רצון..

[PinkMist]

רצון..

מהו הרצון שלנו? איך אנחנו יכולים להבין מה באמת אנחנו רוצים.. ? מה הן ההעדפות שלנו?

 

[אורי בר]

PinkMist היי

אתה יודע הייה לי רס"ר בצבא בשם רצון, ומי היה מסוגל לספק אותו, יום אחד היה מפגש ראינו את אשתו ושאלנו איך מספקים את רצון? תשובתה הייתה כשתגלו איך תבואו בטיסה אלי וספרו לי. אז אם תצליח לספק אותו תספר אולי נגלה את הסוד

 

[מלאך משמיים אפורים]

יפההה ומאיפה נובע הרצון ?

האם זה חיפוש אחרי הטוב יותר ?

 

[orli997]

הרצון מול הנכון

היות ואנו מאולפים לרצות צרכים חברתיים, יש מרחק בין הנכון לנו והרצון לדעתי מי שיתמקד מאוד ברצון שלו בסוף ישיג אותו, השאלה אם זה גם נכון לו, ולדעתי כל עוד האדם אינו מודע לעצמו מבחינת מודעות עצמית והפרדה בין צורך ורצון חיצוני לבינו המאבק ברצון ימשך וכן השיטות כיצד להגיע לסיפוק אותו יצר תובעני. אז יש את השיטות של כוח המחשבה וזימון בדמיון מודרך ועוד.... אני לא מתחברת לכל השיטות האילה לדעתי הן כוחניות ותובעניות לא פחות מהרצון עצמו, אם אדם מעבר את המהות שלו והפחדים והאנטרסים מה שנכון מגיע מאליו,

 

[קטרת ריחנית]

ומה ניתן לעשות,,,

כאשר הרצון שלנו מאוד ברור ולא רוצים לרצות צרכים חברתיים אבל,,,הצד השני מפעיל כל מניפולציה אפשרית על מנת למלא את רצונו שלו? בדיוק עכשיו אני בסיטואציה הזאת,,,

 

[orli997]

ספרי וננסה לפרק אותה

כן עניין המניפולציות הוא מאוד דומיננטי במודעות עצמית, איפה אני מתחיל ואיפנ אני נגמר,

 

[קטרת ריחנית]

וואי,,לספר?../images/Emo6.gif

אהלן אורלי,,, אז ככה,,,בגלל שאני בשנת אבלות אני לא מרגישה נכון לחגוג בשום ארוע ובשום מסיבה תהיי אשר תהיה,,, אחי החבד"ניק החליט שבר מצווה זו מצווה ולכן הוא כן החליט לא לדחות את החגיגה , בחודש הבא,,, אני טענתי שעליה לתורה והנחת תפילין, את זה לא מבטלים וחובה לעשות, אבל מסיבה זו לא חובה,,, בכל מקרה- זכותם ,וזו החלטה שלהם,,,ואין לי שום בעיה עם זה,,,אלא שהם פשוט לא מקבלים שאני לא אגיע,, ,אני מרגישה שזה ממש נכפה עליי,,,למרות שזה חסידי וכו' וכו',,, אז ניסיתי להסביר, ושום דבר לא מתקבל, מופעלים מניפלוציות שנותנות לי להרגיש שאני פוגעת,,, בעיה,,,, תודה לך וסליחה עם השתוף הזה לא לעניין,,,,

 

[אליקים]

ושוב, בחירה חופשית...

שלום לך ההחלטה כיצד להתנהג לאחר מות אמך, היא שלך בלבד. את חייבת לקבל החלטה אמיצה ומה שתחליטי תעשי. אף אחד לא יכול לשפוט אותך, אם לכף זכות ואם לכף חובה. את היחידה שזכותך לשפוט את עצמך ולאף אחד אחר אין זכות כזאת ! תבטחי בעצמך, תני בעצמך אמון ותראי שתדעי בדיוק מה לעשות. וכל מה שתעשי כך בדיוק היית צריכה לעשות. תנסי לחשוב גם על מה שאימך הייתה רוצה שתעשי. ומה שתעשי היא תקבל באהבה... כל טוב אליקים

 

[קטרת ריחנית]

wow תודה אליקים../images/Emo140.gif

המסר עבר מצויין,,, כתבת מילים מאוד מחזקות והן הגיעו בזמן הנכון,,,

. בטוח עוד אחשוב עליהם,,, שבת מבורכת לך

 

[אליקים]

שבת שלום ומבורך ../images/Emo141.gif

 

[orli997]

הגבתי בבוקר ו....נעלם

אז ככה קטרת תראי אם תחושת כפיה והיא בהחלט לא נוחה היא יכולה להתבסס על מקור פנימי אצלך, ולדעתי מס' שאלות לעצמך יכולות לשפוך מעט אור מאיפה אותה מניפולציה ניתפסת, מה הרצון שלך לגבי משפחה משפחתיות, איחוד משפחתי ומחוייבות משפחתית, בדר"כ הבסיס נימצא ברצון שלך, אבל השאלה שלי היא איזה מניפולציה את עושה על עצמיך על מנת לא ללכת, וכאן נראה לי כי האבל והאשמה לא מאפשרות לך להנות, בעצם הנאה כמוהה כבגידה באימך ובצער עליה, וזה לא נראה נכון כי זו חגיגה משפחתית ומסמלת איחוד דבר הנימנע מאימך לחוות ולהשתתף, ואולי מתוך תחושת הזדהות על העדרותה את נימנעת?

