הרשה לי להגיב בצורה ישירה
ותחילה - צל"ש. הודעת היא הודעת ביקורת המנוסחת בטעם ובחן. אפשר לחלוק עליה אעבל זהו הסגנון המתבקש ללא כל קשר לדעה האישית. עכשיו לתגובה. האדם החילוני מחונך על ערכים אוניברסליים... - נכון אבל לצערי חינוך לחוד ומעשים לחוד. כאשר מחפשים עזרה לזולת אם בגופו ואם בממונו האדם הדתי נמצא ראשון. כבר כתבתי קודם, שלא כל הדתיים עשוים מקשה אחת וגם לא כל החילוניים. רק בסה"כ הנכונות של האדם הדתי להתנדב ולתרום נובעת דווקא מתוך הציווי הא-לוהי. השבוע התפרסמה בעלון "מעייני הישועה" כעתבה על עמות "קו לחיים". מנכ"לית העמותה רינה עידן היא יוצאת צה"ל, ששירתה בצבא קבע בתפקיד רע"ן נפגעים, והשתחררה בדרגת סא"ל. היא החילונית היחידה בעמותה ומודה, שאלולא המתנדבים הדתיים העמותה לא הייתה מתקיימת. רק אדם דתי יכול להיות עם הנכה במצבים אינטימיים ביותר, שבהם הוא נדרש להחליף לו טיטול ולנקות את צואתו. אני מודה ומתוודה, שלא כל אדם דתי מסוגל לזה, אבל לא נמצא חילוני אחד לפחות, שיסכים להתנדב בתנאים אלו. אינני רוצה לעשות הכללות. יש חילונים נהדרים. רק משום מה אנו רגילים תמיד להסתכל על הצד השלילי ואיננו רואים את הצד החיובי. אילו נהגנו כפי שצריך, היינו יכולים לחיות יחד בהרמוניה נפלאה אבל אז המשיח עלול היה להגיע... לעניין הסיפא. טעות בידך. הדת מעודדת התייחסות בכבוד לשונה ופסוקים רבים נכתבו על כך. בפולמוס אחרון בעניין הצורך לעזור להאיטי כל הדעות מאוחדות. הבעייה היא, שקומץ אנשים רעשניים מרעישים כאילו הם המדינה והם התורה וכו' וכו'. זהו נוהג מגונה. לא הדת יוצרת את הסכסוכים אלא אנשים, שפועלים בשם הדת כביכול כאילו יש להם מונופול. נסה להסתכל על הצד החיובי ותגלה המון אהבה והמון סימפטיה, גם אם לא תמיד יהיו הדעות שוות. גם בחילוניות היינו הך. קומץ חילוניים רעשניים חושבים בדיוק כך: המדינה שייכת להם, העולם שייך להם והכל שייך להם. גם זו ראייה מגונה, וכאשר נפגשים שני הקצוות, אין מנוס מפיצוץ.
