../images/Emo45.gif
זו גם תגובה לעדי- כן, זה קיטשי. אבל מי אמר שקיטש זה רע בהכרח? אגב, רק בשביל הפרוטוקול, לספר אין בכלל סוף קיטשי. הספר מסתיים בסוף פתוח ובוגר יותר, רק בגרסא של הסרט הפכו את זה ל"הם חיו בעושר ואושר עד עצם היום הזה". זה באמת סרט קלאסיקה. פנטזיה. אני לא רואה שום בעיתיות בזה, לא הכל בחיים צריך להיות עמוק ומשמעותי. כמו שעומר כתב, יש בהחלט מקום לבריחה, והסרט הזה, או הספר עליו הוא מתבסס, מספקים בריחה מצוינת. יעידו על כך מספר הפעמים שצפיתי בו בתקופה האחרונה. זה מעניין, מצחיק, כיפי ומרגש - אולי באופן קיטשי, אבל אני לא רואה בזה משהו שלילי. אולי זה לא מציאותי במיוחד, אבל כשאני מגיעה למחשב שלי, אני רוצה לראות שם דברים שישמחו אותי, כמו רקע של אביתר או הרקע הזה. אם הייתי רוצה להישאר מציאותית, באותה מידה הייתי יכולה להכין רקע מתמונות של תאונות דרכים ופיגועים. אז כן, לעיתים אני צרכנית ויצרנית של קיטש, וכן, אני לא מתביישת בזה.