ר"ש זה יגמר בבכי 24.6.07

הגרופי

New member
ר"ש זה יגמר בבכי 24.6.07

1. Nina Simone - Sinnerman 2. Leonard Cohen - The Law 3. עמיר לב -עננים שחורים 4. Rilo Kiley - Hail to whatever you found in the sunlight that surrounds you 5. Tom Waits - Blind love 6.נועם רותם - עולה ויורד (תודה בעז, נעזרתי בקובץ שלך) 7. Feist - The limit to your love 8. Emily Haines - Crowd surf off a cliff 9. Kate Bush - Sunset 10. Mazzy Star - So tonight that I might see החל משבוע הבא ספיישל טורי אמוס (במספר חלקים)
 

G4rfi3ld

New member
מגניב...

בחירה מוצלחת של וייטס,נינה סימון (ממליץ לשמוע את הביצוע של סיקסטין הורספאוור לשיר הזה) ומאזי סטאר אולי תעשה אייקאסט? ואני בטוח גם שהפורומים האלטרנטיבים ישמחו אם תפרסם שם את הספיישלים של טורי איימוס
 

davecom

New member
קייט בוש האחרון

אין אין אין עליו. אני לא רוצה אבל להגיד מה אני חושב על טורי איימוס. מצטער.
 

הגרופי

New member
קייט בוש כן וטורי לא?

היתכן? אני דוקא אשמח לשמוע את דעתך. אם לא פה בפורום אז איפה?
 

davecom

New member
אני יכול לנסות...

קשה תמיד להסביר, ואחרי הכל זה עניין של טעם, אז אני אנסה להסביר בהתאם לטעם שלי גם אם המינוחים הם כלליים יותר... קודם כל זאת כתיבת שירים לדעתי. אני מדבר בעיקר על לחנים, כשבטקסטים אני מודה שאני לא כ"כ מתעמק. טורי משעממת אותי קצת והיא גם מאוד אמוציונלית בכתיבה שלה, מה שבעיני מביא לתוצאה העגומה של שירים שפשוט לא כתובים בחכמה ולכן די משעממים. אבל קייט יקירתי השירים פשוט בנויים ממש מדהים, ונראה לי שבכלל במציאות של היום אנשים קצת שכחו איך לכתוב שיר טוב. אני תוצר תרבותי של שנות השמונים ועם כל הלעג לעשור הזה מה שאני קיבלתי משם זה בכל זאת איזושהי ראייה פשוטה על איך ששיר צריך להישמע. טורי לא כ"כ מעניינת אותי בהקשר הזה. היא לכאורה מנסה לרגש, וכאמור היא גם אמוציונלית מאוד, אבל כדי לרגש צריך הרבה פעמים גם להלחין ממש בצורה מושכלת. שתיהן אגב פסנתרניות, ואני חושב שקייט בוש ישבה לא פחות עם הפסנתר ופשוט הלחינה את הדברים שהיא שרה. אצל טורי זה יוצא הרבה פעמים מהבטן וזה בעיני לא בהכרח טוב. וחוץ מזה. אני יודע שגם טורי עושה נסיונות מוסיקליים, יש לה פלירטוטים עם אלקטרוניקה ורואים שיש לה כוונות טובות. אבל בעיני הניסיוניות המוסיקלית של קייט היא פשוט מדהימה וגם באמת מאוד מעניינת בסופו של דבר. אלבומים כמו The Dreaming ו Hounds of Love הם דוגמה מאלפת לזה. אני לא זוכר את הפרטים המדוייקים אבל לקראת התקופה הזאת היא התחילה לחקור מיכשור אלקטרוני ובעיקר שימוש בסמפלר שהיה אז די בתחילת דרכו בפופ. מהבחינה הזאת היא אמנית אמיתית בעיני, כי את התוצאה אפשר ממש לראות באלבומים שלה אז. מי שמכיר זוכר אולי שקולות הרקע הגבריים באלבומים שלה אז היו בעצם סימפול של הקול שלה עצמה ומשחק איתו. ככה שאם רוצים לחפש גם גישה פמיניסטית אמיתית אני חושב שלצעד הזה יש משמעות הרבה יותר מעניינת ופורצת גבולות מאשר זה שטורי מציעה. זה רק חלק מהעניין אבל בערך עיקרי הדברים שאני חושב. הם מגיעים מתוך היכרות מעמיקה יותר עם קייט מאשר עם טורי, אבל אני לא יכול להגיד שלא נחשפתי מספיק לטורי. קשה לפספס אותה ברדיו וב MTV, ובמקרה גם חברתי שאיתה ביליתי 4 שנים מחיי עדיין אוהבת אותה מאוד. לא משנה כמה באמת ניסיתי, מה ששמעתי לא ממש גרם לי לרצות ולהמשיך לחקור. ודרך אגב, עוד לא הפלגתי מספיק בשבחים על Ariel האחרון של קייט, שהוא אולי אפילו הגדול שבאלבומיה ובעיקר בוגר מאוד וממש ממש מעניין.
 

הגרופי

New member
אם אתה לא תסביר אז מי?

