רציתי לשתף אותכם

[strawberrys]

בקשר לוולדדמורט- אני ממש לא מסכימה

אתה מתגעגע לתקופת האינתיפאדה השניה שהסתיימה לפני לא כל-כך הרבה זמן? או לתקופת האינתיפאדה הראשונה? סתם זרקתי דוגמא, אבל זה יכולה להיות כל מלחמה.. אתה צודק במשפט שכתבת- למי שמסתכל מבחוץ זה "משעשע" אבל למי שנמצא בתוך הסכנה זה ממש מפחיד. ברור שאם הארי פוטר היה איזו נובלה על חייהם של בני נוער קוסמים, שהרקע הוא אותו הדבר, אבל במקום להתעסק באוכלי מוות היו מתעסקים יותר באהבה וחברות וכו' זה היה הרבה פחות מצליח ופחות מעניין.. אבל בגלל זה זה ספר ולא מציאות..

 

[שרוףעלhp]

גם הרמיוני תוקעת ראש בספר...

 

[black robe]

חחח כן../images/Emo3.gif../images/Emo63.gif

טוב, אבל אני לא הרמיוני

 

[YaEloNeT]

../images/Emo184.gif../images/Emo23.gif

אם זה עושה לך שמח, מ'כפת לך להמשיך? והארי פוטר מי? DDD:

 

[FaZuSh]

גמני אבל לא קיצוני..

נגיד היום אני חייבת צלקשר כל דבר להארי פוטר..אני סתם מדברת עם חברות ומעלה את הנושא..הן דיי מתעצבנות מזה..אבל אין לי עם מי לדבר על הנושא הזה..ואם מישהו מזכיר אותו אני ממש שמחה שזה הנושא לשיחה. חברות שלי לא מתות על הילד המצולק עם המשקפיים:\

 

[harar8]

אצלי זה לא ככה

אני פשוט אוהבת לקרא את הספרים. מאז שגמרתי את הספר החמישי הפסקתי להתעניין כל כך בהארי פוטר ומאז שקראתי את הספר השישי חזרתי שוב פעם להתעניין אבל לא באופן שאני מדברת על זה כל הזמן.

 

[ליאור דורון]

כן, זה מוגזם...

ת'שמע, זה ספר, ספר טוב, אבל סה"כ ספר, יש גבול לכמה אפשר לדבר... תמצא לעצמך תחביב נוסף בחיים (לדוג' גידול דגים טרופיים)

 

[פוטר יא סקסי]

מי לא חיכה למכתב מהוגוורטס?

או דימיין את עצמו עם הארי בשכבה/ במקום הרמיוני

? כל לילה, לפני שאני נרדמת, אני מעלה במוח סצנות חיות מתוך שהותנו בחדר המועדון, משחקים טאקי מתפוצץ ואוכלים ברטי בוטס.

 

[ליאור דורון]

דבר ראשון אני בן

אז מעולם לא דמיינתי את עצמי במקום הרמיוני. תראי, אני מבין את זה, אני רק אומר שהמצב שלו קצת מוגזם... תראי, יכול להיות שזה בגלל שאני חי סיטואציות דומות (אולי בלי קסם, אבל מאוד דומות מבחינת החוויות שתיארת) אבל אני חושב שיש גבול שבו זה עובר מספר לאובססיה...

 

[פוטר יא סקסי]

הו, ברור שיש גבול...

יש גבול ללא שום ספק. ויש הבדל בין תחביב לאובססיה. אז אצלי ואצל כותב השיחה זו אובססיה, ואנחנו מודעים אליה טוב מאוד

 

[ליאור דורון]

אבל זה הקטע

ה"פ זה לא תחביב, זה ספר, זה ספר שכיף לדבר עליו, אבל תחביב זה משהו שאתה עושה, לקרוא לדוג' זה תחביב, אבל "הארי פוטר" זה לא...

 

[Gryffindor Rules]

../images/Emo13.gif..

אני גם מאוד אוהבת את הארי פוטר, אבל לא עד כדי כך, אבל אם אתה אוהב את זה, וכייף לך לדבר על זה אז זה מה שכדאי לך לעשות. אצלי המקרה בכלל שונה לגמרי: אפחד מהמשפחה שלי לא קרא, כולם אומרים לי שזה משעמם פחד (ואני כמובן מגנה על הספר) ורק 3 חברות שלי בכלל קראו, ואחת מהן לא עד הסוף.

 

[Remedes]

חצוי הדם- לתשומת לבך! וללבכם גם...

