רשמים מהקו האדום

[Barkai30]

טוב לא ראיתי פה פוסט מרוכז בעניין (אם פספסתי אז תמזגו)

אני יודע שזה היום הראשון אבל זאת התקופה הכי טובה לקבע שינויים חיובים להמשך.

א. קודם כל הכניסות - אולי לא הסתכלתי וזה קרה רק לי אבל מצאתי רק יציאה אחת. הרי יש כמה יציאות, לדעתי השילוט לא מספיק בולט לעין. ואולי זה רק אני ופעם הבאה אתרגל.

ב. החיישן של הדלות רגיש מידי, בנסיעה חזור הדלות נפתחו ונסגרו שוב ושוב, בעיה שקורת המון ברקל ירושלים, או שתעשו איזור שאסור לעמוד בו או שהדלות יסגרו לאט על הנוסעים. כל תחנה הרכבת עמדה דקות ארוכות. נורא. העניין גם קשור בזה שאתמול היה עמוס והדירות לא גבוהה. אני מאמין שעם התדירות יהיה פחות עמוס ויותר מרווח ליד הדלת ועדיין.

ג. חייבים לחנך ממחר את הישראלים איך מתנהגים ברכבת!! אם אנשים יורדים האחרים לא עומדים בכניסה אלה בצד. אם אתם צריכים לרדת תעמדו בסמוך לדלת. אנחנו מדינה מרובת ילדים אולי צריך לסדר איזור לעגלות. זה יוצר עומס ובלאגן על הכניסה.

ד. כל פעם שהדלות הסגרו בחלק התחתי לקחת לרכבת איזה 20 שניות להתחיל לנסוע, כאילו היא צריכה לקחת נשימה. למעלה היא נסעה איטית וזמן הנסיעה לקח לי פי 2 מהזמן הרשום באפליקציה. מאמין שיסתדר בעוד כמה חודשים.

ה. המיזוג מצויין, היה צפוף ועדיין נעים מאוד! שאפו למי שתכנן אותו. באמת שונה מרכבות בחול שם חם למות.

ו. מדברים המון על זה שהרכבת תעבוד בסופש. זה חשוב מאוד, היא חייבת לפעול משבוע הבא בסופש (לצערי לא יקרה בחיים) אבל צריך שהיא תפעל בלילה גם אפילו רק חמישי. תל אביב זאת עיר ללא הפסקה צריך פתרון לכולם. במקרה פגשתי את חיים גליק מנכל נתע והצפתי את העניין הזה מולו.

תשמעו באתי עם צפייה שלא יעלו אותי מקוב שעמוס אבל בסוף היה בסדר
זה פרויקט גדול ומקווה שאנשים יבואו ויתרגלו לחיות בתוכה.

 

[Ccyclist]

טוב לא ראיתי פה פוסט מרוכז בעניין (אם פספסתי אז תמזגו)

אני יודע שזה היום הראשון אבל זאת התקופה הכי טובה לקבע שינויים חיובים להמשך.

א. קודם כל הכניסות - אולי לא הסתכלתי וזה קרה רק לי אבל מצאתי רק יציאה אחת. הרי יש כמה יציאות, לדעתי השילוט לא מספיק בולט לעין. ואולי זה רק אני ופעם הבאה אתרגל.

ב. החיישן של הדלות רגיש מידי, בנסיעה חזור הדלות נפתחו ונסגרו שוב ושוב, בעיה שקורת המון ברקל ירושלים, או שתעשו איזור שאסור לעמוד בו או שהדלות יסגרו לאט על הנוסעים. כל תחנה הרכבת עמדה דקות ארוכות. נורא. העניין גם קשור בזה שאתמול היה עמוס והדירות לא גבוהה. אני מאמין שעם התדירות יהיה פחות עמוס ויותר מרווח ליד הדלת ועדיין.

ג. חייבים לחנך ממחר את הישראלים איך מתנהגים ברכבת!! אם אנשים יורדים האחרים לא עומדים בכניסה אלה בצד. אם אתם צריכים לרדת תעמדו בסמוך לדלת. אנחנו מדינה מרובת ילדים אולי צריך לסדר איזור לעגלות. זה יוצר עומס ובלאגן על הכניסה.

ד. כל פעם שהדלות הסגרו בחלק התחתי לקחת לרכבת איזה 20 שניות להתחיל לנסוע, כאילו היא צריכה לקחת נשימה. למעלה היא נסעה איטית וזמן הנסיעה לקח לי פי 2 מהזמן הרשום באפליקציה. מאמין שיסתדר בעוד כמה חודשים.

ה. המיזוג מצויין, היה צפוף ועדיין נעים מאוד! שאפו למי שתכנן אותו. באמת שונה מרכבות בחול שם חם למות.

ו. מדברים המון על זה שהרכבת תעבוד בסופש. זה חשוב מאוד, היא חייבת לפעול משבוע הבא בסופש (לצערי לא יקרה בחיים) אבל צריך שהיא תפעל בלילה גם אפילו רק חמישי. תל אביב זאת עיר ללא הפסקה צריך פתרון לכולם. במקרה פגשתי את חיים גליק מנכל נתע והצפתי את העניין הזה מולו.

תשמעו באתי עם צפייה שלא יעלו אותי מקוב שעמוס אבל בסוף היה בסדר
זה פרויקט גדול ומקווה שאנשים יבואו ויתרגלו לחיות בתוכה.

תודה על הסיקור, האם צילמת תמונות ?

לא יכלתי לבוא לפתיחה כי אם היתה עוד דחייה של הרגע האחרון ההגעה היתה יכולה להיות לשווא. אני מתכוון להגיע בחגים וממתין לראות שהקו יתפקד בימי החול הראשונים של השבוע הבא.

