שאאאלום לכולם

[אורן ג]

לדעתי

הכוונה היא לא לעשות פרובוקציות שיעוררו אלימות ושנאה מיותרת

 

[שוטת נבואה בנשמה]

אממ..

אני אהבתי מאוד את ארול... אני מאוד אוהבת את כוווול השירים שלו!

 

[almog goldberg]

תיכנסי כבר לאוטו וניסע

אבל אני משוחד..בגלל שזה השיר ששמעתי הכי הרבה בהודו וזה השיר שלי ושל חברה שלי) וחוץ מזה זאת שאלה לא פארית..יש לו כלכך הרבה שירים טובים כמו ארול, פלוגה בקו וכו' שאלה קשה..קשה מאוד

 

[funky chef]

זה כמו לשאול אמא מיהו ילדה המועדף..

אבל מכיוון שבכל זאת שאלה כזו מעלה כמה תהיות...אז אגיב, כל אחד מהשירים שנאמרו עד כה בהחלט יכול להחשב מבחינתי כאחד השירים המשמעותיים של מאיר ובכלל. אין ספק ששיר כאב זה פשוט כל כך טוב שזה כואב שפלוגה בקו לא תצליח להזיז אותי אם אני אפגוש אותה לגמרי במקרה שחית הברזל זה חתיכת חזון מתקופת דניאל שלא יכול להוריד.... הוא שיר אהבה אמיתי וכך אני יכול להמשיך עוד שעות!!! כל שיר של מאיר מעורר קונוטציות מהחיים וגורם לך לחשוב ולראות את החיים בפרספקטיבה אחרת, מרגע שהבנת שיר עד עומקו אתה חי יחד עם השיר ואתן דוגמאות מחיי היומיום... לשיר את עברנו את פרעה שאתה נתקל בקושי לשמוע את מדרש יונתי ופתאום לתהות שאולי אתה לא כזה צודק והוגן כמו שחשבת שאתה ועמך. אז עוד לא עשיתי הצגה רשמית עדיין באתר ואני קורא פסיבי די הרבה זמן... אז, אני אור בן 22 מנהריה ואני מכור למאיר אריאל! חוץ מהאזנה לשירים אני מכיר בעל פה את מילות רוב השירים ואני מנגן מאיר בארועים חברתיים מול שבהם אני מעלה לאויר כמה תכנים "מאירים", שר מנגן ומפרש שירים יחד עם הקהל. נחזור לנושאנו המקורי, ההצגה הזאת הייתה נחוצה כדי להסביר כמה קשיים יש לי בבחירה! אז סואץ בביצוע עם להקת קריאזמה מההופעה בהארד רוק קפה 1995 פלוס כל הנאום פתיחה והסגירה "ויו לה אלפא בלונדי, ירושליים יקירתי" ביצוע מעולה לשיר מעולה, אם בתוכן, בפרדוקס והשתשלות אירועי הכותב. זה שיר שנצור בליבי ובד"כ שאני מופיע אני נותן לקראת סיום סואץ עם להקת קריאזמה כולל כל הנאום והפיפסים הקטנים, כבר הבנתם שהשיר אהוב. אבל השיר האהוב ביותר מבחינתי הוא גם זה שלמעשה המאיסו ב"תרבות חרישת השיר עד שיצא לך מהאף הגלגל"צית". אבל "נשל הנחש" הוא שיר שבכל יום הוא איתי ואני מבין ממנו עוד משהו, למרות העובדה שאני בהחלט מכיר אותו על בוריו הוא מזיז לי משהו בפנים כל יום מחדש! מקווה שלא הרגתי אתכם , "יא אללה זה איזה חפרן כולה שאלו אותו איזה שיר שיגיד נשל הנחש"

פשוט אני מת לכתוב פה ויש לי המון מה להגיד פשוט אין לי זמן, תחיו טוב ותזכרו לחייך, אור אם תרצו אשמח להופיע בשבוע הקרוב לאיזה ערב פשוט 6/10 אני נוסע "לטרמינל.........."

 

[almog goldberg]

גם נשל הנחש זה חזק ביותר

"לו יכולתיבלי חשש, כמו נשל עור אשר ישבר, וכמו חדש למחוץ חפצי אגיע" משפט לחיים מבחינתי ויאללה בואו נארגן ערב שירי מאיר אריאלף, בקטנה ככה, רק לאנשים שמבינים אפשר סתם בפארק הירוקן על בירה או משהוא לא? יום טוב וחג שמח אלמוג

 

[אורי-]

../images/Emo12.gif

"בהשילי בלי כל חשש , תרבות של עור אשר יבש , וכמו חדש למחוז חפצי אגיע"

 

[ל ו היו לי עלי גביע]

קשה קשה....

אולי בגלל שכולם זה מאיר, וזה כל כך הרבה אולי בגלל שכל שיר אומר לי משהו אחר אולי בגלל שכל שיר מתחבר לי עם אירוע\תקופה בחיים יפה או יותר יפה ואולי בגלל שסתם תמיד קשה לי לבחור... אבל בכל זאת אציין את האלו שכשתמיד ארצה לשמוע קצת מאיר הם יקפצו לי ראשונים: "מדרש יונתי"- כי משם התחלתי "לא תתפוס אותי"- מזכיר יותר מדי דברים בחיי "לילה שקט.."- פשוט כי אני אוהבת כל כך ו"נשל הנחש"- כי הוא פשוט והרבה יותר עד כאן... אז שיהיה לנו חג שמח אני. חן.

