רשמים מטיול תח"צ באירופה

מצב
הנושא נעול.
רשמים מטיול תח"צ באירופה
אתמול חזרנו מארבעה שבועות של טיול ספות ורכבות באירופה. היינו בפריז, אנטוורפן, אמסטרדם, אוטרכט, ברלין, דרזדן, רגנזבורג, מינכן, אולם, פילינגן-שוונינגן, רוטווייל, הכינגן, אינטרלאקן וגרנובל, זאת בלי לספור עיירות בסביבה ועוד כמה ערים שעצרנו בהן רק כדי להחליף רכבת. אחרי שנמיין ונסדר את 1800 התמונות, אני מקווה שיישאר לי כוח לעשות שרשור תמונות בפורום. נסענו בערך בכל כלי תחבורה שקיים, אבל צילמתי פחות את כלי התחבורה עצמם אלא בעיקר שלטים, מפות ומסכים אלקטרוניים. ניסיתי להבין מה ההבדלים בין ישראל לאירופה, והנה סיכום קצרצר של התצפיות שלי. אני אתחיל מהשלילי כדי לחזק באמצעותו את החיובי. א. התחבורה הציבורית באירופה יקרה מאד. אפילו בברלין, שנחשבת עיר יחסית זולה וענייה ועלות המחיה בה יותר נמוכה מאשר בארץ, מחיר נסיעה בודדת הוא 2.30 יורו (11.80 ש"ח). חופשי יומי בכל הערים הגדולות עולה יותר מ-6 יורו, וגם למרחקים ארוכים המחירים מטורפים. ב. גם באירופה יש קווים עירוניים שנוסעים פעם ב-20-30 דקות (במינכן למשל 10 דקות נחשבת תדירות טובה, ממש כמו בחיפה), ויש גם קווים שנוסעים רק פעם ביום. ג. לכאורה מערכת התח"צ מורכבת וקשה להבנה הרבה יותר מישראל. יש נסיעות שהגדרתן מסובכת, משהו כמו: "בימי רביעי וחמישי למעט חופשת הקיץ, וכן ב-16 ו-17 באפריל". כמו כן, תרבות החלופות קיימת לא רק אצלנו. בתחנת חשמלית בברלין יכול להיות כתוב בלו"ז שחצי מהנסיעות מגיעות רק עד תחנה X ולא עד סוף המסלול. ובכל זאת באירופה אנשים בכל הגילאים נוסעים באוטובוסים ובשאר התח"צ מבחירה. ולדעתי יש לזה שתי סיבות: 1. זכויות דרך, 2. מידע. ההבדל הדראסטי ביותר בין התח"צ באירופה לתח"צ בישראל הוא ברמת המידע שניתן לנוסע. כמעט בכל מקום שהגעתי אליו יכולתי לתכנן בספונטניות ובקלות את הנסיעה ליעד הבא, בין אם זה באוטובוסים או בכלי תחבורה אחרים, באמצעות השילוט בתחנות ובאמצעות מפות ודפי מידע שמחולקים בחינם. בכל תחנה, אפילו בעיירה הנידחת ביותר, תלוי לוח זמנים ספציפי לתחנה הזאת, ובו מופיעות שעות היציאה של כל הקווים העוברים שם. השעות האלה משוערות - מה לעשות שגם באירופה יש פקקים. בערים הגדולות בכל תחנה יש מפה מפורטת של התח"צ בעיר ולידה יש מפה נפרדת של הקווים שפועלים בלילה. בפריז אפשר לסמוך בעיניים עצומות שבכל תחנת אוטובוס יהיה לוח אלקטרוני עם שעת הגעת האוטובוס הבא. בנוסף, בברלין למשל, השילוט בתחנה מפרט את התעריפים, את דרכי ההתקשרות עם משרד האבידות, וכל מידע נוסף שהנוסע יכול להזדקק לו. ברוב הערים בתוך האוטובוס יש מפה של הקו. המפה לא מודבקת אלא נמצאת מאחורי פלסטיק, ולכן מחליפים אותה בקלות כשהמכונה עוברת לסידור אחר. מבחינת מידע בזמן אמת בתוך האוטובוס, בחלק מהמקומות (כמו אמסטרדם וברלין) מופיעה לא רק התחנה הבאה, אלא 3-4 התחנות הבאות, כדי שהנוסע יוכל להתכונן. בפריז יש לוח אלקטרוני של שורה אחת, כמו אצלנו, רק שמעבר לתחנה הבאה, הוא מציג גם את זמן ההגעה המשוער לתחנות מפתח לאורך הקו ולתחנה הסופית. ההפתעה הכי גדולה היתה כשלקחתי מאחת מתחנות ה-U-bahn בברלין חוברת מידע די עבה שהוציאו במיוחד לכבוד סגירת כמה תחנות רכבת תחתית - תחזיקו חזק - למשך יומיים בעוד חודשיים! זאת דוגמה מייצגת. חוברות כאלה, שיוצאות לרגל שינויים זמניים, כוללות מפות מפורטות מאד, לוחות זמנים והרבה מלל, והכול במטרה להקל על הנוסע. אז ככה זה מרגיש כשהנוסע במרכז... אגב, אני מבקש סליחה מהנהגים כאן בפורום, אבל גם זה חייב להיאמר: התרשמתי שנהגי האוטובוס באירופה הרבה יותר אדיבים מאשר הממוצע בארץ. אבל לדעתי זה לא קשור לנהגים עצמם. כשהנוסעים מעבירים את הכרטיס בעצמם, כשהנוסעים לא שואלים אותך שאלות כי את כל המידע הם יכולים לקבל בקלות מהשילוט בתחנת האוטובוס, אז אתה גם לא מתעכב בתחנות ללא סיבה וגם יש הרבה פחות סיבות להתעצבן. (הערה: איזור גרנובל בדרום-צרפת יוצא דופן מבין המקומות שביקרתי בהם. שם על חלק מהתחנות בכפרים לא מופיע אפילו מספר קו). כל העת הזאת ניסיתי לשים את עצמי במקומו של תייר שמנסה למצוא את דרכו במערכת התחבורה הציבורית בארץ, וברגעים מסוימים פשוט בא לי להישאר באירופה ולא לחזור לפה. הפער בחשיבה של מקבלי ההחלטות הוא כל כך עצום שכדי לסגור אותו דרושות כמה עשרות שנים, או אולי כמה אנשים משפיעים שבאמת אכפת להם.
 

