שאלה "אמהית"

ST

New member
וגם, בהזדמנות הזאת,

תודה לכולם על זה שיש לי עכשיו חיים די קלים באוניברסיטה, כי מרוב לקרוא שרשורים - ממש היה לי מושג על מה המרצים מדברים ולא הרגשתי באוויר בשום שיעור (טוב, אולי קצת בערבית, אבל גם שם נזכרתי בשרשורים... ואני אפילו יודעת לכתוב ולקרוא 5 אותיות! עובדים מהר באוניברסיטה...)
 

ST

New member
תודה! ../images/Emo9.gif

נראה לי שעוד אעזר בכם גם בהקשר הזה..
 

Hadas Matas

New member
בין האקדמיה לפרקטיקה

כן, כן, מוכר וידוע הההבדלים בין ה"תארנים" ל"טהרנים". וכן, באקדמיה מתארים - אם את מה שקורה עכשיו בשפה ואם את מה שקרה בה בעידנים אחרים אבל עובדה שגם המרצים המתארים זקוקים לעורך לשון איכותי בשביל המאמרים שהם מפרסמים. אני מקווה בשבילם... אם את מעוניינת בלימוד הלשון - אחלה אם את מעוניינת גם להיות עורכת בלשון - ...
 

ST

New member
אני מודעת לחוקים,

אבל מה שהתכוונתי אליו הוא שמבחינת לימוד וחקר הלשון, תיקון אנשים (כמו שעושים הרבה מחסידי הגישה הפוסקת) - זה נראה שהגישה המועדפת היא הגישה המתארת, ה'רכה' יותר. מבחינה מקצועית - ברור לי שכשעורכים מסמך כלשהו (בין אם זה תרגיל להגשה או ספר), הגישה צריכה להיות פסקנית ואחידה. אבל זה שונה.
 
האמת היא שמי שקובע זאת ההוצאה

או חברת הכתוביות, או מי שאת עובדת בשבילו. אני בכל מקרה הייתי כותב עם י' כי אני באידיאולוגיה שצריך להשפיע ולא להשריש טעויות.
 

Hadas Matas

New member
כל עוד אני עורכת חומר של אחרים

אני נושאת גבוה את הדגל של לנסות להשפיע אבל כשמדובר בחומר שלי... אני מעדיפה שהקוראים יינשאו בזרם שמושך אותם הכי בקלות
 

Boojie

New member
זה כבר ממש עצוב.

האקדמיה מתעקשת כל הזמן שהכללים שלה הם בגדר "המלצות" ושהיא לא אוכפת כלום. היא משנה את ההמלצות הללו אחת ליומיים, בערך. ואתה בכל זאת מתייחס לכתיב הנכון לחלוטין (כי כתיב חסר אינו שגוי משום בחינה שהיא), המסורתי והנפוץ של המילה "אמא" כאל "השרשת טעויות", רק משום שהכלל שהאקדמיה ממליצה עליו כרגע שונה. התפישה הזאת ממש, אבל ממש עצובה בעיניי.
 
איזה דיון!

אני מהתארנים - רכה גאה. אני לא באה לחנך אף אחד מבחינה לשונית, ובעיקר חשוב לי שהמילים לא יצרמו לעין. אני מודעת לזה שיש כאלה שהמילה "מילים" שכתבתי קצת צורמת להם, אבל לי לא. אני מסכימה לגמרי לקבל עלי את כללי ההוצאה שאיתה אני עובדת בכל פעם, זו הרי עבודתי, ולגמרי נעים לי לקרוא כתיב מלא, וגם חסר - כל עוד זה המקובל, כי כך הספר זורם טוב יותר והעיניים לא נתקעות על מילה והקיבה לא מתכווצת. אמא, דרך אגב, יש רק אחת.
 
למעלה