שאלה בקשר להלוואות:

tomtom54

New member
שאלה בקשר להלוואות:

הבנקים רוצים להלוות רק למי שיש לו אשראי טוב כלומר שמצבו הכלכלי טוב.
אבל מי שבמצבו הכלכלי טוב לא זקוק להלוואה לכן נדיר למצוא אנשים כאלו.
 

paretomc

New member
לא ממש מדוייק

הבנקים רוצים להלוות כסף לכל מי שהם חושבים שיהיה מסוגל להחזיר להם.
מצב כלכלי "טוב" וריבוי נכסים הם מדד מצויין למי שיוכל להחזיר הלוואה, אבל אז הבנקים לא היו עושים עסקים בכלל.

מנגד, גם אנשים במצב כלכלי טוב צריכים הלוואות - לרכישת רכב, דירה, שיפור רמת חיים בהווה על חשבון הכנסות עתידיות, גישור על פערים זמניים ועוד.

הבנק מנהל מערכת סיכונים וסיכויים - מצד אחד מה הסיכון שלא תפרע את מלוא האשראי שקיבלת, ומהצד השני, כמה ריבית לגבות ממך כך שתצדיק את הסיכון.

אם לדוגמא אני מציע לך לתת הלוואות של 100 ש"ח ל 100 אנשים (סה"כ 10,000 ש"ח) בריבית של 10% לשנה, אם כולם ישלמו הכל, אתה תרוויח 1,000 ש"ח בתוך שנה.
רק אם 9 אנשים (9%) מתוך ה 100 לא יחזירו אפילו שקל אחד מתוך ההלוואה והריבית, אז יצא מצב בו לא הרווחת.
עכשיו אתה צריך לבדוק שכל לווה עומד בסטטיסטיקה של פחות מ 9% סיכון לנפילה מוחלטת ולצאת לדרך.

זה פחות או יותר מה שהבנק עושה - מדרג כל לקוח לפי רמת סיכון, קובע ריבית בהתאם (ובהתאם לגורמים נוספים, חלקם עסקיים, חלקם נובעים משיקולים זרים) ומאפשר לעצמו לפתוח תיק הלוואות רווחי
 

tomtom54

New member
האנשים שהבנקים חושבים שיהיו מסוגלים להחזיר

להם - הם אנשים במצב כלכלי טוב. ככל שמצבך הכלכלי פחות טוב הבנק פחות ירצה להלוות לך.
נכון שיש אנשים במצב כלכלי טוב שלוקחים הלוואות, אבל לדעתי רוב האנשים שזקוקים להלוואות הם במצב כלכלי לא טוב. אני גם לא מבין אנשים שלוקחים הלוואות לקנית רכב, שיפור רמת החיים וכו'. לדעתי זה מסוכן מידי.
ההלואה היחידה שלקחתי אי-פעם היא משכנתא לקנית דירה ראשונה (רק לדירה הראשונה לא לדירות האחרות).
גם הגדלת הריבית על מי שמצבו הכלכלי לא טוב מהווה בעיה לבנקים - אם הם מגדילים את זה מקטין את הסיכויים של הלווה (שממילא מצבו הכלכלי לא טוב) להחזיר את ההלואה.
בנוסף צריך לציין שמשבר כלכלי עלול להגדיל את רמת הסיכון של כל הלקוחות באופן דרסטי כך שבמצב כזה כלחישובי דרוג האשראי הם לא שוים.
 

paretomc

New member
צריך להתבונן בתמונה הכוללת

נכון שהלוואות להעלאת רמת החיים ברוב המקרים מקטינות את ההכנסה לאורך זמן.
בשיקול המשפחתי זה יכול להיות מאוד נכון, כשנעשה במידה.
&nbsp
קח לדוגמא משפחה שחיה באזור מסויים, לא יקר במיוחד, חיה חיים שלווים ורגועים, כשאחד מבני הזוג מפסיק את עבודתו - חופשת לידה, פיטורים, התפטרות, תאונה וכו'.
ברגע זה למשפחה חסר כסף לממן את אורח החיים שלה - האם הם צריכים לעזוב הכל ולחזור לגור אצל ההורים או לעקור את הילדים מביה"ס ולעבור לשכונה אחרת, זולה יותר? כמובן שלא. אלא אם מדובר על ירידת הכנסות קבועה.
ומה אם אחד מבני הזוג רוצה לקדם את הקריירה שלו, לצאת ללימודים - זה עולה כסף פעמיים - גם אבדן הכנסות וגם שכר לימוד. בטווח הארוך זה משתלם, עכשיו צריך לממן.
&nbsp
כמובן שמי שלוקח הלוואה לממן חופשות ורכישות באופן קבוע (כרוני) מקבל החלטה לא בריאה, אבל שוב, הכל עניין של גבולות.
&nbsp
ישנם גם עסקים ששם הלוואות נלקחות לא פעם (גם אם לא תמיד) על מנת לממן צמיחה, וכלל לא קשור למצב כלכלי אישי.
&nbsp
בכל מקרה, הבנק מתעניין ביכולת ההחזר של המשפחה בהתאם לטווח ההלוואה - מבחינת הבנק עצם העובדה שאדם חי מעבר ליכולתו הכלכלית הנוכחית היא אינדיקטור שלילי אבל לא יחיד.
גם כאן הכל עניין של גבולות - ויש אנשים שהבנק לא ילווה להם כסף בשום מחיר.
&nbsp
לסיכום - החיים הכלכליים אינם שחור (מצב כלכלי לא טוב) ולבן (אדם אמיד).
 
למעלה