רק רוצה לשתף...

[neta2]

../images/Emo31.gif ענבלית, יש גבול גם לציניות../images/Emo31.gif

 

[נועם@בת]

וחבל שאת לא מנסה לכתוב בסגנון

קצת פחות מתנשא ועוקצני

. נועם

 

[neta2]

היידי יקרה, לי לא מפריע שאת פה

נהפוכו!!! אין לי בעיה כלל עם כל אמהות שכותבות כאן בפורום ושייכות בדיוק כמוני וכמו אחרות לפורום הזה, לצערנו, הן הרוויחו זאת ביושר. ולכן היידי, אין לי בעיה עם חתימתך, אין לי בעיה עם חתימתה של סוכריה - אזאת את ואני לא רוצה שתסתירי זאת. נכון שתמונות של הילדים המקסימים פה, הן לא במקום אבל חתימה? או ניק? זה ממש בסדר ואין לי עם זה שום בעיה. אני גם חושבת שהיה דיון על כך לא מזמן ורוב הבנות פה הביעו פה אחד את רצונן בהשתלבות פעילה של הורים לאחר טיפולים כאלו ששהשתתפו פה פעם בטרם הרו וילדו. אתן מוזמנות בשמחה ואהבה ומצידי תשארו בדיוק כפי שהינכן. ובוודאי לא להתייחס לאלמוניות מרושעות!!

 

[kasa]

אולי לא תגובה פופולרית, אבל אני

דווקא די מצליחה להבין את הכאב והתסכול של QUE EE או מי שזו לא תהיה... אני יכולה להבין איך ביום או בשבוע של התנפצות אשליות טוטאלית כשכמעט כל הסכרים נפרצים, ההורמונים נופלים, ותקוות ההריון נעלמת - קצת קשה להבין "צרות של עשירים" (ועבורי לפחות, נכון להיום, הקושי להביא ילד שני, נראה לי ממש כמו "צרות של עשירים"...כשחלום הילד הראשון כמעט הולך ונמוג...) אני מאוד מסוגלת להבין את הכאב. מסוגלת להבין את הכאב של מי שנאבקת רק להיות הורה, ומתקשה לשאת מול עיניה חתימה מלאת הורות...לא יודעת, אני פשוט מצליחה להבין אותה. אנחנו לא מיקשה אחת, ולא כולנו מצליחות להימנע מהקינאה (הטבעית כל-כך), ומהרצון (הטבעי גם הוא) בחתימה שכזאת... ("אמא של...") לפעמים, זה קצת כמו לזרות מלח על הפצעים. ואני חושבת שמי שכתבה את זה במסר אישי באמת הרגישה כאב, ולא הייתי מטיחה בה ישר את טענת "האלמוניות". יש כאלה בינינו שבאמת מתקשות, מתוך סיבלן, וכאבן לשאת את אושרו של האחר. האם לא בגלל מחלוקת זו בעבר - זה הוקם פורום "הורים בטיפולי פוריות" ? (נדמה לי שיש פורום כזה, נכון ?), והרי למטופלות פוריות, הנאבקות לילד ראשון אין מקום אחר, אז לדעתי, יש מקום להתחשב, ואולי לעדן ניסוחים או כל דבר יצירתי אחר. לפעמים, השלילי עצמו צורב מספיק. מלח נוסף הוא לגמרי קטלני. רק דעתי. ביום מבאס במיוחד.

 

[tal 34]

