ריטה מותק, כתבת "מטרת החיים שלי"
מטרת החיים שלי היא להבין אנשים טוב יותר.... האמנם?
ראשית, אני מצטערת אם אני מכעיסה אותך לרגע, משום שנדמה שהתשובות ובכלל כל התכתובת הזו לפחות ביני ובינך, מאד טעונה. אז קבלי התנצלות מראש אם פגעתי איכשהו וכן, גם על מה שאני הולכת לכתוב עכשיו.
באשר לסיפור הדוגמא שהבאתי לך "חילונים בורים " שמו, לו שמת לב לתחילת ההודעה שם, היית מבינה שזה אינו סיפור שלי, כי אם סיפור מקסים בעיניי שקיבלתי במייל. לכן, חומד, אל תמהרי לחוות דעה ולומר משהו בטרם את בטוחה שהוא אכן כך!
לא מפריע לך את כותבת, אלא כואב לך…. כי נראה לך שאנשים מתנהגים בחוסר הגיון…. חוסר רגש…. אבל, וזה אולי אבל חשוב מאד, זה נראה
לך
כלומר, שוב את שופטת אחרים על פי אמות מידה
שלך
ומי אמר שמה שנכון לך נכון גם לאחר?
והכאב הזה שאת חשה בעקבות, האם הוא גורם לך לצמוח, האם הוא עושה לך טוב? האם אין הכאב עצמו אומר דרשני? כלומר, משהו פה דורש שינוי משום שהוא עושה לי רע, וזה לא קשור לאחרים כי אם אלי? שהלא לי כואב ולא להם בנושא הזה?
אני לא אכנס איתך שוב לנושא החרדים, דתיים, חילוניים, כופרים… ראשית, זה נושא טעון מידי, ושנית, אני לא אף אחת מאלה, וכל מה שרציתי הוא בעצם להפנות את תשומת ליבך לעיסוק שלך בכל דבר אחר חוץ ממך.
אני חושבת שוב, שכולנו אחד, כולנו מקשה אחת וכל הדרכים שאנו יוצרים חיוניות באותה מידה לצמיחה הכללית שלנו כחברה וכפרטים, אבל, זה שלי, ואת לא חייבת לחשוב כמוני. החיפוש שלך אחר תשובות, דווקא מקסים בעיניי, אלא שלא נראה לי שאת מחפשת במקומות הנכונים. אשמח לשוחח איתך על כך.
את כותבת שאיכפת לך מהאדם באשר הוא… תגידי…….. מה עם סבלנות וסובלנות? מה עם חמלה? מה עם אהבה בלתי מותנית? זה לא נכלל באיכפתיות הזו? או שאיכפת לך רק ממה שקרוב אלייך ומשרת אותך בדרך כלשהי?
כאילו גם זה בסדר וגם זה בסדר, אלא שהעניין הוא להיות מודע ל"למה איכפת לי באמת" ולא למה אני חושב שאיכפת לי. לנסות להבין את האחר זה נחמד, זה יופי… אבל, אולי כדאי קודם להבין את עצמנו? רק אולי?
באשר לאלה שאינם מסוגלים/רוצים/יכולים להגיע להחלטות לבד, את כותבת מצב לא בריא…. מאיפה את יודעת? לא בריא למי? אולי טוב להם כך? ושוב, לקבל אדם באשר הוא אמרת קודם, זה לא בדיוק הולך יחד, לא?
הקיצר חמודה, נראה לי שאת עורכת מסע נפלא בחיפוש אחר תשובות ואני מברכת אותך על כך. יחד עם זאת, הרשי לי להציע לך משו, ולו רק משום שאני מבוגרת ממך ביום אחד (אחלא תירוץ הא?) את המסע חמודה, כדאי לעשות בתוך עצמנו, האחרים, אלה שמסביב לנו, אלה שאנו פוגשים ומזמנים לחיינו, הם רק המראה שלנו, הם רק משקפים את הפנימיות שלנו.
את מכירה את הסיפור עם אדם שחיפש מפתח של הבית מתחת לפנס הרחוב? בא ידידו ושאל אותו, מה אתה מחפש? אמר לו הבחור - מפתח של הבית. שאל - איפה הוא אבד לך? הבחור – שם. שאל – אז למה אתה מחפש פה? הבחור – כי פה יש יותר אור.
באשר לכתובים שאת מחפשת…. הלא נתתי לך את כל מה שיכולתי, ספר, פסוק, פרק ואפילו יותר מזה, אתר לחיפוש… בהצלחה חמודה…