שאלה בקשר לטאי צ'י

[Nihau]

../images/Emo13.gif

 

[אשכר]

תשובה אפשרית

אחד העקרונות שאני מכיר מטאי-צ'י הוא לנוע ולפעול במודעות תוך כדי שחרור, רכות ופתיחת כל המפרקים. אצל רוב האנשים יש עצירה ומתח מתמשכים בשרירים ובמפרקים, מה שמשפיע על זרימת כל הדברים האלה שאמורים לזרום בגוף: דם, לימפה, עיכול, הולכה עצבית, ואנרגיה באופן כללי. הרבה מחלות מתבטאות ב"תקלה" שנוצרת סביב או בגלל איזור חסום בגוף. לדוגמא, בשיטת בייטס מדברים על שיפור הראיה באופן דרסטי, עד כדי הורדת משקפיים. חלק מהתרגילים - אבל יותר מכך, העקרונות - דומים מאד להנחיות וההדגשות שקיבלתי ממורי בשיעורי הטאי צ'י (לפחות אלה שאמרו משהו). בשיטה טוענים שכל השרירים בגוף קשורים זה לזה ומשפיעים הדדית. מתח בשרירי הגב בהכרח גורם לחוסר איזון בשרירי הצוואר, וכך גם בשרירים שמחזיקים את גלגל העין --> ולכן שרירים עייפים פחות, מיקוד טוב יותר, שמתבטא מידית באיזורים העדינים. ההנחה שלי היא, שאם תלמד לנוע, להשתהות ולפעול תוך כדי שכל הגוף שלך פתוח ומשוחרר, תהיה בריא יותר מאשר תנעל, תכווץ ותחסום. אני מסכים עם שלומי, לעומת זאת, שלא צריך לעשות דווקא טאי צ'י לשם כך. כל פעילות גופנים משחררת שעבודת מודעות אינטנסיבית בצידה יובילו לתוצאות דומות. היתרון של אומנות לחימה לדעתי, הוא בכך שאומנות לחימה מכריחה אותך לפעול נכון, כאשר בשיטות SO CALLED בריאותיות אחרות אתה יכול להשאר תקוע בסרט של "נוחות" ולא לשנות את ההרגלים ה"רעים".

 

[אשכר]

וזה מוביל לשאלה של שלומי, א"ל רכה

כל העיסוק בבריאות הוא קצת "לחשוב אחורה", במובן של "דישדוש בבעיות הישרדות של הגוך הפיזי". הצעד הבא אחרי שבעיות בריאות לא מעכבות אותנו, הוא לחשוב צעד קדימה ולראות לאן אנחנו רוצים לקחת את כל האנרגיה שזורמת לנו בלאו הכי בגוף. מבחינתי, אומנות לחימה רכות מסויימות שואפת להחזיר את האדם את ההכרות עם כוחות שהיו זורמים בו אם הוא לא היה חוסם את עצמו כל הזמן, וגם לפתח את השימוש שבהן. וזאת, להבדיל משימוש בכוח האגרופים כדי להשיג מטרה, למשל

אם (נניח) כל הסיפור של הצ'י זה דבר אמיתי וזמין לכל אחד מאיתנו, אז יתכן מאד שאפשר בקלות להגיע איתו ליכולות שאנחנו רואים בסרטים: להחליש את האויב בלי לגעת בו, ובכלל לנייד אנרגיה מהגוף עם או בלי מעורבות מינימלית של כוח שרירים ועצמות. אני לא קושר את זה דווקא לטאי צ'י, דרך אגב. אבל יותר קשה לי להביא את זה למימוש בשיטות הכוחניות יותר.

 

[jossel]

לא מדוייק...

