שאלה/בעיה פסיכולוגית

[leeloo]

מירית,

אני לא יודעת איך לתאר את מה שרשמת, כי אין לי במילים בפי לתאר את התדהמה שחשתי כשראיתי שמישהו, מלבד האדם האחרון שהיה צמוד אליי, יודע לתאר בצורה כל-כך רהוטה רגשות שעברו / עוברים בי במעט בכל יום שעובר. בהחלט נדיר לגלות שמישהו יודע לשים את רוב התחושות על "דף נייר" בלי עכבות ובלי מחסומים. ונראה לי שאם זה כך, אין פתרון ל"בעיה" הזו מלבד זמן, ופיתוח הערכה עצמית יותר גבוהה. כמו שאמרת, עובדים על זה.

רק שתדעי, שבאיזשהו מקום, מכוננת בי ההרגשה שדווקא הרגשות האלה הינן דבר חיובי, שבסופו של יום, גם נלמד מהנסיון, וגם נדע להעריך דברים בצורה טובה יותר, וכמובן נעריך את עצמנו כמו שצריך.

 

[leeloo]

ועוד משהו קטן--

אל לך להיעלב מדעותיה של נוטמג. היא מעין הפסיכולוגית הרשמית של הפורום. לפעמים אולי דברים שלה יכולים להיראות מעט נוקשים, אך היא כמו הורה, מעט מגזים בשביל ללמד אותך משהו חשוב. היא לא אומרת דברים על מנת לפגוע, אלא פשוט מנסה להעביר נקודות למחשבה. כדאי להקשיב לה.

 

[shellyland]

תגידי

אמרתי לך כבר פעם שהניק שלך בעצם היה צריך להיות שלי (תרתי משמע), נכון?

 

[משבר אמון]

yes, you did ../images/Emo13.gif

 

[nutmeg]

לא משאירה דברים

בלתי גמורים - וחזרתי כדי להגיד שני דברים: 1) שמהכתיבה שלי צריך להוריד את הטון הקרבי. את אותם משפטים רצוי לקרוא כשאלה כנה במקום כניגוח. שאלה כמו "נראה לך שאנשים מתעסקים בך כל היום?" נכתבה כדי שתסתכלי גם אל הצד השני - אל הצד של אלו להם את מייחסת הרים וגבעות בלי לבדוק. ושלא תביני לא נכון - כל בני האדם עושים זאת כל הזמן, ההבדל בין האנשים נעוץ בנכונותם לבדוק את המציאות "שם בחוץ" בנוסף לתחושה "שם בפנים". 2) אני מאמינה שיש משהו שניתן לעשות עם המחשבה כדי לשלוט קצת יותר טוב בהתנהגות הרגשית (שימי לב שאני אומרת התנהגות רגשית, לא רגש). התנהגות רגשית קשורה לדפוסי חשיבה שחוזרים על עצמם בעקבות רגשות מסויימים שעולים. למשל, כשאת מתארת את תחושת החוסר שתמיד מביאה אותך לאותן שאלות ולאותן הנחות מוקדמות לא מבוססות - את אלו ניתן ללמוד לשנות. החוסר פייריות בתגובה שלי - כמו שאני מבינה אותה - היא לא בארסיות או בנימה הקרבית שאת מייחסת לה, אלא בזה שאני לא יכולה על גבי הפורום לתת לך תשובה בסיגנון של "מרשם" של "עשה ואל תעשה", אלא רק יכולה לנסות לכוון אותך לחשוב אחרת, לצאת מהדפוס המוכר ולנסות לבדוק דפוסים חדשים. לך, ולכל המתחבטים רגשית בפורום אגיד שרגשות, כבודם במקומם מונח. הם חלק חשוב ואינטגרלי בחיים שלנו ואין לנו אפשרות לסלק אותם או לשלוט על הופעתם. כשמרגישים משהו, מרגישים משהו. נקודה. מה שכן ניתן לשנות הוא היחס שלנו לרגש, ואת ההתנהגות שלנו בעקבותיו. זה שאנחנו מרגישים לא ראויים מספיק או לא טובים מספיק, זה עדיין לא אומר שמדובר בעובדת חיים, אלא רק לאופציה אחת מיני רבות להגיב בטווח הרגשות האנושי. למשל: אותו ספק שמנקר לך לגבי תגובותיהם של אחרים אליך או לגבי היותר "טובה מספיק" - היכן הוא כשאת מרגישה רע? למה אין לך ספק לגבי ההרגשה שלך, למשל? קצת tricky איך שרגשות "עובדים בשטח" - אבל בהחלט אפשר לעשות משהו על מנת לדעת עליהם קצת יותר. חלק גדול מטיפול או מתהליך של עבודה עצמית קשור להרחבת אותם טווחים.

