רשמים מטיול תח"צ באירופה

[darkshadow1]

מסכימה, זה מתאים יותר לארץ גדולה.
אבל לפחות הניהול בתוך אותה תחנה מרכזית- תהא היכן שתהא- הוא מודל לחיקוי בוודאי. לגבי תל אביב 2000- לא מכירה את התכנית (מתוכנן ז"א אחרי אישור או בשלב התהיות?) אבל נשמע הגיוני על פניו

אני לא יודע באיזה שלב התכנית.
הייתה באיזשהו שלב תחרות רצינית לתיכנון המתחם- ומשרד מנספלד-קהת זכה. בשלב הזה התכנית די נתקעה, אבל מדובר בתיכנון לטווח ארוך (משהו לא אופייני למדינה שלנו) ככה שזה לא במיוחד מפליא. http://www.mansfeld-kehat.co.il/apage/6001.php

 

[Zמבוש]

פורמט כזה לא יעבוד כאן-
מה שכן צריך זה להוציא את התחנות המרכזיות ממרכזי הערים ולשים אותן על צירים ראשיים. במקרה של תל אביב למשל- להעיף את התחנה המרכזית החדשה ולהעביר אותה למתחם המתוכנן במסוף 2000 (תכנית תל אביב 2000). ככה גם יהיה יותר פשוט להחליף מרכבת לאוטובוס, גם תהיה קישוריות יותר טובה לרכבת הקלה וגם גישה הרבה יותר נוחה לנתיבי איילון.

דוקא עובד היטב במתחם התחבורה
של חיפה כאשר מסופי התחבורה המרכזיים נמצאים בעיבורי חיפה כגון מרכזית המפרץ מרכזית חוף הכרמל וכיום נבנה מתחם התחבורה מתחת לעליה למנהרות הכרמל רק מטמטום אין שם תחנת רכבת משום מה .

 

[darkshadow1]

דוקא עובד היטב במתחם התחבורה
של חיפה כאשר מסופי התחבורה המרכזיים נמצאים בעיבורי חיפה כגון מרכזית המפרץ מרכזית חוף הכרמל וכיום נבנה מתחם התחבורה מתחת לעליה למנהרות הכרמל רק מטמטום אין שם תחנת רכבת משום מה .

מרכזית המפרץ לא נמצאת מחוץ לעיר.
אולי מחוץ לעיר חיפה- אבל מצפון לה יש את הקריות וממזרח את נשר. זה דווקא מקיים בדיוק את המודל שאני מדבר עליו- מיקום יחסית מרכזי, ליד תחנת רכבת וכבישים ראשיים אבל מחוץ לשכונות מגורים. לא מיקום שבחרו בו כדי שאנשים ילכו ממנו ברגל ליעד שלהם אלא כזה שיהיה נוח להחליף בו מכלי תחבורה אחד לשני.

 

[amit1270]

מרכזית המפרץ לא נמצאת מחוץ לעיר.
אולי מחוץ לעיר חיפה- אבל מצפון לה יש את הקריות וממזרח את נשר. זה דווקא מקיים בדיוק את המודל שאני מדבר עליו- מיקום יחסית מרכזי, ליד תחנת רכבת וכבישים ראשיים אבל מחוץ לשכונות מגורים. לא מיקום שבחרו בו כדי שאנשים ילכו ממנו ברגל ליעד שלהם אלא כזה שיהיה נוח להחליף בו מכלי תחבורה אחד לשני.

היא גם לא מחוץ לתחומי העיר חיפה

 

[darkshadow1]

היא גם לא מחוץ לתחומי העיר חיפה

לא מחוץ לגבולות המוניציפליים-
אבל מחוץ לעיר חיפה עצמה.

 

[Zמבוש]

לא מחוץ לגבולות המוניציפליים-
אבל מחוץ לעיר חיפה עצמה.

זה כבר נשמע
טוב יותר , למעשה כך זה ברוב המקומות בעולם , או ישנם כמה דפו ליד תחנת רכבת גדולה אשר מפזרים את התושבים למקום מגוריהם . כך נשארת הסמביוטיקה בין רכבת -אוטובוס -רכבת עירונית -מטרו

 

[darkshadow1]

זה כבר נשמע
טוב יותר , למעשה כך זה ברוב המקומות בעולם , או ישנם כמה דפו ליד תחנת רכבת גדולה אשר מפזרים את התושבים למקום מגוריהם . כך נשארת הסמביוטיקה בין רכבת -אוטובוס -רכבת עירונית -מטרו

נכון- גם ברומא ראיתי דבר כזה,
וגם ברומא כל האיזור מסביב לתחנה הוא איזור שלא נעים להסתובב בו, לא ברמה של האיזור מסביב לתחנה המרכזית החדשה אבל עדיין.

 

[Zמבוש]

נכון- גם ברומא ראיתי דבר כזה,
וגם ברומא כל האיזור מסביב לתחנה הוא איזור שלא נעים להסתובב בו, לא ברמה של האיזור מסביב לתחנה המרכזית החדשה אבל עדיין.

למעשה זה קיים כמעט
בכל עיר גדולה במערב וכהפתעה גם במזרח אירופה גם השילטון הסוביטי יד'ע שהוא צריך לנהל מערכת היסעים צבורית אמינה

 

[amit1270]

אגב, האם קראתי נכון?
התחנות המרכזיות נמצאות מחוץ לערים?! הרי במעצמת התחבורה ישראל, הדבר נחשב לפשע "ובכייה לדורות"! כמה צעקות חטפתי בכל פעם שכתבתי שזה לא סתם לא נורא, אלא *מצויין* שמסופים ממוזגים, מודרניים ונוחים יוקמו בפאתי הערים, ולא במרכזיהן העמוסים ממילא בתנועה... ותודה רבה על הפוסט המצויין מתחילתו ועד סופו.

יש מחוץ לעיר ויש מחוץ לעיר
בכל מקרה התחנה צריכה להיות על ציר תנועה ראשי או בצומת מרכזי. תחנות רכבת באירופה נמצאות בד"כ בלב הערים, וצמוד אליהן יש מסופי אוטובוסים ותחבורה אחרת. בכלל הקונספט של "תחנה מרכזית" הוא אנכרוניסטי. בימינו מדברים על מרכזי תחבורה משולבים. דומה מצוינת למרכז כזה תהיה בירושלים בעוד מספר שנים.

 

[easylivin]

יש מחוץ לעיר ויש מחוץ לעיר
בכל מקרה התחנה צריכה להיות על ציר תנועה ראשי או בצומת מרכזי. תחנות רכבת באירופה נמצאות בד"כ בלב הערים, וצמוד אליהן יש מסופי אוטובוסים ותחבורה אחרת. בכלל הקונספט של "תחנה מרכזית" הוא אנכרוניסטי. בימינו מדברים על מרכזי תחבורה משולבים. דומה מצוינת למרכז כזה תהיה בירושלים בעוד מספר שנים.

