שאלה / בקשה לי אליכם

shellyland

New member
אתה מתכוון לומר ../images/Emo141.gif

שאם היא "זונה", אז זה כאילו הופך אותה לאקטיבית, ובכך שם עליה את האחריות למצבה? משהו כמו "אשה מוכה" בניגוד ל"נשואה לבעל מכה"? אם כך, אם היא "יצאנית"? אין בכך משום סוג של בחירה? לכן אני מוצאת ש"פרוצה" מתאר את התופעה בצורה הטובה ביותר, עד כמה שהמילה מכוערת בעיני ומעבירה צמרמורות (לא של עונג) בכל גופי.
 
לא ../images/Emo141.gif

אני מתכוון לזה שהמילה "פרוצה" משמשת בטכסטים דתיים לגינוי נשים, וכך גם המילה "זונה". זו האחרונה משמשת בעיקר כקללה או כחלק מקללה ("בן זונה"). שימוש במילים האלה לתיאור הנשים האומללות חורה לי. המילה "יצאנית" גם היא אינה כליל השלמות, אבל היא לפחות ארוכה ומסורבלת מכדי לשמש כקללה.
 

shellyland

New member
אבל... למה?

פה זה לא פורום ספרות וספרים. פה מתקיימים דיונים רציניים. הרחב, נמק, הסבר, פרש והבא דוגמאות!
 

nutmeg

New member
אני לומדת מכם משהו מאוד חשוב

מסתבר ש"אהבת טקסט" תלויה באיזה שהוא הדהוד פנימי. לכן כשאומרים "זה תלוי תקופה" בעצם מתכוונים לכך שהטקסט האהוב התאים ל- state of mind מסויים בו הקורא שרוי בעת קריאת הטקסט, ובאלו תכנים הוא עסוק. למשל: האם הדילמות שהספר העלה תואמות לדילמות שהקורא מסתובב עמן, העולמות הפנימיים והחיצוניים, התאורים, הדמויות... הזונות (!?). לפעמים דווקא סגון הכתיבה מהדהד לו פנימה: הפתלתלות, המורכבות, הזרימה, הקלילות, ההומור. אפשר להחשב כבר מזל אם "נופלים" על ספר או טקסט שמשלב בין השניים ב ד י ו ק בתקופה הנכונה. אני גם יותר מבינה את הבחירות שלי עכשיו... או אולי בעצם הספר "בוחר" אותי? אני זוכרת למשל בגיל ההתבגרות כשהייתי "עסוקה" בזהות שלי, קראתי ביוגרפיות, בתקופות בהם אני זקוקה לאסקפיזם טהור אני קוראת מדע בדיוני (אבל גם פה אני בררנית, לא כל דבר, לא משהו טכנולוגי ומלא רובוטים אלא איזו בריאת עולם וסדר חברתי חדש כמו בספריה של דוריס לסינג או איין רנד) בכל מקרה יש טקסט אחד אלמותי מבחינתי בינתיים שתמיד אהבתי ותמיד אשמח לקרוא שוב שעזרתם לי להזכר בו. אתם מבטיחים לא לצחוק ממני? ....... פו הדב. הקצב האיטי משהו, האירוניה, החמימות, התום, הקבלה של השונה... אין לכם מושג כמה עזרתם! תודה מקרב לב... ונדמה לי שמתגבשת לה החלטה
 
למעלה