kasa ../images/Emo24.gif כל מילה כאילו אני כתבת

אין לי כח לכתוב כי אין לי כח לכלום,,אבל בכל זאת כמה דברים איך שאני רואה אותם- יש סף רגישות שונה לכל אחד וגם הוא משתנה מתקופה לתקופה. יש מי שיפריע לה חתימה אמאשל כי זה מדגיש את האין שלה,ואני אבין את זה תמיד כי בד"כ אני שם. יש סף שחיקה שונה ככל שהטיפולים מסתבכים. אין דין מסלול השבחה וביוץ טבעי כדין הפריות,הפלות וכאלה. יש פורום פוריות. אין פורום לפוריות בלי ילדים אבל יש פורום להורים בטיפולים! אני בעוונותי קוראת בפורומים של הורים אחרי, הורים תוך כדי, הורים לתינוקות, הורים מתבגרים ,רואה מריבות על הנקות ושיטות השכבה ואפילו ראיתי כבר הודעות של נשים בהריון שמקנאות באחרות בהריון. אני משתגעת מזה אבל לא אומרת כלום כי אני בוחרת מה לקרוא וצריכה לספוג את מה שזה עושה לי. בפורום הזה יש ימים של שמחה אבל בקירות ספוג הרבה מאד כאב, כמיהה, אכזבות ויאוש. ולכן כמו שאני רואה את זה, הרף להתייחסות צריך להיות מתוך ראיית של מי שאין לו.לא להכאיב אם אפשר להמנע מזה, לא לנכר עיניים. גם אמא לשבעה ילדים יכולה לכתוב כאן אם היא במסלול פוריות וטיפולים אבל להתחשב במי שעושה דרך ארוכה ועדיין לא הצליח למלא משהו בחור בלב.

 

[פריחת השקד]

קאזה,../images/Emo13.gif את צודקת ולא צריך בשביל

זה יום מבאס במיוחד. כל מילה בהודעתך היא בסלע. ממש כך. ומירב של ערן וסוכריה שאני מכירה אתכן מפורום הורים אחרי ואתן מקסימות בעיני, הבינו שלבנות בסדרת טיפולים ראשונה בלי ילד בבית, קשה מאוד מאוד לראות חתימות עם הזכרת הילד. מה שענבלית כתבה זה סתם ממבו ג'מבו - זה כדי להיות מעניינת... אבל אני, שקיומה של בתי לא פחות חשוב לי מאשר אצלכן, לא מזכירה פה [וגם בניק הקודם שלי] לא הזכרתי את עובדת היותי אמא. זו דעתי בכל אופן.

 

[גלי גלים]

../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif לפריחת השקד

 

[kasa]

את יודעת, כשאני חושבת על זה

וקוראת שוב את הודעתה של היידי, אני גם מבינה מה לא היה לי כ"כ נוח בה. (ובמיוחד אחרי התרסקות נוספת אתמול...) היידי יקרה, את בעצם מבקשת מאיתנו, לפחות מחלקנו, בדיוק את מה שאת עצמך לא מסוגלת להעניק לחברתך. הבנה, ואמפטיה, ואהדה. ואת כותבת בהודעתך (ציטוט): "... חברה שלי, שהתחילה לנסות להכנס להריון יחד איתי, ילדה היום. ועם השמחה שלי בשבילה, מנקר בי עצב וגעגוע, ויותר מכל אני כועסת על עצמי כיוון שאפילו לשבריר שניה לא הייתי במאה אחוז שמחה למענה. אפילו לרגע לא יכולתי להפסיק לחשוב על עצמי..." לפחות חלקנו כאן (ואולי רובנו), בעיצומה של התרסקות, לא יכולות להפסיק לחשוב על עצמנו. לפחות חלקנו כאן כועסות על עצמנו בגלל זה. ברובנו כאן מנקר עצב רב, ואפילו אין בנו געגוע, כי מעולם לא חווינו את הדבר שאליו נוכל להתגעגע... ובעודנו מתרסקות, ואוספות את רסיסי הטיפול האחרון, ולא יודעות לאן להמשיך מכאן, ואם אי פעם נזכה בכלל להיות "אמא של...", וכשהצביטה כל-כך גדולה, את מבקשת שנבין את קנאתך, ועצבונך, בגלל חברה שילדה, (כשאת עצמך חשה אותו הדבר כלפי חברתך). אני מקווה שתביני כמה קשה לאדם הרעב להזדהות עם זה ששבע. גם אם הוא שבע במעט. אני לא יודעת אם הצלחתי להסביר את עצמי טוב, אני חושבת שרק רציתי לומר שאת מה שחשת את כלפי חברתך שילדה (כן, הצביטה שבלב) - חשנו, חלקנו, כלפיך, מתוך הכאב האישי שלנו, ולא מתוך זלזול בכאבך שלך. אנו מתמודדות כאן כל יום עם חברות ומכרות ואהובות שילדו. ומתוך הרעב הגדול שלנו, קשה לנו לפעמים להבין את זה ששבע, ומבקש תמיכה מאיתנו. מקווה שתביני. ומקווה שלא תצטרכי יותר לחוש תחושות אולו, ובמהרה נצליח כולנו לשמוח בשמחתך.

