שאלה בניקוד/הגייה

[קיטי99]

שאלה בניקוד/הגייה

הל' במשפט: "אין לזה סוף" היא בשווא או בפתח? המ' במשפט "מביטה החוצה" היא בשוואה או בפתח? תודה רבה למי שיכול לעזור!

 

[ע העורכת]

בבקשה:

אין לַזֶּה סוף - הלמ"ד בפתח, משום שה"זה" במשפט מיודע, קיצור של "הדבר הזה". אם "זה" אינו מיודע - למ"ד בשווא, ובלי דגש בזי"ן. מַבּיטה החוצה - המ"ם בפתח.

 

[Eldad S]

"אין לזה סוף" - עד כמה שידוע לי,

הלמ"ד בקמץ (ז' בסגול, ללא דגש). האם אני טועה?

 

[ע העורכת]

../images/Emo9.gif צודק, טעות שלי. קמץ בלי דגש.

 

[atoodaahee]

אז... מהו הכלל כאן, בעצם?

הרי המילה "הַזֶּה" מנוקדת כמו הניסיון של אלדד: פתח בה"א וסגול עם דגש בזי"ן. אני יכול לחשוב על מטבעות לשון עם וי"ו, כמו כַּפְתּוֹר וָפֶרַח שבו משתמשים בוי"ו החיבור קמוצה ובלי דגש אחריה... זה גם הרעיון כאן (אולי מהצירוף זֶה וָזֶה, זֶה לָזֶה)?

 

[Eldad S]

אכן, לדעתי זהו מין צירוף

שכזה (הנה, גם "שכזה" הוא מין צירוף שכזה

, שהרי ה-כ' מנוקדת בקמץ ואין דגש ב-ז').

 

[Eldad S]

אייל, אם זה מעניין

אותך, כדאי לך להעלות את התופעה בפורום בלשנות ושפות העולם, 943. גולשים שם, בין היתר, מומחים ללשון עברית, ומתפתחים שם לא אחת דיונים בנושאים דומים.

 

[ללה3]

מצטרפת בשאלת ניקוד קטנה

באהבתי (my love), ה-ב' מנוקדת בקמץ?

 

[Eldad S]

ה-ב' האחרונה - כן, בקמץ.

 

[ללה3]

תודה ../images/Emo23.gif

 

[ע העורכת]

המילה "לזה",

בקמץ תחת הלמ"ד, מוגדרת אצל אבן-שושן: לאיש או לדבר הזה. שם מצויות גם בָּזה, וכן כָּזה בנוקוד דומה. נראה לי שזה משום שכך מנוקד במקורות. עם זאת, אני תוהה אם הניקוד לַזֶּה זו אכן טעות של ממש.

 

[atoodaahee]

מעניין... ../images/Emo51.gif