לגבי הנקודות שהעלת:

א - צריך שילוט טוב יותר, שילוט גם ליציאות הרחוקות וחיצים אליהן. בתחנת אלנבי למשל צריך שלטים לכניסות ליד רחוב אלנבי גם בצד של שד"ל.

ג - כריזה לתת לנוסעים לרדת קודם לא עולה כסף.

ד - יתכן שפסחו על שלב הסעת ציבור מתנדבים לפני הפתיחה לציבור. נשמע כאילו אין לנהגים ניסיון מול ציבור נוסעים.

ה - במערכות רכבת תחתית וותיקות באירופה לא היה בזמנו צורך במיזוג. המנהרות לפעמים מאד צרות ואין מרווח גדול מספיק בין הרכבות למנהרה כדי לאפשר פליטת אוויר חם. במנהרות מסויימות יש גם אפקט בוכנה מהרכבות משום שהן ממש מזיזות את האוויר במנהרות מרוב שהן מותאמות לצורת המנהרה. במערכות מודרניות יותר וכן במערכות שנבנו בשיטות מנהרה מרובעת יש מספיק מקום לפלוט אוויר חם מהמזגנים . במערכות המטרו רק"ל המודרניות של סביליה ומאלאגה שנסעתי בהן וסיקרתי בפורום לפני כעשור יש יחידות רק"ל של CAF הספרדית עם מיזוג המתאים לקיץ ים תיכוני.

ו - כאשר התיכנון במרכז תל אביב מפחית מקומות חניה לרמה של חניה אחת על כל שתי דירות, והתיכנון לבאים ממחוץ לעיר הוא שיגיעו ברק"ל- אי אפשר לצפות שהציבור הנוהג יגיע ברכב. אפילו תושבי תל אביב עם תו תושב לא מקבלים חניה בחינם בכל העיר אלא רק ברובע העירוני בו הם מתגוררים. אם בעבר העשירים נהגו והתח"צ נחשבה לטובה שעושים לנוסעים (66% נוסעות) מהמעמדות הנמוכים - הרי שהתיכנון כיום מרים את מעמד הנוסעים בתח"צ אל מעמד הביניים שכבר חונה בתחנות ר"י בשולי גוש דן. מעמד הביניים לא יאפשר לעולל לו את מה שהמדינה מעוללת לעניים. אי אפשר לחקות מודל תחבורתי מחו"ל המבוסס על תח"צ 7 ימים בשבוע לכל צרכי החיים כולל חברה ופנאי והגבלת הרכב הפרטי, ואז לסגור גם את ברז התח"צ וגם את ברז הרכב הפרטי. Something has to give.

 

[הצבי ישראל 88]

נשמע כמו חבלי לידה דומים מאוד למה שהיה ברק"ל הירושלמי.

ההאטה בצמתים.
הקדימות בצמתים שלקח זמן לתאם ולהשיג.
הכניסה האיטית לתחנות (מחשש להסתערות נוסעים).
אופן עליית הנוסעים לרכבת.
הדלתות הרגישות.
האור הירוק ליציאה מהתחנה (היכן שקיים).

כמעט כולם נפתרו ברק"ל הירושלמי, והבעיות האמיתיות שנשארו זה העומס והפקחים וסיפור התיקוף.

 

[הרוכב לאוטובוסים1]

החוויה שלי מאתמול
אני לא ממש אצטרך את הרק"ל ביום יום, זה היה באמת בשביל החוויה.
נסעתי בבוקר מארלוזרוב לקרליבך ואחה"צ חזרה. בגלל זמן העליה והירידה זה כנראהנ לא ממש חוסך זמן לעומת האוטוסים הרבים שעושים את הציר הזה, הוריחוק שלה תחנת ארלוזרוב מרכבת מרכז שכבר דובר עליו רבות רק מוריד עוד יותר את האטרקטיביות לנסיעה הקצרה הזו.

הכל היה חלק והיה מקום אם כי בשני המקרים יצא שעליתי על R3 הקצר. זמן ההמתנה במקרה יצא בשני המקרים 4 דקות.

מה שמחרפן אותי זה ה"סובו ציון והקיפוה" שעשו הן בכניסה לכל התחנות התת קרקעיות (אפשר לחשוב שהם קיבלו השראה מאנשים שמנסים להסתער עם סוסים לתוך העיר העתיקה בירושלים), למה צריך את כל התמרונים האלה. אם אני רואה מדרגות נעות תנו להגיע אליהם ולרדת בהם) הסיבה כמובן ידועה, זה מאפשר לשים מאבטחים בצורה יעילה אם יחליטו על כאלה בעתיד (וכנראה דם תורם לאבטחה ה"סמויה" הנוכחית), אבל מבחינה עירונית נטו זה מעצבן.
כך גם בכל תחנה הוסיפו המון מרחקי הליכה מכל כניסה עד לנקודה האחת שבה יש שערי תיקוף (שוב כנראה כדי לחסוך בעובדים שעוזרים למתקשים בכניסה), במקום לייצר לאנשים מכל כניסה את ציר ההליכה המהיר ביותר לדרגנועים. כלומר שערי תיקוף ממש מול הדרגנועים היו עוזרים מאד.

חוץ מזה אים תלונות.

אה, ולידיעת הקורא ססייקליטס - כניסה C הזמנית לעזריאלי עוד לא פתוחה. מבירור שלי עולה שזה כי הסדרי האבטחה עוד לא הושלמו אבל היא כן אמורה להיפתח בעתיד הקרוב, אעדכן אותך כשזה יקרה אבל יש מצב שזה יהיה רק אחרי הביקור שלך. מה שאומר שתצטרך לחצות את מוזס ולהיכנס מכניסה B (עוד 5 דקות הליכה עם מזוודוות אבל שם לפחות יש דרגנועים).