darkshadow1

New member
רשמים מטיול תח"צ באירופה
אתמול חזרנו מארבעה שבועות של טיול ספות ורכבות באירופה. היינו בפריז, אנטוורפן, אמסטרדם, אוטרכט, ברלין, דרזדן, רגנזבורג, מינכן, אולם, פילינגן-שוונינגן, רוטווייל, הכינגן, אינטרלאקן וגרנובל, זאת בלי לספור עיירות בסביבה ועוד כמה ערים שעצרנו בהן רק כדי להחליף רכבת. אחרי שנמיין ונסדר את 1800 התמונות, אני מקווה שיישאר לי כוח לעשות שרשור תמונות בפורום. נסענו בערך בכל כלי תחבורה שקיים, אבל צילמתי פחות את כלי התחבורה עצמם אלא בעיקר שלטים, מפות ומסכים אלקטרוניים. ניסיתי להבין מה ההבדלים בין ישראל לאירופה, והנה סיכום קצרצר של התצפיות שלי. אני אתחיל מהשלילי כדי לחזק באמצעותו את החיובי. א. התחבורה הציבורית באירופה יקרה מאד. אפילו בברלין, שנחשבת עיר יחסית זולה וענייה ועלות המחיה בה יותר נמוכה מאשר בארץ, מחיר נסיעה בודדת הוא 2.30 יורו (11.80 ש"ח). חופשי יומי בכל הערים הגדולות עולה יותר מ-6 יורו, וגם למרחקים ארוכים המחירים מטורפים. ב. גם באירופה יש קווים עירוניים שנוסעים פעם ב-20-30 דקות (במינכן למשל 10 דקות נחשבת תדירות טובה, ממש כמו בחיפה), ויש גם קווים שנוסעים רק פעם ביום. ג. לכאורה מערכת התח"צ מורכבת וקשה להבנה הרבה יותר מישראל. יש נסיעות שהגדרתן מסובכת, משהו כמו: "בימי רביעי וחמישי למעט חופשת הקיץ, וכן ב-16 ו-17 באפריל". כמו כן, תרבות החלופות קיימת לא רק אצלנו. בתחנת חשמלית בברלין יכול להיות כתוב בלו"ז שחצי מהנסיעות מגיעות רק עד תחנה X ולא עד סוף המסלול. ובכל זאת באירופה אנשים בכל הגילאים נוסעים באוטובוסים ובשאר התח"צ מבחירה. ולדעתי יש לזה שתי סיבות: 1. זכויות דרך, 2. מידע. ההבדל הדראסטי ביותר בין התח"צ באירופה לתח"צ בישראל הוא ברמת המידע שניתן לנוסע. כמעט בכל מקום שהגעתי אליו יכולתי לתכנן בספונטניות ובקלות את הנסיעה ליעד הבא, בין אם זה באוטובוסים או בכלי תחבורה אחרים, באמצעות השילוט בתחנות ובאמצעות מפות ודפי מידע שמחולקים בחינם. בכל תחנה, אפילו בעיירה הנידחת ביותר, תלוי לוח זמנים ספציפי לתחנה הזאת, ובו מופיעות שעות היציאה של כל הקווים העוברים שם. השעות האלה משוערות - מה לעשות שגם באירופה יש פקקים. בערים הגדולות בכל תחנה יש מפה מפורטת של התח"צ בעיר ולידה יש מפה נפרדת של הקווים שפועלים בלילה. בפריז אפשר לסמוך בעיניים עצומות שבכל תחנת אוטובוס יהיה לוח אלקטרוני