רק בעולם שלישי...

[sela v]

עוד ספירות

בארושה בטנזניה ישבנו כ-7 חברה במסעדה, ולא זוכר מה בדיוק הזמנו, אבל כולם הזמינו אותו דבר. הייתי בטוח שהמלצרית שחישבה את החשבון לידנו תשתמש בכפל, אבל כנראה היא עזבה את ביה"ס בכיתה ב' והם עדיין לא הגיעו לכפל. אז היא השתמשה בחיבור.

 

[Blueyes2]

האחד במאי 2001 בפרו

זה התחיל בבוקר שטוף שמש בטרוחיו - פרו , היינו מתים כבר לעוף משם אחרי שהעברנו יומיים אצל אשה שכל מה שהיא ניסתה לעשות זה לרמות אותנו בכל דרך אפשרית ..( קוראים לה משהו ברבו..אל תלכו אליה ותשנו בכפר הדייגים ליד) , המיניבוס הדל עצר בקחטמבו עיירת דיג עם ריח מעופש של דגים..ומשם עלינו לעוד מיניבוס קטן, 6 ישראלים כשכל המוצ'ילות שלנו קשורות על הגג עם קומץ חבלים.. המיניבוס היה מלא מקומיים כמובן ונסענו דרומה לכיוון הוארז. בשעת הצהריים הנהג שהיה רעב פתח בהפסקה יזומה ונפגש עם חבריו באיזו עיירה לארוחת צהריים כשאנחנו למזלנו מצאנו שם איזה שוק וקנינו כל מיני פירות מוזרים לדרך.. הזמן עבר ולא ידענו שבינתיים געו הרוחות מסביבנו..הנהג חזר לאחר שעה שבע וטוב לבב , אך כשעלינו לכביש הוא כבר היה מלא בצמיגים בוערים.. התנועה שמולנו המשיכה , אבל אף אחד לא לקח יוזמה לעצור מדי פעם את התנועה שממול כדי שנוכל לעבור.. לאחר דיון עם מספר צ'ולות ( הנשים המסורתיות ) הוחלט לעקוף דרך שביל עפר מלא חצץ ובהמשך דרך נחל!! המוצ'ילות נשרטו מהעצים הנמוכים ופחדנו שכל רגע המיניבוס הולך להתהפך כשכל הדרך צ'ולות צועקות לנהג לאן לנסוע כי בעצם הלכנו לאיבוד באמצע שומקום.. אנחנו גם צעקנו בחזרה לעיירה , אבל אז פתאום ראינו דרך סלולה העוקפת את הכביש הראשי ( כנראה ) - כבר ראיתי את האור בקצה המנהרה ( שהייתה מצחינה ומלאת ברחשים..) אבל מעבר לגבעה שממול ראינו פתאום חבורה של מקומיים רצים עם מקלות וצורחים כמו מטורפים.. לפני שהבנתי מה קרה הנוסעים ירדו מהמיניבוס והתחילו ללכת איתם מכות.. כל אחד הגיב אחרת - אני התחבאתי מאחורי הוילונות , מישהי בכתה ,מישהו שר שירים של צביקה פיק אבל בעיקר דאגנו למוצ'ילות שלמעלה.. למזלנו הנהג החליט לעשות פרסה ולעוף משם כשאחריו רצים כל נוסעי האוטובוס כשהם רגומים באבנים.. נרגענו , ובשמונה בערב חזרנו לעיירה שחשבתי שלא אראה יותר בחיים.. ( איזה מזל יש לי ..) הנהג החליט לאכול כמובן ארוחת ערב..שוב עם חבריו.. ואנחנו התפללנו שנעוף משם..אבל.. כשפתחו את הכביש נחשו מי לא רצה לזוז משם?? המיניבוס שהחליט שלא בא לו להניע .. שוב נתקענו לשעה קלה ואני בשלב הזה התחלתי לדמיין את עצמי ישנה במקום הזה.. וסוף סוף זזנו משם , בדרכנו להוארז הדרך היתה כפור איימים ויותר גרועה מדרך המוות, אבל לי לא היה אכפת נרדמתי כל הדרך.. ב-3:00 הגענו מאושרים להוארז .. עד היום אין לי מושג מה קרה שם..