ואני אענה. אני בעיקר מסכים איתך לגבי הטעם האישי, ומעריך את מאמציך להקשיב לטורי. זו משימה לא פשוטה לאלו שאינם מעריציה. אין לי גם ספק שהחיבה שלי כלפיה נובעת בחלקה מכך שנחשפתי אליה בגיל ההתבגרות ( ובמילותיך - אני תוצר תרבותי של שנות התשעים) והאהבות המוסיקליות האלו נשארות איתך מהולות בנוסטלגיה ולא כוללות ניתוח אוביקטיבי (קניתי גם את האלבומים הפחות מוצלחים שלה). אם זאת אני חושב שאת הקרדיט שאתה נותן לקייט בוש אתה לא מוכן לתת לטורי. שתיהן בעיני יוצרות אינטליגנטיות ( המילים הן חלק משמעותי אצל שתיהן) ואמיצות מבחינה יצירתית. מאז האלבומים הראשונים שלהן, יצירות מופת כל אחת בדרכה, הן הוסיפו סגנונות והתעדכנו ( שתיהן גם שילמו על זה באלבומים לא מוצלחים). קייט אולי יותר פורצת דרך כי היא המבוגרת יותר, ואין ספק שהשפיעה על טורי רבות, אבל עם כל התעוזה, אני מרגיש אצל קייט איפוק מסוים, או אלגנטיות (נפלתי בסטריאוטיפ הבריטי?). זה לא תמיד קיים אצל טורי שנוטה להיות פרובוקטיבית בצורה מוחצנת יותר. הטקסטים והלחנים שלה אכן מכוונים לרגש ואני לא רואה בזה מניפולציה, אלא שיקוף של רגש היוצרת. יש לי גם הערכה לכך שהיא כותבת על נושאים אישיים ולא קונצנזוסיאלים - מין, הפלות ואונס, ומציגה אותם לקהל רחב יחסית, היא הרי "אלטרנטיבית לייט". הפוסט ארוך ומייגע ולכן אסיים בנקודה אחרונה. לצערי לפני 28 שנה החליטה קייט בוש לא להופיע יותר בפני קהל. חבל, כי ההופעה שלה היתה מאד תיאטרלית. טורי תמיד הופיעה והיא פרפורמרית מעולה, יתרון גדול מבחינת קהל המעריצים. ברוח "צו פיוס" אומר ששתיהן יוצרות גדולות לטעמי, Ariel אכן אלבום מעולה, וטורי יכולה להגזים לפעמים (ראה האלבום האחרון).
 

G4rfi3ld

New member
ובסופו של דבר

ג'וני מיטשל אוכלת את שתיהן בלי מלח, וגם בת' גיבונס (מבחינת קול וביצוע). את קייט בוש אני אוהב הרבה יותר, למרות שיש לי גם חיבה לטורי איימוס - רק חבל שעם השנים איימוס הפכה לקצת פארודיה על עצמה. אה, וכמובן, פיג'יי הארווי. וביורק. יש יותר טובות משתיהן, בקיצור.
 

davecom

New member
מיטשל

סתם בשביל האיזכור, גונבת את ההצגה בסרט המטופש The last waltz של סקורסזה. מציגים שם את The Band כלהקה הגדולה של השבעים אבל הם נראים כ"כ טיפשים שזה לא יאומן. והבנאדם השני שעושה את זה ניל יאנג, מה שמרמז (כרגיל מבחינתי) על גדולתה של קנדה בעולם הזה. גם ואן מוריסון אחלה שם (אירלנד).
 
לא יודעת,

לדעתי בת' גיבונס משתווה לג'וני מיטשל ואולי אפילו מתעלה עליה, ואני גם ממש אוהבת את הקול של ההיא ממאזי סטאר (הופ משהו) וכמובן את של סקין. את טורי איימוס אף פעם לא ממש אהבתי, קייט בוש היא בסדר גמור ועל ביורק ופי ג'יי הארווי אנחנו מסכימים. אז מה שנשאר לברר זה רק - מה עם קים דיל?
 

davecom

New member
קים דיל בסדר

דרך אגב, תמר. תקשיבי לצמד בשם Beach House שאני משמיע מידי פעם, מעניין אם תאהבי.
 

Trixerin

New member
בתור אחת שאוהבת את שתיהן

דעתי היא שקייט בוש וטורי נמנות על אותו הז'אנר, ולפי דעתי טורי בתחילת דרכה אפילו ניסתה להיות קייט בוש, ומה גדולה היתה אכזבתי מטורי כשגיליתי את קייט שעשתה כבר הכל לפניה. בכל מקרה, קייט היתה ותשאר יותר מתוחכמת,ועם זאת טורי בעיני מדהימה לא פחות מבחינה של ביצועים ושירה, אם כי דודו ביעס אותי קצת עליה בשבוע האחרון כשהוא הסביר לי למה היא לא משהו. איך שלא יהיה, היחידה שבלתי נסבלת מבחינתי היא הגברת ספקטור, שאנלא מבינה מה ההתלהבות. אבל אולי אני באמת לא מבינה כלום.
 

davecom

New member
אני אעשה אאוטינג להילה ולארז

נראה לי שהם השמיעו אותה אצלם. גם רעות אני חושב?
 

הגרופי

New member
אין בעיה ,אני לא מסתתר

אני בהחלט אוהב חלק מהדברים של רג'ינה. אם זאת בת' גיבונס חביבה ולא יותר, אבל אני מודה שאולי לא האזנתי לה מספיק. ביורק כבר כמה שנים מוזרה מדי לטעמי, אם כבר מדברים על סכנה להפוך לפארודיה של עצמך. פיג'יי הארווי - סחתיין (כמה מנומק). נ.ב. - אגב אאוטינג, דודו השמיע באחת התוכניות האחרונות את this mortal coil . זו אסכולת רוק?
 
למעלה