עם שעת הגעת האוטובוס הבא. בנוסף, בברלין למשל, השילוט בתחנה מפרט את התעריפים, את דרכי ההתקשרות עם משרד האבידות, וכל מידע נוסף שהנוסע יכול להזדקק לו. ברוב הערים בתוך האוטובוס יש מפה של הקו. המפה לא מודבקת אלא נמצאת מאחורי פלסטיק, ולכן מחליפים אותה בקלות כשהמכונה עוברת לסידור אחר. מבחינת מידע בזמן אמת בתוך האוטובוס, בחלק מהמקומות (כמו אמסטרדם וברלין) מופיעה לא רק התחנה הבאה, אלא 3-4 התחנות הבאות, כדי שהנוסע יוכל להתכונן. בפריז יש לוח אלקטרוני של שורה אחת, כמו אצלנו, רק שמעבר לתחנה הבאה, הוא מציג גם את זמן ההגעה המשוער לתחנות מפתח לאורך הקו ולתחנה הסופית. ההפתעה הכי גדולה היתה כשלקחתי מאחת מתחנות ה-U-bahn בברלין חוברת מידע די עבה שהוציאו במיוחד לכבוד סגירת כמה תחנות רכבת תחתית - תחזיקו חזק - למשך יומיים בעוד חודשיים! זאת דוגמה מייצגת. חוברות כאלה, שיוצאות לרגל שינויים זמניים, כוללות מפות מפורטות מאד, לוחות זמנים והרבה מלל, והכול במטרה להקל על הנוסע. אז ככה זה מרגיש כשהנוסע במרכז... אגב, אני מבקש סליחה מהנהגים כאן בפורום, אבל גם זה חייב להיאמר: התרשמתי שנהגי האוטובוס באירופה הרבה יותר אדיבים מאשר הממוצע בארץ. אבל לדעתי זה לא קשור לנהגים עצמם. כשהנוסעים מעבירים את הכרטיס בעצמם, כשהנוסעים לא שואלים אותך שאלות כי את כל המידע הם יכולים לקבל בקלות מהשילוט בתחנת האוטובוס, אז אתה גם לא מתעכב בתחנות ללא סיבה וגם יש הרבה פחות סיבות להתעצבן. (הערה: איזור גרנובל בדרום-צרפת יוצא דופן מבין המקומות שביקרתי בהם. שם על חלק מהתחנות בכפרים לא מופיע אפילו מספר קו). כל העת הזאת ניסיתי לשים את עצמי במקומו של תייר שמנסה למצוא את דרכו במערכת התחבורה הציבורית בארץ, וברגעים מסוימים פשוט בא לי להישאר באירופה ולא לחזור לפה. הפער בחשיבה של מקבלי ההחלטות הוא כל כך עצום שכדי לסגור אותו דרושות כמה עשרות שנים, או אולי כמה אנשים משפיעים שבאמת אכפת להם.
תודה על הסקירה!
אבל צריך לומר שזה לא המצב בכל אירופה. הייתי החודש ברומא (לצערי הרב בלי מצלמה נורמלית) ותחנות האוטובוס הלא-ראשיות שם היו בדיוק כמו בארץ עם שלטים ללא תדירות וללא מסלול מסודר. לזכותם יאמר שהתחנות הראשיות מסודרות הרבה יותר ושההכוונה ברכבת התחתית מאוד ברורה (אעפ"י שהתחנות מוזנחות וחלק מהמערכים מלאים בגרפיטי)- כנראה שהאיטלקים עדיין בפיגור אחרי שאר מערב אירופה בעניין הזה.
 

