רקע חדש.

[TEENAGER1]

רקע חדש. ../images/Emo29.gif

קרדיט לאלעד על צילום התמונה היפה. לילה טוב יקיריי.

 

[TEENAGER1]

עוד משהו קטן.

שוב תודה וקרדיט על התמונות לאלעד. לאן נעלמתם?

 

[העדי של עדי]

../images/Emo99.gif

את הראשון ממש ממש אהבתי.. השני פחות..

תלמדי אותי כבר פוטושופ..

 

[פשוט מ א ו ש ר ת]

מ ק ס י ם

מיכל, הרקעים שלך מסחררים אחד אחד. חבל שאחותי תמיד מתעצבנת כשאביתר ברקע

רציתי לבקש שבהזדמנות תכיני רקע עם 'להדליק את השמש בצחוק בבכי ובמנגינה', אבל אז הסתכלתי באלבומים וראיתי שכבר יש

מעניין שפספסתי אותו

לדעתי הוא הכי יפה מכולם :] אני נורא אוהבת אצלך את השילוב בין המטושטש-מיושן, לבין החד-עדכני. ממש ממש יפייפה..

 

[פשוט מ א ו ש ר ת]

אה, והתכונתי לרקע מהמופע זריחה במצד

+ה, עם התמונות של אלעד

 

[TEENAGER1]

../images/Emo6.gif יש אפילו שניים

אבל השני ממש מכוער. ואת תמיד יכולה לבקש

תודה.

 

[TEENAGER1]

אמנם לא קשור לאביתר

אבל הפוטושופ שלי עובד שעות נוספות, ובא לי לשים את זה כאן. מבטא בריטי

 

[0mroosh]

'הנסיכה הקסומה' ../images/Emo99.gif../images/Emo7.gif

 

[ברררר]

אפשר לדעת למה כולם מתלהבים מהסרט

הזה<? אפילו לא שמעתי עליו עד לפני שבוע......... ובטח בטח שלא ראיתי אותו... :/

 

[0mroosh]

הוא לא פסגת היצירה הקולנועית, ממש

לא. אך הוא מספיק מקסים וכייפי כדי שכל בן-אנוש יראה ויכיר.

 

[TEENAGER1]

../images/Emo45.gif

זו גם תגובה לעדי- כן, זה קיטשי. אבל מי אמר שקיטש זה רע בהכרח? אגב, רק בשביל הפרוטוקול, לספר אין בכלל סוף קיטשי. הספר מסתיים בסוף פתוח ובוגר יותר, רק בגרסא של הסרט הפכו את זה ל"הם חיו בעושר ואושר עד עצם היום הזה". זה באמת סרט קלאסיקה. פנטזיה. אני לא רואה שום בעיתיות בזה, לא הכל בחיים צריך להיות עמוק ומשמעותי. כמו שעומר כתב, יש בהחלט מקום לבריחה, והסרט הזה, או הספר עליו הוא מתבסס, מספקים בריחה מצוינת. יעידו על כך מספר הפעמים שצפיתי בו בתקופה האחרונה. זה מעניין, מצחיק, כיפי ומרגש - אולי באופן קיטשי, אבל אני לא רואה בזה משהו שלילי. אולי זה לא מציאותי במיוחד, אבל כשאני מגיעה למחשב שלי, אני רוצה לראות שם דברים שישמחו אותי, כמו רקע של אביתר או הרקע הזה. אם הייתי רוצה להישאר מציאותית, באותה מידה הייתי יכולה להכין רקע מתמונות של תאונות דרכים ופיגועים. אז כן, לעיתים אני צרכנית ויצרנית של קיטש, וכן, אני לא מתביישת בזה.

 

[bזוהר]

באותה מידה

אשים תמונה של בר רפאלי אם יופייה מרגש אותי. (אני נשמעת לסבית

) סליחה שאני מעלה את זה שוב, אבל זה דרש לאור הדברים הנכונים שמיכלי אמרה.