תראה.. אין ספק שחלית במחלת ה "פוטרמאניה" כמו שאני קורא לזה.. ואין בזה שום דבר רע ( ואני בטוח שאתה גם יודע את זה.. ) גם אני מטורף על הספרים והרבה פעמים אני דמיינתי את עצמי מסתובב שם בין כותלי הוגוורטס מריץ דאחקות בשיעורים עם רון והארי- ותכלס אין בזה שום דבר רע. אבל לדעתי.. ושוב רק לדעתי.. אולי כדאי שתגוון את נושאי הדיבור שלך.. כלומר יש עוד דברים בחוץ חוץ מהארי פוטר - ולא כל דבר צריך לקשר אליו במיוחד אם חברים של ךכבר התחילו להעיר לך. כמו שכתבתי מקודם (ההודעה של "הארה קוסמית" למי שקרא) הרבה חברים שלי צוחקים עליי שאני קורא את הספרים האלה - כמעט כל החברים שלי קצינים בצה"ל ואני יצאתי מהצבא.. אז בכלל הראש שלהם שונה משלי.. ולא אכפת לי שצוחקים עליי - שיצחקו כמה שהם רוצים- אני מרחם עליהם שהם לא קראו את הספרים כי זה ספר לכל הגילאים. אבל אני יכול להבין איך חברים שלך מרגישים כי אצלנו יש מישהי שכל דבר שאנחנו מדברים עליו היא מקשרת לסדרת הקאלט - "חברים" ומצוטטת משם משפטים חופשי כמו " I Know!! |" של מוניקה או "How u doin'" של גואי.. ועד כמה שאני גם מעריץ של הסדרה הזאת.. לפעמים זה עובר כל גבול איתה... אז לבסוף.. כל הכבוד שיש לך התלהבות עצומה מהספר!! תמשיך ככה.. כי זה באמת לא עוד סתם ספר.. אבל אולי ליד חברים\משפחה תלמד למתן את עצמך קצת..

 

[י ע ל י ק]

../images/Emo45.gif אתה בהחלט צודק

אצלי בבית לא מכורים להארי פוטר כמותי. זה די עצבן אותי שבכל פעם שחיברתי או קישרתי משהו מהספר למציאות הביטו עלי בחמלה מהולה בתהייה... ואז גיליתי אתכם

ובא לציון גואל. עכשיו כשיש לי עם מי לחלוק את מחשבותי ודעותיי - אני כבר איני זקוקה להזדהות שלהם בתחום הזה וכולנו מרוצים

 

[ToryMaster]

מה זה?!

התירוץ היחיד שאקבל הוא שהילדים שלך פשוט לא מבוגרים מספיק בשביל לקרוא.

 

[י ע ל י ק]

../images/Emo6.gifהגדולה

רצינית כמו אבא שלה ולא ממש מתחברת לדמיון, השנייה מתעניינת יותר בתסרוקות של הרמיוני והצעיר דיסלקטי וקשה לו לקרוא לבד (כשהקראתי לו הוא דווקא מאד אהב את זה אבל אנחנו עדיין במיעוט

)

 

[Fairywitch]

אני נוטה להיות כזאת בכל דבר שאני

מתמכרת לו. בגיל 11 זה היה אדם, בגיל 15 המחזמר "שיער", בגיל 20 "בנות פסיה", ובשנים האחרונות "הארי פוטר". כל פעם זה נמשך כמה שנים, ומכל דבר נשארו לי מחברות/קלסרים עם חומר, ולפעמים גם אלבומים ושפע מרצ'נדייז (אני אספנית בדם). ככה זה

 

[johnnyshambik123]

חחחחחח גם אני ככה!

וגם לי יש חבר שאנחנו כל הזמן מדברים, אבל הוא איתי ביחד.. חחח הוא לא מתנגד... אנחנו מדברים על זה הרבה, ואני בכלל מקשר הרבה דברים להארי פוטר ולקסמים...

 

[Obi Dan Kenobi]

המ, בערך..

אני ממש אוהב את הספרים. לא קראתי אותם פעם אחת, בטח שלא פעמיים, ובטח שלא 15

אבל.. לדעתי, לפחות, הערצה לא גוברת כשאתה מדבר על זה כל הזמן - מבחינתי, לפחות, זה הופך לעצבון. אז בסדר, כשמדליקים את אור וכשמכבים אותו אומרים "לומוס" ו"נוקס" - מי לא עושה את זה?

אז רוב החלומות בלילות הם על ה"פ - בסדר

החדר מלא בפוסטרים מרחבי העולם [אה, וגם לוח שנה שנקנה בניו יורק] - נורמלי

אבל לקשר כמעט כל דבר, ולדעת שזה בצחוק, אותי לפחות זה יעצבן. וזאת דעתי בלבד

 

[EdisonGirl]

אני יכולתי להיות ככה..

אחרי קריאת הספר החמישי, אבל מכיוון שלא היה לי את מי לשתף בחוויות זה נעצר, ועכשיו אני כבר לא מרגישה את'זה יותר..

אחרי שקראתי ת'ספר השישי, כבר הייתה לי פחות התלהבות מזו שהייתה לי בספר החמישי. הרבה פחות. ולא שהוא פחות יפה! זה.. פשוט.. היה לי מן תהליך גמילה מה"פ, בעל-כורחי..

אני דווקא לא מתנגדת למצב אובססיבי כזה!

זה כיף! כל עוד לא נעלמים לגמרי מהמציאות, כמובן...