scooby5

Member
רשמים מטיול תח"צ באירופה
אתמול חזרנו מארבעה שבועות של טיול ספות ורכבות באירופה. היינו בפריז, אנטוורפן, אמסטרדם, אוטרכט, ברלין, דרזדן, רגנזבורג, מינכן, אולם, פילינגן-שוונינגן, רוטווייל, הכינגן, אינטרלאקן וגרנובל, זאת בלי לספור עיירות בסביבה ועוד כמה ערים שעצרנו בהן רק כדי להחליף רכבת. אחרי שנמיין ונסדר את 1800 התמונות, אני מקווה שיישאר לי כוח לעשות שרשור תמונות בפורום. נסענו בערך בכל כלי תחבורה שקיים, אבל צילמתי פחות את כלי התחבורה עצמם אלא בעיקר שלטים, מפות ומסכים אלקטרוניים. ניסיתי להבין מה ההבדלים בין ישראל לאירופה, והנה סיכום קצרצר של התצפיות שלי. אני אתחיל מהשלילי כדי לחזק באמצעותו את החיובי. א. התחבורה הציבורית באירופה יקרה מאד. אפילו בברלין, שנחשבת עיר יחסית זולה וענייה ועלות המחיה בה יותר נמוכה מאשר בארץ, מחיר נסיעה בודדת הוא 2.30 יורו (11.80 ש"ח). חופשי יומי בכל הערים הגדולות עולה יותר מ-6 יורו, וגם למרחקים ארוכים המחירים מטורפים. ב. גם באירופה יש קווים עירוניים שנוסעים פעם ב-20-30 דקות (במינכן למשל 10 דקות נחשבת תדירות טובה, ממש כמו בחיפה), ויש גם קווים שנוסעים רק פעם ביום. ג. לכאורה מערכת התח"צ מורכבת וקשה להבנה הרבה יותר מישראל. יש נסיעות שהגדרתן מסובכת, משהו כמו: "בימי רביעי וחמישי למעט חופשת הקיץ, וכן ב-16 ו-17 באפריל". כמו כן, תרבות החלופות קיימת לא רק אצלנו. בתחנת חשמלית בברלין יכול להיות כתוב בלו"ז שחצי מהנסיעות מגיעות רק עד תחנה X ולא עד סוף המסלול. ובכל זאת באירופה אנשים בכל הגילאים נוסעים באוטובוסים ובשאר התח"צ מבחירה. ולדעתי יש לזה שתי סיבות: 1. זכויות דרך, 2. מידע. ההבדל הדראסטי ביותר בין התח"צ באירופה לתח"צ בישראל הוא ברמת המידע שניתן לנוסע. כמעט בכל מקום שהגעתי אליו יכולתי לתכנן בספונטניות ובקלות את הנסיעה ליעד הבא, בין אם זה באוטובוסים או בכלי תחבורה אחרים, באמצעות השילוט בתחנות ובאמצעות מפות ודפי מידע שמחולקים בחינם. בכל תחנה, אפילו בעיירה הנידחת ביותר, תלוי לוח זמנים ספציפי לתחנה הזאת, ובו מופיעות שעות היציאה של כל הקווים העוברים שם. השעות האלה משוערות - מה לעשות שגם באירופה יש פקקים. בערים הגדולות בכל תחנה יש מפה מפורטת של התח"צ בעיר ולידה יש מפה נפרדת