 

[סוכריה על מקל]

לגבי החתימה שלי -

ששונתה מ"אמא של..." כדי לא לפגוע באנשים פה - אני שואלת שוב ומקווה לתשובה כנה הפעם: אתן רוצות שאשנה אותה או לא?

 

[שרון321]

בשום פנים ואופן לא

עוד יבקשו שבנות שנכנסות להריון לא יבשרו על זה בפורום כדי לא לעשות רע לאחרות. גם אם קנאה היא רגש טבעי, גם בפורום אנונימי נדרשת מידה מסויימת של התגברות על תחושות אפלות. אף הריון או אמהות של משהי לא בא על חשבוני,

 

[מם 1971]

בשום פנים ואופן לא!

עד עכשיו נמנעתי מלהביע את דעתי בשירשור הנ"ל מכיוון שאני מרגישה שנאמר כבר מספיק. יחד עם זאת, כאשר ראיתי את הודעתך הרגשתי צורך להגיב ולרשום שאל לך בשום פנים ואופן להחליף את חתימתך. אני יודעת שאת תמיד עונה ברגישות ובאכפתיות וזה מה שחשוב בסופו של דבר...

 

[neta2]

לא../images/Emo46.gif את לא נוגעת בעצמך!!!

 

[לי מ ו ר]

בשום פנים ואופן, לא../images/Emo70.gif

אני מתה על החתימה שלך.

 

[פּוֹנְג]

אם את עושה סקר אז התשובה שלי היא לא

לא לשנות. אבל הרי אין הרבה סיכוי שכולן כאן יהיו תמימות דעים. ואני חושבת שצריך להסתכל על כל החתימה שלך לא רק על השורה הראשונה שמצביעה על כך שאת אמא של, אלא על השורה מתחת שמדברת על כל מה שאת עושה בכדי לעזור לנו להיות אמהות של (הראשון והשני).

 

[טלי אבג]

לדעתי ממש לא.

החתימה משפחתית וחמודה. ו... הלואי על כולנו.

 

[kasa]

סוכריה, ממש, ממש, ממש לא ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

החתימה שלך מקסימה בעיניי (שלא לדבר על נשוא החתימה שהוא בכלל מדהים בעיניי...

) . ובאופן אישי - גם אין לי בעיה עם חתימות של אף אחת, גם כשהן בסגנון של "אמא של...". מבחינתי זכותה של כל אחת להגדיר את עצמה כפי שהיא מוצאת לנכון, ו"אמא של..." זה נכון, זה לגיטימי, ואפילו הושג בעמל רב, ואת רשאית ל'נפנף' בזה - בזכות ולא בחסד. אני מודה ומתוודה שהקושי שלי הוא יותר בקטע של להזדהות עם מי שכבר יש לה ילדים משלה (חלומה הרטוב של רובנו כאן...), המבקשת תמיכה לקנאתה בחברה שילדה, או שמספרת לנו כמה קשה לה... בשבילי, זה עדיין כמו "צרות של עשירים", ומכוון שיש מקום אחר לפרוק "צרות של עשירים" (כמו פורום "הורים בטיפולים"), ולנו הרי אין מקום אחר - אני חושבת שיש מקום להתחשבות ברוב אלו שעבורן אפילו ילד אחד הוא כמעט בגד פנטזיה.... תשארי כמו שאת. ככה אנחנו מכירים ואוהבים.

 

[kasa]

חלומה=חלומן. בגד=בגדר

 

[סוכריה על מקל]

../images/Emo25.gif

 

[פיצפוצונית]

אני בשוק...

איזה אנשים חסרי לב... היידי מתוקה אל תשימי לב!

 

[ד ל ה]

נכון עשתה

בס"ד שפנתה אליך במסר אישי. כי "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים".