רציתי לספר לכם

אוֹחַ

New member
פורים. ומי שלא אוהב הסטוריה, או לא

רוצה להתייגע ב'מרד-החשמונאים' (לא להתבלבל עם מרד בר-כוכבא) וימי 'כנסת-הגדולה', שמרדכי היה מאחרוניה. וכן, מי שמוותר על התענוג לשייך שמות מהמאה השישית לפנה"ס לאלו המוכרים מהמגילה - די לו שיזכור כי מגילת-אסתר כתובה שחור על גבי תנ"ך בה-בעת שאת חנוכה ניתן למצוא שם, בספר-הספרים, רק ע"י נס (נוטריקונים, גימטריות וכאלו...). נעשה לך סדר - בחנוכה הקרוב תחשבי: איזה יופי היה הפורים האחרון...
 

אוֹחַ

New member
אם זה לא מכשיל בשבילך, כנראה שאת

לא אהבלה. או שאת רואה את הזמן בממד הסטורי ולא מחזורי. אני, בבי"ס עממי, כל חיי נסבו סביב חופש סוכות וחופש פסח ומה שבאמצע. ככה, כל שנה מחדש - כמו אהבל.
 

אוֹחַ

New member
ואני מזהיר אותך - בלי שירים!

אני יודע, 'שנה' 'גלגל' 'חדש'... זה פשוט מזמין שיר.
 
סדר ליניארי

מצריים - יציאת מצריים
פסח כיבוש הארץ - שבעת העממים (חראם עליהם) מאבקים מתמשכים עם מדיינים, עמלקים ופלישות מצריות חדירת הפלישתים אל מישור החוף מאבקים עם ארמים, מצרים ופלישתים פלישות אשור ומצריים גלות עשרת השבטים גלות יהודה
פורים כיבוש האזור על ידי פרס - הכרזת כורש כיבוד האזור על ידי יוון - אלכסנדר מוקדון התקופה ההלניסטית
חנוכה כיבוש האזור על ידי רומי חורבן בית שני התפשטות הנצרות
כריסמס ביזנטיון הערבים
עיד אל אתחה הצלבנים
שוב כריסמס שיבת הערבים העותומנים הבריטים (ולא האנגלים...)
שוב כריסמס מדינת ישראל
יום העצמאות אני נולד
המפץ הגדול
 
פורים היה אחרי כורש

סה"כ אחשוורוש היה פרסי, ובתוך היונייטד סטייטס שלו (שבע ועשרים ומאה מדינה) הייתה גם יהודה.
 
יש לך פרטים יותר ממוקדים?

נקודה מעניינת. על פי הבנתי, מכיוון שכורש הביא לשיבת עזרא ונחמיה לא סביר להניח שבשושן הבירה נותרו מספיק יהודים על מנת להצמיח את הדסה ומורדכי וגם מספיק מלווים בריבית בעלי אף ארוך כדי להצדיק עלילת דם המנית.
 
הצהרת כורש

(538 לפנה"ס) לא הביאה מיד לעלייה המונית. זרובבל, המנהיג הממונה מטעם המלכות, לא הביא איתו רבים, אע"פ שעלייה זו הביאה לחידושו וחנוכתו של בית המקדש. אולם עד עליית עזרא (458 לפנה"ס, קרי 80 שנה אחרי הכרזת כורש) היה היישוב היהודי בפחוות יהודה מצומצם למדיי. השינוי המשמעותי התרחש עם עליית נחמיה (445) שהביא לגידול באוכלוסייה ולתנופת בנייה בירושלים. מקובל לזהות את אחשוראש של מגילת אסתר עם כסרכסיס ה-I, נכדו של כורש, שמלך ב 485-465 כלומר בתקופה שבין הכרזת כורש לעליית עזרא, כאשר בני יהודה שבממלכת פרס היו עדיין רובם ב"פזורה" ולא בפחוותם. (ואני ממש לא מומחית להסטוריה של התקופה. זכרתי משהו כללי, והלכתי לספרים לאשש).
 
אם אתה מתכוון

לשאול האם יש עדויות ממקורות הסטוריים אחרים (או בלי "אחרים". התנ"ך אינו ספר הסטוריה) לאירועי המגילה - נראה שלא באופן ברור. אבל הזיהוי של אחשוראש של המגילה עם כסרכסס ה-I נשען לא רק על קרבת השמות (דרך אגב שם אשתו היה אמסטריס), אלא גם על פרטים אחדים מתקופתו המתאימים לתיאורי המגילה (כגון הארמון המפואר, מנהגו לקיים משתאות והעובדה שממלכתו התפרשה על פני שטח נרחב למדי ("מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה" גם אם יש בזה הגזמה, הרי שמדובר בממלכה רחבת ממדים). אך יש גם מי שמאחר את סיפור המגילה לתקופה מאוחרת יותר. קביעה ודאית אין כאן, אבל לא מצאתי מישהו שמקדים אותה לתקופה שלפני כורש.
 

hillelg

New member
יש.