של הקווים שפועלים בלילה. בפריז אפשר לסמוך בעיניים עצומות שבכל תחנת אוטובוס יהיה לוח אלקטרוני עם שעת הגעת האוטובוס הבא. בנוסף, בברלין למשל, השילוט בתחנה מפרט את התעריפים, את דרכי ההתקשרות עם משרד האבידות, וכל מידע נוסף שהנוסע יכול להזדקק לו. ברוב הערים בתוך האוטובוס יש מפה של הקו. המפה לא מודבקת אלא נמצאת מאחורי פלסטיק, ולכן מחליפים אותה בקלות כשהמכונה עוברת לסידור אחר. מבחינת מידע בזמן אמת בתוך האוטובוס, בחלק מהמקומות (כמו אמסטרדם וברלין) מופיעה לא רק התחנה הבאה, אלא 3-4 התחנות הבאות, כדי שהנוסע יוכל להתכונן. בפריז יש לוח אלקטרוני של שורה אחת, כמו אצלנו, רק שמעבר לתחנה הבאה, הוא מציג גם את זמן ההגעה המשוער לתחנות מפתח לאורך הקו ולתחנה הסופית. ההפתעה הכי גדולה היתה כשלקחתי מאחת מתחנות ה-U-bahn בברלין חוברת מידע די עבה שהוציאו במיוחד לכבוד סגירת כמה תחנות רכבת תחתית - תחזיקו חזק - למשך יומיים בעוד חודשיים! זאת דוגמה מייצגת. חוברות כאלה, שיוצאות לרגל שינויים זמניים, כוללות מפות מפורטות מאד, לוחות זמנים והרבה מלל, והכול במטרה להקל על הנוסע. אז ככה זה מרגיש כשהנוסע במרכז... אגב, אני מבקש סליחה מהנהגים כאן בפורום, אבל גם זה חייב להיאמר: התרשמתי שנהגי האוטובוס באירופה הרבה יותר אדיבים מאשר הממוצע בארץ. אבל לדעתי זה לא קשור לנהגים עצמם. כשהנוסעים מעבירים את הכרטיס בעצמם, כשהנוסעים לא שואלים אותך שאלות כי את כל המידע הם יכולים לקבל בקלות מהשילוט בתחנת האוטובוס, אז אתה גם לא מתעכב בתחנות ללא סיבה וגם יש הרבה פחות סיבות להתעצבן. (הערה: איזור גרנובל בדרום-צרפת יוצא דופן מבין המקומות שביקרתי בהם. שם על חלק מהתחנות בכפרים לא מופיע אפילו מספר קו). כל העת הזאת ניסיתי לשים את עצמי במקומו של תייר שמנסה למצוא את דרכו במערכת התחבורה הציבורית בארץ, וברגעים מסוימים פשוט בא לי להישאר באירופה ולא לחזור לפה. הפער בחשיבה של מקבלי ההחלטות הוא כל כך עצום שכדי לסגור אותו דרושות כמה עשרות שנים, או אולי כמה אנשים משפיעים שבאמת אכפת להם.
ברוך השב...
שנס מותניים וקדימה לעבודה! הייתי שמח, אם היית מעלה תמונות של לוחות המידע המפורטים באוטובוסים (כאלה שמציגים מספר תחנות ולא רק את הבאה בתור, כפי שהיו אמורים להפעיל באגד). תודה !
 
