שאלה בבלשנות:

[עורב מזדמן]

מה שאני יודע על זה זה ש

פידג'ין היא שפה מעורבבת מכמה שפות שנוצרת על ידי אנשים שאינם כולם דוברים אותה שפה ונצרכים לשפה משותפת, והיא מכילה אלמנטים מכל השפות הפידג'ין אינה שפה שיש לה דקדוק וצורה קונסיסטנטיים והיא אינה מתאימה לחוקי הדקדוק האוניברסליים של חומסקי. קריאול היא שפה שמקורה דומה, אבל היא נוצרת על ידי הדורות הבאים של אותה קהילה שדוברים אותה מלידה, ולה תמיד יש מבנה דקדוקי שתואם לכללי הדקדוק האוניברסליים של חומסקי.זה בגלל שילדים שלומדים שפה "מכריחים" את שפתם להתאים לכללי הדקדוק הזה. זאת אחת ההוכחות לזה שיש לנו יכולת שפתית מולדת עם תבניות בנויות מראש, שיש בהן "דרגות חופש" או "משתנים" שמבדילים בין שפה לשפה, בעוד המבנה העקרוני זהה. מכירה את שפת הסימנים של ניקראגווה? שפת סימנים שנוצרה ספונטנית בקרב קהילות ילדים חרשים בניקראגווה שלא לימדו אתם שפת סימנים בכלל. גם לשפה הזאת, שאין בה בכלל צלילים, , יש דקדוק מדוייק לפי החוקים של הדקדוק האוניברסלי. עוד תימוכין.

 

[shellyland]

../images/Emo51.gif

מה זה כללי הדיקדוק האוניברסליים?

 

[עורב מזדמן]

מתוך ויקיפדיה

הדקדוק האוניברסלי בבלשנות הגנרטיבית שפיתח חומסקי בשנות החמישים של המאה העשרים מקובל להניח שרכיבים מסוימים של הדקדוק משותפים לכל השפות הטבעיות (האנושיות), ואלו הם הרכיבים המולדים בדקדוק. חלק ניכר מעבודתם של הבלשנים הגנרטיבים הוא איתור כללי הדקדוק האוניברסליים לכאורה. זרמים אחרים בבלשנות מתנגדים לגישה הזאת. === אם את מתעניינת בזה, מאוד מומלץ לקרוא את "The language Instinct" של סטיבן פינקר. ספר שמחד מאוד מעמיק ומאידך מבדר ומהנה מאוד, ולא מצריך קריאה מאוד מאומצת.

 

[shellyland]

אני לא מתעניינת בזה "מאוד"

אני פשוט לקחתי השנה קורס שמבוסס על חומרים מתחום הבלשנות, וקצת קשה לי להדביק את הפער ביני לבין אלה שמבינים בזה. המאמר שאני קוראת, למשל, מתנגד לתפיסה הרווחת שהשפה בברזיל היא הומוגנית, ואני לא ממש מצליחה להבין למה. האם זה שבירושלים אומרים מאאתיים ובתל-אביב אומרים מתיים, הופך את העברית לשפה לא הומוגנית? האם יש וארייאנט ירושלמי וורייאנט תלביבי?

 

[hapax legomenon]

מכירה את הסיפור על ג'ורג' ברנד שו?

זו שאלה של כמות. הבדל במילה אחת לא יוצר ואריאנט. גם לא שני הבדלים. כנראה גם לא עשרים. הרבה הבדלים כן. מה זה הרבה? קשה לומר. אולי מאות. אולי אלפים.

 

[גנגי]

אנחנו קטנים מכדי לפתח דיאלקטים.

במדינות שבהן יש אוכלוסיה גדולה בהרבה משלנו מתפתחים דיאלקטים באופן טבעי, הן בגלל מרחק גיאוגרפי והן בגלל ריבוי אוכלוסין.

 

[גנגי]

אה, ועוד דבר:

כיום קשה הרבה יותר לצפות להתפתחות דיאלקטים - באופן כללי - בגלל התקשורת (הטלוויזיה, בעיקר, אבל גם הרדיו). בעבר המרחקים הגיאוגרפיים יצרו בידוד מסוים בין קבוצוחת אוכלוסיה שונות, מה שכיום לא יכול להיווצר, וכך התפתחו דיאלקטים. בארץ, הן מפאת גודלה והן בשל התפתחותה דווקא בתקופה שבה הרדיו והטלוויזיה הפכו לכלי התקשורת העיקריים - אין סיכוי כלל להתפתחות של דיאלקטים, וגם אם היו ניצנים של כאלה בעבר (זוכרת את שבּעת הזבּובּים על החלבּ הלבּן?) כיום אין להם זכר.

 

[renjintso]

מה עם דיאלקטים (או וריאנטים)

שמקורם בשוני תרבותי? נגיד שםת הבלוגים, שפות של ברנז'ות מקצועיות או חברתיות שונות. הבלשנות מתייחסת באופן כלשהו להבדלים האלה?

 

[גנגי]

ברור, וריאנטים

שבסיסם סוציולוגי - אם הם מובחנים (שפת פסיכולוגים, למשל, או שפת היי-טק) אפשר לקרוא להם סוציולקט.

 

[שבולת ירוקת העין]

לא רק עניין של גודל

גם עניין של זמן התפתחות של דיאלקטים באזורים שונים הם לא תהליך של כמה עשרות שנים, אלא ארוך יותר. ומכיוון שאנחנו מדברים על שפה שחזרה לשימוש רק לפני כמאה שנה, ונקודת ההתחלה הזאת היתה מאופיינת בהנחלה יזומה ומתוכננת של לשון אחת מבית מדרש מסוים, הזמן שעשוי לקחת כדי שיתפתחו בה דיאלקטים הוא רב יותר

 

[עורב מזדמן]

זה מבית מדרשו של נועם חומסקי

השמאלן עוכר ישראל אוהב הערבים ושונא התאגידים הבזוי הזה.

