שאלה בקשר לט"ו בשבט

שאלה בקשר לט"ו בשבט

היכן היה עם ישראל כשקיבל את המצווה מהתורה? תודה לעונים.
 
על איזו מצוה מדובר ?

ואם כונתך על טו בשבט? כמדומני שקיבל חג זה כאשר התכונן להתנשל מאדמתו. שהלוא ע``פ התורה, ניסן הוא ראש חדשים! ואם מצאנו 4 ראשי שנים, ואף מחלוקת בין ב``ש וב``ה גבי ר``ה לאילנות, אין זה אלא שאחד החולקים בגדר זקן ממרא! שהלא מחלוקת זו התנהלה בלשכת הגזית
 

סוריאל

New member
אם תבהיר את עצמך

אולי תקבל תשובה רצינית. מכל מקום, אם באמת כוונתך לט"ו בשבט, הרי שאיננו מצוה כלל, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים.
 
תראה..

מצוות הנטיעות מתוארות בתנ"ך.. ויקרא פרק י"ט:פ} כג וְכִי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל--וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ, אין לי מושג אם הכוונה היא לחג ט"ו בשבט... אבל.. לדוגמה דיני שמיטה נתנו בהר סיני שאיכשהו זה מתקשר לנטיעות וכו'...
 

פלגיה

New member
נטיעות בוודאי לא מכוונות לט"ו בשבט

כאשר בתורה מכוונים מעשה מסויים לחג מסויים - קובעים את התאריך שלו, (או לפחות איך להגיע לתאריך - כמו בחג השבועות שבו סופרים שבעה שבועות מפסח). "כי תבואו אל הארץ" - מדבר על כל זמן שהוא שנמצאים בארץ. לא יום מסויים. קביעתו של ט"ו בשבט כ"חג נטיעות" היא מודרנית והחלה רק במאה העשרים. בתקופת המשנה מצויין היום הזה רק כתאריך שבו "מתחלפת שנה" בנוגע לסוג המעשר המחוייב בה, וגם אז יש מחלוקת האם מדובר בט"ו בשבט או בא' שבט.
 

eyalnadav

New member
בפסוק מדובר על מצות ערלה

יש מצוה של יישוב הארץ ולכן כתוב שנוטעים עצי מאכל (עיקר היישוב בארץ הוא בנין מגורים ). פרשת בהר בספר ויקרא מובא דיני שמיטה . טו בשבט הוא ראש השנה לאילנות מבחינת שינוי שנת המעשר. ומבחינת היתר האכילה של הפרות אחרי 3 שני ערלה ,ונטע רבעי שהוא השנה הרביעית שצריך לעלות לי"ם. שנה 3 ו-6 היא מעשר עני , שנה ה-7 אין מעשר -כי זה הפקר, ובשאר השנים( 4,5,1,2 )מעשר שני.
 
למעלה