רצון מוגזם בזוגיות ?
שלום, בן 25 ויש לי בעיה שאולי תשמע מעט מוזרה ומצחיקה אך היא מאוד מטרידה ומפריעה לי בחיים והיא הרצון בזוגיות. אין הרי שום דבר פסול בכך כל עוד זה לא משתלט על החיים ועל המחשבות כמו שקורה אצלי. יש לי סוג של אובססיה לזוגיות (כשאני לא נמצא באחת כמובן) ומעצם היותי בחור יחסית ביישן וחסר קשרים חברתיים, קשה לי להתמודד עם האובססיה הזאת... עם הרצון העז להיות עם מישהי במערכת יחסים. ניסיתי הכירויות באינטרנט ולאחר מספר פגישות דיי מאכזבות (מהצד שלי), וויתרתי. חשוב גם לציין שיש לי סטנדרטים מאוד גבוהים ואני מאוד בררן לגבי בחורות שאני פוגש ויוצא איתן וזה עוד יותר גורם לתסכול מכיוון שאני פשוט לא בא במגע עם בחורות כאלה. כפי שציינתי, אני ביישן אך אפילו יותר חשוב מכך זו העובדה שאין לי ממש קשרים חברתיים ואין לי את האפשרות לצאת עם חברים ולהכיר מישהי בזמן שאני עם חברים או דרך חברים. העניין פשוט משתלט לי על המחשבות עד למצב שנכנסתי על זה לוויכוח עם חבר קרוב שטען כי אני אובבסיבי ו"חולני" לגבי כל העניין של זוגיות ומערכת יחסים ושאני חייב להפסיק לחשוב ולהתעסק בנושא. אני נראה טוב (עד כמה שאני נמנע מלהחמיא לעצמי), עובד, מרוויח יפה מאוד, לומד ובכללי מעסיק את עצמי כמה שניתן אך כל זה לא עוזר. בסוף כל יום אני חוזר הביתה, למחשב או לטלוויזיה ובכך מסיים את היום שלי, עם מחשבות, רצונות ואובססיות. אני כבר עובד עצות בקשר לעניין הזה... ככל שאני חושב על זה יותר ככה זה יותר מדכא אותי וככל שזה יותר מדכא אותי אני ממשיך להשאב עמוק יותר ויותר לתוך המחשבות הללו.
שלום, בן 25 ויש לי בעיה שאולי תשמע מעט מוזרה ומצחיקה אך היא מאוד מטרידה ומפריעה לי בחיים והיא הרצון בזוגיות. אין הרי שום דבר פסול בכך כל עוד זה לא משתלט על החיים ועל המחשבות כמו שקורה אצלי. יש לי סוג של אובססיה לזוגיות (כשאני לא נמצא באחת כמובן) ומעצם היותי בחור יחסית ביישן וחסר קשרים חברתיים, קשה לי להתמודד עם האובססיה הזאת... עם הרצון העז להיות עם מישהי במערכת יחסים. ניסיתי הכירויות באינטרנט ולאחר מספר פגישות דיי מאכזבות (מהצד שלי), וויתרתי. חשוב גם לציין שיש לי סטנדרטים מאוד גבוהים ואני מאוד בררן לגבי בחורות שאני פוגש ויוצא איתן וזה עוד יותר גורם לתסכול מכיוון שאני פשוט לא בא במגע עם בחורות כאלה. כפי שציינתי, אני ביישן אך אפילו יותר חשוב מכך זו העובדה שאין לי ממש קשרים חברתיים ואין לי את האפשרות לצאת עם חברים ולהכיר מישהי בזמן שאני עם חברים או דרך חברים. העניין פשוט משתלט לי על המחשבות עד למצב שנכנסתי על זה לוויכוח עם חבר קרוב שטען כי אני אובבסיבי ו"חולני" לגבי כל העניין של זוגיות ומערכת יחסים ושאני חייב להפסיק לחשוב ולהתעסק בנושא. אני נראה טוב (עד כמה שאני נמנע מלהחמיא לעצמי), עובד, מרוויח יפה מאוד, לומד ובכללי מעסיק את עצמי כמה שניתן אך כל זה לא עוזר. בסוף כל יום אני חוזר הביתה, למחשב או לטלוויזיה ובכך מסיים את היום שלי, עם מחשבות, רצונות ואובססיות. אני כבר עובד עצות בקשר לעניין הזה... ככל שאני חושב על זה יותר ככה זה יותר מדכא אותי וככל שזה יותר מדכא אותי אני ממשיך להשאב עמוק יותר ויותר לתוך המחשבות הללו.