 

[shellyland]

ימח-שמו.

 

[hapax legomenon]

תשובה מוצלחת

עד החלק של "כללי הדקדוק האוניברסליים". ובכן, חברת דוברים יוצרת דקדוק "ספונטני" כאשר יש בה מאסה קריטית של חברים (אינני יודעת מהו המספר המדוייק), שהם עדיין בגיל לימוד השפה כשפת אם (11-10 שנים). שפה קריאולית, שהיא בעלת דקדוק מלא, נוצרת משפת פידג'ין, שהיא סתם אוסף של מילים שימושיות ללא דקדוק. אכן, בבית הספר לחירשים בניקרגואה נוצרה שפת סימנים ספונטנית, אך למיטב ידיעתי אין היא בגדר שפה קריאולית, הואיל ומקורה איננו בגדר פידג'ין. כל זה אינו קשור כלל לתיאוריה של חומסקי. חומסקי גרס שיש מעין "איבר שפה" במוח האנושי, ורק אוסף של פרמטרים (מעין הפרמטרים שמעבירים לרוטינות בתוכניות מחשב) מבדיל בין דקדוקי השפות השונות. זהו הדקדוק האוניברסלי. חומסקי לא הבדיל בין שפה לשפה, וטען שכל השפות האנושיות מקיימות את כללי הדקדוק האוניברסלי, קריאוליות או לא קריאוליות. התיאוריה הזאת, צריך להדגיש, זה מה שהיא - תיאוריה בלבד. קשה להוכיח אותה, קשה כמעט באותה מידה להפריך אותה (בעיקר משום שהיא לא כל-כך מדעית), והיא מאוד מאוד שנויה במחלוקת. (למקרה שמישהו מתעניין בדעתי, מדובר בשטות מוחלטת.)

 

[עורב מזדמן]

קטונתי

אבל אסביר למה התכוונתי: - שפה קריאולית שמתפתחת מפידג'ין היא אחת מהראיות לקיום הדקדוק האוניברסלי של חומסקי. לפחות ברמה של ההכרח בכללי דקדוק מלאים (שיש להם מן הסתם מטה-כללים). העובדה שהדור הבא לא מדבר בפידג'ין אלא בקריאולית עם דקדוק ברור מראה שכאשר ילד רוכש שפה היא חייבת להכנס לתבנית מסויימת מראש. כיוון שהצורך הזה (או היכולת הזאת) לא קיימת אצל מבוגרים, הטרנספורמציה מפידג'ין לקריאול נעשית רק אצל הדור הבא. - לא אמרתי ששפת הסימנים בניקאראגווה קשורה לקריאולית. היא פשוט עוד תימוכין בקיום הדקדוק האוניברסלי, כי עובדה שנוצרה שפה בצורה ספונטנית לגמרי שעדיין מצייתת לכללים דקדוקיים די ברורים (ואוניברסליים?). נראה לי ששני הדברים גם רלבנטיים וגם תומכים בחומסקי.

 

[hapax legomenon]

הבעיה המרכזית בתיאוריות של חומסקי

שכל תופעה תומכת בהן. עוד לא נתקלתי בתופעה שתומכי חומסקי יגידו עליה שהיא סותרת את התיאוריה. לא מדעית כבר אמרתי? לעצם העניין, נראה שיש העדפה המולדת למבנים דקדוקיים. עד כאן הבלשנים די מסכימים. אך העדפה זו כשלעצמה אינה תומכת בדקדוק האוניברסלי (וגם אינה סותרת אותו). יכולים להיות לה מספר מניעים. חומסקי יטען שהסיבה היא "דקדוק אוניברסלי". אבל חומסקי יטען שהסיבה לכל תופעה לשונית היא "דקדוק אוניברסלי"... בעיני זה הנחת המבוקש. לא מדעית כבר אמרתי? למעשה, השאלה היא, האם לאותם מבנים דקדוקיים ספונטניים יש תכונות אוניברסליות. אך, כפי שכתבתי, השאלה הזו בעצם תקפה לכל שפה, ללא קשר לפידג'ין או לקריאול.

 

[בנדק חביב]

מאסה קריטית,

לא נעשה שום מחקר בנושא? או אין אפשרות לערוך מחקר.

 

[hapax legomenon]

מחקר בתנאים מבוקרים

לא יכול להיערך מטעמים אתיים. מה תעשה? תיקח אוסף גדול של תינוקות ותחלק אותם לקבוצות בגדלים משתנים, ואז תבדוק אלו קבוצות פיתחו שפה ואילו לא? יוצא, שניתן לחקור מצבים רק לאחר שנוצרו, ולנסות ללמוד מהם. שפת הסימנים של ניקרגואה היא תוצר אחד, וידוע מאוד, של מצב כזה. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%90%D7%94 תוצר אחר, פחות ידוע אבל מקומי(!), הוא שפת הסימנים של שבט א-סייד. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%90-%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%93 על האחרון מדווחים החוקרים כך:

We have identified three generations of signers. The first generation in which deafness appeared in the community (the fifth since the founding of the community) included fewer than 10 deaf individuals, all of whom are deceased. Information on their language is limited to reports that they did sign and one very short videotape record of one of these individuals.​

מכאן אפשר אולי להסיק, שהמאסה הקריטית עומדת על כעשרה דוברים.