חרצית קטנה
New member
שאלה בעיקר לגברים
אני באמצע שנות העשרים. סה"כ בחורה מאוד בוגרת, שגם מחפשת מישהו בוגר. ועם זאת יש משהו אחד שמשאיר אותי עם תהיות. בעבר, בן הניסיונות המיניים הראשונים שלי היה גבר מאוד תובעני. לאו דווקא בסקס אבל לא בזה עסקננו... איתו הייתי גם חסרת ניסיון וגם חסרת בטחון. בשילוב עם האופי הקשה שלו יצא שהתקדמנו יותר מהר ממה שאני הייתי מוכנה אליו. הגענו לשלב שירדתי לו. לא רוצה לחשוב או לדמיין את זה היום, בשורה התחתונה כל מה שהיה שם זה חשש מטורף וחוסר בטחון. לא ידעתי מה לעשות, איך לעשות, והרגשתי מבוזה. לצערי זה לא היה הניסיון היחידי בנושא. הגעתי למערכת היחסים שאחרי עם טראומה. לא יכולתי אפילו להסתכל על האיבר שלו. עם הזמן ועם האהבה והסבלנות שלו אלי אפשר לומר שזה עבר. יכולתי לרדת לו, ידעתי מה לעשות, ולא הרגשתי רע עם זה. בעצם, אפשר לומר שהרגשתי רע, בגלל שלא היתה פעם אחת שהצלחתי לגרום לו לגמור. לזכותי (כביכול) יאמר, שהוא אמר לי לא פעם אחת, שרק בחורה אחת וגם, רק פעם אחת הצליחה לגרום לו לגמור. אבל מבחינתי זה היה "כתם שחור" של משהו שאני לא מסוגלת לעשות / לא טובה בו. מאז שנגמרה אותה מערכת יחסים טובה (כמו כל מע' יחסים היא טובה עד הסיום..) עברה שנה ולא היה לי ניסיון בנושא עם גבר אחר. יצאתי עם כמה גברים, עם אחד גם הגעתי למיטה, אבל לא הגענו למצב שאני יורדת לו (או שהוא יורד לי, אבל לא רלוונטי לכרגע גם ככה) עכשיו אני נשארת עם השאלה. שאני גם עכשיו לא יודעת איך לנסח.. יש בי המון חששות, אני יודעת את זה, וביחס לבחורה בוגרת בכלל שמחפשת גם מישהו רציני שיודע מה הוא רוצה מעצמו, זה נראה לי לא הערבוב הכי מוצלח.. לא כל גבר רוצה לקחת על עצמו להיות המחנך, המרגיע או המלמד. אני פשוט תוהה איך זה מהצד, איך זה נשמע לכם, איך אתם הייתם נוהגים. אני לא יודעת עד כמה אתם מייצגים, אבל אני פשוט תוהה אם אני כזאת "חריגה". הדבר שהכי מפחיד אותי במערכת יחסים זה בדיוק הנושא הזה. אני מרגישה נורא ילדותית ולא בוגרת בזה שאני לא מסוגלת לעשות משהו שאחרי הכל, הוא טריויאלי ובסיסי במערכת יחסים. היום כשאני שומעת גבר שאומר "יש זמן" אני חושבת לעצמי, כן, יש זמן, יש את הזמן שאתה מוכן לחכות, והוא לאו דווקא מותאם לזמן שאני צריכה. אני מתנחמת בעובדה שהיה מי שהצליח לפתור את הבעיה גם אם נקודתית ורק איתו. אבל אני לא שוכחת שזה היה מיד אחרי המערכת יחסים הזאת והייתי כ"כ פגועה שיכולתי ליצור אמון בגבר אחד וממש לא "בכל המין הגברי". זהו. תודה למי שהגיע עד כאן. ותודה למי שעונה. שיהיה חג שמח.
אני באמצע שנות העשרים. סה"כ בחורה מאוד בוגרת, שגם מחפשת מישהו בוגר. ועם זאת יש משהו אחד שמשאיר אותי עם תהיות. בעבר, בן הניסיונות המיניים הראשונים שלי היה גבר מאוד תובעני. לאו דווקא בסקס אבל לא בזה עסקננו... איתו הייתי גם חסרת ניסיון וגם חסרת בטחון. בשילוב עם האופי הקשה שלו יצא שהתקדמנו יותר מהר ממה שאני הייתי מוכנה אליו. הגענו לשלב שירדתי לו. לא רוצה לחשוב או לדמיין את זה היום, בשורה התחתונה כל מה שהיה שם זה חשש מטורף וחוסר בטחון. לא ידעתי מה לעשות, איך לעשות, והרגשתי מבוזה. לצערי זה לא היה הניסיון היחידי בנושא. הגעתי למערכת היחסים שאחרי עם טראומה. לא יכולתי אפילו להסתכל על האיבר שלו. עם הזמן ועם האהבה והסבלנות שלו אלי אפשר לומר שזה עבר. יכולתי לרדת לו, ידעתי מה לעשות, ולא הרגשתי רע עם זה. בעצם, אפשר לומר שהרגשתי רע, בגלל שלא היתה פעם אחת שהצלחתי לגרום לו לגמור. לזכותי (כביכול) יאמר, שהוא אמר לי לא פעם אחת, שרק בחורה אחת וגם, רק פעם אחת הצליחה לגרום לו לגמור. אבל מבחינתי זה היה "כתם שחור" של משהו שאני לא מסוגלת לעשות / לא טובה בו. מאז שנגמרה אותה מערכת יחסים טובה (כמו כל מע' יחסים היא טובה עד הסיום..) עברה שנה ולא היה לי ניסיון בנושא עם גבר אחר. יצאתי עם כמה גברים, עם אחד גם הגעתי למיטה, אבל לא הגענו למצב שאני יורדת לו (או שהוא יורד לי, אבל לא רלוונטי לכרגע גם ככה) עכשיו אני נשארת עם השאלה. שאני גם עכשיו לא יודעת איך לנסח.. יש בי המון חששות, אני יודעת את זה, וביחס לבחורה בוגרת בכלל שמחפשת גם מישהו רציני שיודע מה הוא רוצה מעצמו, זה נראה לי לא הערבוב הכי מוצלח.. לא כל גבר רוצה לקחת על עצמו להיות המחנך, המרגיע או המלמד. אני פשוט תוהה איך זה מהצד, איך זה נשמע לכם, איך אתם הייתם נוהגים. אני לא יודעת עד כמה אתם מייצגים, אבל אני פשוט תוהה אם אני כזאת "חריגה". הדבר שהכי מפחיד אותי במערכת יחסים זה בדיוק הנושא הזה. אני מרגישה נורא ילדותית ולא בוגרת בזה שאני לא מסוגלת לעשות משהו שאחרי הכל, הוא טריויאלי ובסיסי במערכת יחסים. היום כשאני שומעת גבר שאומר "יש זמן" אני חושבת לעצמי, כן, יש זמן, יש את הזמן שאתה מוכן לחכות, והוא לאו דווקא מותאם לזמן שאני צריכה. אני מתנחמת בעובדה שהיה מי שהצליח לפתור את הבעיה גם אם נקודתית ורק איתו. אבל אני לא שוכחת שזה היה מיד אחרי המערכת יחסים הזאת והייתי כ"כ פגועה שיכולתי ליצור אמון בגבר אחד וממש לא "בכל המין הגברי". זהו. תודה למי שהגיע עד כאן. ותודה למי שעונה. שיהיה חג שמח.