 

[Ccyclist]

החוויה שלי מאתמול
אני לא ממש אצטרך את הרק"ל ביום יום, זה היה באמת בשביל החוויה.
נסעתי בבוקר מארלוזרוב לקרליבך ואחה"צ חזרה. בגלל זמן העליה והירידה זה כנראהנ לא ממש חוסך זמן לעומת האוטוסים הרבים שעושים את הציר הזה, הוריחוק שלה תחנת ארלוזרוב מרכבת מרכז שכבר דובר עליו רבות רק מוריד עוד יותר את האטרקטיביות לנסיעה הקצרה הזו.

הכל היה חלק והיה מקום אם כי בשני המקרים יצא שעליתי על R3 הקצר. זמן ההמתנה במקרה יצא בשני המקרים 4 דקות.

מה שמחרפן אותי זה ה"סובו ציון והקיפוה" שעשו הן בכניסה לכל התחנות התת קרקעיות (אפשר לחשוב שהם קיבלו השראה מאנשים שמנסים להסתער עם סוסים לתוך העיר העתיקה בירושלים), למה צריך את כל התמרונים האלה. אם אני רואה מדרגות נעות תנו להגיע אליהם ולרדת בהם) הסיבה כמובן ידועה, זה מאפשר לשים מאבטחים בצורה יעילה אם יחליטו על כאלה בעתיד (וכנראה דם תורם לאבטחה ה"סמויה" הנוכחית), אבל מבחינה עירונית נטו זה מעצבן.
כך גם בכל תחנה הוסיפו המון מרחקי הליכה מכל כניסה עד לנקודה האחת שבה יש שערי תיקוף (שוב כנראה כדי לחסוך בעובדים שעוזרים למתקשים בכניסה), במקום לייצר לאנשים מכל כניסה את ציר ההליכה המהיר ביותר לדרגנועים. כלומר שערי תיקוף ממש מול הדרגנועים היו עוזרים מאד.

חוץ מזה אים תלונות.

אה, ולידיעת הקורא ססייקליטס - כניסה C הזמנית לעזריאלי עוד לא פתוחה. מבירור שלי עולה שזה כי הסדרי האבטחה עוד לא הושלמו אבל היא כן אמורה להיפתח בעתיד הקרוב, אעדכן אותך כשזה יקרה אבל יש מצב שזה יהיה רק אחרי הביקור שלך. מה שאומר שתצטרך לחצות את מוזס ולהיכנס מכניסה B (עוד 5 דקות הליכה עם מזוודוות אבל שם לפחות יש דרגנועים).

רשמים מעניינים.

המצעד הארוך הוא טריק ידוע בתחתית - הוא מאפשר לנהל קהל. יותר הליכה פירושה יותר קיבולת לקהל נוסעים שיכול להגיע לכדי מאות אפילו ברק"ל שקיבולתו 500 במקום תחתית של 1,500. בתיכנון המלא ארלוזרוב תצטרך להתמודד עם רק"ל כל 90 שניות בשני הכיוונים, קרליבך - כל 45 שניות + מעברים בגלל הקו הירוק. בתרגום לאוטובוסים כל תחנה צריכה להתמודד אותו קהל שהיה יוצא מאוטובוסים שמגיעים כל 9 שניות.

. בחיפוש שלטי ה Way out המצורף אין אחידות במיקום החץ ויש רווח שחור מחשיד. הסיבה היא שבתחנות רבות החיצים מוארים ואפשר לכבות חץ אחד ולהפעיל שני, לכיוון שונה לחלוטין - לצורך ניהול קהל. זה סוד גלוי והציבור מודע לכך.

תודה לגבי הטיפ של עזריאלי. מה ההחלפה הנוחה ביותר שם מרכבת ישראל לקו האדום ? האם ארלוזרוב עדיפה, ומה הולך עם היציאה הצפונית שם ? לפי המפה שפורסמה יתכן שצריך לחצות את כביש היציאה של מסוף 2000 לעל פרשת דרכים.

אגב - תברר זמני נסיעה מקריית אריה. יתכן שהתדירות הבינונית בלולאת השרון והתדירות המלאה של R3 ייצרו חיבור חזק יותר מזה של קווי יוממים וחלופות בוקר. יתכן שאפילו אם זמן הנסיעה מרעננה מערב ארוך ב 10-15 דקות מזה של החלפה בהרצליה - הנסיעה תהיה נוחה יותר מנסיעה שמבוססת על רכבות ירושלים שבאות כל חצי שעה והרכבות הפרבריות מבנימינה ונתניה שמגיעות עמוסות.

 

[הרוכב לאוטובוסים1]

רשמים מעניינים.

המצעד הארוך הוא טריק ידוע בתחתית - הוא מאפשר לנהל קהל. יותר הליכה פירושה יותר קיבולת לקהל נוסעים שיכול להגיע לכדי מאות אפילו ברק"ל שקיבולתו 500 במקום תחתית של 1,500. בתיכנון המלא ארלוזרוב תצטרך להתמודד עם רק"ל כל 90 שניות בשני הכיוונים, קרליבך - כל 45 שניות + מעברים בגלל הקו הירוק. בתרגום לאוטובוסים כל תחנה צריכה להתמודד אותו קהל שהיה יוצא מאוטובוסים שמגיעים כל 9 שניות.

. בחיפוש שלטי ה Way out המצורף אין אחידות במיקום החץ ויש רווח שחור מחשיד. הסיבה היא שבתחנות רבות החיצים מוארים ואפשר לכבות חץ אחד ולהפעיל שני, לכיוון שונה לחלוטין - לצורך ניהול קהל. זה סוד גלוי והציבור מודע לכך.