מבחינתי, הדברים האלה מובנים מאליהם...
ברור לי שמסופי תחבורה משולבים צריכים להימצא במיקום שנוח לצאת ממנו הן לקווים העירוניים, והן לבין-עירוניים. אבל ממש לא בהכרח "במרכז העיר" כפי שחלק דורשים - לזה הייתה כוונתי. בכל עיר גדולה אפשר להקים כמה מסופי תחבורה משולבים כאלה, בעיר בינונית יספיקו שניים, ובערים הקטנות יותר - אחד. בנוסף, הלוואי וישכילו להקים מסוף אוטובוסים בסמוך לתחנות הרכבת החדשות שמוקמות כעת, וגם הקיימות... בדגש על מסילת הבשור והעמק, אבל לא רק - למשל, בחדרה מדברים כבר שנים על הקמת מסוף אוטובוסים מודרני בסמוך לתחנת הרכבת, העסק "מתקדם" איכשהו, אבל לא ברור מתי יתחילו בעבודות ההקמה בפועל. וכך במקומות נוספים בארץ.

 

[Colfax]

אני רוצה להוסיף על כך כמה דברים...
הבדל נוסף שאני מרגישה צורך להעלות- ולמען האמת הוא הדבר העיקרי שהדהים אותי באירופה (די מצחיק אני יודעת) זה עניין התחנות. כל הפריסה של התחבורה הציבורית שונה: כאילו קודם פרסו ברחבי העיר את התחנות במיקומן ההגיוני ביותר, ולאחר מכן סידרו בניהן את הקווים, ולא להיפך כמו אצלנו. זה מעלים לחלוטין את התופעה הנפשעת של 2-3 ולפעמים יותר תחנות הנמצאות בקרבה של 20-30 מטר אחת מהשנייה, עם קווים דומים שעוברים בכל תחנה והנוסע צריך לחכות בניהן בקוצר רוח וברגע שהוא רואה אוטובוס רלוונטי מתקרב לרוץ באמוק לתחנה בה יעצור, במידה והוא יודע מה היא... באירופה התחנות נמצאות במרחקים קצובים וקבועים אחת מהשניה, בכל הרחובות, בכל העיר. מיקומן יציב יותר מהבניינים שסביבן והן נקודת ציון בפני עצמן, ולכן כל כך קל לתכנן החלפות קווים במהלך הנסיע ולדעת בדיוק איפה לרדת ולאן ללכת בעזרת המפות. בארץ התחנות זזות כמו פיונים במשחק עם כל שינוי בקו או שיפוץ ברחוב... כמובן שהרבה יותר קל לפרוש תחנות במרחקים קבועים ובאופן מסודר כשכל צירי התנועה העיקריים בעיר כוללים נת"צים, וזה באמת מה שקורה שם. הכרטיס החכם שלהם חכם בהרבה- למעשה, הכרטיס החכם שלהם באמת חכם, בניגוד מוחלט לשלנו. יתכן שכבר דיברתם על זה בשרשור הנוגע לכרטיס... אני לא פעילה בפורום ולכן לא יודעת.. אבל בקצרה לא צריך לעשות כלום מלבד להטעינו בכסף. ואין את כל השטות של לקנות חופשי חודשי כזה או אחר, פשוט עולים ומעבירים את הכרטיס (בלי לחכות לצפצוף ולפתקה) ובירידה מעבירים שוב. הסכום מחושב אוטומטית בירידה, ולא בעלייה, ע"ס כמה תחנות נסענו ואם זה היה בין אזורי או לא. גם שם יש את עניין 90 הדקות (ובאזורים מסויימים שעתיים) שהכרטיס לא מחוייב בהם. ובסוף היום הסכום בכרטיס מתעדכן אוטומאטית לפי כמות הנסיעות- אם עברתי את סף הכדאיות לקניית כרטיסים באותו יום היתרה בכרטיס מתעדכנת כאילו קניתי חופשי יומי. כל זאת ללא חישובים ופתקאות ואף מילה עם הנהג.. זה בעיקר בהולנד ובאנגליה ואולי בעוד מקום ששכחתי. בשאר אירופה הנוסע דואג לקנות לעצמו כרטיס לפני העלייה ומנקב אותו בעצמו בעזרת מכונות שנמצאות ע"י דלת האוטובוס/טראם/תחתית. ישראלים רבים מסתכלים על זה בציניות של "אצלנו זה לא יעבוד" אבל אני לא כל כך בטוחה בזה... אם אצלנו היו בדיקות שגרתיות כל כך של כרטיסנים (שגם נותנים קנסות או אפילו לוקחים אתכם לתחנת המשטרה) נראה לי שגם הישראלים היו מתקפלים. גם כל מה שנאמר בשרשור לגבי תדירות האוטובוסים- בל נשכח שהתחבורה הציבורית בכלל לא מסתמכת על אוטובוסים כמו פה... הטראמים באים כל 2-3 דקות (מבחינת הגרמנים 10 דקות זו עילה לתביעה) והתחתיות כמובן גם כן. כך שהאוטובוסים הם בהחלט השלמה שגם עדיף שתיראה כמה שפחות- מי צריך הרבה מהדבר המסורבל המרעיש והמפחם הזה? אסיים בשיר געגועים לטורקיה, ברשותכם. טורקיה, שבה באוטובוסים יש מלצר שמגיש כוסות מים ומגבת ריענון לכל נוסע. טורקיה, שבה משמעות ההפרטה היא- הפלא ופלא- תחרותיות, שירות משופר ותעריפים כדאיים! טורקיה, שבה התחנות המרכזיות נעימות, נקיות ומסודרות כמו שדה תעופה- וגם פועלות בדומה, מבחינת פורמט הזמנת הכרטיסים, חברות מרובות לבחירה, מחלקות.. טורקיה, שבה אותן תחנות מרכזיות ממוקמות הרחק מהעיר ומכל מקום יישוב ולא מהוות מפגע סביבתי... ואיך תגיעו לאותן תחנות ומהן? כמובן! עם שירות הטרנזיט חינם מהתחנה אל כל היישובים והערים בסביבתה, ומהם אליה. הו, טורקיה.

כל הכבוד!