"היתרון של אומנות לחימה לדעתי, הוא בכך שאומנות לחימה מכריחה אותך לפעול נכון, כאשר בשיטות SO CALLED בריאותיות אחרות אתה יכול להשאר תקוע בסרט של "נוחות" ולא לשנות את ההרגלים ה"רעים"." כסטודנט לחינוף גופני ומתאמן של 12 שנה באמנויות לחימה אוכל לומר שהקביעה שלך מאוד לא מדוייקת. אמנות לחימה לא רק שלא מכריחה אותך לפעול נכון ,אלא לרוב,גם בשיטות פנימיות(שהודבקה להן סטיגמת בריאות) משרישה הרגלי תנועה לא נכונים על מנת לפתח תכונות קרביות בזמן מינימלי ככל הניתן. מעטים המורים (והסגנונות גם) שחרטו על דיגלם "שינוי הרגלים רעים" מתוך הבנה עמוקה ואמיתית(לא מה שהן חושבים אלא מה שבאמת מוכח). לעומת זאת שיטות כגון פלדנקרייז ,אלכסנדר ועוד רבות וטובות,בליווי מורה רציני יתנו מענה מדעי וברור יותר לגבי "שינוי הרגלים רעים". נוחות אגב איננה מילה גסה כאשר רוצים להשיג את המטרה לעיל ופיתוח כוח . על כך יעידו חלק ממיטב אמני הלחימה הסיניים. יוסי

 

[אשכר]

לא קביעה, רק דעה, ותודה על ההערה

בקריאה שניה אני רואה שהכוונה שלי היתה שונה מאד מהמימוש

אני אנסה שוב: היתרון באומנות לחימה לדעתי, הוא בכך שהמתאמן נאלץ להשתפר במה שהוא עושה, בגלל לחץ שבא מבחוץ. כמובן שהדרכה נכונה ומודעות לתהליך היא קריטית ברגע הזה, כי כשם שהמתאמן יכול להשתפר באופן דרסטי, הוא גם יכול להרוס באופן דרסטי, אם למשל הוא יתכנס, יקשיח ויתכווץ בתוך עצמו מתוך פחד ושאיפה להישגים "חזקים" יותר. למעשה, אם יש לך ידע בסיסי ומורה טוב, אומנות לחימה מתאימה יכולה לשמש ככלי חזק לשיפור אישי בכל מני מובנים. את הרקע הבסיסי הזה כדאי באמת לרכוש ב"תנאי מעבדה" רגועים (פלדנקרייז ,אלכסנדר, מדיטציה במנוחה, אנטומיה ועוד). מה שאני מנסה להדגיש זה שאת המימוש עדיף ללמוד ביציאה מהמעבדה ותוך אילוצים פיזיים ונפשיים. הבעיות עם תרגולים "נוחים מדי", כשלא יוצאים מה"מעבדה": - הם לא תמיד מחלחלים מספיק עמוק. רוב האנשים שאננים מדי מכדי לבצע שינוי אמיתי כלשהו - קל מדי לברוח מהתמודדות עם בעיות או מחסומים (ברמה של הגופנפש, אני מתכוון) - הם לא מכינים את המתאמן למצבי לחץ, אי נוחות ובעיקר תנועה על גווניה כפי שהיא מתבטאת בחיי היום היום (לפחות אצל חלק מאיתנו

) לדוגמא, אני אדע להחזיק את גופי באופן מוצלח, יעיל זקוף וחסכוני יותר בעת הזזה של רהיטים, כשאני בלחץ מסיבות כאלה או אחרות, אם יש לי רקע באל"ח רלוונטיות. (במיוחד אם באותו רגע מתקיף אותי עדר נינג'ות). אתה עושה אי צ'ואן, לא? האם לדעתך העמידות מאלצות אותך להיות מודע ליציבות, מנח נכון של כל חוליה בעמוד השידרה, ניהול ופיזור נכון יותר של אנרגיה ועומס (או שרק אני מרגיש ככה) ?

 

[jossel]

דבריך מובנים

ואני חושב שהם גם נכונים ,בהקשרם. בקשר לאי צ'ואן,להגיע לרמה בה מרגישים שכל חולייה בעמוד השידרה נמצאת במנח הנכון שלה זה לא כך כך מציאותי.אך המודעות ליציבות(שיווי משקל) והיציבה אכן עולות באופן ניכר גם האפקט של חיסכון אנרגטי עולה באופן ניכר משום שהגוף "נפטר מהרגלים שליליים" ו"חוזר לטבעי". איך יודעם את כל הדברים האלה(אולי תשאל).זו תחושה. מילים הן כלי מאוד מוגבל לתאר מה שאני מנסה להעביר כאן.אך אומר שזו תחושה שלא ניתן להתווכח איתה(לגבי גופנו)

 

[אשכר]

אני לא אשאל ../images/Emo9.gif

אחרי כמה ויפאסנות והתנסויות אחרות אני מכיר את התחושה, וגם את התחושה של "האם ואיפה עמוד השדרה שלי נמצא במנח נכון או לא".