תודה לגבי הטיפ של עזריאלי. מה ההחלפה הנוחה ביותר שם מרכבת ישראל לקו האדום ? האם ארלוזרוב עדיפה, ומה הולך עם היציאה הצפונית שם ? לפי המפה שפורסמה יתכן שצריך לחצות את כביש היציאה של מסוף 2000 לעל פרשת דרכים.

אגב - תברר זמני נסיעה מקריית אריה. יתכן שהתדירות הבינונית בלולאת השרון והתדירות המלאה של R3 ייצרו חיבור חזק יותר מזה של קווי יוממים וחלופות בוקר. יתכן שאפילו אם זמן הנסיעה מרעננה מערב ארוך ב 10-15 דקות מזה של החלפה בהרצליה - הנסיעה תהיה נוחה יותר מנסיעה שמבוססת על רכבות ירושלים שבאות כל חצי שעה והרכבות הפרבריות מבנימינה ונתניה שמגיעות עמוסות.

מספר השערים האוטומטיים לתיקוף נמוך ולדעתי לא יספק, גם אחרי שהם יתמחו עם הזמן בדיוק של מספר השערים ליציאה ומספר השערים לכניסה בכל תחנה בכל שעה של היום. כך שעניין הקיבולות שאתה מתאר בכל מקרה נתקל בצוואר בקבוק אחר. אני מקווה שלפחות הדבר הזה כן יהיה הפיך כשהומסים יהפכו למורגשים יותר. (עוד קצת תקציב לעוד שערים שיחליפו חלק מגדרו מגדרות הזכוכית).

כמו שידוע, אין שום מקום עם החלפה ממש נוחה. ככל שאתה עדיין מתכוון להיכנס לשופרסל בעזריאלי למטה זה באמת לא נורא ללכת משם על המדרכה עוד קצת ולחצות את מוזס ומיד אחריו הירידה לרק"ל. אבל ללא היעד הזה לא הייתי ממליץ על כך כקישור נוח מתחנת השלום לרק"ל, כבר יותר נעים ללכת על המדרכות המשודרגות מהיציאה הדרומית של השלום עד לתחנת יהודית.

מרכבת מרכז לא אידיאלי אבל גם לא נורא ואיום. אתה יוצא מהרכבת והולך על המדרכה הרחבה (עם עצים באדניות שאולי מתישהו יתנו צל) פשוט ישר עד לדרך על פרשת דרכים (בעתיד זה יהיה לאורך רציף הקו הסגול) שם יש לך שתי אפשרויות או לחצות ישר את על פרשת דרכים לכניסה שבגן וולבוסקי (A) או לפנות שמאלה ולחצות את הכניסה לכל המתחם+הירידה לאיילון ולהיכנס בכניסה B. בשני המקרים הרמזורים לא ממש עובדים לטובת הולכי הרגל ולמרות שהמידע הרשמי מפנה לכניסה B, להערכתי בסוף זה די אותו דבר.

מה שאסור לעשות הוא לנסות ללכת לאורך המדרכה המזרחית (הצמודה לאיילון) מהיציאה מהרכבת ועד לכניסה B, גם כי זה יותר ארוך ופחות נעים וגם כי החציה של רמפת הירידה לאיילון שם לא טובה.

ננוחם מכך שעיריית תל אביב כן מתכננת להפוך את כל המשולש הסובב את גן וולבוסקי לחד סטרי, (מעין כיכר ענקית), כך שבעתיד החציה של כל הכבישים האלה כן תהיה יותר נוחה וידידותית.

 

[Ccyclist]

מספר השערים האוטומטיים לתיקוף נמוך ולדעתי לא יספק, גם אחרי שהם יתמחו עם הזמן בדיוק של מספר השערים ליציאה ומספר השערים לכניסה בכל תחנה בכל שעה של היום. כך שעניין הקיבולות שאתה מתאר בכל מקרה נתקל בצוואר בקבוק אחר. אני מקווה שלפחות הדבר הזה כן יהיה הפיך כשהומסים יהפכו למורגשים יותר. (עוד קצת תקציב לעוד שערים שיחליפו חלק מגדרו מגדרות הזכוכית).

כמו שידוע, אין שום מקום עם החלפה ממש נוחה. ככל שאתה עדיין מתכוון להיכנס לשופרסל בעזריאלי למטה זה באמת לא נורא ללכת משם על המדרכה עוד קצת ולחצות את מוזס ומיד אחריו הירידה לרק"ל. אבל ללא היעד הזה לא הייתי ממליץ על כך כקישור נוח מתחנת השלום לרק"ל, כבר יותר נעים ללכת על המדרכות המשודרגות מהיציאה הדרומית של השלום עד לתחנת יהודית.

מרכבת מרכז לא אידיאלי אבל גם לא נורא ואיום. אתה יוצא מהרכבת והולך על המדרכה הרחבה (עם עצים באדניות שאולי מתישהו יתנו צל) פשוט ישר עד לדרך על פרשת דרכים (בעתיד זה יהיה לאורך רציף הקו הסגול) שם יש לך שתי אפשרויות או לחצות ישר את על פרשת דרכים לכניסה שבגן וולבוסקי (A) או לפנות שמאלה ולחצות את הכניסה לכל המתחם+הירידה לאיילון ולהיכנס בכניסה B. בשני המקרים הרמזורים לא ממש עובדים לטובת הולכי הרגל ולמרות שהמידע הרשמי מפנה לכניסה B, להערכתי בסוף זה די אותו דבר.