 

[שלדג גמדי]

רשמים מטיול תח"צ באירופה
אתמול חזרנו מארבעה שבועות של טיול ספות ורכבות באירופה. היינו בפריז, אנטוורפן, אמסטרדם, אוטרכט, ברלין, דרזדן, רגנזבורג, מינכן, אולם, פילינגן-שוונינגן, רוטווייל, הכינגן, אינטרלאקן וגרנובל, זאת בלי לספור עיירות בסביבה ועוד כמה ערים שעצרנו בהן רק כדי להחליף רכבת. אחרי שנמיין ונסדר את 1800 התמונות, אני מקווה שיישאר לי כוח לעשות שרשור תמונות בפורום. נסענו בערך בכל כלי תחבורה שקיים, אבל צילמתי פחות את כלי התחבורה עצמם אלא בעיקר שלטים, מפות ומסכים אלקטרוניים. ניסיתי להבין מה ההבדלים בין ישראל לאירופה, והנה סיכום קצרצר של התצפיות שלי. אני אתחיל מהשלילי כדי לחזק באמצעותו את החיובי. א. התחבורה הציבורית באירופה יקרה מאד. אפילו בברלין, שנחשבת עיר יחסית זולה וענייה ועלות המחיה בה יותר נמוכה מאשר בארץ, מחיר נסיעה בודדת הוא 2.30 יורו (11.80 ש"ח). חופשי יומי בכל הערים הגדולות עולה יותר מ-6 יורו, וגם למרחקים ארוכים המחירים מטורפים. ב. גם באירופה יש קווים עירוניים שנוסעים פעם ב-20-30 דקות (במינכן למשל 10 דקות נחשבת תדירות טובה, ממש כמו בחיפה), ויש גם קווים שנוסעים רק פעם ביום. ג. לכאורה מערכת התח"צ מורכבת וקשה להבנה הרבה יותר מישראל. יש נסיעות שהגדרתן מסובכת, משהו כמו: "בימי רביעי וחמישי למעט חופשת הקיץ, וכן ב-16 ו-17 באפריל". כמו כן, תרבות החלופות קיימת לא רק אצלנו. בתחנת חשמלית בברלין יכול להיות כתוב בלו"ז שחצי מהנסיעות מגיעות רק עד תחנה X ולא עד סוף המסלול. ובכל זאת באירופה אנשים בכל הגילאים נוסעים באוטובוסים ובשאר התח"צ מבחירה. ולדעתי יש לזה שתי סיבות: 1. זכויות דרך, 2. מידע. ההבדל הדראסטי ביותר בין התח"צ באירופה לתח"צ בישראל הוא ברמת המידע שניתן לנוסע. כמעט בכל מקום שהגעתי אליו יכולתי לתכנן בספונטניות ובקלות את הנסיעה ליעד הבא, בין אם זה באוטובוסים או בכלי תחבורה אחרים, באמצעות השילוט בתחנות ובאמצעות מפות ודפי מידע שמחולקים בחינם. בכל תחנה, אפילו בעיירה הנידחת ביותר, תלוי לוח זמנים ספציפי לתחנה הזאת, ובו מופיעות שעות היציאה של כל הקווים העוברים שם. השעות האלה משוערות - מה לעשות שגם באירופה יש פקקים. בערים הגדולות בכל תחנה יש מפה מפורטת של התח"צ בעיר ולידה יש מפה נפרדת של הקווים שפועלים בלילה. בפריז אפשר לסמוך בעיניים עצומות שבכל תחנת אוטובוס יהיה לוח אלקטרוני עם שעת הגעת האוטובוס הבא. בנוסף, בברלין למשל, השילוט בתחנה מפרט את התעריפים, את דרכי ההתקשרות עם משרד האבידות, וכל מידע נוסף שהנוסע יכול להזדקק לו. ברוב הערים בתוך האוטובוס יש מפה של הקו. המפה לא מודבקת אלא נמצאת מאחורי פלסטיק, ולכן מחליפים אותה בקלות כשהמכונה עוברת לסידור אחר. מבחינת מידע בזמן אמת בתוך האוטובוס, בחלק מהמקומות (כמו אמסטרדם וברלין) מופיעה לא רק התחנה הבאה, אלא 3-4 התחנות הבאות, כדי שהנוסע יוכל להתכונן. בפריז יש לוח אלקטרוני של שורה אחת, כמו אצלנו, רק שמעבר לתחנה הבאה, הוא מציג גם את זמן ההגעה המשוער לתחנות מפתח לאורך הקו ולתחנה הסופית. ההפתעה הכי גדולה היתה כשלקחתי מאחת מתחנות ה-U-bahn בברלין חוברת מידע די עבה שהוציאו במיוחד לכבוד סגירת כמה תחנות רכבת תחתית - תחזיקו חזק - למשך יומיים בעוד חודשיים! זאת דוגמה מייצגת. חוברות כאלה, שיוצאות לרגל שינויים זמניים, כוללות מפות מפורטות מאד, לוחות זמנים והרבה מלל, והכול במטרה להקל על הנוסע. אז ככה זה מרגיש כשהנוסע במרכז... אגב, אני מבקש סליחה מהנהגים כאן בפורום, אבל גם זה חייב להיאמר: התרשמתי שנהגי האוטובוס באירופה הרבה יותר אדיבים מאשר הממוצע בארץ. אבל לדעתי זה לא קשור לנהגים עצמם. כשהנוסעים מעבירים את הכרטיס בעצמם, כשהנוסעים לא שואלים אותך שאלות כי את כל המידע הם יכולים לקבל בקלות מהשילוט בתחנת האוטובוס, אז אתה גם לא מתעכב בתחנות ללא סיבה וגם יש הרבה פחות סיבות להתעצבן. (הערה: איזור גרנובל בדרום-צרפת יוצא דופן מבין המקומות שביקרתי בהם. שם על חלק מהתחנות בכפרים לא מופיע אפילו מספר קו). כל העת הזאת ניסיתי לשים את עצמי במקומו של תייר שמנסה למצוא את דרכו במערכת התחבורה הציבורית בארץ, וברגעים מסוימים פשוט בא לי להישאר באירופה ולא לחזור לפה. הפער בחשיבה של מקבלי ההחלטות הוא כל כך עצום שכדי לסגור אותו דרושות כמה עשרות שנים, או אולי כמה אנשים משפיעים שבאמת אכפת להם.

בהחלט
מאד מסכים לגבי עניין התעסקותו של הנהג עם כסף וכרטיסים. זה נראה לי ממש לא הגיוני, בשפה עדינה, שעל הנהג להפנות קשב לדברים האלו במקום לנהוג, או שהאוטובוס צריך להמתין בתחנה עד שאחרון הנוסעים יסיים לדון עם הנהג בדבר הכרטיס המתאים לו והאם הוא מגיע ליעד של הנוסע, וכל זאת בטכנולוגיות של המאה ה- 21. אם כל נוסע עולה לאוטובוס לאחר שכבר קנה כרטיס בתחנה, האוטובוס לא מתעכב וניתן ממש לתכנן לוחות זמנים ולעמוד בהם. כאשר בכל תחנה יש אי ודאות לגבי זמן העמידה של האוטובוס בתחנה, ובכל מקרה מדובר בזמנים משמעותיים, אין סיכוי לעמוד בלוח זמנים מתוכנן. ויש כמובן את המודל של קוריטיביה המתואר בסרטו של ניצן הורוביץ. כתבתי על זה בעבר בבלוג שלי בדה-מרקר.