 

[חג ומועד ונופל]

על מה בעצם נשל הנחש?

האם על משהו שמנסה לברוח מעצמו? מתרבותו? מהנורמות החברתיות? האם על זה הוא מדבר בבית של עני ורש ומרושרש?

 

[אורן ג]

פרשנות שלי ל"נשל הנחש"

כמו שכתבתי אותה בפורום באתר ההנצחה של מאיר: לפי המילים מסופר בשיר, לדעתי, על אדם שרוצה להמשיך (ולזרום) עם החיים שרצים, אבל הוא עדיין תקוע במאורעות העבר, וברגשות שהם גרמו לו ולנפשו כגון עצב, כעס, פחד וכיוב. השיר עצמו מלא דימויים, ואני אסביר איך הגעתי לפרשנות הזאת: הכותב מתאר את עצמו בבתים הראשונים "מוצץ גיבעול" (רמז לסמים, ולהתמעמעות בעבר), "הנמלה העניינית" אולי מיצגת את החברה שכל הזמן בוחנת אותנו במעשיינו, וקוראת לנו "לזרום עם החיים". בבית השני יותר קל להתחבר לפרשנות שלי, כאן מירוץ הכירכרה מיצג את מירוץ החיים, "נשמט אביון ודל" ממרוץ החיים, "נפלט משצף מעגל" נפלט מהמרוץ הזה של החיים והם מתרחקים לו ("ההמולה הסחרחרה אט מתרחקת). הפזמון: מדגיש את בריחת החיים עצמם, מה שאנחנו קוראים לא לפספס את הרכבת, כאן זה לא לפספס את הכרכרה הלוא היא החיים עצמם. הבית שלאחר מכן מדבר על הכוחות הפועלים, מצד אחד להמשיך את החיים ומצד שני להתמודד עם ארועי העבר. התיאור של המצנח "שלכל הכיוונים נפתח" ו-"התשוקה ההורסת" הבית שלאחר מכן הוא לדעתי הבית היפה בשיר, כאן שוכנעתי עד הסוף שהכותב מחובר לארועי העבר מבחינה רגשית, ומתקשה להתנתק מהם ולזרום עם החיים, ההסתכלות בנחש השל את עורו שהוא לדעתי, דימוי של אדם המשיל את צרותיו מנפשו. והכותב מביט בנחש מקנאה "לא רק יכולתי כך להגיח". צרותיו והרגשות שהם גורמים הם "עור אשר יבש", ואם הוא ישיל אותו אז הוא יגיע למחוז חפצו. הבית שלאחר הפזמון החוזר, שמדבר על הבחורה שהוא "הרס לה את הצורה ועכשיו הוא מתגעגע", שוב מתיחס לאירוע מהעבר והגעגוע אל הבחורה שמפריע לו לעלות לכרכרת החיים. הבית האחרון, מחזיר אותנו לייאוש "לך תצא מזה עכשיו" ופתרון הקל "מוצץ גיבעול" (השימוש בסמים). אני מדגיש שזוהי פרשנותי ודעתי בלבד!!!! חג שמח!!!

 

[חג ומועד ונופל]

פרשנות באמת טובה, אבל...

עדיין לא סיפקת אותי בנוגע לבית על הבחורה. צריך פירוש יותר טוב לבית.

 

[אורן ג]

לדעתי

זה מקרה פרטי שהוא מציג על דבר שהוא תקוע עליו, הגעגועים לבחורה

 

[LauraLF]

אומרים שהבית על הבחורה זה קשור ל:

אומרים שמאיר היה נהג גרוע ושהוא תמיד היה הורס את הצורה של המכוניות ושהוא היה נוהג במכוניות שכורות שכבר היה נוהג זה מה שאני יודעת בקשר לזה.. אבל זה כמובן פרשנות של מישהו (לא שלי)

 

[מוצץ גבעול1]

שיר שמסמל

זה ישמע נדוש . כל שיר זה הרגש מורכב זה לא רק מסמל איזה מצב או תחושה אלא סרט שלם שבו התיאור כולל מצב והמצב כולל תחושה וזה מעורר זיכרון ערגון וכן הלאה על זה הדרך ובכל דבר שנכלל. מה גם שיש בהרבה שירים הסטוריה ובהמון שירים הסטוריה יהודית ושפה תנכית משובחת. ולכן אני יותר אוהב לשמוע שירים שיש להם לא רק תיאור תחושות חד סיטרי שאני מאוד אוהב. אבל יותר מאלו אני אוהב שירים הסטורים אמיתיים או מומצאים. למשל שני מקסיקנים , טיטוס, מדרש יונתי שמדבר בכאב על ההסטוריה היהודית והמצב העגום כיום מבחינת שמירה על האנטרסים העתיקים ועל מחויבויות. אבל לאחרונה נצמדתי לשני שירים. האחד על ארץ מוותרים רק בלב, שזה פשוט מדהים לחשוב על כמו שהמילים נוקבים ויורדים עד לתהום. השיר השני, זה שיש התעסוקה שאני הייתי קורא לו שיר התשוקה. התשוקה לראות את עם ישראל בהודו כל אחד עם המיוחדויות שלו וכולם למטרה מוסכמת וחשובה שניצטווינו עליה בתורה. סליחה על האריכות. חג שמח.