 

[SPnage]

יולי 2003 מונגוליה

אז לקראת סיומו של טרק נהדר, סוסים, אגם, סופת ברד ומה לא התחלנו לחזור לעיירה ממנה יצאנו דרך ההרים, סיפור של יומים (זה היה היום ה-9 לטרק). אך אבוי אחרי כמה שעות הליכה בבוקר הבחורה שהיתה איתנו (אני ועוד זוג) חשה ברע ולבסוף החליטה לחזור. בן זוגה כמובן חזר איתה ואני שלא רציתי להמשיך לבד עם שני מדריכים מונגולים שלא יודעים מילה אנגלית החלטתי גם לחזור. טוב, אז איך חוזרים מעיירה שכוחת אל לעיירה שכוחת אל אחרת, אין ברירה צריך לשכור רכב. אחרי חיפושים והרבה תנועות ידיים (שהרי אף אחד לא דובר מילה אנגלית ולך תסביר לו שאתה רוצה לשכור רכב ולא סוס) תקעו לנו מחיר ולנו שלא היתה ברירה הסכמנו. שאלנו מתי נגיע כי כבר היה אחר הצהריים, אמרו לנו לא יודעים, אבל זה 200 ק"מ נסיעה. סבבה, כמה זמן זה כבר יכול לקחת? אז הנה אנחנו יוצאים נוסעים ו...הנהג עוצר בבית של חברה שלו. מסמן לנו שכבר זזים, הוא נכנס לבית ואחרי כמה דקות יוצא הנהג וחברה שלו עם כמה תיקים. היא מצטרפת. יופי, זזים כבר? כן כן...לבית של חבר שלו, ושוב אותו סיפור. עכשיו נוסעים לתחנת דלק, נוסעים כמה דקות ואז הנהג מגלה שאין לו כסף אז הוא חוזר (כבר הזכרתי שאין שם כבישים וכל הנסיעות זה בשטח?) אחרי בערך שעתיים ככה יצאנו לדרך. אז כמה זמן לוקח לנסוע 200 ק"מ, בלי עצירות ובלי תקיעות? הלילה יורד ואנחנו עדיין מתגלגלים בדרך, לבסוף הגענו ב-4 בבוקר לגסט האוס, אחרי 10 שעות נסיעה. חישוב מהיר: 10 שעות נסיעה, 200 ק"מ = 20 קמ"ש מהירות ממוצעת. לפחות זה יותר מהיר מסוס. טוב מגיעים אבל אין לנו כסף לשלם כי השארנו הכל בגסטהאוס ובאמצע הלילה אין מי שיפתח לנו. למזלינו היה לי קצת דולרים בתיק הגדול, וביחד עשינו מגבית והסתדרנו. לעיר הבירה כבר חזרתי במטוס (שזה סיפור מעניין בפני עצמו)

 

[SPnage]

סיפור ה../images/Emo160.gif

אז אחרי שכמעט רציתי למות בנסיעה הזאת החלטתי שעל יומיים הנסיעה חזרה לעיר הבירה אני מוותר. גיליתי שיש שדה תעופה בכפר שלנו ואפילו יש טיסות כל יום חזרה. ממש חלום. הגיע היום הגדול ואני על הג'יפ לשדה התעופה. אני מגיע למשטח דשא גדול ומגודר, צריך קטן שכתוב עליו צ'ק אין, והרבה תיירים זקנים מחכים למטוס שמבושש לבוא. איפה קונים כרטיס אני שואל? המטוס עושה נחיתת ביניים, תקנו כרטיס שם. טוב. מחכים ומחכים וכמובן שהמטוס מאחר באיזה 3 שעות, ואני קולט ערימה של תיקים מחכים לעלות לטיסה. אפשר לשים גם את שלי, אני שואל? האיש בודק לי את התיק, רואה שאין מדבקה (כמובן, הרי גם לא שילמתי) ומסרב. בנתיים הם מעלים את התיקים למטוס, ידנית אחד אחד. אז אני מתחיל ללכת לתוך המטוס עם התיק הענק שלי ואז הטייס רואה אותי ומסמן לי ולאיש שהתיק לא עולה למטוס. אז אני חוזר ומכניס לבד את התיק לתא המטען של המטוס. עכשיו, זה מטוס סילון די גדול איזה 50 איש לפחות. המטוס סוף סוף זז, ואני מרגיש שוב כאילו אני בג'יפ. מה קורה, אנחנו נוסעים חזרה? על מה אני (עוד לא) משלם? אז במקום מסלול המראה יש סתם אזור מגודר אז כל המטוס רועד על הדשא עד שממריאים תודה לאל. טסים 10 דקות ונוחתים, אהפעם על מסלול אמיתי. אני יורד עם עוד אמריקאי שמדבר מונגולית. נכנסית לשדה התעופה ואנחנו מחכים בזמן שהטייס מתווכח עם מישהו. הבחור האמריקאי מסביר לי שהם בודקים אם יש לנו מקום על הטיסה... טוב אנחנו משלמים מקבלים כרטיס וחוזרים למטוס. קצת לפני ההמראה אחרי שכולם כבר ישובים נכנסת קבוצה של חיילים למטוס עם ציוד. אין מקום אז איפה הם ישבו? בתא הטייס. ראיתי לפחות 10 אנשים עוברים קדימה ודלת תא הטייס נסגרת אחריהם. טסו בעמידה כל הדרך. ממש אוטובוס. לידי התיישב איש עסקים מונגולי, שהיה שיכור כולו. חצי שעה הוא זיין לי את השכל עד שנרדם. טוב כל הטיסה היתה שעה, הגעתי וזה סוף הסיפור. כמעט. נוחתים בשדה התעופה קקמאיקה בעיר הבירה, הפעם יש מסוע עם כל התיקים. אני לוקח את שלי, אך מסתבר שהם בודקים את המדבקה שעל התיק ומשווים לכרטיס הטיסה לראות אהתיק אכן שלך. אבל לי אין מדבקה, הרי הכנסתי את התיק בעצמי לתא המטען. אחרי קצת ויכוחים הם ראו שאף אחד אחר לא רצה את התיק הסכימו לשחרר לי אותו. וזה סוף הסיפור, סליחה שהוא יצא קצת ארוך...