ברוך השב...
שנס מותניים וקדימה לעבודה! הייתי שמח, אם היית מעלה תמונות של לוחות המידע המפורטים באוטובוסים (כאלה שמציגים מספר תחנות ולא רק את הבאה בתור, כפי שהיו אמורים להפעיל באגד). תודה !
תודה! לבקשתך, הנה מסך מידע כזה בבוואריה
בקו כפרי שמקיף את אגם Tegernsee.
 

orchilit

New member
תודה! לבקשתך, הנה מסך מידע כזה בבוואריה
בקו כפרי שמקיף את אגם Tegernsee.
גם בפראג הנפלאה
יש כאלו מסכי מידע דינאמיים ומרשמיי מטיוליי באירופה (פראג, אמסטרדם, וינה) - תחום המידע כל כך מעולה, שהמידע פשוט נשפך "ומתקיף" את הנוסע מכל הכיוונים, שאי אפשר לטעות. תיקח ישראלי ממוצע שרק יודע לקרוא אותיות לטיניות והוא לעולם לא יילך לאיבוד בתוך המטרופולין. איליה - אתה חושב שיש פורום תח"צ כזה מפותח במדינות האלו ?
ברוך השב!
 

amit1270

New member
איזה לחץ חרדי?
אני אשמח לשמוע את הסיפור.
חרדים קיצונים התנגדו להתקנת מסכי LCD באוטובוס
מחשש שיוקרנו בהם פרסומות "לא צנועות". אאל"ט אגד הגיעה להסכמה עם רבנים לגבי פיקוח על התוכן המוצג במסכים, אבל לקיצונים זה לא הספיק והם דרשו את הסרתם המוחלטת (כנראה עצם קיומם מפריע להם). אגד התקפלה במהירות.
 

אורי404

New member
חרדים קיצונים התנגדו להתקנת מסכי LCD באוטובוס
מחשש שיוקרנו בהם פרסומות "לא צנועות". אאל"ט אגד הגיעה להסכמה עם רבנים לגבי פיקוח על התוכן המוצג במסכים, אבל לקיצונים זה לא הספיק והם דרשו את הסרתם המוחלטת (כנראה עצם קיומם מפריע להם). אגד התקפלה במהירות.
או שהשלטון והציבור התקפלו
אם הם היו מגבים את "אגד", סבירות נמוכה יותר, שזה היה קורה.
 

אורי404

New member
מגבים את אגד?
אגד התקפלה לפני שהספקנו להבין מה קורה.
אז בא נשאל על חברות אחרות
גם ברב החברות האחרות, אין מסכי מידע. בחלק מהחברות ("קווים" ו"מטרופולין", למשל) יש מערכת כריזה, אבל ללא מערכת מידע. לחלק אפילו אין מערכת כריזה.
 

scooby5

Member
אז בא נשאל על חברות אחרות
גם ברב החברות האחרות, אין מסכי מידע. בחלק מהחברות ("קווים" ו"מטרופולין", למשל) יש מערכת כריזה, אבל ללא מערכת מידע. לחלק אפילו אין מערכת כריזה.
אורי, אני חושב שאתה מפספס את הנקודה
הבעיה היא לא בסוג המסכים (מבחינה עקרונית), אלא בעובדה שאגד החלה מהלך של התקנת מסכים מאוד ידידותיים ונכנעה ללחץ של קבוצת מיעוט (שמכניסה לה כנראה הרבה מאוד כסף) והחליפה אותם במסכים סטנדרטיים. שוב, אילו אגד הייתה הולכת מלכתחילה למהלך של התקנת מסכים "פשוטים" - אף אחד לא היה בא בטענות. ברגע שהולכים למהלך מסוים וחוזרים 3 צעדים אחורה בגלל לחץ של קבוצה קטנה זה כבר מרגיז.
 