 

[קטרת ריחנית]

ובכן אורלי,,,

לגבי איחוד משפחתי- דווקא עם האח הזה (מבין שלושה אחים),,,לא ממש אוהבת את האיחוד,,,יש ביננו פער גדול בדרך ובהבנה,,,אין חיבור על כל המשתמע,,, אבל איך שאני לא בוחנת את עצמי, אני באמת לא מגיעה לזה שאני מפעילה מניפולציה עם האבלות בכדי לא ללכת לאותו איחוד,לאותה שמחה,,,למרות אי החיבור שלי איתו , הייתי הולכת אם זה היה במצב אחר,,,ולו רק בגלל שאני מאוד אוהבת את האחיין שלי,,, יתרה מזאת גם לא מרגישה שאני מונעת מעצמי לחוות שמחה בשנה הזאת בגלל תחושת הזדהות עם אימי,,,אפילו עלה לי לא פעם שבטח אימי היתה רוצה שארגיש שמחה ולא אהיה בתוך בועה של עצב שנה שלמה,,,, זה פשוט מה שמרגיש לי נטו, מפנים,,,אני מרגישה שאני זקוקה לזמן, לנקות מחשבות, להתאושש ואפילו את הזמן הדרוש בכדי להתאבל ולהפרד,,מן מהלך כזה שאני עוברת במודע,,,ואפשר להגיד שאת מהלך השחרור התחלתי לעשות רק אחרי שהספיקו לזרום כל עשרות האנשים,,,,כך שמוקדם לי מידי,,,לא מרגישה שאני יכולה לעשות את המעבר עדיין,,, אבל כאשר אין הבנה ולא מכבדים את רצונו של האחר, זה מתחיל להוות בעיה,,,ומדובר בסופו של דבר באח שלי,,, מקווה שבסופו של דבר אקח החלטה כמו שמרגיש לי באותו זמן,,, תודה אורלי ושבת מבורכת

 

[orli997]

.......

וכשאימך הייתה בחיים, איך היה האיחוד איתו? יכול להיות שאמך היותה גישור ?

 

[קטרת ריחנית]

כן,,,לחלוטין,,,כן.

היא היתה הצד המחבר,,,קלעת אורלי,,,כל הכבוד לך.

 

[orli997]

אם כך קטרת

זו הזדמנות כנראה לפרק את ההתנגדויות שלך ללא תיווך, בלי קשר אם תלכי לבר המצווה או לא.

 

[קטרת ריחנית]

תודה רבה לך אורלי../images/Emo23.gif

ראי תשובתי לאריאלה- זה גם אלייך - את אפילו לא מתארת איזה צוהר פתחת לי,,, תודה מכל הלב- את ענקית

 

[אריאלה האחת1]

קטרת יקרה../images/Emo24.gif

ראיתי שכבר את הרעיון העבירו לך. אך מרגיש לי שעליך לחשוב מה אמא היתה רוצה? אני בטוחה שהיא היתה רוצה לראות את המשפחה מאוחדת ואוהבת. גם אם זה לא ממש כך. דבר נוסף- אני חושבת ששנת אבלות נוצרה על ידי בני אדם - רבנים . כך שיש מנהגים שונים. ואם מנהגו של אחיך לחגוג לבנו- אני בטוחה שזה בא ממקום של כבוד. זה לא מחייב שתלכי ותרקדי אם מרגיש לך לא נוח. תהי נוכחת , בשביל ילד תמים שהוא נשמה בפני עצמה, ובמקרה בנו של אחיך... אל תכפי עלייך את הרחמים והאבלות, אני חושבת שאם זה היה בעוד שנה היית מוצאת סיבה אחרת- תקני אותי אם אני טועה... עשי ולכי אחר ליבך. באור ואהבה אריאלה

 

[קטרת ריחנית]

אריאלה יקרה../images/Emo24.gif

שבוע מבורך יקירה המילים שלך ממש נגעו לי,,,ואני גם חושבת שאת מאוד צודקת בתחושותייך,,, אני חייבת לומר שבעקבות הארה של אורלי שעלתה על הנקודה שאימי היתה הצד המחבר , ממש נפתח לי צוהר למחשבה , שלפני כן אפילו אני לא הצלחתי להבין בתוך כל ההתחבטויות,,,מרגע העלת העניין המון דברים פתאום נעשו ברורים לי/לעצמי,,,פתאום אני מבינה את עצמי הרבה יותר טוב,,,זה היה גדול מבחינתי,,,וזה העסיק אותי לא מעט בשבת הזו,,, ואת בהחלט משלימה את התמונה,,,גם על רצונה של אימי,,,עוד בימיה האחרונים היא ניסתה לגשר, אם ביחד ואם בשיחות לחוד עם כל אחד מאיתנו,,,היא ידעה היטב מה נעשה בליבנו,,, ונכון ששנת אבלות נוצרה מדרבנן, זה ברור לי גם, אבל לא משם שאבתי את זה, אלא רק מתוך זה שעדיין אני מכונסת בתוך עצמי,,,הלוואי שאצליח לשחרר ולהשתחרר עוד בטרם תמלא שנה,,, וגם לגבי הילד- מאוד נגע לי מה שכתבת,,,,באמת מה הוא אשם,,, על כל פנים אריאלה יקרה- בגלל שהכל יותר בהיר עכשיו אני בהחלט מסכימה איתך וגם את אורלי ,שלא שנת האבלות היא זאת שעוצרת,,,אלא התחושה הפנימית שאין יותר את "הדבק" שהדביק ביני לבין אחי,,(אימי ז"ל),,, אבל עזרתן לי מאוד מאוד ובעקבות התובנות- אני חושבת שאשנה קו מחשבה,,, תודה רבה מכל הלב לשתיכן. אתן נפלאות

 

[מלאך משמיים אפורים]

במקרה של רצון האם יש

מצב כזה של איפה אני נגמר ?

 

[orli997]

איפה הרצון ניגמר?