רשמים מהערב באוסישקין

crane

New member
אני לא אוהב להכנס לעניני דקדוק, אבל

לא העתקתי את כל המשפט, מכיוון שראיתי את החלק שהעתקתי כחלק שמתמצת את הרעיון שניסית להעביר (אולי טעיתי). מבחינה דקדוקית, החלק שהשמטתי הוא פסוקית ולא עיקר המשפט (נושא או נשוא), ומכיוון שאינו מכיל הסתיגות, אלא תוספת, הסתפקתי בחלקו הראשון של המשפט בלבד. אנסה להתייחס לנקודות שהעלת: -שינוי אופי השיטה- אני מפנה אותך להערה שבסוף ההודעה הנ"ל. -אני אכן לא אמליץ על קרב רחוב. תחרות היא לא קרב רחוב. גם ראנדורי לא. גם בראנדורי נפצעים. האם תמליץ לאנשים לא להתאמן בראנדורי? -לחץ והתרגשות הם מושגים סוביקטיבים. בחינתם בסיטואציות שונות (מבחן, אימון, תחרות, רחוב) יאפשרו התמודדות טובה יותר עימם. -לגבי העבודה עם בן זוג, אתה מעלה טענות נכונות. חלק מהפגמים אותם ניתן לשפר באמצעות ראנדורי אני לא אנסה לתקן באמצעות תחרות וחלק מהם יתגלו לך דוקא בתחרות, שם אתה נלחם מול אדם שנחוש למצוא ולנצל כל פגם בטכניקה שלך. -"אם תחרויות הן כאלה כלי אימון טובים, מדוע אנשים מתאמנים לקראת כל תחרות ומתכוננים ולא פשוט מתחרים כל הזמן" , "ותשוובה אתה בין גישה זו ובין הגישה של "אני אחסל אותך" שמקרינים ומשדרים המתחרים (כ"מלחמה פסיכולוגית")"- מה טענתך, שרוב האנשים שמתחרים עושים זאת כדי לנצח? אם כך, אתה צודק. האם זה אומר שכשאתה תיכנס לזירה אז אוטומטית תתחיל גם אתה לחשוב כך? הדגשה: אני לא הצעתי את התחרות כחלופה לשיטת אימון כלשהי. אני פשוט טוען שיש מה ללמוד מתחרות אם אתה מגיע אליה בגישה הנכונה.
 

amir_aikido

New member
דבר והיפוכו

אתה מציע להתמודד בתחרות בגישה לא תחרותית. זו גישה של דבר והיפוכו: אתה הולך להתחרות אבל היעד שלך איננו לנצח. |הדגשבמצב שכזה אתה לא מתחרה, כי בעיניך הניצחון בכלל לא חשוב. ואילו כולם היו חושבים כמוך, לתחרות בכלל לא היה מקום. לפחות לרובנו אלמנט תחרותי באופי, ולכן אם יציבו אותנו בתחרות מאוד נרצה לנצח. (כן גם אני), ובכך אנחנו נפגע ביכולת הלמידה שלנו. לפחות בשיטתי, הסבירות לפציעה במאבק חסר פשרות היא מאוד גבוהה, כי בסוף אחד יצליח לנצל את ההתנגדות של השני לביצוע טכניקה שנזקה יהיה גבוה בהרבה. אני סבור שהאמירה להלן נכונה גם לרוב השיטות האחרות שלא משנות את עצמן להתאמה לתחרויות (בניגוד לג'ודו למשל). בראנדורי ניתן לשמור על רמת עצימות שכזו שהפציעות הללו ימנעו, בתחרות לא מתוריד את רמת העצימות ולכן מונעים את הפציעה ע"י חוקים שלמעשה משנים את שיטת הלחימה ומכתיבים לחימה מאוד מוגבלת שאיננהמתאימה לשיטתי. כתבת "... וחלק מהם יתגלו לך דוקא בתחרות, שם אתה נלחם מול אדם שנחוש למצוא ולנצל כל פגם בטכניקה שלך" - ואני סבור שבקרב אימון בתוך השיטה מול אדם ותיק ומנוסה ממך, הוא יוכל למצוא הרבה יותר פגמים בטכניקות שלך משיוכל מתחרה שגם הוא כמוך בלחץ מהתחרות. אמיר
 

amir_aikido

New member
באשר לדקדוק - טעות ניסוח שלי

לא מתכוון להתנצח על הדקדוק - זו היתה טעות משורר שלי, חשבתי שההדגשה תספיק להעביר את המסר. מסיבות שונות, (והעיקרית שבהן מאוד טובה
רמז:
) אני עסוק למדי בדברים אחרים בזמן האחרון. ולא מקדיש את תשומת הלב הראויה להודעותי.
אמיר
 

שי רגב

New member
../images/Emo45.gif שמע, אתה טלפת! ../images/Emo13.gif

ביום שישי דנתי בנושא זה (פחות או יותר...) עם עופר. הדברים שלך נשמעים ממש כמו שיכפול של דבריו (אגב, ששיכנעו אותי והאירו לי רבות...): "בזירה" (ובכל קרב אימון!) מוטלות עליך מגבלות רבות ואינך יכול לממש (בעיקר בשיטה שלנו) אפילו "קצה קצהו" של האפליקציות "הקרביות". לכן (בשיטה שלי) מעדיפים "תירגולים מבוקרים" לשם לימוד ותרגול הטכניקות "הקרביות" ועושים ג'ודו לשם תירגול "הכניסות החזקות" (אגב, נכתב בגעגועים לבודוקאן ולקבוצת יונה מלניק, שנזכרתי שמזמן לא ביקרתי אותם...
).
 

