הסבר מפורט
התשובה שלי הייתה כללית. בנקודה D באמת אין צורך לפרק לרכיבים. 1. אתה מגדיר מערכת צירים שראשיתה ממוקמת ב D, הציר האנכי מתלכד עם BD והכיוון החיובי הוא כלפי מעלה, והציר האופקי מתלכד עם AC והכיוון החיובי שלו הוא ימינה. 2. חשב את השדה של Qa בנקודה D. K*2E(-8)/0.1² הסימן של השדה הוא פלוס כלומר ימינה. 3. השדה של Qc בנקודה D K4E(-8)/0.1² - השדה פועל מ C לכיוון A, אבל מכיוון שהכיוון החיובי של הציר האופקי הוא ימינה, השדה מקבל סימן מינוס (וקטורים!). אילו המטען ב C היה שלילי ולא חיובי, אז המינוס של המטען בצירוף המינוס של הכיוון היו נותנים פלוס ובאמת, אילו היה ב C מטעם שלילי, הוא היה מושך מטען בוחן לכיוון ימינה. עכשיו אתה מחבר את השדות בציר האופקי. מכיוון שאתה מסכם רכיבים ולא וקטורים, אז החיבור הוא חיבור אלגברי K*2E(-8)/0.1²] + [-K4E(-8)/0.1² ] = -K2E(-8)/0.1² כלומר השדה בציר האופקי בנקודה D הוא בגודל הרשום למעלה וכיוונו שמאלה (בגלל המינוס). 3. השדה שיוצר המטען של B בנקודה D יהיה עם סימן מינוס, כי הוא פועל בכיוון הפוך לכיוון החיובי של הציר האנכי. K(-3)E(-8)/BD²- שים לב שהמינוס של הכיוון כפול המינוס של המטען נותנים פלוס. ובאמת, אם נביא מטען בוחן חיובי לנקודה D, המטען השלילי של נקודה B ימשוך את מטען הבוחן למעלה, כלומר בכיוון החיובי של הציר ה אנכי. את BD נמצא לפי טריגו במשולש היש"ז BDA BD=ADtg30°=10tg30°=5.8 cm = 0.058m ה ARC שרשמו לך קודם הוא פשוט זה: אם tan30°=BD/AD אזי (30°=arctan(BD/AD כלומר ARC זו הזווית המתאימה לפונקציה טריגו הפוכה.