 

[shaishoo]

נסיעה איכותית ../images/Emo10.gif

אני עדיין זוכר כמה נסיעות איכותיות כמו אוטובוס קצרצר של 50 שעות מפוז עד סלוודור בברזיל, או האהוב עליי ביותר זה אוטובוס מנסקה לקוסקו בפרו, אוטובוס שהיה אמור להיות 11-12 שעות אבל בדרך הוא עצר כדי, תקלטו את זה , כדי להחליף את המנוע!!, למזלי אני ישנתי ממש עמוק ורק אחר כך כשחברים אמרו לי לא האמנתי להם עד שראיתי את התמונות איך באמצע הלילה באמצע שומקום הוא מחליף מנוע, כמו כן הם הראו לי את התמונות שלי ישן ראש על ראש עם איזה צולה בת 90, כנראה שחם ונעים ישנים טוב, לא משנה כמה פשפשים וקרציות אחרכך נדבקתי בהן

 

[jeshu]

לי היה בלאוס שבאחת הנסיעות הם עצרו פעמיים כדי לחזק את הברגים בגלגלים וגם את זה הפכו להפסקה לא קצרה. ממש הרגשתי שחזרתי לימי כנהג טנק...

 

[ללי שוברת שתיקה]

סיפורי נסיעות

ושאר ירקות , יש לי טונות, לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל. אבל נסיעה אופיינית באפריקה מתחילה בשעה לא ידועה ומקרית בהחלט, נמשכת בתקלה מכנית שמביאה לפרוק טוטאלי והרכבה מחדש של כל האוטובוס וזה בלי להזכיר כמה זמן זה לוקח ומסתיימת אי שם בחושך ביעד וזמן לא ידוע. לא תמיד נעים במיוחד אם את ה " מזונגו " היחידה באוטובוס.

 

[SPnage]

../images/Emo73.gif

2 אוטובוסים יוצאים משתי עיירות המרוחקות שעתיים נסיעה, ליעד משותף. שותפתי לטיול יצאה מעיירה אחת ב-4 אחר הצהריים והגיעה למחרת בצהריים. האוטובוס שלי יצא ב-6 (שעתיים אחרי) אחר הצהריים והגיע למחרת ב-9 בערב (9 שעות אחרי). היא כמעט שלחה משלחת חיפוש אחרי. 27 שעות נסיעה באוטובוס!!! עם כמה עצירות קצרות לשירותים ואוכל.