מה שאסור לעשות הוא לנסות ללכת לאורך המדרכה המזרחית (הצמודה לאיילון) מהיציאה מהרכבת ועד לכניסה B, גם כי זה יותר ארוך ופחות נעים וגם כי החציה של רמפת הירידה לאיילון שם לא טובה.

ננוחם מכך שעיריית תל אביב כן מתכננת להפוך את כל המשולש הסובב את גן וולבוסקי לחד סטרי, (מעין כיכר ענקית), כך שבעתיד החציה של כל הכבישים האלה כן תהיה יותר נוחה וידידותית.

תודה, למה אני לא מופתע שהמתכננים בארץ לא אירגנו מעבר הולכי רגל בין סבידור לארלוזרוב ?

מצורפת דיאגרמת התחנה - עם חץ מטעה לחצות את הרמפה לאיילון.

לגבי הפיכת כל האזור למערכת מהסוג שמכונה אצלנו Gyratory - בלונדון יש תהליך של פירוק מערכות כאלו או לפחות סלילת נתיב אוטובוס בכיוון הנגדי כי ההשפעה שלהן על העירוניות של הרחובות המרכיבים אותם והמבנים הלכודים בתוכם די שלילית.

 

[Ccyclist]

תודה, למה אני לא מופתע שהמתכננים בארץ לא אירגנו מעבר הולכי רגל בין סבידור לארלוזרוב ?

מצורפת דיאגרמת התחנה - עם חץ מטעה לחצות את הרמפה לאיילון.

לגבי הפיכת כל האזור למערכת מהסוג שמכונה אצלנו Gyratory - בלונדון יש תהליך של פירוק מערכות כאלו או לפחות סלילת נתיב אוטובוס בכיוון הנגדי כי ההשפעה שלהן על העירוניות של הרחובות המרכיבים אותם והמבנים הלכודים בתוכם די שלילית.

לגבי שערים - בתחנות תחתית לא צריך יותר מ 5-6 שערי יציאה פעילים בשעות העומס. יש תחנות גדולות שהגיעו לסביבות כ 10 שערים בסך הכל, אבל יש מקומות די מרכזיים עם מספר קווים שמסתדרים עם 5-6 שערים בסך הכל.

בלונדון שיטות המגע של כרטיס האויסטר ואשראי המגע צימצמו את זמני ההמתנה בשערים לעומת עידן הנייר. בארץ הרב קו וודאי אפקטיבי באותה המידה, הבעיה תהיה עם האפליקציות שדורשות חיטוט בסמארטפון וסריקה מדוייקת של QR.

 

[EHP12]

טוב לא ראיתי פה פוסט מרוכז בעניין (אם פספסתי אז תמזגו)

אני יודע שזה היום הראשון אבל זאת התקופה הכי טובה לקבע שינויים חיובים להמשך.

א. קודם כל הכניסות - אולי לא הסתכלתי וזה קרה רק לי אבל מצאתי רק יציאה אחת. הרי יש כמה יציאות, לדעתי השילוט לא מספיק בולט לעין. ואולי זה רק אני ופעם הבאה אתרגל.

ב. החיישן של הדלות רגיש מידי, בנסיעה חזור הדלות נפתחו ונסגרו שוב ושוב, בעיה שקורת המון ברקל ירושלים, או שתעשו איזור שאסור לעמוד בו או שהדלות יסגרו לאט על הנוסעים. כל תחנה הרכבת עמדה דקות ארוכות. נורא. העניין גם קשור בזה שאתמול היה עמוס והדירות לא גבוהה. אני מאמין שעם התדירות יהיה פחות עמוס ויותר מרווח ליד הדלת ועדיין.

ג. חייבים לחנך ממחר את הישראלים איך מתנהגים ברכבת!! אם אנשים יורדים האחרים לא עומדים בכניסה אלה בצד. אם אתם צריכים לרדת תעמדו בסמוך לדלת. אנחנו מדינה מרובת ילדים אולי צריך לסדר איזור לעגלות. זה יוצר עומס ובלאגן על הכניסה.

ד. כל פעם שהדלות הסגרו בחלק התחתי לקחת לרכבת איזה 20 שניות להתחיל לנסוע, כאילו היא צריכה לקחת נשימה. למעלה היא נסעה איטית וזמן הנסיעה לקח לי פי 2 מהזמן הרשום באפליקציה. מאמין שיסתדר בעוד כמה חודשים.

ה. המיזוג מצויין, היה צפוף ועדיין נעים מאוד! שאפו למי שתכנן אותו. באמת שונה מרכבות בחול שם חם למות.

ו. מדברים המון על זה שהרכבת תעבוד בסופש. זה חשוב מאוד, היא חייבת לפעול משבוע הבא בסופש (לצערי לא יקרה בחיים) אבל צריך שהיא תפעל בלילה גם אפילו רק חמישי. תל אביב זאת עיר ללא הפסקה צריך פתרון לכולם. במקרה פגשתי את חיים גליק מנכל נתע והצפתי את העניין הזה מולו.

תשמעו באתי עם צפייה שלא יעלו אותי מקוב שעמוס אבל בסוף היה בסדר
זה פרויקט גדול ומקווה שאנשים יבואו ויתרגלו לחיות בתוכה.

לעניין ההפעלה בלילה, יש מקום להאריך את שעות הפעילות עד חצות בשני הכיוונים. לגבי הפעלה כל הלילה. גם במקומות עם חיי לילה מפותחים המערכות להסעת המונים לא עובדות בין חצות ל-5 בבוקר (למעט סופי שבוע). כאשר בלילה כיסוי אוטובוסים לרוב מספיק. זה לא ש-466 ו-425 (קווי הלילה המקבילים לרק"ל) נוסעים מפוצצים.

