ובכן...
ראשית, אנחנו בודקים אם הטענה נכונה עבור n=1, והיא לא. אז אנחנו בודקים אם היא נכונה עבור n=2, והיא שוב לא. אח"כ אנחנו בודקים עבור n=3 והיא כן נכונה. לכן, אם אנחנו רוצים להוכיח באינדוקציה, אנחנו יכולים להוכיח רק מ-3 והלאה. אח"כ, מניחים שהטענה מתקיימת עבור n0 כלשהו שהוא 3 ומעלה, ומוכיחים עבור n0+1: מתחילים בצד שמאל, ורואים מה שיש שם. כופלים את זה ב-x/x כאשר (x=(n0+1. מכיוון שלמעשה כפלנו ב-1, הרי שלא שינינו את הביטוי, ולכן נשמר שיוויון. אבל מה השגנו? בכך שכפלנו ב-x/x, קיבלנו שחלק מהביטוי הוא למעשה אגף שמאל של הנחת האינדוקציה, ולכן ניתן להשתמש בהנחה ולהחליף את הביטוי עם הקו מתחתיו באגף ימין של ההנחה. אח"כ, הוצאנו 2 מתוך המוכפל האחרון וצימצמנו את השבר. לבסוף, במקום לכפול ב-2, כפלנו ב-3, וקיבלנו למעשה את אגף ימין של הטענה עבור n0+1. כלומר, אם הטענה נכונה עבור n0, אז היא נכונה גם עבור n0+1, והטענה הוכחה באינדוקציה. מקווה שעזרתי. אהד.
