רשע מול טוב (ולהיפך)
היות ולא ממש מקשיבים לי, אני אפתח את הדיון הזה בנושא חדש (כי נראה שהוא השתלט על הנושא האמיתי של השרשור הקודם שלי - "אילו דמויות *לא* תשחקו, בשום אופן?"). אז אנא מכם, את שאר הדיעות שלכם לגבי דמויות רעות ודמויות טובות, נטיות, עקרונות וכיו"ב - אנא שרשרו לכאן. מספר רעיונות שהועלו בשרשור ההוא, על-מנת להתחיל את הדיון: Nihau - "לגבי קבוצה רעה לחלוטין- זה קצת קיבעון לחשוב שכי כשכולם רעים, זה נהיה Diablo II - זה פשוט חיפוש מתמשך אחרי עוצמה, מה שבסופו של דבר מגיע לידי חיפוש אוצרות במבוכים נידחים וחיסול שיטתי של אוכלוסיית האורקים בארץ. זה משעמם. איפה פה משחק התפקידים? זה מראה בעיקר על חשיפה רבה מידי לסרטים אמריקאיים. יש הרבה דרכים לשה"מ היטב לקבוצה שכולה בצד הלא נכון של החוק וסיפורים מדהימים ומרתקים יכולים להתפתח מזה- לדוגמה כל משחקי VTM (ערפדים: המסיכה?) בהם הדמויות המשוחקות הם הערפדים עצמם והם בהחלט "רעים" לפי ההגדרה המוכרת של AD&D." Fenris - "הערפדים של VTM הם נפשות מיוסרות, אנשים שקוללו בקללה איומה, ורובם מאוד לא אוהבים את כל נושא שתיית הדם. הם מתייחסים לזה כאל צרה שהם לא רצו, ומכאן גם מדד האנושיות שבמשחק הזה. ערפד שנהיה רע מדי בעצם מסתכן בהפיכה למפלצת צמאת-דם שכל רצונה הוא להרוג ולשתות. לעומת זאת, הערפדים הנאורים יותר מקפידים שלא להרוג אף-אדם למען התאווה שלהם. למעשה המשחק מעודד את השחקן להיות ערפד "טוב" ולא ערפד "רע". לגבי שיה"ומ (זו הטייה נכונה? זה אפילו לא פועל נכון...) משחק לדמויות רעות - כן, ודאי שאפשר לעשות את זה, אבל שים-לב שלא מדובר בחבורת גנבים או בכנופיית רחוב, עם אנשים ומניעים שונים או משונים. מדובר באנשים שכל אחד מהם בעצם שם את עצמו וטובתו האישית לפני הכל, כולל חברים אחרים בקבוצה. חשוב להבדיל בין דמות רעה לדמות פורעת-חוק." Victoria D - "כשניהאו חושבת על ערפדים היא יותר חושבת על יצורים נשגבים כמוני וכמו הערפדים מLOK ולא על הרכיכות העלובות מAD&D. ואכן יש הבדל שמיים וארץ בין הערפדים של AD&D ולאלו של VTM." Nihau - "הערפדים של VTM בהחלט רעים- בלי שום ספק, אבל למען שמירה על סגנון חיים הם ניסו לשמור על פרופיל נמוך ולכן למראית עין "נפשות מיוסרות שלא אוהבות דם". הם משתכרים על זה כמו כל אחד אחר, הם פשוט לא רוצים להודות בזה. אני אישית, כפי שציינה הליידי הנאווה, בחרתי בערפדי LOK כאהובים עלי. אלו ערפדים אכזריים בעלי טינה רבה למין האנושי על הזוועות שהעבירו אותם. הם גם מעשיים מאוד. לא פוצי מוצי בוא אני אלקק לך את הצוואר. כשהם רוצים לשתות מישהו הם עושים את זה בסטייל. [תיאור גרפי מצונזר]" עדיין Nihau - "אני שיחקתי את ניהאו - דמות מגזע מבוסס חתולים גדולים- המנטליות של חברות הגזע הזה מושפעות מהאלמנט החתולי גם מהבחינה המנטלית ולכן מתייחסות לאוייבים כאל "טרף" שרצוי "לשחק" איתו, ודי נהנות לראות כמה התעללות אפשר להעביר "טרף" עד שהוא מפסיק לזוז [...]. שאר חברי הקבוצה היו בעלי קיבות רכות ואהבה רבה לאכילת האוכל הישר מצלחת חרסינה [...] - וככאילה הכריחו את הדמות שלי להבטיח לא לענות עוד אנשים בפניהם. זה היה הגבול הקיצוני ביותר של אכזריות שאי פעם הגעתי אליו במהלך משחק דמות כיוון שאפילו השה"מ היה אדם תרבותי להפליא [...]. זה גם ברמה מסויימת היה הגבול שלי לאכזריות לאנשים סביבי. אני פגשתי מישהו אחר ששיחק כוהן לאל מרושע וכדי לקבל טובות הנאה מהאל טרח קשות לתאר לנו את כל פרטי הפרטים של העינויים הקשים שהעביר אוייב כופר בלילה חשוף ואפל אחד. ... זה היה קטע משחקי... *ייחודי*... שלא בטוח שרבים כאן ישמחו לעבור." (מצטער על הצנזורה, אבל זה בעיקר בשביל לחסוך מקום. הטקסט המלא נמצא בשרשור המוזכר לעיל) ובואו נמשיך מכאן.
היות ולא ממש מקשיבים לי, אני אפתח את הדיון הזה בנושא חדש (כי נראה שהוא השתלט על הנושא האמיתי של השרשור הקודם שלי - "אילו דמויות *לא* תשחקו, בשום אופן?"). אז אנא מכם, את שאר הדיעות שלכם לגבי דמויות רעות ודמויות טובות, נטיות, עקרונות וכיו"ב - אנא שרשרו לכאן. מספר רעיונות שהועלו בשרשור ההוא, על-מנת להתחיל את הדיון: Nihau - "לגבי קבוצה רעה לחלוטין- זה קצת קיבעון לחשוב שכי כשכולם רעים, זה נהיה Diablo II - זה פשוט חיפוש מתמשך אחרי עוצמה, מה שבסופו של דבר מגיע לידי חיפוש אוצרות במבוכים נידחים וחיסול שיטתי של אוכלוסיית האורקים בארץ. זה משעמם. איפה פה משחק התפקידים? זה מראה בעיקר על חשיפה רבה מידי לסרטים אמריקאיים. יש הרבה דרכים לשה"מ היטב לקבוצה שכולה בצד הלא נכון של החוק וסיפורים מדהימים ומרתקים יכולים להתפתח מזה- לדוגמה כל משחקי VTM (ערפדים: המסיכה?) בהם הדמויות המשוחקות הם הערפדים עצמם והם בהחלט "רעים" לפי ההגדרה המוכרת של AD&D." Fenris - "הערפדים של VTM הם נפשות מיוסרות, אנשים שקוללו בקללה איומה, ורובם מאוד לא אוהבים את כל נושא שתיית הדם. הם מתייחסים לזה כאל צרה שהם לא רצו, ומכאן גם מדד האנושיות שבמשחק הזה. ערפד שנהיה רע מדי בעצם מסתכן בהפיכה למפלצת צמאת-דם שכל רצונה הוא להרוג ולשתות. לעומת זאת, הערפדים הנאורים יותר מקפידים שלא להרוג אף-אדם למען התאווה שלהם. למעשה המשחק מעודד את השחקן להיות ערפד "טוב" ולא ערפד "רע". לגבי שיה"ומ (זו הטייה נכונה? זה אפילו לא פועל נכון...) משחק לדמויות רעות - כן, ודאי שאפשר לעשות את זה, אבל שים-לב שלא מדובר בחבורת גנבים או בכנופיית רחוב, עם אנשים ומניעים שונים או משונים. מדובר באנשים שכל אחד מהם בעצם שם את עצמו וטובתו האישית לפני הכל, כולל חברים אחרים בקבוצה. חשוב להבדיל בין דמות רעה לדמות פורעת-חוק." Victoria D - "כשניהאו חושבת על ערפדים היא יותר חושבת על יצורים נשגבים כמוני וכמו הערפדים מLOK ולא על הרכיכות העלובות מAD&D. ואכן יש הבדל שמיים וארץ בין הערפדים של AD&D ולאלו של VTM." Nihau - "הערפדים של VTM בהחלט רעים- בלי שום ספק, אבל למען שמירה על סגנון חיים הם ניסו לשמור על פרופיל נמוך ולכן למראית עין "נפשות מיוסרות שלא אוהבות דם". הם משתכרים על זה כמו כל אחד אחר, הם פשוט לא רוצים להודות בזה. אני אישית, כפי שציינה הליידי הנאווה, בחרתי בערפדי LOK כאהובים עלי. אלו ערפדים אכזריים בעלי טינה רבה למין האנושי על הזוועות שהעבירו אותם. הם גם מעשיים מאוד. לא פוצי מוצי בוא אני אלקק לך את הצוואר. כשהם רוצים לשתות מישהו הם עושים את זה בסטייל. [תיאור גרפי מצונזר]" עדיין Nihau - "אני שיחקתי את ניהאו - דמות מגזע מבוסס חתולים גדולים- המנטליות של חברות הגזע הזה מושפעות מהאלמנט החתולי גם מהבחינה המנטלית ולכן מתייחסות לאוייבים כאל "טרף" שרצוי "לשחק" איתו, ודי נהנות לראות כמה התעללות אפשר להעביר "טרף" עד שהוא מפסיק לזוז [...]. שאר חברי הקבוצה היו בעלי קיבות רכות ואהבה רבה לאכילת האוכל הישר מצלחת חרסינה [...] - וככאילה הכריחו את הדמות שלי להבטיח לא לענות עוד אנשים בפניהם. זה היה הגבול הקיצוני ביותר של אכזריות שאי פעם הגעתי אליו במהלך משחק דמות כיוון שאפילו השה"מ היה אדם תרבותי להפליא [...]. זה גם ברמה מסויימת היה הגבול שלי לאכזריות לאנשים סביבי. אני פגשתי מישהו אחר ששיחק כוהן לאל מרושע וכדי לקבל טובות הנאה מהאל טרח קשות לתאר לנו את כל פרטי הפרטים של העינויים הקשים שהעביר אוייב כופר בלילה חשוף ואפל אחד. ... זה היה קטע משחקי... *ייחודי*... שלא בטוח שרבים כאן ישמחו לעבור." (מצטער על הצנזורה, אבל זה בעיקר בשביל לחסוך מקום. הטקסט המלא נמצא בשרשור המוזכר לעיל) ובואו נמשיך מכאן.