 

[חי בר]

סיפורי נסיעות באפריקה ../images/Emo13.gif

נסיעה ראשונה שלנו באוטובוס היתה מניירובי לצ'וגוריה (למרגלות הר-קניה). בתחנה המרכזית איזה סדרן מבטיח לקחת אותנו לרציף המתאים ואנחנו מתלויים אליו (והוא דיבר אנגלית היטב והבין שאנחנו רוצים להגיע להר קניה). הוא מדבר כמה משפטים עם הנהג בסווהילית ואומר לנו לעלות שזה האטוטובוס שלנו. שאלנו את הנהג אם הוא נוסע להר קניה, והנהג אמר לנו שהוא נוסע לשם. גם איזה 2-3 נוסעים שהיו כבר על האוטובוס הנהנו שהוא נוסע לשם. אז עלינו לאוטובוס. אח"כ הכרטיסן לקח מאתנו פי 5 יותר מאשר לכל שאר הנוסעים. כששאלנו למה הוא ענה שכולם יורדים בתחנות יותר קרובות ואנחנו עושים הכי הרבה דרך. אוי, כמה שהוא צדק... טופ, האוטובוס יוצא, נכנסים לתדלק. רק באפריקה קודם מעמיסים נוסעים ואח"כ מתדלקים... בדרך אין סימן וזכר לשום שלט שמצביע שאנחנו בכוון הנכון, אבל זאת אפריקה ממתי אמור להיות שלטים בכלל? פתאום האוטובוס נעצר, כל הנוסעים יורדים. אנחנו שואלים אם הגענו לצ'וגוריה אז הכרטיסן אומר שיש להם איזה תקלה באוטובוס ובגלל זה כולם יורדים (וכדי להמחיש הוא מפשפש באיזה ארגז כלים מצ'וקמק), בינתיים הנהג מחליף את השלט של האוטובוס לכוון "ניירובי". תקלה עאלק. אבל יש תקווה- הכרטיסן מחזיר לנו איזה 50 שילינג שלטענתו זה הסכום שחסר כדי לסיים את הקטע האחרון עד לצ'וגוריה. טופ, ירדנו מהאוטובוס, ניסינו להבין איפה לעזעזל אנחנו ואז מסתבר לנו שהאוטובוס בכלל נסע לכוון ההפוך- במקום להגיע להר קניה הוא הרחיק אותנו יום נסיעה שלם בכוון הלא נכון... ----------------------------------------------------------------- עוד סיפור- נסיעה של כ-90 ק"מ בצפון קניה מ-MARALLAL ל-BARAGOI. כמה זמן זה יכול לקחת? תלוי איך סופרים את הימים...

קודם כל צריך איזה יום-יומיים בשביל לאסוף את האנשים. כשכבר היה מספיק אנשים כדי לדחוס פנימה הסתכלנו על הגלגלים ואמרנו לנהג שאין סיכוי רב להגיע רחוק עם אפשר לראות את הפנימית דרך אינספור חורים בצמיגים. הוא הסכים ואכן נסע למוסך והצטייב בעוד שני גלגלים רזרביים (שגם הם היו מחוררים ומטולאים). אבל יצאנו לדרך. אחרי כשעה (15 ק"מ)- פנצ'ר ראשון. מחליפים גלגל וממשיכים. עוד שעה- עוד פנצ'ר. מחליפים וממשיכים. אופס, נשאר רק גלגל רזרבי אחד בוא נתפלל שלא יקרה עוד... פנצ'ר. הלך הרזרבי האחרון. ממשיכים (כבר עברו איזה 5-6 שעות ועוד לא ממש התקדמנו) וכעבור לא הרבה זמן- פנצ'ר, אלא מה? מה עושים? יש איזה מסיון לא רחוק אולי שם יהיה להם אפשרות לתקן את הפנצ'רים. הנהג שולח מישהו בריצה לבדוק אם אפשר לקבל עזרה. הזמן עובר, והנוסעים מתחילים לגלות סימני עצבנות. שתבינו- הנוסעים זה לא מישהו שכדאי להתעסק איתו- קובץ של אנשי סמבורו, טורקנה ופוקוט, מצויידים במיטב המצ'טות, סכינים ואלות עשויות עץ ומתכת. הם כבר ממש מגלים סימני עצבנות, ונראה שמתחיל ויכוח על כסף ומה שנראה כמו ויכוח על החיים והמוות של הנהג (בשלב הזה כבר לא היינו "ירוקים" בקניה ודיברנו היטב סווהילית וגם הבנו את רוב חילופי הדברים בסמבורו). כאן אנחנו נזכרים שיש לנו ערכת תיקונים לפנצ'רים ששימשה אותנו בשביל לתקן חורים באוהל שלנו. החלטנו שהמצב יותר חשוב מחורים באוהל ואנחנו תורמים לנהג את הערכה- יש לומר שהוא היה מאושר למדי. מרוב שמחה הוא הבטיח לנו שבזכותנו הנסיעה מתאפשרת (ומין הסתם הוא גם נשאר בחיים) אז הוא לא ייקח מאתנו כסף.. סבבה. לא ציפינו לשום תמורה אבל אם הוא מציע... טופ, עוד כמה שעות וכל הגלגלים תוקנו. חוזרים לנסוע. היו לנו עוד שני פנצ'רים בדרך אבל לפחות הספקנו להגיע. יצאנו עם שחר ובקושי הגענו באזור חצות. מגיעים לברגוי הנהג מבקש מאתנו לשלם. רגע- אבל לא אמרת שנוסעים חינם? אה, לא- התכוונתי רק שהתיקים שלכם נוסעים בחינם. יעאני הוא לא יבקש תוספת תשלום בשביל התיקים (במקום כל תרמיל אפשר לקחת עוד שני נוסעים, לא?). לסיכום- 90 ק"מ, 18 שעות נסיעה, 5 פנצ'רים וכמעט לינץ' של נהג. אני חושב שברגל היינו מגיעים כמעט באותו הזמן

