שאלה בחוקה

[natilousky]

שאלה בחוקה

מישהו פה אולי יודע במבחן האיזונים בין איזון אופקי ואיזון אנכי

איך אני יודע מה נכנס לקטגוריה של אינטרס ציבורי?

אם נגיד הממשלה מציעה הצעת חוק, ואני צריכה לבדוק האם היא רשאית לחוקק חוק כזה שפוגע בזכות מסוימת, בהכרח החוק שהיא מחוקקת הוא נועד לשם אינטרס ציבורי?

הודה להבהרות

תודה רבה!

 

[lol65]

אתה לא באמת יודע

ביהמ"ש הוא שיפרש האם מדובר בזכות או באינטרס.

 

[natilousky]

ואיך תקיפה של זה אמורה להיות

נגיד, הממשלה רוצה לחוקק חוק, ואני יודע שהחוק הזה מגביל את חופש הביטוי של הפרט, ואני צריך לדון איך בית המשפט יראה את זה. עכשיו מכיוון שזה סוביקטיבי איזה איזון אני אמור לבצע?

אם אני מבצע איזון אופקי, אז אני לא מחיל את פסקת ההגבלה?

אם אני מבצע איזון אנכי אני מחיל את פסקת ההגבלה?

קצת התבלבתי פה ואני אשמח אם תאירי לי פה את המצב הנתון...

 

[lol65]

אני לא יודעת מה דורשים מכם

מאיתנו דרשו בכל מקרה לעשות את שני האיזונים, ולהראות את התוצאה לפי שניהם.
למיטב זכרוני, האיזון האופקי והאנכי הם איזונים שהשתמשו בהם לפני חקיקת פסקת ההגבלה. אם אתה עושה איזון אופקי או אנכי, אתה בכלל לא מכניס לשם את פסקת ההגבלה.
ניתוח לפי פסקת ההגבלה זה ניתוח נפרד, ואנחנו נדרשנו לעשות את שלושתם (כאשר ההרחבה היא על הניתוח עם פסקת ההגבלה).

 

[סטודנטית עייפה מדי]

אני מניחה שזו אחת השאלות שתצטרך לדון בהן

אם אני זוכרת נכון מאי-אז-פעם-כשהתעסקתי-בחומר-הזה, השאלה מהי זכות ומהו אינטרס זו גם שאלה שיש עליה כתיבה (אקדמית, שיפוטית), ששנויה במחלוקת, ויש לגביה כמה עמדות.
אם אני זוכרת נכון, העמדה השלטת (או לפחות זו שהמרצה שלנו הציג כעמדה השלטת) היתה שבעוד זכות יש לפרט, אינטרס שייך לקבוצה גדולה יותר (לציבור כולו, או לחלקים גדולים ממנו).
כאשר איזון אופקי נעשה בין ערכים מאותו המעמד (זכות מול זכות, אינטרס מול אינטרס) ואיזון אנכי בין ערכים שאינם מאותו המעמד (זכות מול אינטרס).
בפועל, בשל העובדה שלוקחים בחשבון גם את מידת הפגיעה בזכות ועוד אלמנטים נוספים, בניתוח פוזיטיביסטי של הנעשה בפסיקה, אין הבדל מהותי בין איזון אופקי לאנכי. כך שההבדל הוא בעיקר באופן ההנמקה.

 

[natilousky]

כן את צודקת

אבל הבעיה שיש רק 400 מילים לניתוח של פסה"ג

 

[סטודנטית עייפה מדי]

פסה"ג מטבעה היא איזון אנכי

כשחוק רגיל פוגע בחוק יסוד - ממעמד גבוה ממנו.
שאלה מעניינת (שאפשר לעשות לה מחד ומאידך, כמו כל דבר, כמובן) היא אם אפשר להחיל פסה"ג גם כשחוק יסוד פוגע בחוק יסוד, או בעקרון חוקתי אחר (עקרונות היסוד של השיטה וכו').
הו, שנה א'. אני מתגעגעת קצת...

 

[natilousky]

אם זה מעניין אותך

אז פרופ' מדינה אמר לנו שבמידה והכנסת מחוקקת חוק יסוד שפוגע בחוק יסוד אין אפשרות להגביל אותה דרך פסה"ג כי משחוקקה את חוק היסוד היא לבשה את כובע המכוננת , פסה"ג מגביל את המחוקקת בלבד (הלכת פורת)

אבל כן אפשר להגביל אותך דרך עקרונות יסוד של השיטה, הם כמובן אף פעם לא עשו את זה, אבל בכל פס"ד שנראה להם קצת יומרני, השופטים דואגים להזכיר שיש ברשותם הנשק הזה.

