רשמים מהערב באוסישקין

600RR כנס להודעה....

הזירה הישראלית לא בנויה מ 100% אלופים!! אלופים אתה בונה בהדרגה, לאט לאט הם עושים לעצמם מאזן וניסיון בזירות! איפה בדיוק אתה רוצה שהם יתחרו???, בשביל להתפתח כמו לוחמים גדולים הם צריכים זירה, וחשיפה, והכרה!! הבימה באוסישיקין נותנת הזדמנות לאותם החניכים לעשות קפיצות מדרגה!, אנחנו גאים בהם, גם אם הרמה לא של ברוס לי או ואן דם, יש להם מה להראות, ולא פעם הקרבות נגמרים בנוק אאוט מרשים!... ישנם תחרויות שהרוב בהם הם כולם מאוודד מקצועיים, וישנם תחרויות משולבות עם חברה בפחות ניסיון אבל עם רעב ורצון לנצח, וישנם תחרויות שגם מביאים ספורטאים מחו"ל להתחרות נגד החברה שלנו!! כל מה שאמרתי לעיל לא מביא הרבה קהל.. זה בדוק!!!!, גם אם תביא את האלופים של האלופים ביחד... זה לא יביא הרבה קהל כי אין מודעות!! לכן חשוב מאוד לקדם את הצעירים לא פחות מהותיקים והמנוסים, ולכם הקרבות מעורבבים שלך יניב (לחימה משולבת-רענן טל)
 
600RR ודרך אגב...........

התחרויות פתוחות לכל מי שמעוניין להתחרות!!!!!! מי שרוצה להתחרות מוזמן ליצור קשר עם רענן טל מארגן התחרויות בפלאפון 057 303179 נשמח להגדיל את מעגל האנשים שמתחרים!!! זירת מתחרים גדולה היא כבוד לכל הענף אומנויות הלחימה בישראל! יניב
 

rowshi2

New member
אז, כמה שאלות

א. כמה שנים מתאמנים האנשים שעולים לתחרויות? ב. הממ, הייתי בטוח שיש לי עוד שאלות, אבל כנראה שלא...בקיצור, מה החוקים? והאם יש מגינים, אם חיביים, ואילו מגינים?
 

600RR

New member
תשובה

משך הזמן שמתחרה התאמן לפני התחרות משתנה בין כמה חודשים לעשרות שנים. הרמה בהתאם ... בחו"ל, בזירות כמו "מלך הזירה" ישנם אנשים שמתאמנים שנתיים שלוש אך באינטנסיביות רבה מאוד והרמה שלהם גבוהה ... חוקים ? תלוי באיזו תחרות. לעיתים יש ניקוד על פגיעות של מכות שונות בחלקי גוף שונים, גם למידת ההשפעה של המכה על היריב יש חלק משמעותי. לעיתים ישנן הגבלות שונות על הקרב עצמו, אין להכות לפנים עם הידיים, אין להכות באשכים (ברב המקרים), אין להכות מתחת לחגורה (באגרוף) ... שוב, זה תלוי באיזו תחרות מדובר. מגינים ? כנ"ל, תלוי באיזו תחרות. המגנים הנפוצים הם כפפות, מגן שיניים ומגן אשכים. (בטאקוונדו למשל יש מגן חזה וצלעות ...)
 

rowshi2

New member
אוקיי

אז בוא נניח שמישהו שעושה נינג'יצו+טייקוואנדו ירצה לבוא ולהשתתף בתחרות. באיזה קרב הוא יוכל להשתתף? יש קרבות מגע מלא, הכל מותר? מה הקרב אם הכי מעט הגבלות? (שמתקיים בתחרויות באושיסקין...)
 
שיר קטן בשביל חברי הפורום הנכבדים

שכותבים בשרשור הזה (במיוחד בהודעות האחרונות) בכבוד רב What a Day for a Daydream What a day for a day dream, What a day for a day dreaming boy. And I'm lost in a day dream, Dreaming 'bout my bundle of joy And even if time ain't really on my side, It's one of those days for taking a walk outside. I'm blowing the day to take a walk in the sun, And fall on my face in somebody's new mowed lawn. I've been having a sweet dream, I've been dreaming since I woke up today, It's starring me in my sweet dream, 'Cause she's the one that makes me feel this way, And even if time is passing me by a lot, I couldn't care less about the dues you say I got. Tomorrow I'll pay the dues for dropping my load. A pie in the face for being a sleepy bull toad. And you can be sure that if you're feeling right A day dream will last a long time into the night. Tomorrow at breakfast you may pick up your ears, Or you may be dreaming for a thousand years. What a day for a day dream, custom made for a day dreaming boy Cause I am lost in a day dream, dreaming 'bout my bundle of joy
 