חז"ל, רובם. זהו דיון ארוך, ויש לפחות חמש דעות מי היה אחשורוש, ומהו סדר הזמנים אז. ואכמ"ל, כרגיל.
 
שאלה תמה(ה)

אני מודה שאני לא יודעת לאילו דברים אתה מתכוון, אבל אני תוהה האם דברי חז"ל הם מבחינתך מקור ללימוד הסטוריה או לסידור כרונולוגי של אירועי המקרא?
 

hillelg

New member
דברי חז"ל

ישנם המאמינים שכל דברי חז"ל נאמרו ברוח הקודש, ועל כן כל דבריהם אמת לאמתה, גם בנושאי מדע והיסטוריה. על הבעיות בכך שיש מחלוקות ביניהם, ייתכן שיענו ש'אלו ואלו דברי אלוהים חיים'; אך זאת ניתן לומר על עניינים רוחניים, כאשר יש צדדים לכאן ולכאן. בעניינים גשמיים, ניתן יהיה לומר זאת רק מתוך פוסט-מודרניזם קיצוני, ואני אינני כזה. נוכל, כמובן, לפרש את המושג 'רוח הקודש' בצורה רחבה יותר, וייתכן שאכן זה כך, אלא שאז אינני מבין מה זה נותן לנו, בנושאי לימוד מדע והיסטוריה. אני מאמין שחז"ל הסתמכו בנושאי מדע על חכמי הטבע של תקופתם, יהודים וגויים, ואף לא התביישו להודות להם כאשר הם צדקו ('נראים דברי חכמי אומות העולם מחכמי ישראל', אמר (בערך) רבי יהודה הנשיא, במשפט היסטורי). אבל, אני בכל זאת נותן קרדיט לחז"ל - בתור אנשים שיותר קרובים לאירועים מזמננו; בתור אנשים שהיו בעלי מסורות חזקות, ושהתייחסו אליהן ברצינות ובקדושה. בתור אנשים בעלי יושרה, שלא הטו את האמת לטובתם האישית (כך אני מאמין, וכך נראים הדברים מתוך כלל דבריהם - כאנשים שזה הדבר החשוב בשבילם). מאידך, החוקרים בני ימינו במקרים רבים ביטלו ביטול מוחלט את דברי חז"ל בחישוביהם, ובכלל לא התייחסו אליהם בתור גורם (בתור 'תשובת המשקל' על החשבת-היתר של הדורות הקודמים). כתוצאה מכך, נוצרה פעמים רבות תמונה מעוותת של המציאות, כאשר החוקרים העדיפו להתייחס לעדויות שנאמרו בברית החדשה (למשל), על פני עדויות בנות אותה תקופה מחכמי המשנה, או על עדויות מתקופה מאוחרת יותר, אך המסתמכות על מסורת עתיקת-יומין. יתירה מזו, בקרב היסטוריוני יוון ישנן מחלוקות לא פחות קשות, לא כולם נחשבים לאמינים, ויש מהם שאף הודו בריש גלי שדבריהם אינם תמיד האמת לאמיתה. אפעלפיכן, העדיפו החכמים הנ"ל להסתמך עליהם יותר, ולהכריע בין העדויות הסותרות - שוב, בהתעלמות ממסורתם של חכמי ישראל, או מפרשנותם למקרא. על כן, בהחלט הייתי מצרף את דעת חז"ל לדעות ההיסטוריות, תוך התייחסות מחד למסורתם, הכבוד שהם רחשו לה, והיושרה שלהם, ומאידך תוך מודעות לכך שהם לא היו 'היסטוריונים', אלא היסטוריוסופים או אנשי מחשבה, ועל כן לא בטוח שדבריהם היו על מנת לתת לנו תמונת מצב היסטורית, אלא חינוכית-מחשבתית. מכל זה עולה, שאינני מבטל מראש את דבריהם ההיסטוריים של חז"ל, אך גם אינני מתחייב מראש שדבריהם הם האמת ההיסטורית. ואוסיף, ברוח הפוסט-מודרניזם (שיש משהו בדבריו): אם בכלל קיימת כזו.
 

גרי רשף

New member
ומה קודם- טו בשבט, לג בעומר, סוכות?

טו בשבט- נוטעים עצים, לג בעומר- שורפים עצים, סוכות- עושים סכך מעצים, פורים- תולים את המן על עץ בגובה חמישים אמה.
 

shellyland

New member
לא

היא תבוא איתי ועם צפו"ש ועם המוזרה ועם עופר-בעזרת-השם ועם בירה שלטר לפסטיבל צלילים במדבר, רק שהיא עוד לא יודעת את זה.
 
למעלה