 

[העדי של עדי]

../images/Emo12.gif אז לא הבנת אותי?

מעולם לא אמרתי שקיטש זה רע.. רק ציינתי עובדה שמדובר בקיטש.. זה פשוט מאוד בולט אז זו התגובה הראשונית שעלתה לי אבל ממש לא אמרתי את זה כמשהו רע..

בלי לשלוף ציפורניים בבקשה

 

[TEENAGER1]

הצגת את זה כמשהו שלילי.

"מתי הפכת להיות צרכנית ויצרנית של קיטש?" ככה אני הבנתי, לפחות.

 

[העדי של עדי]

מה בתוך השאלה הזו נשמע לך שלילי?

הסברתי את כוונותיי בשרשור גם לך וגם לעומר, תקראי..

________________________________________ ולפינת "הידעת" היומית, במיוחד בשבילך ובשביל עומר: ב – 1993 שני אומנים חיברו שאלון, בו ניסו לענות על שאלת טעם הקהל. השאלון הורכב מ – 102 שאלות, ונעשה מדגם מייצג של החברה האמריקאית. נשאלו שאלות שנוגעות לאומנות כגון "האם אתה אוהב מראה ריאליסטי או דבר יותר מופשט?". נעשה ניסיון לפרק מה אנשים חושבים על אומנות. התקבלו שני סוגי ציורים: המועדף הוא ציור נוף= הקיטש (שפת אגם, עצים ירוקים, שמיים כחולים, דמויות) הציור הפחות מועדף הוא מופשט בלי דמויות, צורות גיאומטריות בעלות זוויות חדות, אדום ושחור הם צבעים מועדפים פחות= האוונגרד. הקהל הרחב מעדיף אומנות שהיא קיטש: מוגזם, סנטימנטאלי שלא קשור לזמן בו צויר, חסר תקופה. בעצם טעם הקהל נעצר במאה ה-19. התוצאה היא שאנשים לא אוהבים אומנות מודרנית, מופשטת שעוסקת בעצמה ומנותקת מהקהל. הקהל אוהב דברים נגישים ונוחים להבנה, שמדברים אליו ברמה הרגשית הראשונית. רגועים?

אתם לא לבד...

 

[TEENAGER1]

הנימה הייתה נשמעת כזו... אבל אוקיי.

 

[העדי של עדי]

אני לא אחראית על הדרך שבה את קוראת

דברים

שני את הנימה שלך בבקשה..

אגב, היא חזרה אליי...

אני אספר לך כבר..

 

[K u l i N e M e L]

יפ^

עדי אני אמרתי לך כבר שברוב המקרים הדברים שאת רושמת נראים מוצגים כבזלזול, ואת הסכמת

 

[העדי של עדי]

הסכמתי שגם כשאני אומרת דיעה זה נשמע

לפעמים כעובדה. אני מעולם לא זלזלתי באיש ולדעתי גם לא נשמעתי מזלזלת. אם כן אני מתנצלת.

 

[0mroosh]

זה כל כך רדוד,

אוונגרד מתפרש כמשהו תבניתי וברור, כצורה? וזה ברור לגמרי, שהצרכן הכללי והמייצג, נוטה לברוח למחוזות מוכרים וידועים, אותם מקומות העורכים מניפולציה קבועה על הרגש. ואני לא יודע למה זה מעצבן אותי, אך "רגועים? אתם לא לבד..." ממש שולל את יכולת הראייה והברירה של האמנות שאני צורך, במיוחד כשמדובר בקולנוע, שהוא תחום הממלא את רוב, אם לא כל, שעות הפנאי שלי (אני מניח שאני יכול לומר שאני זקוק למנות קיטש בשביל לאגור כוחות מסויימים ואפילו למנות אוונגרד, אם זה אומר לואיס בניואל, כלבים אנדלוסיים, יוצרי הגל החדש, דוגמה 95 או שלל יוצרים אשר שמו לעצמם מטרה לעצב וליצור אמנות שוברת הגדרות והכללות, או קטלוג סוגתי).