אורי404

New member
אורי, אני חושב שאתה מפספס את הנקודה
הבעיה היא לא בסוג המסכים (מבחינה עקרונית), אלא בעובדה שאגד החלה מהלך של התקנת מסכים מאוד ידידותיים ונכנעה ללחץ של קבוצת מיעוט (שמכניסה לה כנראה הרבה מאוד כסף) והחליפה אותם במסכים סטנדרטיים. שוב, אילו אגד הייתה הולכת מלכתחילה למהלך של התקנת מסכים "פשוטים" - אף אחד לא היה בא בטענות. ברגע שהולכים למהלך מסוים וחוזרים 3 צעדים אחורה בגלל לחץ של קבוצה קטנה זה כבר מרגיז.
יכול להיות, אלעד.
כנראה גם לאותו ציבור היה קל להתלבש על "אגד". מסכי מידע יש בחברות נוספות. ב"מטרופולין" יש באופן חלקי ואני חושב, שגם לחברות "עפיפי-גרופ" השונות. בשורה התחתונה מקומם, שבוטלו מסכים, שהשקיעו בהם קודם לכן.
 

scooby5

Member
יכול להיות, אלעד.
כנראה גם לאותו ציבור היה קל להתלבש על "אגד". מסכי מידע יש בחברות נוספות. ב"מטרופולין" יש באופן חלקי ואני חושב, שגם לחברות "עפיפי-גרופ" השונות. בשורה התחתונה מקומם, שבוטלו מסכים, שהשקיעו בהם קודם לכן.
בעפיפי יש מסכים אדומים עם שורה אחת
שמציגים את המידע בצורה יותר שערורייתית מאשר באתרים שלהם. גם הם לקחו מוצר נהדר והצליחו ליצור ביצוע סופר כושל. לדוגמה: אומני אקספרס פועלים כבר מעל חצי שנה ואף אחד עוד לא שם לב/שם לב והצליח לתקן את הבעיה של שילוט המידע הפנימי. כתוב בו לפי הסדר הבא: 1. הנוכחית. 2. התחנה. 3. (שם התחנה) שגם הוא מופיע לפעמים בחיתוך דבילי עד מכאיב של שם הרחוב. למשל: "בר", "יהודה/שמי" / "בר" (במקום - "בר יהודה"/"שמי בר")....
 

cwen

New member
תודה! לבקשתך, הנה מסך מידע כזה בבוואריה
בקו כפרי שמקיף את אגם Tegernsee.
גם בז'נבה היו לוחות כאלה ברוב האוטובוסים
וברוב הטראמים וזה בנוסף לכריזה קולית. זה היה ממש ממש נוח. זה לא רק מאפשר להתכונן לתחנה הבאה, זה מאפשר גם להחליט אם לרדת בתחנה הבאה או בזו שאחריה.
 
ברוך השב...
שנס מותניים וקדימה לעבודה! הייתי שמח, אם היית מעלה תמונות של לוחות המידע המפורטים באוטובוסים (כאלה שמציגים מספר תחנות ולא רק את הבאה בתור, כפי שהיו אמורים להפעיל באגד). תודה !
והנה מסך כזה ברכבת פרברית בהולנד
שם זה עוד יותר טוב, כי כתוב זמן ההגעה לכל תחנה בזמן אמת. "Op Tijd" פירושו "בזמן", כלומר הרכבת איננה מאחרת.
 
נסעת במחלקה ראשונה או שנייה?
רוב הזמן בראשונה, אבל לפעמים בשנייה.
ספציפית ברכבת הזאת נסענו במחלקה הראשונה, אבל לא נראה לי שיש הבדל בין המחלקות מבחינת המידע לנוסע. ברוב הרכבות האחרות לא היו כלל מסכי מידע כאלה, הם קיימים רק ברכבות החדשות ביותר.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה