רציתי לומר משהו אפשר???
התידדתי לאחרונה עם אחד מהבחורים במקום עבודתי. מחליפים אי- מיילים גולשים לשיחות אישיות וכו´... יום אחד השיחות החלו לקבל אופי מיני-משהו...החלפנו חוויות בפתיחות, אבל בכייף... כשברור שאין ביננו וגם לא יהיה כלום. (לבחור יש חברה רצינית מזה מ"ס שנים). אך מעבר לזה- הוא גם לא ממש "הטיפוס" שלי (רזה מידי...) מפה לשם פתאום התחלתי להבין שהרמזים העדינים שנזרקו בהומור- הם אולי בעצם לא ממש רמזים. ואולי דוקא יש מאחריהם הרבה כוונות... באחד הערבים כשכבר כמעט כולם סיימו והתפזרו להם לבתיהם, מצאתי את עצמי בהפסקה איתו כשפתאום תוך כדי פטפוט וצחוק הוא מושך אותי אחריו לאחד החדרים הצדדים- ושם עוד לפני שהבנתי מה קרה -הוא "הדביק" לי כזו נשיקה... היתי בשוק. ממש לא האמנתי. כמובן שמיד עצרתי אותו. (למרות שנורא התחשק לי באותו הרגע להמשיך... אולי כי אני כבר לבד די הרבה זמן ואולי גם כי אחרי הכל הוא באמת מצא חן בעיניי).מיד הבהרתי לו שמבחינתי זה לא אפשרי, כי יש לו חברה. וחשבתי שפה זה יגמר אך אז להפתעתי האי מיילים החלו להיות הרבה יותר "ישירים"... לבסוף העזתי ושאלתי אותו אם הוא בגד בחברה שלו אי פעם- והוא ענה שכן. וכשאמרתי לו שיקח דוגמא מאחיו (שהוא נשוי עם ילדים)- הוא ענה "אם הית יודעת כמה פעמים אח שלי בגד באישתו..." (בקיצור בעיה תורשתית...) בשלב הזה אתם בטח תוהים- למה טרחתי לשתף אתכם והרי דברים כאילו קוראים כל הזמן סביבנו בכל מקום - ובעצם איפה הפואנטה...- מבחינתי הפואנטה היא בכך שבתור מישהי שרגישה לסביבתה ומאוד "קולטת" אנשים- אני בשוק לראות שאחד שעושה כ"כ רושם של "בחור טוב- מבית טוב", עדין אינטילגנטי ונעים... בעצם הוא לגמרי מישהו אחר. שיש אנשים (עם דגש על המילה אנשים ולא גברים)- שמסוגלים לעשות דבר כזה לאדם שהם אמורים לאהוב יותר מכל. כמובן שיהיה מי שיחשוב- שאני בטח לא מספיק חדת- הבחנה, שאני לא מסוגלת "לקלוט" אנשים כאלה כבר מרחוק אבל תאמינו לי זה ממש לא המיקרה. כואב לי לחשוב על החברה שלו. ויותר מדהים אותי לחשוב באיזו קלות אני היתי יכולה להיות זו שבמקומה...
התידדתי לאחרונה עם אחד מהבחורים במקום עבודתי. מחליפים אי- מיילים גולשים לשיחות אישיות וכו´... יום אחד השיחות החלו לקבל אופי מיני-משהו...החלפנו חוויות בפתיחות, אבל בכייף... כשברור שאין ביננו וגם לא יהיה כלום. (לבחור יש חברה רצינית מזה מ"ס שנים). אך מעבר לזה- הוא גם לא ממש "הטיפוס" שלי (רזה מידי...) מפה לשם פתאום התחלתי להבין שהרמזים העדינים שנזרקו בהומור- הם אולי בעצם לא ממש רמזים. ואולי דוקא יש מאחריהם הרבה כוונות... באחד הערבים כשכבר כמעט כולם סיימו והתפזרו להם לבתיהם, מצאתי את עצמי בהפסקה איתו כשפתאום תוך כדי פטפוט וצחוק הוא מושך אותי אחריו לאחד החדרים הצדדים- ושם עוד לפני שהבנתי מה קרה -הוא "הדביק" לי כזו נשיקה... היתי בשוק. ממש לא האמנתי. כמובן שמיד עצרתי אותו. (למרות שנורא התחשק לי באותו הרגע להמשיך... אולי כי אני כבר לבד די הרבה זמן ואולי גם כי אחרי הכל הוא באמת מצא חן בעיניי).מיד הבהרתי לו שמבחינתי זה לא אפשרי, כי יש לו חברה. וחשבתי שפה זה יגמר אך אז להפתעתי האי מיילים החלו להיות הרבה יותר "ישירים"... לבסוף העזתי ושאלתי אותו אם הוא בגד בחברה שלו אי פעם- והוא ענה שכן. וכשאמרתי לו שיקח דוגמא מאחיו (שהוא נשוי עם ילדים)- הוא ענה "אם הית יודעת כמה פעמים אח שלי בגד באישתו..." (בקיצור בעיה תורשתית...) בשלב הזה אתם בטח תוהים- למה טרחתי לשתף אתכם והרי דברים כאילו קוראים כל הזמן סביבנו בכל מקום - ובעצם איפה הפואנטה...- מבחינתי הפואנטה היא בכך שבתור מישהי שרגישה לסביבתה ומאוד "קולטת" אנשים- אני בשוק לראות שאחד שעושה כ"כ רושם של "בחור טוב- מבית טוב", עדין אינטילגנטי ונעים... בעצם הוא לגמרי מישהו אחר. שיש אנשים (עם דגש על המילה אנשים ולא גברים)- שמסוגלים לעשות דבר כזה לאדם שהם אמורים לאהוב יותר מכל. כמובן שיהיה מי שיחשוב- שאני בטח לא מספיק חדת- הבחנה, שאני לא מסוגלת "לקלוט" אנשים כאלה כבר מרחוק אבל תאמינו לי זה ממש לא המיקרה. כואב לי לחשוב על החברה שלו. ויותר מדהים אותי לחשוב באיזו קלות אני היתי יכולה להיות זו שבמקומה...