 

[jessy19]

מוכר לי ולא באופן אישי...

אבל איכשהו אני חושבת שכולנו תמיד מחפשים איפה מסתתר הרע בתוך משהו טוב כי לא מאמינים שיכול להיות לנו משהו טוב.

 

[Idan91]

ברור..

אבל תזכרי שאנחנו לא תמיד יודעים הכל, ואולי יש להם סיבות להתנהגות שלהם.

 

[nutmeg]

עידן

תמיד יש סיבות להתנהגות. אז מה? אנחנו גם לא אמורים לדעת הכל אחד על השני. בכל מקרה, תמיד אפשר להניח שיש לכל מאן דהוא סיבות להתנהג כמו שהוא מתנהג - השאלה היא מה את עושה כשמתנהגים כך לפניך. אם את מוצאת את עצמך חושבת מה לעשות כדי לעזור או כדי לגרום ל-X להרגיש אחרת, כדאי שתשאלי את עצמך אם את באמת רוצה את הג'וב הזה ולמה.

 

[החטא והשופטת]

אה...

"כי אני יכולה" זו תשובה טובה מספיק? (בהנחה שאני רוצה)

 

[nutmeg]

כן

 

[Idan91]

נכון, כתבתי את זה כי

זה נראה לי שלילו מדברת בתמיהה שאנשים "מושלמים" מחפשים סיבות כל הזמן לשקוע.

 

[shellyland]

האמת היא שאני עדיין לא הבנתי

על מה, בעצם, לילו מדברת. לילו? אפשר הסבר?

 

[leeloo]

כמילותיה של זאת שעל שמה נקרא הפורום

"מה לא היה ברור?"

 

[shellyland]

הו! הרבה מאוד דברים!

כמו למשל - על מי את מדברת? מה גרם לך לשאול את זה? למה את חושבת שאין רע בחיים שלהם? באיזו מרה הם שוקעים? למה את רוצה לעזור להם? איך זה שאת לא מצליחה לראות לבד ממה זה נובע? למה את שואלת אותנו ולא את מי שצריך לשאול? שאמשיך?

 

[leeloo]

הפחדת אותי קצת..

1. אני מדברת על תופעה חוזרת שאני רואה אצל חברות/ידידים טובים 2. הדאגה להם 3. כי אני מכירה אותם מספיק טוב בשביל לדעת שהרוב אצלם טוב, או לפחות לא רע להם מספיק, בהגדרת "רע" על מנת שירגישו דכאוניים שכאלה.. 4. הם פשוט לא מאושרים. שומעים בקול שלהם שהם "עוברים יום ועוד יום" ולא "וואו, איזה יום היה לי". 5. כי הם קרובים אליי מספיק בשביל שאדאג להם 6. אני מצליחה פחות או יותר, אבל תמיד חשוב לי לקבל "דעה שנייה". ומי אובייקטיבי יותר לדעה משנייה מהפורום? 7. שוב, תסתכלי על סעיף 7. אני מתייעצת. הבעיה היא שלא נראה לי שזה משהו שאפשר לבוא ולהגיד - "טוב תעשי ככה וככה", כי כמו שנוטמג אמרה, אלו רגשות, ואותם אי אפשר לשנות. אבל חשוב היה לי להבין למה בדיוק רגשות כאלה (שגם לי היו בעבר) עולים וצפים בהם, אולי כדאי גם לדעת על עצמי יותר טוב..

 

[דלית - delete]

תראי את מטריקס הראשון

אג'נט סמית' מזביר מעולה - בני אדם מאושרים רק כשרע להם. אם לא רע להם יעשו מה שצריך כדי שיהיה רע* בני אדם לא בנויים לחיים שלא רע בהם. סרט סרט, אבל עם קארי אן מוס. *אפילו בתנ"ך עלו על זה. למה אכלו מפרי עץ הדעת? מה היה להם רע בגן עדן? אז זהו, שהיו חייבים לאכול ולקלקל, כי בלי שיהיה להם רע היה להם אפילו מיותר רע.