 

[ניצן חזר הבייתה]

לעניין ההפעלה בלילה, יש מקום להאריך את שעות הפעילות עד חצות בשני הכיוונים. לגבי הפעלה כל הלילה. גם במקומות עם חיי לילה מפותחים המערכות להסעת המונים לא עובדות בין חצות ל-5 בבוקר (למעט סופי שבוע). כאשר בלילה כיסוי אוטובוסים לרוב מספיק. זה לא ש-466 ו-425 (קווי הלילה המקבילים לרק"ל) נוסעים מפוצצים.

בקופנהגן המטרו עובד כל הלילה כולל חיבור לשדה התעופה,
מניח שאם יהיו נסיעות כל הלילה יהיה ביקוש, אפשר להקטין ל4-5 פעמים בשעה.

 

[EHP12]

בקופנהגן המטרו עובד כל הלילה כולל חיבור לשדה התעופה,
מניח שאם יהיו נסיעות כל הלילה יהיה ביקוש, אפשר להקטין ל4-5 פעמים בשעה.

יוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל. גם במנהטן יש קווים שעובדים כל הלילה וגם המטרונית בחיפה. תזכור שהגעה לנמל תעופה בינלאומי שממנו יש טיסות בשעות הבוקר המוקדמות נותן בשר לקווים האלה.

אפשר להסתכל על נתוני הנוסעים של המטרונית בחיפה https://www.markav.net/line/83001/ ולראות שבאמצע שבוע הביקוש בשעות הקטנות של הלילה מאוד נמוך. כזה שלא מצריך אמצעי הסעת המונים. גם אם נסתכל על קווי הלילה בגוש דן בלילה שבין שבת לראשון רק ל-466 ול-174 יש כמות נוסעים סבירה באמצע הלילה.

הפעלה בלילה בתדירות שאתה מציין יכולה להצדיק את עצמה אולי בלילה שבין חמישי לשישי. אבל לא יותר מזה.

 

[Ccyclist]

יוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל. גם במנהטן יש קווים שעובדים כל הלילה וגם המטרונית בחיפה. תזכור שהגעה לנמל תעופה בינלאומי שממנו יש טיסות בשעות הבוקר המוקדמות נותן בשר לקווים האלה.

אפשר להסתכל על נתוני הנוסעים של המטרונית בחיפה https://www.markav.net/line/83001/ ולראות שבאמצע שבוע הביקוש בשעות הקטנות של הלילה מאוד נמוך. כזה שלא מצריך אמצעי הסעת המונים. גם אם נסתכל על קווי הלילה בגוש דן בלילה שבין שבת לראשון רק ל-466 ול-174 יש כמות נוסעים סבירה באמצע הלילה.

הפעלה בלילה בתדירות שאתה מציין יכולה להצדיק את עצמה אולי בלילה שבין חמישי לשישי. אבל לא יותר מזה.

מטרו לילה יש גם לנמל התעופה IKA.

בערים גדולות הציבור מכיר בעיקר את המטרו ופחות את האוטובוסים. הפעלת המטרו בלילה או לילות סוף השבוע כפי שקיים בשורת ערים מברלין (קווי 24 שעות) דרך מדריד, ברצלונה (24 שעות בסופי שבוע) ועד לונדון (24 שעות בסופי שבוע בחלק מהקווים ובלי מקטעים מסויימים) היא דבר נפוץ.

בלונדון הדיון במשך 20 שנה היה - "מדוע אין לנו תחתית לילה כאשר כל כך הרבה ערים אחרות מצליחות להפעיל את המערכות שלהן ? בסופו של דבר הצורך הציבורי הכריע ולמרות מערכת אוטובוסי הלילה העניפה - לונדון זכתה במערכת לילה ראשית.

אגב - הטמזלינק לנמלי התעופה גאטוויק ולוטון פעל כבר מדנות התשעים בשעות הלילה כולל עצירה בתחנות הליבה המרכזית שחוצה את מרכז העיר מצפון לדרום. זה קו של הרכבת הארצית, אך החשיבות הרבה שלו הביאה לשעות ששירתו את הטסים בנמלי התעופה שמחוץ לעיר.

 

[EHP12]

מטרו לילה יש גם לנמל התעופה IKA.

בערים גדולות הציבור מכיר בעיקר את המטרו ופחות את האוטובוסים. הפעלת המטרו בלילה או לילות סוף השבוע כפי שקיים בשורת ערים מברלין (קווי 24 שעות) דרך מדריד, ברצלונה (24 שעות בסופי שבוע) ועד לונדון (24 שעות בסופי שבוע בחלק מהקווים ובלי מקטעים מסויימים) היא דבר נפוץ.

בלונדון הדיון במשך 20 שנה היה - "מדוע אין לנו תחתית לילה כאשר כל כך הרבה ערים אחרות מצליחות להפעיל את המערכות שלהן ? בסופו של דבר הצורך הציבורי הכריע ולמרות מערכת אוטובוסי הלילה העניפה - לונדון זכתה במערכת לילה ראשית.

אגב - הטמזלינק לנמלי התעופה גאטוויק ולוטון פעל כבר מדנות התשעים בשעות הלילה כולל עצירה בתחנות הליבה המרכזית שחוצה את מרכז העיר מצפון לדרום. זה קו של הרכבת הארצית, אך החשיבות הרבה שלו הביאה לשעות ששירתו את הטסים בנמלי התעופה שמחוץ לעיר.

תחילה יש לעשות הבדל בין הפעלה בלילות חול ובלילות סופי שבוע. מבדיקות שעשיתי בברצלונה ובלונדון הרכבת התחתית לא עובדת בלילות של ימי חול.

