לדעתי ההערכה שזוכה לה גלקטיקה
טיפ טיפה מוגזמת, אני מבינה מה את אומרת לגבי הדיאלוגים וכו' - אבל הם לא המציאו את הגלגל מהבחינה הזו. יש הרבה סדרות לא בדיוניות שהדיאלוגים והסיפורים והדמויות אמינים ועמוקים (סופראנוס, עמוק באדמה, אי אר בזמנה וכו' - ושכחתי המון בדרך...). ההבדל היחיד לדעתי הוא, שגלקטיקה היא פחות או יותר הסדרה הבדיונית הראשונה מ"הז'אנר" שלא מתייחסת לעצמה בתור כזאת, לעומת פארסקייפ שכן. גלקטיקה היא למעשה יותר סדרה עתידנית מאשר בדיונית, הרי חייזרים אין שם (או שבעצם עדיין לא פגשנו, בכל אופן לא ידוע על כאלה). תחושת המציאות שגלקטיקה משדרת נובעת לדעתי מהעובדה שהתסריט הדמיוני שהם משרטטים שם עלול ח"וח לקרות בעתיד - כמובן עם ההגזמות המתבקשות מסדרה "ז'אנרית", אבל הנושא שמועלה שם - המכונה, מעשה ידי אדם, שמתגברת על יוצרה - הוא חשש אנושי אמיתי, לעומת אסטרונאוט אמריקני שנשאב לתוך חור תולעת, ובטעות שוכח לסגור את "הדלת" בדרך חזרה לכדור הארץ...
טיפ טיפה מוגזמת, אני מבינה מה את אומרת לגבי הדיאלוגים וכו' - אבל הם לא המציאו את הגלגל מהבחינה הזו. יש הרבה סדרות לא בדיוניות שהדיאלוגים והסיפורים והדמויות אמינים ועמוקים (סופראנוס, עמוק באדמה, אי אר בזמנה וכו' - ושכחתי המון בדרך...). ההבדל היחיד לדעתי הוא, שגלקטיקה היא פחות או יותר הסדרה הבדיונית הראשונה מ"הז'אנר" שלא מתייחסת לעצמה בתור כזאת, לעומת פארסקייפ שכן. גלקטיקה היא למעשה יותר סדרה עתידנית מאשר בדיונית, הרי חייזרים אין שם (או שבעצם עדיין לא פגשנו, בכל אופן לא ידוע על כאלה). תחושת המציאות שגלקטיקה משדרת נובעת לדעתי מהעובדה שהתסריט הדמיוני שהם משרטטים שם עלול ח"וח לקרות בעתיד - כמובן עם ההגזמות המתבקשות מסדרה "ז'אנרית", אבל הנושא שמועלה שם - המכונה, מעשה ידי אדם, שמתגברת על יוצרה - הוא חשש אנושי אמיתי, לעומת אסטרונאוט אמריקני שנשאב לתוך חור תולעת, ובטעות שוכח לסגור את "הדלת" בדרך חזרה לכדור הארץ...
