רציתי לשאול משו..

[The Reuty]

רציתי לשאול משו..

למה לא איכפת לי מאבא שלי? זתומרת.. הוא בנאדם מאוד חולה וכל פעם השהוא אומר שכואב לו, זה לא מזיז לי....

 

[P T S D]

וזו הצעתי לך...

פשוט תתחיל לכבדו ולהתייחס לרצונותיו...הוא סובל מספיק... פשוט כבנו קום ותעזור לו...זה יעזור גם לך... תודה!

 

[מתנה משמיים]

מחזקת את מה שדודי כתב,

ובנוסף תבדוק עם עצמך למה יש לך כזה כעס איליו, הלא זה בא ממקום כל שהוא, בינתיים תנסה לעזור לו כמו שעוזרים לסתם אדם זה שסובל, כדי שלא יהיו לך רגשי אשמה כשילך חס וחס לעולמו

 

[The Reuty]

אוקיי, אז ככה.

דבר ראשון אני בת. לפי הניק אפשר להבין את זה, אבל לא רלוונטי. דבר שני, ידעתי שזה מה שיקרה, כל פעם שאני אומרת שיש לי אבא חולה, מרחמים עליו ואומרים לי להתנהג אליו ככה וככה. אני יודעת מאיפה הכעס בא, אבל אני א יודעת מאיפה החוסר איכפתיות בא. הוא תמיד מקלל אותי, מתיחס אליי כמו אל זבל, הוא מקלל את הבת זוג שלי(אני לסבית והוא הומופוב..). כל פעם שאני והוא נכנסנו לויכוח הוא היה מעלה אותה, אומר לי כזה: "תלכי תלכי אל הזבל הזאת" או כל מיני דברים אחרים. דבר שני. כן,נכון, הוא חולה. אבל הוא לא עושה שום דבר כדי לשנות את זה. לפני כמה ימים אמרו לו שרוב הסיכויים שיכרתו(יקרתו?) לו את הרגל. והוא לא הפסיק לבכות. הוא אמר שהוא לא רוצה שזה יקרה והלך וסיפ]ר לכל העולם שכורתים(קורתים?) לו את הרגל, כדי שירחמו עליו. יום למחרת הוא עלה למיון והוחלט שלא יכרתו לו את הרגל כיוון שזה לא אפשרי, הרגל שלו יותר מידי בצקתית. אמרו לו שהוא צריך לגרום לבצקתיות לעבור(עם טיפול מתאים ותזונה נכונה) ואז רוב הסיכויים שהרגל תתרפה מעצמה ולא יצטרכו לכרות אותה. אבל הוא לא יטפל בעצמו. אח שלי כל הזמן מביא לי תרופות ומכין לו אוכל שהוא צריך לאכול אבל הוא לא אוכל אותו, כל מה שהוא רוצה לאכול זה כל מה שאסור לו לאכול! וגם אם הוא יגווע ברעב, הוא לא יאכל את מה שהוא כן צריך לאכול. בקיצור הנקודה לי פה היא. אם לא איכפת לו מעצמו, והוא לא מטפל בעצמו אז למה שאני כן?(חשוב לצין שמאז שהוא נהיה חולה אני ואמא שלי טיפלנו בו. בקושי הלכתי לבית הספר כדי לטפל בו). עכשיו אני לא מדברת איתו כי הוא פגע בי. זתומרת לפני בועיים הוא קילל אותי ואת הבת זוג שלי ולא דיברתי איתו שבוע. ואז אמא שלי אמרה לי "רעות תחשבי על איך שאת מתנהגת לאבא שלך, כשהוא לא יהיה פה את תתחרטי. ואמרתי לה שאני לא אתחרט, כי אני יודעת שאני לא אתחרט(וכן, אני יודעת בודאות.) ואז אמרתי לעצמי, טוב אז אני אעשה את זה בשבילה אם לא בשבילי.) ובאותו יום התנהגתי אליו יפה ודיברתי איתו. ומה הוא עשה בתמורה?! בויכוח הראשון שלנו הוא קילל אותי ואת חברה שלי שוב ואמר לי ללכת לעזאזל. נמאס לי מהיחס שלו אני לא יכולה לספוג את זה יותר מספיק ספגתי את זה במשך 4 שנים. עכשיו אח שלי פה והוא יטפל בו ויספוג, כי לי נמאס (הוא גם אוהב אותו יותר ממני אז מה זה משנה..). כבוד יש לי אליו. בגלל זה אני לא מדברת איתו(במקום להתייחס אליו בצורה מאד מגעילה..). לעזור לו? אני לא אעזור לו. הוא צריך לעזור לעצמו. זה לא משנה כמה יעזרו לו, אם הוא לא עוזר לעצמו, המצב שלו לא ישתפר.. בכל מקרה, תודה על ההקשה וההבנה(אם יש הבנה..). יצא קצת ארוך, מצטערת.