 

[פוטיומקין]

החוויה שלי מהרק"ל:
נסעתי אחה"צ בחלק התת-קרקעי של הרק"ל, מתחנת שאול המלך לתחנת אליפלט. התחנות יפות בעיני והכניסה חלקה. חוויית הנסיעה היתה נעימה מאוד והתחושה היתה כאילו אני בחו"ל. זאת בניגוד למשל לרק"ל של ירושלים שבגלל שאין לה רכיב תת-קרקעי לא עוברים בה את אותה חוויה. תענוג.
עם זאת, הירידה מתחת לאדמה לוקחת זמן שכולל מעבר בשני דרגנועים וזה עשוי לבאס את מי שממהר לעבודה. גם המיקום של תחנת שאול המלך היה נראה לי מוזר. ירדתי מאוטובוס ליד עזריאלי ונאלצתי ללכת צפונה כחמש דקות למקום שלא קרוב לכלום וזאת לעומת עזריאלי/שרונה/הקריה ומגדל הקריה. יתכן שהמלומדים בו ידעו להסביר לי מדוע התחנה מוקמה כ"כ צפונה כאשר התחנה הבאה, שדרות יהודית, גם היא רחוקה מעזריאלי/הקריה.

 

[Ccyclist]

החוויה שלי מהרק"ל:
נסעתי אחה"צ בחלק התת-קרקעי של הרק"ל, מתחנת שאול המלך לתחנת אליפלט. התחנות יפות בעיני והכניסה חלקה. חוויית הנסיעה היתה נעימה מאוד והתחושה היתה כאילו אני בחו"ל. זאת בניגוד למשל לרק"ל של ירושלים שבגלל שאין לה רכיב תת-קרקעי לא עוברים בה את אותה חוויה. תענוג.
עם זאת, הירידה מתחת לאדמה לוקחת זמן שכולל מעבר בשני דרגנועים וזה עשוי לבאס את מי שממהר לעבודה. גם המיקום של תחנת שאול המלך היה נראה לי מוזר. ירדתי מאוטובוס ליד עזריאלי ונאלצתי ללכת צפונה כחמש דקות למקום שלא קרוב לכלום וזאת לעומת עזריאלי/שרונה/הקריה ומגדל הקריה. יתכן שהמלומדים בו ידעו להסביר לי מדוע התחנה מוקמה כ"כ צפונה כאשר התחנה הבאה, שדרות יהודית, גם היא רחוקה מעזריאלי/הקריה.

כל תחנות ההשקה של הקו האדום לתחנות האיילון של רכבת ישראל מרוחקות באופן בעייתי. בחו"ל מקובל למקם את תחנות המטרו מתחת לתחנות הרכבת הארצית או בסמיכות אליהן, עם מעבר באולם התחנה או ממש מול היציאה.

בשלום יש תוכניות עתידיות למעבר כלשהו בין שאול המלך לצד הצפוני של השלום כחלק מבניית מגדל הספירלה מצפון לעזריאלי. כרגע שתי התחנות באזור מחייבות הליכה של כחצי קילומטר ברחובות או מסלול תלת מימדי דרך קניון עזריאלי. חבל שלא יכלו למקם את התחנה מתחת לצומת בגין - קפלן.

במתחם המסובך של "תל אביב סבידור מרכז מסוף 2000 ארלוזורוב אם הדרקונים הראשונה לשמה" נראה שיש הליכה של 300 מטר לכניסת הרק"ל ממזרח לכביש היציאה ממסוף 2000, שהוא וודאי עמוס באוטובוסים.

התיכנון הזה מאד מוזר. אם המתכננים ישראלים - לא היה להם ניסיון ממערכות מחו"ל. אם המתכננים היו מחו"ל- יתכן שנתנו להם מידע חלקי ולא האירו את עיניהם לנוכחותה של רכבת ישראל.

צירפתי מספר צילומי מסך של מעברים לתחתית במספר תחנות טרמינל לונדוניות חשובות. לא מאות מטרים במורד הרחוב אלא חלק אינטגרלי ממבנה תחנות הרכבת.

 

[EHP12]

החוויה שלי מהרק"ל:
נסעתי אחה"צ בחלק התת-קרקעי של הרק"ל, מתחנת שאול המלך לתחנת אליפלט. התחנות יפות בעיני והכניסה חלקה. חוויית הנסיעה היתה נעימה מאוד והתחושה היתה כאילו אני בחו"ל. זאת בניגוד למשל לרק"ל של ירושלים שבגלל שאין לה רכיב תת-קרקעי לא עוברים בה את אותה חוויה. תענוג.
עם זאת, הירידה מתחת לאדמה לוקחת זמן שכולל מעבר בשני דרגנועים וזה עשוי לבאס את מי שממהר לעבודה. גם המיקום של תחנת שאול המלך היה נראה לי מוזר. ירדתי מאוטובוס ליד עזריאלי ונאלצתי ללכת צפונה כחמש דקות למקום שלא קרוב לכלום וזאת לעומת עזריאלי/שרונה/הקריה ומגדל הקריה. יתכן שהמלומדים בו ידעו להסביר לי מדוע התחנה מוקמה כ"כ צפונה כאשר התחנה הבאה, שדרות יהודית, גם היא רחוקה מעזריאלי/הקריה.

כי כשתכננו את הקו האדום אי שם בסוף שנות התשעים, צומת קפלן לא הייתה האב תחבורתי כמו היום.

אולי זה קשור למיקומי התחנות בבגין שהיו בתקופה שהיה שם מת"צ?

 

[Ccyclist]

כי כשתכננו את הקו האדום אי שם בסוף שנות התשעים, צומת קפלן לא הייתה האב תחבורתי כמו היום.

אולי זה קשור למיקומי התחנות בבגין שהיו בתקופה שהיה שם מת"צ?