crane

New member
סלחו לי על שאני מגיב לאחר שקראתי

רק חלק מהשרשור, אך מהתגובות שכן קראתי, נראה לי מוזר שכל התגובות שקראתי מצד המתנגדים לתחרויות התמצו, פחות או יותר, ב: "מה יצא לי או לשיטה שלי מלנצח או מלהפסיד? מה יסיקו מכך על השיטה שלי והאם מסקנות אלה נכונות". נראה לי שמפספסים כאן משהו. אני הייתי שואל את עצמי: "מה אני יכול ללמוד מכניסה לזירה, עם כל המגבלות שהתמודדות כזו מטילה על צורת הלחימה שלי". הנצחון או ההפסד לא אמורים לענין מישהו שהגיע משיטה מסורתית, הרי, בסופו של דבר, גם תוצאת הקרב האמיתי ברחוב, שהוא המבחן האולטימטיבי, לא תגיד שום דבר על השיטה או על המורה, שכן הקרב הוא פונקציה מורכבת המושפעת ממשתנים רבים שמיומנות הלוחם היא רק חלק ממנה. סילחו לי ההפשטה, אני מנסה להבהיר נקודה (או לערפל אותה, עכשיו כשאני קורא שוב את דברי).
 
crane בתכלס תשמע משהו...

יש שיטות שפשוט יודעות מה יקרה כאשר הם יעלו לזירה!!!! ולא אוסיף יותר.......... יניב
 

600RR

New member
הממ ..

לא יודע אם זה המצב ... מה שאני כן יודע זה שאפשר להציע באופן פומבי לכל מי שמתאמן בשיטה כלשהי לבוא ולהתחרות ללא כל קשר לבית הספר שלו. כך אנחנו פותחים את האפשרות (שאני יודע בוודאות כיום היא אינה פתוחה) בפני כולם. זה עולם חופשי וכל אחד יכול להתנסות במה שבא לו. נכון ? אותו חניך שיחליט שבא לו להשתתף בתחרות, יוכל אז ללכת ולהתייעץ עם המורה שלו. אני משוכנע שהמורה ייתן לו עצה שתתאים לאופיו ולידע שברשותו אך עדיין אותו תלמיד יוכל להחליט. במידה ויחליט להשתתף, אותו תלמיד יבקש מהמורה שלו להכין אותו לתחרות. נדמה לי שרב המורים בארץ (בטח ובטח מחזיקי תעודות המאמנים) יודעים כיצד להכין לתחרות ואם אותו מורה לא יודע או לא מוכן, ניתן לארגן מקום בו האימון לתחרות עצמה ולחוקיה יתנהל במרוכז ...
 

nage

New member
שיטה יכולה לעלות לזירה../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

אתה בטח מתכוון לעץ שיטה?
 

zappon

New member
יניב אתה צודק. ויש שיטות מסויימות

שאם הן ירדו מהזירה גם חלקנו יודעים מה יקרה... או אם הם ילחמו נגד שיטות אחרות למשל יש ויש.
 

amir_aikido

New member
לא הבנתי

השאלות שהעלו היו באמת: "האם יועיל לי להכנס לזירה
" - בהיבט של שיפור היכולת. "האם תחרויות הן אמצעי שיקדם את שיטתי
" - ויותר בהסתכלות פנים שיטתית. לדעתי ולדעת דויד, התשובה לשאלות אלו שלילית. וגם התשובה לשאלה שאתה הצגת : "מה אני יכול ללמוד מכניסה לזירה, עם כל המגבלות שהתמודדות כזו מטילה על צורת הלחימה שלי" היא - מעט מאוד, ובעיקר פחות משאתה יכול ללמוד מתרגילים ואמצעי לימוד אחרים שאינם תחרות, ושהנזק הפוטנציאלי מהם קטן יותר. אמיר
 

crane

New member
אמיר, תשובתך פסקנית מאוד

האם בחנת את כל היבטי הנושא? אני אנסה לחשוב על כמה תועלות שניתן להפיק מתחרות עבור מתרגל משיטה מסורתית: - עמידה במצב לחץ קיצוני יחסית ובחינה כיצד הוא משפיע על הטכניקה. - בחינת האגו במצב שהוא קיצוני עבורו (באם אני מוכן להקריב הכל רק כדי להחזיר מכה, או שאני מסוגל לותר ולהקריב משהו כדי לנצח את הקרב בסופו של דבר?). -בדיקת יישום טכניקה מול יריב שאינו מתפשר, מכיון שיש לו אינטרס לא להשתפר. בניגוד לאימון, ששם היריב "מוותר" לפעמים שלא בכוונה. - עוד בדיקה לאגו: האם אני מסוגל לעלות לזירה כדי ללמוד ולא כדי לנצח? מה אני ארגיש אם אני אפסיד? אלה נקודות שעלו בראשי במהלך מס' הדקות שבהן כתבתי את ההודעה. אני בטוח שניתן למצוא עוד. הערה: אני לא דן כאן בהאם כדי להפוך את התחרויות לחלק מצורת הלימוד בשיטות מסורתיות (לא נראה לי שזה היה כיוון השרשור), אלא מה אני, כמתרגל שיטה מסורתית, יכול להפיק מהשתתפות בתחרות.
 
crane, בהחלט יתכן שיש מה ללמוד

מתחרות. מן-הסתם יש מה ללמוד גם מהשתתפות פעילה בקרבות רחוב, או במלחמה. השאלה היא אם התועלת עולה על הנזק.
 

