחד הכיצד יש כזה "וויכוח" בין הפרסונות?

 

[salt of earth]

רק עכשיו ראיתי את השאלה הזאת

וזאת התשובה שרשומה בהודעה השנייה שעונה לך על השאלה הזאת. הפרסונה מתייחסת להיבט האלוהי שלו, שהרי היא קיימת מלפני כל הזמנים בעוד שההיבט האנושי היה רק בהתגשמות. כלומר הוא היה גם מולו מבחינת ההיבט האנושי, אבל הטבע האלוהי שלו מילא את כל הייקום. ולכן כל השאלות לגבי: למה ישוע התפלל ולמי? ולמה ישוע נטבל? ולמה ישוע אכל, הלך, ישן, דיבר? ניתן להסביר כך. את כל המעשים האלה הוא עשה בהיבט האנושי שלו כי אחרת הוא לא היה אדם שלם, מי שמת על הצלב היה ההיבט האנושי שלו (גופו) כי האלוהות לא מתה חלילה. כאשר הוא דיבר עם אביו שבשמיים הוא דיבר אליו בהיבט האנושי שלו כמו כל יהודי מאמין וישוע גם היה יהודי בהיבט האנושי שלו. בשום רגע ובשום מצב הבן נפרד מהאב ורוח הקודש, ישוע היה באותה עת גם בנצרת וגם מילא את כל היקום בהיבט האלוהי שלו. כשאני אמרתי שהוא חזר לשמיים התכוונתי בגופו כי בעצם הוא כל הזמן מילא גם את השמיים וגם את הארץ.