 

[מתנה משמיים]

לרעות- [אוי איזה שם מקסים]

גם אם אבא שלך מנייק ובן זונה אמיתי, ואחד שלא כ'פת לו מעצמו וממך וגם אם לא תרגישי שמץ של רגשי אשמה אחר כך וגם אם ממילא את לא יכולה ותוכלי לשנות בנאדם כזה דווקא משום שהוא כזה חרא אלייך ולאהובתך תראי לו שאת האצילית בקטע, יש דבר כזה שנקרא אדיבות של מנצחים, אף אחד לא מצפה ממך שתטפלי בו במצבו, סתם להגיד שלום ותרגיש טוב לפעמים זה מספיק. זה שיש חרות בעולם זה לא אומר שאנחנו צריכים להחזיר מידה כנגד מידה. אם הוא לא היה מביא אותך לעולם לא היית מוצאת אהבה - כמה שאת לא סובלת אותו. תחשבי על זה. כל בנ זונה ראוי לרחמים לא בגלל שהוא בן זונה אלא בגלל שאנחנו- בני אדם.

 

[The Reuty]

תודה ../images/Emo9.gif

אני מראה לו שאני אצילית, בגלל זה אני לא מתייחסת אליו בצורה מגעילה. אני פשוט לא מדברת איתו ואם הוא קורא לי אני לא עונה. אני יודעת שאם אני שוב אדבר איתו, ושוב אתקרב אליו, אני שוב אהיה פגיעה, והוא שוב ינצל את זה ויפגע בי. אני לא יכולה לעמוד יותר בפגיעות שלו. במיוחד לא כשהוא מקלל את הבת זוג שלי.. והוא יודע את זה! הוא כל כך יודע את זה! אני לא יודעת למה זה לא מזיז לי כשהוא צועק שכואב לו, אולי בגלל שכבר התרגלתי? אולי בגלל שאני בטוחה שרוב הפעמים זה הצגה? אני לא יודעת.. זה מציק שלא איכפת לי, כי הוא אבא שלי. אבל מצד שני, אם הוא אבא שלי, למה הוא כל פעם מחדש פוגע בי? נ.ב. אני חיה איתו באותו הבית.. אז להגיד לו שלום ותרגיש טוב זה לא נראה לי כל כך הגיוני, לא יודעת למה. תודה על התגובות..

 

[דוקרת האשכוליות]

היי רעות..

אני יכולה להגיד לך שעם כל ההומופוביה מסביב את ההורים האלו קשה לשנוא

אולי את לא שונאת אולי את רק אנטיפתית כי,אם באמת היית שונאת זה לא היה מפריע לך כל כך שזה לא מזיז לך! לא כן? בהצלחה

 

[The Reuty]

אממ..

תודה רבה על התגובות.. לא אמרתי שאני שונאת אותו אמרתי שהוא פוגע בי ומכאיב לי ושנמאס לי לספוג. אני לא שונאת אותו, אחרי הכל הוא אבא שלי, ובזכותו אני פה. הוא זה שעזר לגדל אותי ולחנך אותו. אני לא שונאת אותו. אני כועת עליו, כן. אני פגועה ממנו, כן. אני מאוכזבת ממנו, כן. אבל לא שונאת.

 

[סהר-תמיכה]

רעות יקרה

פתחת את ההודעה בשאלה. וכאן נדמה נתת את התשובה. נורא מרגיז, מתסכל ומייאש כשאבא, שאמור להיות אדם מגן ותומך מתייחס אלייך בצורה כל כך פוגעת ומעליבה. הרצון שלך להימנע מקשר איתו מאד מובן בנסיבות האלה. אף אחד לא רוצה להיות עם מישהו שמתייחס אליו בצורה משפילה, אפילו אם זה אבא.. זה באמת לא קל להיות במצב הזה שבו אבא שכל כך פגע בך סובל. ואת לא מצליחה לחוש רחמים כלפיו.. הכעס כלפיו מתערבב עם תחושות החובה שלך כבת לעזור לו וזה מאד מבלבל. והעובדה שהוא בעצם לא רוצה לעזור לעצמו גם כן מכבידה.. שולחים לך חיבוק של הבנה ותמיכה.