crane

New member
אכן, זו שאלה טובה המחייבת מחשבה

מה שהפריע לי זו הנחרצות בקביעה: "וגם התשובה לשאלה שאתה הצגת : "מה אני יכול ללמוד מכניסה לזירה, עם כל המגבלות שהתמודדות כזו מטילה על צורת הלחימה שלי" היא - מעט מאוד" מההכרות שלי עם אמיר, לא מתאים לו לפסול ככה שיטת אימון.
 

amir_aikido

New member
לא פסלתי, קרא את כל המשפט

לא ברור לי למה אתה מעתיק דווקא את חצי המשפט הלא מודגש ומתעלם מהחצי המודגש של אותו המשפט: "ובעיקר פחות משאתה יכול ללמוד מתרגילים ואמצעי לימוד אחרים שאינם תחרות, ושהנזק הפוטנציאלי מהם קטן יותר." לדעתי, שילוב נכון של צורות האימון האחרות פשוט עדיף על התחרות בפני עצמו ועוד יותר כשלוקחים בחשבון גם את האפקטים השליליים של התחרות: הפוטנציאל היותר גבוה לנזק (שני הצדדים רוצים לנצח "בכל מחיר") והנטיה לשנות את האופי של לימוד השיטה בטווח הארוך, כתוצאה ממתן דגש יתר על תחרויות. באותה הצורה שאתה מציע להתייחס לתחרות ניתן להתייחס ל"קרב רחוב", ובכל זאת אני לא חושב שאתה תמליץ לאנשים לחפש קרבות רחוב להגשמת מטרות אלה. אני אעדיף אמצעי אימון לפי שיקול של "עלות" מול "תועלת", ובשיקולים הללו, אני באמת מאמין שאוכל למצוא אמצעים עדיפים לכל אחת מהמטרות שהזכרת.
עמידה במצב לחץ קיצוני יחסית ובחינה כיצד הוא משפיע על הטכניקה - מנקודת המבט שלי, ניתן להשיג יעד זה בקלות גם ללא תחרות.למשל ע"י בחינות (אחד מהחברה אצלנו טען שבבחינה לשחורה הוא הרגיש יותר לחץ מבמצבי חיים ומוות, ולאותו האדם יש ניסיון במצבים שכאלה). אותו לחץ יושג גם פשוט ע"י בחירה באוקה טוב שיתקוף אותך בעוצמה גבוהה, ואפילו בהתקפה ידועה. וכשאתה יודע שאם תפספס הוא יכניס לך מכה, וההתקפות אינן במקצב קבוע - אותו הלחץ בדיוק מופיע. (אני משתדל לתרגל את רוב הטכניקות מול מכה בגישה שכזו - אם אפספס אחטוף, ולו מכה חלשה ומבוקרת).
בדיקת יישום טכניקה מול יריב שאינו מתפשר, מכיון שיש לו אינטרס לא להשתפר. בניגוד לאימון, ששם היריב "מוותר" לפעמים שלא בכוונה. המתחרה שלך אולי לא יתפשר, אך גם הוא יעשה טעויות. ואותם הדברים נכונים גם לגבי השותף לראנדורי / אוקה בביצוע הטכניקה. אלא שאת השותף שלך באימון, אתה תוכל לשאול אח"כ איפוא היתה השגיאה, או לבקש ממנו לנסות ולהתחמק באופן מסויים, שהוא בעייתי עבורך. בקשות אותן לא תוכל לבקש מהמתחרה מולך. ותמיד ניתן למצוא בן-זוג יותר מתקדם לאימונים (ואם צריך, בשביל זה יש את המורה), שיוכל להראות לך שבטכניקות שלך עוד יש הרבה מאוד חורים לתקן.
עוד בדיקה לאגו: האם אני מסוגל לעלות לזירה כדי ללמוד ולא כדי לנצח? מה אני ארגיש אם אני אפסיד? לבדוק את זה עליך לעלות לתחרות מתוך מוכנות להפסיד, ומתוך החלטה שהמטרה שלך איננה להתחרות אלא להתאמן. ואם כך, מדוע עליך לעשות זאת דווקא בהתחרות ולא באימון
ונקודה נוספת למחשבה. אם תחרויות הן כאלה כלי אימון טובים, מדוע אנשים מתאמנים לקראת כל תחרות ומתכוננים ולא פשוט מתחרים כל הזמן
היצר התחרותי קיים גם בי, וכפי שהמורה שלי גוער בי - הוא מרים ראש הרבה יותר מדי גם במהלך אימונים לא תחרותיים (ראנדורי וטכניקה). ובכך פוגע בהתקדמות שלי. אזכיר לך את הסיפורים על הגישה של המיעוט הבאמת רב יכולת בקרב הסמוראים: "אני הולך למות בקרב" ותשוובה אתה בין גישה זו ובין הגישה של "אני אחסל אותך" שמקרינים ומשדרים המתחרים (כ"מלחמה פסיכולוגית") במעט התחרויות המקצועיות שאני ראיתי. אמיר
 
למעלה