 

[סטודנטית עייפה מדי]

כן, שכחתי מהלכת פורת, אבל שים לב שהיא נקודתית

אם אני זוכרת נכון, שם היה מדובר בעמידה בתנאי הנוקשות - ומרגע שחוק עומד בהם אז אין בעיה עם פסה"ג.
למיטב ידיעתי אין פסיקה מפורשת על מקרים אחרים.
ההיסק של פרופ' מדינה נראה לי בסה"כ קוהרנטי עם השיטה, אבל כאמור - לדעתי אפשר לעשות כאן מחד ומאידך (ובהקשר הזה, עמדתו של פרופ' מדינה תהיה בצד אחד).

 

[natilousky]

לא ממש ירדתי לסוף דעתך

תוכלי להסביר לי בשנית?

אנחנו למדנו שבנוקשות יש כמה מרכיבים יכול להיות נוקשות צורנית או מהותית-(פסה"ג)

 

[סטודנטית עייפה מדי]

למיטב זכרוני הרעוע

כאמור, עבר לא מעט זמן מאז שהתעסקתי בחומר (ועברתי גם שני מחשבים מאז), אבל למיטב זכרוני (ואתה מוזמן לתקן אותי אם אני טועה) הרציו של עניין פורת הוא שגם ככה עמדו בתנאי הנוקשות הצורנית (פסקת התגברות) ולכן אין צורך לשאול לגבי הנוקשות המהותית (פסקת הגבלה), כך שכל מה שנאמר לגבי זה (איזה כובע וכו') הוא באוביטר, ולא להלכה. מה שאומר שהדיון טרם הוכרע להלכה (וגם לא תיאורטית).

 

[natilousky]

זכרונך הוא לא רעוע, את צודקת.

הכל היה באמרות אגב ולא יצאה הלכה מפורשת בנושא

אבל אני לא צריך לומר לך איך זה דיני חוקה, גם את אמרות אגב של השופטים לוקחים כעתיד הלכתי לכל דבר.

 

[סטודנטית עייפה מדי]

זה נכון - אם אתה אהרן ברק

אבל הנטיה שלו לקחת אוביטרים (בעיקר שלו עצמו) ולצטט אותם כהלכה היא נטיה מעצבנת, ומבחינה משפטית היא לא אמת (כלומר, הוא משקר כשהוא עושה את זה - אבל השקר הזה בפני עצמו כבר כן יוצר הלכה, כי אם פעם זה היה באוביטר, עכשיו ברק מכניס את זה להלכה). בכל אופן, אפשר לקחת את זה כצפייה לעתיד, אבל אפשר גם להגיד שזו העמדה השלטת בפסיקה, ועדיין יש מקום לתמרון. וזה נכון לא רק לגבי דיני חוקה, אלא באופן כללי לגבי פסקי דין של העליון.

כמו כן, אני לא למדתי חוקה עם מדינה, למדתי עם שגב (הוא נמצא בשבתון השנה, הוא יחזור בשנה הבאה. הוא נפלא. חסר כריזמה באופן מייאש, אבל אחד האנשים החכמים שאני מכירה). אז אני יודעת איך זה דיני חוקה, אבל אולי אחרת ממך.

בכל אופן, שמחה לשמוע שזכרוני לא עד כדי כך רעוע

 

[natilousky]

מסכים איתך.

מדינה תמיד אומר כשבית המשפט רוצה לומר הלכה על בסיס אמרות אגב בעבר, הוא פשוט אומר "כלל גדול הוא" ובכך הוא פתר את הבעיה.

 

[סטודנטית עייפה מדי]

חכה עד שתלמד על הלכת חניון חיפה בסד"א

כל פסקי הדין על בר"עות (בקשות רשות ערעור) מצטטות את עניין חניון חיפה כאילו הוא הלכה.
אבל חניון חיפה ניתן בדן יחיד, ולא בהרכב שלושה, ולכן לא קבע הלכה מעולם (אלפי הציטוטים של חניון חיפה (לפחות אלו שניתנו בהרכב שלושה) קבעו את ההלכה לאחר מכן. אבל החזרה לחניון חיפה היא קומית).

השמועות הן שאצל אחד משופטי העליון תלוי השיר הבא:
בר"ע בר"ע/
איזו בררה/
לא פיקנטית, לא יפה/
אין חדש - חניון חיפה

 

[natilousky]

גדול.