 

[BIOHAZARD5]

רשמים מטיול תח"צ באירופה
אתמול חזרנו מארבעה שבועות של טיול ספות ורכבות באירופה. היינו בפריז, אנטוורפן, אמסטרדם, אוטרכט, ברלין, דרזדן, רגנזבורג, מינכן, אולם, פילינגן-שוונינגן, רוטווייל, הכינגן, אינטרלאקן וגרנובל, זאת בלי לספור עיירות בסביבה ועוד כמה ערים שעצרנו בהן רק כדי להחליף רכבת. אחרי שנמיין ונסדר את 1800 התמונות, אני מקווה שיישאר לי כוח לעשות שרשור תמונות בפורום. נסענו בערך בכל כלי תחבורה שקיים, אבל צילמתי פחות את כלי התחבורה עצמם אלא בעיקר שלטים, מפות ומסכים אלקטרוניים. ניסיתי להבין מה ההבדלים בין ישראל לאירופה, והנה סיכום קצרצר של התצפיות שלי. אני אתחיל מהשלילי כדי לחזק באמצעותו את החיובי. א. התחבורה הציבורית באירופה יקרה מאד. אפילו בברלין, שנחשבת עיר יחסית זולה וענייה ועלות המחיה בה יותר נמוכה מאשר בארץ, מחיר נסיעה בודדת הוא 2.30 יורו (11.80 ש"ח). חופשי יומי בכל הערים הגדולות עולה יותר מ-6 יורו, וגם למרחקים ארוכים המחירים מטורפים. ב. גם באירופה יש קווים עירוניים שנוסעים פעם ב-20-30 דקות (במינכן למשל 10 דקות נחשבת תדירות טובה, ממש כמו בחיפה), ויש גם קווים שנוסעים רק פעם ביום. ג. לכאורה מערכת התח"צ מורכבת וקשה להבנה הרבה יותר מישראל. יש נסיעות שהגדרתן מסובכת, משהו כמו: "בימי רביעי וחמישי למעט חופשת הקיץ, וכן ב-16 ו-17 באפריל". כמו כן, תרבות החלופות קיימת לא רק אצלנו. בתחנת חשמלית בברלין יכול להיות כתוב בלו"ז שחצי מהנסיעות מגיעות רק עד תחנה X ולא עד סוף המסלול. ובכל זאת באירופה אנשים בכל הגילאים נוסעים באוטובוסים ובשאר התח"צ מבחירה. ולדעתי יש לזה שתי סיבות: 1. זכויות דרך, 2. מידע. ההבדל הדראסטי ביותר בין התח"צ באירופה לתח"צ בישראל הוא ברמת המידע שניתן לנוסע. כמעט בכל מקום שהגעתי אליו יכולתי לתכנן בספונטניות ובקלות את הנסיעה ליעד הבא, בין אם זה באוטובוסים או בכלי תחבורה אחרים, באמצעות השילוט בתחנות ובאמצעות מפות ודפי מידע שמחולקים בחינם. בכל תחנה, אפילו בעיירה הנידחת ביותר, תלוי לוח זמנים ספציפי לתחנה הזאת, ובו מופיעות שעות היציאה של כל הקווים העוברים שם. השעות האלה משוערות - מה לעשות שגם באירופה יש פקקים. בערים הגדולות בכל תחנה יש מפה מפורטת של התח"צ בעיר ולידה יש מפה נפרדת של הקווים שפועלים בלילה. בפריז אפשר לסמוך בעיניים עצומות שבכל תחנת אוטובוס יהיה לוח אלקטרוני עם שעת הגעת האוטובוס הבא. בנוסף, בברלין למשל, השילוט בתחנה מפרט את התעריפים, את דרכי ההתקשרות עם משרד האבידות, וכל מידע נוסף שהנוסע יכול להזדקק לו. ברוב הערים בתוך האוטובוס יש מפה של הקו. המפה לא מודבקת אלא נמצאת מאחורי פלסטיק, ולכן מחליפים אותה בקלות כשהמכונה עוברת לסידור אחר. מבחינת מידע בזמן אמת בתוך האוטובוס, בחלק מהמקומות (כמו אמסטרדם וברלין) מופיעה לא רק התחנה הבאה, אלא 3-4 התחנות הבאות, כדי שהנוסע יוכל להתכונן. בפריז יש לוח אלקטרוני של שורה אחת, כמו אצלנו, רק שמעבר לתחנה הבאה, הוא מציג גם את זמן ההגעה המשוער לתחנות מפתח לאורך הקו ולתחנה הסופית. ההפתעה הכי גדולה היתה כשלקחתי מאחת מתחנות ה-U-bahn בברלין חוברת מידע די עבה שהוציאו במיוחד לכבוד סגירת כמה תחנות רכבת תחתית - תחזיקו חזק - למשך יומיים בעוד חודשיים! זאת דוגמה מייצגת. חוברות כאלה, שיוצאות לרגל שינויים זמניים, כוללות מפות מפורטות מאד, לוחות זמנים והרבה מלל, והכול במטרה להקל על הנוסע. אז ככה זה מרגיש כשהנוסע במרכז... אגב, אני מבקש סליחה מהנהגים כאן בפורום, אבל גם זה חייב להיאמר: התרשמתי שנהגי האוטובוס באירופה הרבה יותר אדיבים מאשר הממוצע בארץ. אבל לדעתי זה לא קשור לנהגים עצמם. כשהנוסעים מעבירים את הכרטיס בעצמם, כשהנוסעים לא שואלים אותך שאלות כי את כל המידע הם יכולים לקבל בקלות מהשילוט בתחנת האוטובוס, אז אתה גם לא מתעכב בתחנות ללא סיבה וגם יש הרבה פחות סיבות להתעצבן. (הערה: איזור גרנובל בדרום-צרפת יוצא דופן מבין המקומות שביקרתי בהם. שם על חלק מהתחנות בכפרים לא מופיע אפילו מספר קו). כל העת הזאת ניסיתי לשים את עצמי במקומו של תייר שמנסה למצוא את דרכו במערכת התחבורה הציבורית בארץ, וברגעים מסוימים פשוט בא לי להישאר באירופה ולא לחזור לפה. הפער בחשיבה של מקבלי ההחלטות הוא כל כך עצום שכדי לסגור אותו דרושות כמה עשרות שנים, או אולי כמה אנשים משפיעים שבאמת אכפת להם.