 

[sela v]

אני זוכר את התדלוק

באפריקה לא רק שמתדלקים אחרי שיש קצת מזומן מהנוסעים. גם שמתדלקים הנוסעים לא יורדים מהאוטובוס, והמונע ממשיך לפעול.

 

[jeshu]

אל תדאג גם בהודו מקובל לתדלק רק אחרי שהנוסעים יושבים באוטובוס ורק אחרי שנוסענים לתחנת הדלק ומקבלים את ההרגשה שסוף סוף יוצאים לדרך...

 

[SPnage]

גם בסין

רוב הנסיעות התחילו ככה: העמיסו את הנוסעים על המיניבוס, נוסעים 5 רחובות ועוצרים בחצר אחורית של מישהו. מדוממים מנוע ומתחילים להעמיס שקים, ארגזים ומה לא על הרכב. על הגג, מתחת לרגליים של הנוסעים ובכל מקום שאפשר לדחוף. לאף אחד מהנוסעים לא מזיז ההפסקה הארוכה הזאת, רק 5 דקות אחרי שיצאנו!!! לא יכלו לעשות את זה קודם? (וזה אחרי שחיכינו שעה ליד האוטובוס בתחנה). מסיימים להעמיס, נוסעים לתחנת הדקל הקרובה ואז סוף סוך יוצאים לדרך. היתה לי נסיעת לילה אחת שהאוטובוס עצר בבוקר, במשך שעה שלימה פרקו את כל הארגזים, האוטובוס המשיך לנסוע 2 דקות לתחנה ואז הנהג הכריז "הגענו". למזלי זו היתה נסיעת לילה, אני ישנתי כמו בול עץ וקמתי רק לאחר ששותפתי לנסיעה העירה אותי וסיפרה לי בעצבנות מה הפסדתי כל הבוקר.

 

[motyka]

נתקענו בקניה בלי דלק

סיכמנו עם נהג שיבוא לאסוף אותנו מהמלון בבוקר לנסיעה של יותר מ 300 ק"מ. הוא הגיע באיחור סביר (שעה) ומתחילים לנסוע. אחרי בערך שעתיים, באמצע שום מקום הטרנזיט נתקע, הנהג יורד - בודק, ומודיע בחיוך רחב: אין דלק (אקונה פטרוליום). למה חשבתי שבתור נהג הוא צריך לבדוק אם יש לו מספיק דלק? (אחרי 5 שעות עבר רכב שחילץ אותנו לעיירה הקרובה)

 

[sela v]

אולי מד הדלק היה מקולקל?

עוד דבר שהדהים אותי, שכמעט כל החלונות הקדמיים במכוניות עם סדקים.

 

[motyka]

מד הדלק היה תקין

חוש האחריות - פחות

 

[sitvaniyot]

וביפן....

הייתי צריכה לשלם 99 ין והגשתי 100 המוכרת שלפה מחשבן בשביל העודף!

 

[sela v]

../images/Emo13.gif

 

[משוטט בדרכים]

טוב שלא הוציאה חשבוניה

והתחילה להזיז 99 כדורים...

 

[משוטט בדרכים]

../images/Emo6.gif מעולה

 

[shaishoo]

great story ../images/Emo70.gif