ליליה והגמדים
New member
בכלל - הדדיות היא עניין נלמד, לאט
ויש לנו הרבה התעסקויות בנושא כעת, בבית, עם עומר. למשל - אני חולה, גמורה משפעת. עומר שפך מים והתעלם מהשלולית. בקשתי ממנו לנקות, הוא אמר לי "את". רבע שעה קודם הכנתי לו אוכל, למרות שאני חולה ולמרות שהוא יודע לחמם במיקרו או לקחת לו פסטרמה לבד. התעצבנתי ויריתי כמה מילים שקטות והחלטיות בנושא אחריות אישית (הוא שפך את המים, לא אני) הדדיות (מה שאתה מבקש את אמור גם להיות מוכן לתת). הוא נגב את המים, כמובן, אבל יש לי הרגשה שהתהליך הזה אינסופי, לא נגמר, כל פעם מחדש כאילו אין הסטוריה. ובכ"ז - בקפיצות זמן - אני רואה התקדמות.
ויש לנו הרבה התעסקויות בנושא כעת, בבית, עם עומר. למשל - אני חולה, גמורה משפעת. עומר שפך מים והתעלם מהשלולית. בקשתי ממנו לנקות, הוא אמר לי "את". רבע שעה קודם הכנתי לו אוכל, למרות שאני חולה ולמרות שהוא יודע לחמם במיקרו או לקחת לו פסטרמה לבד. התעצבנתי ויריתי כמה מילים שקטות והחלטיות בנושא אחריות אישית (הוא שפך את המים, לא אני) הדדיות (מה שאתה מבקש את אמור גם להיות מוכן לתת). הוא נגב את המים, כמובן, אבל יש לי הרגשה שהתהליך הזה אינסופי, לא נגמר, כל פעם מחדש כאילו אין הסטוריה. ובכ"ז - בקפיצות זמן - אני רואה התקדמות.