שי רגב

New member
לא דיברנו על "קרבות זירה"...

דיברנו באופן כללי על קרבות "פול-קונטאקט" (בעיקר בין שיטות שונות). הנקודה העיקרית שהוא העלה זהה לשאלתך: "מה אני יכול ללמוד... עם כל המגבלות שהתמודדות כזו מטילה על צורת הלחימה שלי". מסקנתו (שאותה אני מקבל) היתה שהמגבלות שעלי להטיל על עצמי הנן גדולות מדי (ואגב, היתרון במקרה כזה יהיה לאנשי השיטות שמתרגלים "קרב כסח", אבל ללא הקטלניות של השיטה שלנו (ויש לי בסיס להשוואה! אני הייתי גם "בצד השני"...
). כלומר: יש שיטות שמותאמות לקרבות ספורטיביים יותר מאחרות (ואיני פוסל חו"ח את אותן "אחרות"! להיפך!!! הן פשוט אינן בנויות למגבלות ההכרחיים בקרבות ספורטיביים). בברכת: "לא דיברנו עוד על אהבה"...
 

שי רגב

New member
ובעניין "יכולת עמידה בלחצים"...

בהמשך כתבת שזו אחת התועלות שהמתרגל בשיטות "מסורתיות" (אגב, למה דווקא "מסורתיות"????) יכול להפיק מתחרויות. בעניין זה ובהקשר זה, אני דווקא מעדיף קרבות "רגילים" (?), המהווים חלק מן האימון "הרגיל". יש מספר יתרונות: 1. המורה (וכל הכיתה) נמצאים לידך וניתן לנתח וללמוד "און-ליין", תוך הקרב ("תיקון טעויות באמצע נגינה"...
). 2. הפחתה למינימום של הסיכון לפציעות (גם משום שקרב בין שיטות שונות מהווה סיכון גבוה יותר לפציעות, עכב גישות שונות, וגם בשל "בעיות אגו" שעלולות לצוץ). 3. ניתן לשלוט ביתר קלות בעצימות הקרב (ניתן להעלות את העצימות באופן הדרגתי). כל טוב והעיקר שהזקן יהיה שמייח!!
 

crane

New member
אני מסכים עם מה שכתבת

אני לא מציע קרבות תחרותיים כאלטרנטיבה למשהו (למען האמת, אני לא מציע אותם בכלל). אני מציג אותם כסיטואציה ממנה אפשר ללמוד ובעזרת לימוד זה להשתפר. למה "מסורתיות"? לא מצאתי מונח טוב יותר. אני מודע לכך שהמונח הזה לא מדויק, בלשון המעטה...
 
שי, ממך לא ציפיתי לשמוע כזה דבר

הטכניקות שלכם קטלניות מדי אז אי אפשר לתרגם אותן לקרב אימון? give me a break. אם דאן 2 בקמ"י מסוגל לעבוד הכי רך בעולם ואצלנו עובדים בקרב אימון גם בלי מגינים מלאים, גם אתם וכל אחד אחר יכול.
 

600RR

New member
אכן קצת משונה ...../images/Emo5.gif

אינני יודע על איזו שיטה מדובר אך אני מכיר המון טכניקות שנלמדות ברב השיטות שבקרב אימון או זירה לא יבואו לכדי ביטוי. במה השיטה המדוברת שונה ? אילו טכניקות קטלניות נלמדות שאחרי למידתן אי אפשר להימנע מלהשתמש בהן ? ואם ניתן להימנע מלהשתמש בהן וזו נחשבת הגבלה בלתי סבירה אז דוקא מאוד מעניין אותי להכיר את השיטה ... שיטה שבה רב הטכניקות שנלמדות הן קטלניות ... גם בהשרדות או בלחימה משולבת או בקמ"י לומדים לשבור מפרקת, לשבור אף, לתת מכה לגרוגרת, בעיטה לאשכים, שבירת מפרקים ... איש מהמתאמנים בשיטה לא משתמש בטכניקות האלה בקרב ומסתבר שגם בשימוש בשאר הטכניקות (הלא קטלניות) ניתן ואף לעיתים עדיף להכניע איתן אדם, אם בקרב זירה ולדעתי גם ברחוב ... כמה שפחות נזק וכמה שיותר מהר לנטרך את התוקף ... (עם דגש על כמה שפחות נזק) ... שי, האם אתה רוצה לומר לי שרב שיטתך (איזו שיטה זו) מורכבת מטכניקות שגורמות למוות היריב ? לנזק קטלני ו\או בלתי הפיך ? ???????!!!!!!!
 

bizhar

New member
אוהד, ממך לא ציפיתי שלא תבין את שי.

אין מקום למעלה אז פה:
 
../images/Emo10.gif אמיר, אני מתפלא עליך

אחרי שהסכמנו על כל-כך הרבה דברים, אתה בא עם יציאה כזאת? בחייך, לא יורדת כאן טיפה אחת...
 
למעלה