וזה הפירוש שלי ....
על זה נאמר מוטב מאוחר מאשר אף פעם. וניגש לעניין. לי השיר הזה מסמל יותר מכולם את התחלת ההשלמה/הקבלה העצמית. אני חושב שהשיר מדבר על ה"קריירה המוזיקלית" של עמיר, ועל הרצון להגשים דרכה איזה שאיפה להיות מישהו..לא מישהו אחר אלא פשוט מישהו בעל משמעות, ואחר זמן מה הוא מבין/מרגיש שבדרך בה הלך לא השיג זאת ואפילו "התלכלך". אני בהחלט רואה קשר בין השיר הזה ל"הכל עד לכאן", אבל אני חושב ש"רציתי להיות" מגיע אחרי. "ידעתי לדבר איתם יותר...מתבייש במה שעוד עתיד איתי לקרות..." אולי בתחילת ההצלחה (בדיסק הראשון)...עדיין הוא נמצא בסוג של תמימות...מדבר עם כולם ושואל לשלומם...אבל בפנים מרגיש שהנה אוטוטו זה מגיע והוא נהיה "איש גדול וחשוב". ואולי היו כאלה שהזהירו אותו ונתנו עצות והוא הקשיב.... אבל אחר כך (כשכבר באמת הגיע לטופ) הוא הרגיש שאיבד את התמימות, שהשתנה, שנוצר ריחוק בינו לאנשים הפשוטים שהיו בעבר בסביבתו ( כיעכשיו הוא כבר כוכב). הוא חשב שהמקום אליו יגיע (ההצלחה בקריירה בדרך בה הלך ונהג) תביא אותו למקום בו יהיה מישהו חשוב....כמו גיבור מלחמה..כמו סבא חכם...וכו'. (מישהו חשוב - לאו דווקא בעיני אחרים אלא בעיני עצמו). והיום הוא כבר לא חושב כך, אין לא עדיין תשובה, והוא לא יודע "מה יהיה ?", אבל הוא שלם ונינוח עם העובדה הזו, כי הוא כבר לא מרגיש במירוץ אחר משהו. האווירה הנינוחה, הנעימה, הפשוטה בשיר מלמדת אותי על חזרה לפשטות ותמימות רגשית. ולסיכום : הדרך להיות משהו או מישהו מתחילה (ואולי גם מסתיימת), בתוך תוכנו במקומות בהם אנחנו מצליחים להשאר תמימים וטהורים. יש לי פירוש נוסף לשיר, אבל עם הפירוש הזה אני יותר מזדהה (אבל זה כבר אישי מדי).