תחנת הרכבת תל אביב השלום נפתחה ב 1996. קווי ז'בוטינסקי - בגין - המסגר שמבתיימים בתמח"ת וותיקים עוד יותר וחלקם עברו שם בדרכם לתחנה המרכזית הישנה. גם בשנות התשעים וקודם היה לאזור חשיבות תחבורתית.

יכול להיות שאם היו קוראים לתחנה "איכילוב" היה קל יותר לבלוע את הצפרדע של הקישוריות הגרועה לשלום וקפלן.

 

[EHP12]

תחנת הרכבת תל אביב השלום נפתחה ב 1996. קווי ז'בוטינסקי - בגין - המסגר שמבתיימים בתמח"ת וותיקים עוד יותר וחלקם עברו שם בדרכם לתחנה המרכזית הישנה. גם בשנות התשעים וקודם היה לאזור חשיבות תחבורתית.

יכול להיות שאם היו קוראים לתחנה "איכילוב" היה קל יותר לבלוע את הצפרדע של הקישוריות הגרועה לשלום וקפלן.

עד לחנוכת מגדלי עזריאלי ב-1999, לא היו בצומת קפלן בנייני משרדים משמעותיים. היה את בסיס הקריה כמובן. בניגוד להיום קווים בינעירוניים לא עצרו שם אלא רק עברו דרכם. לקח זמן עד שהמקום הביא עמו תנועה משמעותית של הולכי רגל. גם מתחת לצומת עצמו יש גם את המנהרה אבל גם חניונים של עד 4 קומות מתחת לקרקע. מה שהקשה על הקמת תחנה במקום.

התחנה עצמה נמצאת במנחם בגין בין מוזס לשאול המלך. לא בדיוק מרחק הליכה מאיכילוב.

הקישור של הקו האדום לרכבת ישראל נעשה דרך רכבת מרכז. ששם המרחק בין הכניסה לתחנה לבין הרציפים הוא כ-200 מטר. כמו ללכת לרציפי האוטובוסים במתחם הזה. גם המיקומים גם של תחנת יהודית וגם של שאול המלך הם במקומות שהיו מעובים יותר במשרדים לפני 25 שנה.

 

[Ccyclist]

עד לחנוכת מגדלי עזריאלי ב-1999, לא היו בצומת קפלן בנייני משרדים משמעותיים. היה את בסיס הקריה כמובן. בניגוד להיום קווים בינעירוניים לא עצרו שם אלא רק עברו דרכם. לקח זמן עד שהמקום הביא עמו תנועה משמעותית של הולכי רגל. גם מתחת לצומת עצמו יש גם את המנהרה אבל גם חניונים של עד 4 קומות מתחת לקרקע. מה שהקשה על הקמת תחנה במקום.

התחנה עצמה נמצאת במנחם בגין בין מוזס לשאול המלך. לא בדיוק מרחק הליכה מאיכילוב.

הקישור של הקו האדום לרכבת ישראל נעשה דרך רכבת מרכז. ששם המרחק בין הכניסה לתחנה לבין הרציפים הוא כ-200 מטר. כמו ללכת לרציפי האוטובוסים במתחם הזה. גם המיקומים גם של תחנת יהודית וגם של שאול המלך הם במקומות שהיו מעובים יותר במשרדים לפני 25 שנה.

מדדתי, וההליכה הרק"ל לרכבת בסבידור היא כ 300 מטר לבניין התחנה ו 400 מטר מהרק"ל לרציפים דרך הצד המערבי של כביש הגישה לתחנה ולמסוף. הרוכב לאוטובוסים המליץ שלא לנסות לחצות את הרמפה שבין האיילון למסוף 2000 ואני מסכים.

אצלנו מסמנים מעבר כזה של מאות מטרים ברחוב בקו מקווקוו, בדרך כלל בין תחנות סמוכות שלא חולקות את אותו השם.

מגדלי עזריאלי לא צצו להם בהפתעה ב 1999. הם תוכננו בתחילת שנות התשעים וכתבות עליהם הופיעו בעיתונות הכלכלית במחצית הראשונה של העשור. כשהקו האדום היה בתיכנונים ראשוניים היתה אפשרות לתיכנון משותף בסגנון "תחנת הרכבת התחתית במגדל שלום" שהיא למעשה מרווח ביסודות הבניין שנועד לאפשר בניית תחנה מתישהו בעתיד. תחנת השלום היתה בתיכנון ובנייה באותן השנים וחבל שלא היתה חשיבה משולבת יותר לגבי הרק"ל.

לגבי שתי התחנות - בנמל התעופה של מאלאגה בנו טרמינל חדש בעשור הראשון לאלף, והבינו שהוא מרוחק מדי להליכה מהחניונים. כחלק מהפיתוח בנו סדרת מסועים באורך כולל של כ 450 מטר כדי לאפשר לנוסעים מעבר נוח. היה צריך לבנות דבר כזה בסבידור ב 8 שנות בניית הקו האדום והיה צריך לתכנן משהו כזה בשלום כבר שבנות התשעים.

 

[ניצן חזר הבייתה]

נסעתי בשלישי אחר הצהוריים לבת ים מתל אביב כאשר כבר צריך לשלם.
הרכבת נסעה סביר גם בקטע העילי וגם בתחתי, חוץ מהאצות חדות מידי ממצב מנוחה, לא היו עיכובים.
הרכבת הייתה חצי ריקה מוזר לשעת עומס ובילויים, חצי מהנוסעים ישבו והיה מאוד מרווח.
נראה לי שרבים עוד לא הפנימו את היתרון של הרכבת על פקקים ואוטובוסים.
חושב שהיה צריך לתת יותר זמן בחינם כדי שהציבור יתרגל לשימוש ברכבת.