אתה לא היחיד שרוצה להישאר באירופה ולא לחזור

 

[סימפסונית1]

רשמים מטיול תח"צ באירופה
אתמול חזרנו מארבעה שבועות של טיול ספות ורכבות באירופה. היינו בפריז, אנטוורפן, אמסטרדם, אוטרכט, ברלין, דרזדן, רגנזבורג, מינכן, אולם, פילינגן-שוונינגן, רוטווייל, הכינגן, אינטרלאקן וגרנובל, זאת בלי לספור עיירות בסביבה ועוד כמה ערים שעצרנו בהן רק כדי להחליף רכבת. אחרי שנמיין ונסדר את 1800 התמונות, אני מקווה שיישאר לי כוח לעשות שרשור תמונות בפורום. נסענו בערך בכל כלי תחבורה שקיים, אבל צילמתי פחות את כלי התחבורה עצמם אלא בעיקר שלטים, מפות ומסכים אלקטרוניים. ניסיתי להבין מה ההבדלים בין ישראל לאירופה, והנה סיכום קצרצר של התצפיות שלי. אני אתחיל מהשלילי כדי לחזק באמצעותו את החיובי. א. התחבורה הציבורית באירופה יקרה מאד. אפילו בברלין, שנחשבת עיר יחסית זולה וענייה ועלות המחיה בה יותר נמוכה מאשר בארץ, מחיר נסיעה בודדת הוא 2.30 יורו (11.80 ש"ח). חופשי יומי בכל הערים הגדולות עולה יותר מ-6 יורו, וגם למרחקים ארוכים המחירים מטורפים. ב. גם באירופה יש קווים עירוניים שנוסעים פעם ב-20-30 דקות (במינכן למשל 10 דקות נחשבת תדירות טובה, ממש כמו בחיפה), ויש גם קווים שנוסעים רק פעם ביום. ג. לכאורה מערכת התח"צ מורכבת וקשה להבנה הרבה יותר מישראל. יש נסיעות שהגדרתן מסובכת, משהו כמו: "בימי רביעי וחמישי למעט חופשת הקיץ, וכן ב-16 ו-17 באפריל". כמו כן, תרבות החלופות קיימת לא רק אצלנו. בתחנת חשמלית בברלין יכול להיות כתוב בלו"ז שחצי מהנסיעות מגיעות רק עד תחנה X ולא עד סוף המסלול. ובכל זאת באירופה אנשים בכל הגילאים נוסעים באוטובוסים ובשאר התח"צ מבחירה. ולדעתי יש לזה שתי סיבות: 1. זכויות דרך, 2. מידע. ההבדל הדראסטי ביותר בין התח"צ באירופה לתח"צ בישראל הוא ברמת המידע שניתן לנוסע. כמעט בכל מקום שהגעתי אליו יכולתי לתכנן בספונטניות ובקלות את הנסיעה ליעד הבא, בין אם זה באוטובוסים או בכלי תחבורה אחרים, באמצעות השילוט בתחנות ובאמצעות מפות ודפי מידע שמחולקים בחינם. בכל תחנה, אפילו בעיירה הנידחת ביותר, תלוי לוח זמנים ספציפי לתחנה הזאת, ובו מופיעות שעות היציאה של כל הקווים העוברים שם. השעות האלה משוערות - מה לעשות שגם באירופה יש פקקים. בערים הגדולות בכל תחנה יש מפה מפורטת של התח"צ בעיר ולידה יש מפה נפרדת של הקווים שפועלים בלילה. בפריז אפשר לסמוך בעיניים עצומות שבכל תחנת אוטובוס יהיה לוח אלקטרוני עם שעת הגעת האוטובוס הבא. בנוסף, בברלין למשל, השילוט בתחנה מפרט את התעריפים, את דרכי ההתקשרות עם משרד האבידות, וכל מידע נוסף שהנוסע יכול להזדקק לו. ברוב הערים בתוך האוטובוס יש מפה של הקו. המפה לא מודבקת אלא נמצאת מאחורי פלסטיק, ולכן מחליפים אותה בקלות כשהמכונה עוברת לסידור אחר. מבחינת מידע בזמן אמת בתוך האוטובוס, בחלק מהמקומות (כמו אמסטרדם וברלין) מופיעה לא רק התחנה הבאה, אלא 3-4 התחנות הבאות, כדי שהנוסע יוכל להתכונן. בפריז יש לוח אלקטרוני של שורה אחת, כמו אצלנו, רק שמעבר לתחנה הבאה, הוא מציג גם את זמן ההגעה המשוער לתחנות מפתח לאורך הקו ולתחנה הסופית. ההפתעה הכי גדולה היתה כשלקחתי מאחת מתחנות ה-U-bahn בברלין חוברת מידע די עבה שהוציאו במיוחד לכבוד סגירת כמה תחנות רכבת תחתית - תחזיקו חזק - למשך יומיים בעוד חודשיים! זאת דוגמה מייצגת. חוברות כאלה, שיוצאות לרגל שינויים זמניים, כוללות מפות מפורטות מאד, לוחות זמנים והרבה מלל, והכול במטרה להקל על הנוסע. אז ככה זה מרגיש כשהנוסע במרכז... אגב, אני מבקש סליחה מהנהגים כאן בפורום, אבל גם זה חייב להיאמר: התרשמתי שנהגי האוטובוס באירופה הרבה יותר אדיבים מאשר הממוצע בארץ. אבל לדעתי זה לא קשור לנהגים עצמם. כשהנוסעים מעבירים את הכרטיס בעצמם, כשהנוסעים לא שואלים אותך שאלות כי את כל המידע הם יכולים לקבל בקלות מהשילוט בתחנת האוטובוס, אז אתה גם לא מתעכב בתחנות ללא סיבה וגם יש הרבה פחות סיבות להתעצבן. (הערה: איזור גרנובל בדרום-צרפת יוצא דופן מבין המקומות שביקרתי בהם. שם על חלק מהתחנות בכפרים לא מופיע אפילו מספר קו). כל העת הזאת ניסיתי לשים את עצמי במקומו של תייר שמנסה למצוא את דרכו במערכת התחבורה הציבורית בארץ, וברגעים מסוימים פשוט בא לי להישאר באירופה ולא לחזור לפה. הפער בחשיבה של מקבלי ההחלטות הוא כל כך עצום שכדי לסגור אותו דרושות כמה עשרות שנים, או אולי כמה אנשים משפיעים שבאמת אכפת להם.

