אוריאל מעוז
New member
רק היום ארפה מהדאגה!
זהו אחד מחוקי הרייקי ואני מביא אותו לכאן בראי היהדות אשר יכול לתת לנו ראיה אחרת לחיים בנוגע לצרותינו - יהיו גדולות כמה שיהיו. בספר משלי פרק יב` פסוק כה` נאמר: דאגה בלב איש ישיחנה. וכן בספר בן סירא פרק יד` פסוק א`(מן הספרים החיצונים שלא נכללו בתנ``ך): לא תעיל דויא בלבך, דגברי גיברין קטל דויא. כלומר אל תכניס דאגה בלבך, כי גם אנשים גיבורים הרגה הדאגה. גם בגמרא מסכת סנהדרין דף ק` עמוד ב` נאמר על הדאגה: אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום, שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו. אם תמיד נדאג ליום המחר, לא ננצל היטב את היום. אולי מחר לא נהיה כאן וסתם דאגנו על משהו שבכלל לא הגענו אליו. אם כן, מהי השיטה להתמודד עם הדאגה? הגמרא בסנהדרין מציינת שתי שיטות על פירוש הפסוק במשלי: רב אמי ורב אסי, אחד אומר: ישיחנה מדעתו. כלומר ישתדל לדבוק בשמחת החיים ויראה כי כל דבר שמגיע עליו הם רק לטובה וילמד ממנו ויצא מחוזק. ואחד אומר: ישיחנה לחברו. כלומר לא ``יאכל`` עצמו מבפנים אלא יוציא את הדברים. מסופר על רבי נחמן מברסלב שראה את תלמידו מודאג וממהר לכיוון השוק. עצר אותו רבי נחמן ושאלו: כבר הספקת להביט בשמים הבוקר? לא - ענה תלמידו - לא היה לי זמן. האמן לי - אמר רבי נחמן - בעוד חמישים שנה כל מה שאתה רואה כאן כבר לא יהיה. יהיו כאן אנשים אחרים, כלי רכב שונים, שוק אחר, אני לא אהיה כאן ואף אתה לא תהיה אז מה כל כך חשוב ומדאיג עד שאין לך זמן לעצור ולהביט בשמים? אכן, הרבה דברים מובילים לדאגה בחיי היום יום. אין יום שאין אנו שואלים את עצמנו: מה יהיה? אך במקום לראות שחורות, הבא נכניס משפט חדש לחיינו: יהיה יותר טוב. חישבו כמה ``מנטרות דאגה`` אנו מכניסים לזיכרון של המחשב המרכזי של מוחנו, וישפיעו על כל מהלך חיינו. צרות באות תמיד בשלשות, אין לי מזל, כסף הולך לכסף, בחיים שלי לא הצלחתי, החיים בזבל, החיים זה לא פיקניק, החיים הם כמו קפה: שחור או בוץ או הפוך ואם זה לא, אז זה נס! החיים הם כמו שערות ב... ואני בטוח שכל אחד יכול להוסיף ללא כל קושי עוד כמה משפטים. זכרו: מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד (ר` נחמן מברסלב)
זהו אחד מחוקי הרייקי ואני מביא אותו לכאן בראי היהדות אשר יכול לתת לנו ראיה אחרת לחיים בנוגע לצרותינו - יהיו גדולות כמה שיהיו. בספר משלי פרק יב` פסוק כה` נאמר: דאגה בלב איש ישיחנה. וכן בספר בן סירא פרק יד` פסוק א`(מן הספרים החיצונים שלא נכללו בתנ``ך): לא תעיל דויא בלבך, דגברי גיברין קטל דויא. כלומר אל תכניס דאגה בלבך, כי גם אנשים גיבורים הרגה הדאגה. גם בגמרא מסכת סנהדרין דף ק` עמוד ב` נאמר על הדאגה: אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום, שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו. אם תמיד נדאג ליום המחר, לא ננצל היטב את היום. אולי מחר לא נהיה כאן וסתם דאגנו על משהו שבכלל לא הגענו אליו. אם כן, מהי השיטה להתמודד עם הדאגה? הגמרא בסנהדרין מציינת שתי שיטות על פירוש הפסוק במשלי: רב אמי ורב אסי, אחד אומר: ישיחנה מדעתו. כלומר ישתדל לדבוק בשמחת החיים ויראה כי כל דבר שמגיע עליו הם רק לטובה וילמד ממנו ויצא מחוזק. ואחד אומר: ישיחנה לחברו. כלומר לא ``יאכל`` עצמו מבפנים אלא יוציא את הדברים. מסופר על רבי נחמן מברסלב שראה את תלמידו מודאג וממהר לכיוון השוק. עצר אותו רבי נחמן ושאלו: כבר הספקת להביט בשמים הבוקר? לא - ענה תלמידו - לא היה לי זמן. האמן לי - אמר רבי נחמן - בעוד חמישים שנה כל מה שאתה רואה כאן כבר לא יהיה. יהיו כאן אנשים אחרים, כלי רכב שונים, שוק אחר, אני לא אהיה כאן ואף אתה לא תהיה אז מה כל כך חשוב ומדאיג עד שאין לך זמן לעצור ולהביט בשמים? אכן, הרבה דברים מובילים לדאגה בחיי היום יום. אין יום שאין אנו שואלים את עצמנו: מה יהיה? אך במקום לראות שחורות, הבא נכניס משפט חדש לחיינו: יהיה יותר טוב. חישבו כמה ``מנטרות דאגה`` אנו מכניסים לזיכרון של המחשב המרכזי של מוחנו, וישפיעו על כל מהלך חיינו. צרות באות תמיד בשלשות, אין לי מזל, כסף הולך לכסף, בחיים שלי לא הצלחתי, החיים בזבל, החיים זה לא פיקניק, החיים הם כמו קפה: שחור או בוץ או הפוך ואם זה לא, אז זה נס! החיים הם כמו שערות ב... ואני בטוח שכל אחד יכול להוסיף ללא כל קושי עוד כמה משפטים. זכרו: מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד (ר` נחמן מברסלב)