יש עוד בעיות שם שאין בארץ
[באתי הראשי] היינו עשרה ימים באיטליה, טיילנו המון ברכבות ובאוטובוסים, ופשוט ההפך ממה שאתה מתאר, כ"כ הרבה חוסר מידע, ברכבות הבינעירוניות עוצרות בעשרות תחנות, ומעולם לא מודיעים על התחנה, אתה פשוט צריך לנחש באיזו תחנה אתה (לפי השלטים שבחוץ, כמובן בשניה האחרונה) ואי אפשר להסתמך על עזרה של אנשים כי רוב האנשים שם לא יודעים אנגלית (רוסית? גרמנית? ספרדית? צרפתית....) הרכבות ישנות מאוד!! הקרונות מוזנחים, ורק הקרונות של המחלקה הראשונה נראים קצת כמו הרכבות בארץ (גם יותר מוזנחים) כמובן שרוב הקרונות הם מחלקה ראשונה כך שרוב הנוסעים מצטופפים בקרונות הלא נוחים, ומי שמעיז לשבת במחלקה הראשונה ("אין לנו מקום!") צריך לשלם קנסות עוד משהו- שלא היו שום הנחיות זה שצריך לנקב את הכרטיס, את זה די ניחשנו, ופעם אחת שלא הספקנו תפסה אותנו פקחית ורצתה שנשלם קנס של 50 יורו, ואם עד סוף הנסיעה לא נשלם זה יהפוך ל100 יורו.. בעלי התווכח איתה המון, ומה שעזר מולה בסוף זה הבכי שלי... וה-בעיה ברכבות-> אין מעליות!! היינו עם מזוודות ממש כבדות, וכל פעם זה לעבור לפחות כמה מפלסים וקומות (גבוהות) וחוץ ממילאנו אני לא זוכרת שום תחנות עם מדרגות נעות או מעלית לאנשים כמונו או נכים\ עגלות (אני לא רוצה לחשוב מה היינו עושים עם תינוק שם) התחנות רכבת עצומות ולך תנווט.. ברומא יש משו כמו 20 רציפים, ועל הכרטיס שלנו היה כתוב 1E, לא אחד מהרציפים הקיימים, שאלנו המון אנשים, עד שמצאנו מישהו שהיה צריך כמונו והוביל אותנו לאיזה חור נידח.. באוטובוסים- חיכינו לאוטובוס עד שעלינו ומסתבר שצריך לקנות את הכרטיסים בקיוסקים שליד, בפעם הבאה שזה קרה לנו- הנוסעים בתחנה ראו שאנחנו מחכים בלי כרטיסים ושלחו אותנו לקנות, קצת התעכבנו בחנות וכשיצאנו ראינו את האוטובוס כולו מחכה לנו בשקט ובנימוס!

 

[rafid1]

יש עוד בעיות שם שאין בארץ
[באתי הראשי] היינו עשרה ימים באיטליה, טיילנו המון ברכבות ובאוטובוסים, ופשוט ההפך ממה שאתה מתאר, כ"כ הרבה חוסר מידע, ברכבות הבינעירוניות עוצרות בעשרות תחנות, ומעולם לא מודיעים על התחנה, אתה פשוט צריך לנחש באיזו תחנה אתה (לפי השלטים שבחוץ, כמובן בשניה האחרונה) ואי אפשר להסתמך על עזרה של אנשים כי רוב האנשים שם לא יודעים אנגלית (רוסית? גרמנית? ספרדית? צרפתית....) הרכבות ישנות מאוד!! הקרונות מוזנחים, ורק הקרונות של המחלקה הראשונה נראים קצת כמו הרכבות בארץ (גם יותר מוזנחים) כמובן שרוב הקרונות הם מחלקה ראשונה כך שרוב הנוסעים מצטופפים בקרונות הלא נוחים, ומי שמעיז לשבת במחלקה הראשונה ("אין לנו מקום!") צריך לשלם קנסות עוד משהו- שלא היו שום הנחיות זה שצריך לנקב את הכרטיס, את זה די ניחשנו, ופעם אחת שלא הספקנו תפסה אותנו פקחית ורצתה שנשלם קנס של 50 יורו, ואם עד סוף הנסיעה לא נשלם זה יהפוך ל100 יורו.. בעלי התווכח איתה המון, ומה שעזר מולה בסוף זה הבכי שלי... וה-בעיה ברכבות-> אין מעליות!! היינו עם מזוודות ממש כבדות, וכל פעם זה לעבור לפחות כמה מפלסים וקומות (גבוהות) וחוץ ממילאנו אני לא זוכרת שום תחנות עם מדרגות נעות או מעלית לאנשים כמונו או נכים\ עגלות (אני לא רוצה לחשוב מה היינו עושים עם תינוק שם) התחנות רכבת עצומות ולך תנווט.. ברומא יש משו כמו 20 רציפים, ועל הכרטיס שלנו היה כתוב 1E, לא אחד מהרציפים הקיימים, שאלנו המון אנשים, עד שמצאנו מישהו שהיה צריך כמונו והוביל אותנו לאיזה חור נידח.. באוטובוסים- חיכינו לאוטובוס עד שעלינו ומסתבר שצריך לקנות את הכרטיסים בקיוסקים שליד, בפעם הבאה שזה קרה לנו- הנוסעים בתחנה ראו שאנחנו מחכים בלי כרטיסים ושלחו אותנו לקנות, קצת התעכבנו בחנות וכשיצאנו ראינו את האוטובוס כולו מחכה לנו בשקט ובנימוס!

רציף 1E
"ועל הכרטיס שלנו היה כתוב 1E,..." --> על הכרטיס שלנו היה רשום רציף 3/4 9, אבל אז שמנו לב שזה היה כרטיס לסרט של הארי פוטר...

http://he.wikipedia.org/wiki/קובץ:KingsCrossStationTrolley.JPG

 

[סימפסונית1]

רציף 1E
"ועל הכרטיס שלנו היה כתוב 1E,..." --> על הכרטיס שלנו היה רשום רציף 3/4 9, אבל אז שמנו לב שזה היה כרטיס לסרט של הארי פוטר...

http://he.wikipedia.org/wiki/קובץ:KingsCrossStationTrolley.JPG

באמת כבר חשבתי שזה משהו בסגנון

 

[lj101]

יש עוד בעיות שם שאין בארץ
[באתי הראשי] היינו עשרה ימים באיטליה, טיילנו המון ברכבות ובאוטובוסים, ופשוט ההפך ממה שאתה מתאר, כ"כ הרבה חוסר מידע, ברכבות הבינעירוניות עוצרות בעשרות תחנות, ומעולם לא מודיעים על התחנה, אתה פשוט צריך לנחש באיזו תחנה אתה (לפי השלטים שבחוץ, כמובן בשניה האחרונה) ואי אפשר להסתמך על עזרה של אנשים כי רוב האנשים שם לא יודעים אנגלית (רוסית? גרמנית? ספרדית? צרפתית....) הרכבות ישנות מאוד!! הקרונות מוזנחים, ורק הקרונות של המחלקה הראשונה נראים קצת כמו הרכבות בארץ (גם יותר מוזנחים) כמובן שרוב הקרונות הם מחלקה ראשונה כך שרוב הנוסעים מצטופפים בקרונות הלא נוחים, ומי שמעיז לשבת במחלקה הראשונה ("אין לנו מקום!") צריך לשלם קנסות עוד משהו- שלא היו שום הנחיות זה שצריך לנקב את הכרטיס, את זה די ניחשנו, ופעם אחת שלא הספקנו תפסה אותנו פקחית ורצתה שנשלם קנס של 50 יורו, ואם עד סוף הנסיעה לא נשלם זה יהפוך ל100 יורו.. בעלי התווכח איתה המון, ומה שעזר מולה בסוף זה הבכי שלי... וה-בעיה ברכבות-> אין מעליות!! היינו עם מזוודות ממש כבדות, וכל פעם זה לעבור לפחות כמה מפלסים וקומות (גבוהות) וחוץ ממילאנו אני לא זוכרת שום תחנות עם מדרגות נעות או מעלית לאנשים כמונו או נכים\ עגלות (אני לא רוצה לחשוב מה היינו עושים עם תינוק שם) התחנות רכבת עצומות ולך תנווט.. ברומא יש משו כמו 20 רציפים, ועל הכרטיס שלנו היה כתוב 1E, לא אחד מהרציפים הקיימים, שאלנו המון אנשים, עד שמצאנו מישהו שהיה צריך כמונו והוביל אותנו לאיזה חור נידח.. באוטובוסים- חיכינו לאוטובוס עד שעלינו ומסתבר שצריך לקנות את הכרטיסים בקיוסקים שליד, בפעם הבאה שזה קרה לנו- הנוסעים בתחנה ראו שאנחנו מחכים בלי כרטיסים ושלחו אותנו לקנות, קצת התעכבנו בחנות וכשיצאנו ראינו את האוטובוס כולו מחכה לנו בשקט ובנימוס!

את צודקת, אבל מי אמר שצריך...
לנסוע בתנאים של 7 כוכבים ?, תחבורה צריכה להיות זולה בלי הרבה לוגיסטיקה וכ"א, מינימום שבמינימום.

 

[סימפסונית1]

את צודקת, אבל מי אמר שצריך...
לנסוע בתנאים של 7 כוכבים ?, תחבורה צריכה להיות זולה בלי הרבה לוגיסטיקה וכ"א, מינימום שבמינימום.

מינימום זה שיש לך מקום לשבת
בקרונות של המחלקה הרגילה הייתה צפיפות נוראית, וקרונות של המחלקה הראשונה היו ריקים... כנראה רוצים לשכנע ככה אנשים לשלם את הפי 3 מחיר בשביל הפירסט קלאס

 

[lj101]

רשמים מטיול תח"צ באירופה
אתמול חזרנו מארבעה שבועות של טיול ספות ורכבות באירופה. היינו בפריז, אנטוורפן, אמסטרדם, אוטרכט, ברלין, דרזדן, רגנזבורג, מינכן, אולם, פילינגן-שוונינגן, רוטווייל, הכינגן, אינטרלאקן וגרנובל, זאת בלי לספור עיירות בסביבה ועוד כמה ערים שעצרנו בהן רק כדי להחליף רכבת. אחרי שנמיין ונסדר את 1800 התמונות, אני מקווה שיישאר לי כוח לעשות שרשור תמונות בפורום. נסענו בערך בכל כלי תחבורה שקיים, אבל צילמתי פחות את כלי התחבורה עצמם אלא בעיקר שלטים, מפות ומסכים אלקטרוניים. ניסיתי להבין מה ההבדלים בין ישראל לאירופה, והנה סיכום קצרצר של התצפיות שלי. אני אתחיל מהשלילי כדי לחזק באמצעותו את החיובי. א. התחבורה הציבורית באירופה יקרה מאד. אפילו בברלין, שנחשבת עיר יחסית זולה וענייה ועלות המחיה בה יותר נמוכה מאשר בארץ, מחיר נסיעה בודדת הוא 2.30 יורו (11.80 ש"ח). חופשי יומי בכל הערים הגדולות עולה יותר מ-6 יורו, וגם למרחקים ארוכים המחירים מטורפים. ב. גם באירופה יש קווים עירוניים שנוסעים פעם ב-20-30 דקות (במינכן למשל 10 דקות נחשבת תדירות טובה, ממש כמו בחיפה), ויש גם קווים שנוסעים רק פעם ביום. ג. לכאורה מערכת התח"צ מורכבת וקשה להבנה הרבה יותר מישראל. יש נסיעות שהגדרתן מסובכת, משהו כמו: "בימי רביעי וחמישי למעט חופשת הקיץ, וכן ב-16 ו-17 באפריל". כמו כן, תרבות החלופות קיימת לא רק אצלנו. בתחנת חשמלית בברלין יכול להיות כתוב בלו"ז שחצי מהנסיעות מגיעות רק עד תחנה X ולא עד סוף המסלול. ובכל זאת באירופה אנשים בכל הגילאים נוסעים באוטובוסים ובשאר התח"צ מבחירה. ולדעתי יש לזה שתי סיבות: 1. זכויות דרך, 2. מידע. ההבדל הדראסטי ביותר בין התח"צ באירופה לתח"צ בישראל הוא ברמת המידע שניתן לנוסע. כמעט בכל מקום שהגעתי אליו יכולתי לתכנן בספונטניות ובקלות את הנסיעה ליעד הבא, בין אם זה באוטובוסים או בכלי תחבורה אחרים, באמצעות השילוט בתחנות ובאמצעות מפות ודפי מידע שמחולקים בחינם. בכל תחנה, אפילו בעיירה הנידחת ביותר, תלוי לוח זמנים ספציפי לתחנה הזאת, ובו מופיעות שעות היציאה של כל הקווים העוברים שם. השעות האלה משוערות - מה לעשות שגם באירופה יש פקקים. בערים הגדולות בכל תחנה יש מפה מפורטת של התח"צ בעיר ולידה יש מפה נפרדת של הקווים שפועלים בלילה. בפריז אפשר לסמוך בעיניים עצומות שבכל תחנת אוטובוס יהיה לוח אלקטרוני עם שעת הגעת האוטובוס הבא. בנוסף, בברלין למשל, השילוט בתחנה מפרט את התעריפים, את דרכי ההתקשרות עם משרד האבידות, וכל מידע נוסף שהנוסע יכול להזדקק לו. ברוב הערים בתוך האוטובוס יש מפה של הקו. המפה לא מודבקת אלא נמצאת מאחורי פלסטיק, ולכן מחליפים אותה בקלות כשהמכונה עוברת לסידור אחר. מבחינת מידע בזמן אמת בתוך האוטובוס, בחלק מהמקומות (כמו אמסטרדם וברלין) מופיעה לא רק התחנה הבאה, אלא 3-4 התחנות הבאות, כדי שהנוסע יוכל להתכונן. בפריז יש לוח אלקטרוני של שורה אחת, כמו אצלנו, רק שמעבר לתחנה הבאה, הוא מציג גם את זמן ההגעה המשוער לתחנות מפתח לאורך הקו ולתחנה הסופית. ההפתעה הכי גדולה היתה כשלקחתי מאחת מתחנות ה-U-bahn בברלין חוברת מידע די עבה שהוציאו במיוחד לכבוד סגירת כמה תחנות רכבת תחתית - תחזיקו חזק - למשך יומיים בעוד חודשיים! זאת דוגמה מייצגת. חוברות כאלה, שיוצאות לרגל שינויים זמניים, כוללות מפות מפורטות מאד, לוחות זמנים והרבה מלל, והכול במטרה להקל על הנוסע. אז ככה זה מרגיש כשהנוסע במרכז... אגב, אני מבקש סליחה מהנהגים כאן בפורום, אבל גם זה חייב להיאמר: התרשמתי שנהגי האוטובוס באירופה הרבה יותר אדיבים מאשר הממוצע בארץ. אבל לדעתי זה לא קשור לנהגים עצמם. כשהנוסעים מעבירים את הכרטיס בעצמם, כשהנוסעים לא שואלים אותך שאלות כי את כל המידע הם יכולים לקבל בקלות מהשילוט בתחנת האוטובוס, אז אתה גם לא מתעכב בתחנות ללא סיבה וגם יש הרבה פחות סיבות להתעצבן. (הערה: איזור גרנובל בדרום-צרפת יוצא דופן מבין המקומות שביקרתי בהם. שם על חלק מהתחנות בכפרים לא מופיע אפילו מספר קו). כל העת הזאת ניסיתי לשים את עצמי במקומו של תייר שמנסה למצוא את דרכו במערכת התחבורה הציבורית בארץ, וברגעים מסוימים פשוט בא לי להישאר באירופה ולא לחזור לפה. הפער בחשיבה של מקבלי ההחלטות הוא כל כך עצום שכדי לסגור אותו דרושות כמה עשרות שנים, או אולי כמה אנשים משפיעים שבאמת אכפת להם.

אני חייב להוסיף כמה נקודות...
לפני כמה שנים הייתי בספרד-ברצלונה והמלון היה באחת מערי החוף (קוסטה) ואין הרבה מה לטייל שם, חיפשנו איך להגיע לעיר הגדולה הסתבר שיש תחנת רכבת מבנה מעץ, ללא עובדים רבים, מנהלים, עובדי ניקיון וקומפלקס ענק אלא אתה עובר את הכביש נכנס לתחנה קונה כרטיס בלי שום בידוק (אפשר גם לעלות לרכבת ללא כרטיס אבל חסר לאותו אדם שייתפס ישלם כ-100 יורו קנס) והרכבת החשמלית עוצרת בעוד תחנות בין וילות קטנות על החוף ופשוט נוסעת מהר בלי כל מיני עצירות והפסקות יזומות, למה בישראל אין כזה דבר ? למה שישראל בפריפרייה כדי להקים תחנת רכבת צריך לעבור שבעה מדורי גיהנום ? עוד דבר התח"צ עובדים בשעות הלילה לכיוון מקומות הבילוי, אם אני לא טועה מרווח זמני היציאה קצת שונה ולא כמו בשעות היום אבל יש תחבורה ציבורית, לנו לא הייתה סבלנות לכן תסנו מונית, יש תחבורה ציבורית למי שרוצה לחזור. עוד מדינה מזרח ארופאית לשעבר, איזה כיף לנסוע ברכבת התחתית, נכון צריך לעשות דוקטורט קטן אבל מסתדרים ורוב האנשים כלומר מעמד הביניים גרים בפריפרייה ולא בעיר הגדולה. שאלה נוספת, מדוע בישראל לא מופעלת תחב"צ בכל ימות השנה כולל שישי-שבת, אם הסיבה היא דיתית אז ממזמן החרדים עבור ושמים קצוץ על הסטטוס קוו,

 

[easylivin]

אני חייב להוסיף כמה נקודות...
לפני כמה שנים הייתי בספרד-ברצלונה והמלון היה באחת מערי החוף (קוסטה) ואין הרבה מה לטייל שם, חיפשנו איך להגיע לעיר הגדולה הסתבר שיש תחנת רכבת מבנה מעץ, ללא עובדים רבים, מנהלים, עובדי ניקיון וקומפלקס ענק אלא אתה עובר את הכביש נכנס לתחנה קונה כרטיס בלי שום בידוק (אפשר גם לעלות לרכבת ללא כרטיס אבל חסר לאותו אדם שייתפס ישלם כ-100 יורו קנס) והרכבת החשמלית עוצרת בעוד תחנות בין וילות קטנות על החוף ופשוט נוסעת מהר בלי כל מיני עצירות והפסקות יזומות, למה בישראל אין כזה דבר ? למה שישראל בפריפרייה כדי להקים תחנת רכבת צריך לעבור שבעה מדורי גיהנום ? עוד דבר התח"צ עובדים בשעות הלילה לכיוון מקומות הבילוי, אם אני לא טועה מרווח זמני היציאה קצת שונה ולא כמו בשעות היום אבל יש תחבורה ציבורית, לנו לא הייתה סבלנות לכן תסנו מונית, יש תחבורה ציבורית למי שרוצה לחזור. עוד מדינה מזרח ארופאית לשעבר, איזה כיף לנסוע ברכבת התחתית, נכון צריך לעשות דוקטורט קטן אבל מסתדרים ורוב האנשים כלומר מעמד הביניים גרים בפריפרייה ולא בעיר הגדולה. שאלה נוספת, מדוע בישראל לא מופעלת תחב"צ בכל ימות השנה כולל שישי-שבת, אם הסיבה היא דיתית אז ממזמן החרדים עבור ושמים קצוץ על הסטטוס קוו,

נקודות מצויינות העלית בפסקה הראשונה.
מה שאתה מתאר מזכיר לי את הרכבות הפרבריות בשוויץ... חשמליות, *מהירות* (כן, למרות שיש הרבה עצירות בדרך - מאיצים ממש מהר!), בלי בנייני שיש מפוארים בתחנות אלא מבנים פשוטים וישנים, אם כי כולם במצב תחזוקתי מצויין, עם רציפים פשוטים. ובכל רחבי המדינה יש אחידות מלאה במערכות המידע (כולל מפות ושלטים אלקטרוניים), תעריפי נסיעה אחידים ופשוטים, וכל הרכבות כולן ללא יוצא מהכלל - מבריקות מניקיון! הן מבחוץ והן מבפנים. התחושה היא כאילו שמנקים אותן ביסודיות אחרי כל נסיעה - בפועל אני מניח שפעם ביום... בקיצור, בחלק (אם לא ברוב) מדינות אירופה יודעים לעשות את זה פשוט, אבל יעיל ונוח. אגב, בניגוד לסיפורים ששמעתי על איטליה, הונגריה ומדינות נוספות - בשוויץ הרכבות מדייקות להפליא (רובן המוחלט מגיעות על הדקה). גם שם קורה שיש תקלות, עיכובים ועבודות מסילה, אבל לא לעיתים קרובות כמו בארץ (יש לציין שגם בארץ מספר ההשבתות לצורך עבודות שדרוג צפוי לרדת עם השנים, ככל שהמערכת תהפוך למפותחת יותר - אבל לא בשנים הקרובות כנראה).