רצון להמשכיות

אימוץ תינוק חסר לקות לא יאושר להם. אבל,

אם הם יסכימו לאמץ, למשל, דיסלקטית קשה בת 8, שכל המשפחה שלה נהרגה בתאונת דרכים, אף אחד לא יימנע מהם את האימוץ.
 

shavririt

New member
עידו, דיברתי על "אימוץ" ולא על אימוץ..

אם התכוונת להצעה שלי "לאמץ" משפחה עם ילד כדי שתהיה להם תחושת המשכיות, אז לא דיברתי על אימוץ רשמי אלא על קשר קרוב עם משפחה (אולי חד הורית), שתהפוך להיות כמו משפחה עבורם.
אם התכוונת להצעה שהיא העלתה, אז היא בכלל לא דיברה על אימוץ אלא על הולדת ילד שבעלה יהיה האבא הביולוגי שלו וגם ימלא עבורו את הפונקציה של סבא והיא עצמה תהיה הסבתא.. הם רוצים למצוא כנראה אישה ערירית וללא משפחה משלה.
הם גם לא רוצים ילד עם קשיים אלא להיפך, ילד "רגיל" שיוכל בעתיד לדאוג לבנם עם ה-פי.די.די.
 
שלא יהיה אחרי לבן שלכם

חפשו סידורים לבן שלכם כדי שהנולד לא יוולד עם תיק שכזה על הראש חס וחלילה
 

shavririt

New member
גם לי זה נראה מאד לא מעשי..

יש כאן המון סיכונים.
גם מה שאמרה תקווה, ועוד סיכונים.
אפילו אם תעגנו את מערכת היחסים בחוזה, עדיין תחושת המחוייבות שלכם והמצפון, עלולים לגרום לכם להיות "טרף קל".
מישהי עלולה ליצור איתכם קשר כזה למטרה של ניצול כספי, גם החוזה לא יעזור כאן אם יימאס עליה הקשר הצמוד.
היותו של בעלך אבא ביולוגי של הילד עלול להכניס אתכם לסבך של בעיות שלא תוכלי לצפות מראש.
מעבר לכך אתם יכולים להתייעץ עם עו"ד שמתמצא בנושא, לגבי הסכם כזה.
ד.א. הרעיון שאולי ילד כזה, במרחק שנים רבות כל כך, יוכל להיות אפוטרופוס לבן שלכם כשיגדל, גם הוא לא הוגן ולא סביר לדעתי.
ומה יהיה אם חלילה יוולד ילד עם בעיות בריאות קשות שתחייבנה הוצאות רבות ובלתי צפויות, וטיפול צמוד?

אם אתם מאד רוצים להיות "סבא-סבתא", תוכלו למצוא בעזרת עמותות שונות, משפחה ל"אימוץ".
לא יהיה כאן סיכון משום סוג, והיחסים יהיו על בסיס של רצון משותף לטובת שני הצדדים.

מה שאתם מנסים לעשות כאן הוא ליצור מראש מערכת יחסים שתקשור את הילד ואימו אליכם בצורה בלתי הפיכה.
לדעתי לא מתאים מכל היבט שהוא.
 

dina199

New member
קראתי שיש באינטרנט קבוצות

שאנשים מחפשים (ומוצאים) פתרונות למצבים מהסוג הזה. אמנם התחלתם כאן , אבל כדאי לחפש גם בעוד מקומות. בהצלחה
 
תרומת זרע אינה אבהות. ספק אם ייתנו לתורם

ולאשת התורם להתערב בגידול הילד בדרך כל שהיא. ספק גם אם מישהו יסכים לקבל תרומת זרע מאבא של אדם, שלקותו לא אפשרה לו חיים עצמאיים. הגנטיקה של האוטיזם לוטה בערפל ואנשים לא ייקחו את הסיכון הזה. זאת הערכתי למצב.

אני מציע לכם לשקול אומנה ממושכת או אימוץ. סביר שאימוץ של תינוק חסר לקות לא יתפשר לכם ולכן אני ממליץ לכם לשקול אימוץ של ילד שאינו תינוק והופקע ממשפחתו המקורית או שננטש על ידה. אני יודע שמדובר בילדים שמצבם לא פשוט ואני יודע שכבר גידלתם ילד אחד שגידולו לא היה פשוט.

אם כל הסימפתיה אליכם, זו הערכתי לגבי המצב. כולי תקווה שאני טועה ושכן יימצא לכם פתרון קל.

בהצלחה!
 
ולמה את חושבת שלא תהיה לכם המשכיות מהבן ?

אני נשואה לאספרגר כבר 21 שנה.
אני אספרגרית בעצמי ואנחנו מנהלים משפחה מקסימה שבה יש שתי בנות אספרגריות
ואחת לא.

אז נכון שכל שנה הוא מחפש את עצמו מחדש בעבודה אבל מעבר לזה אנחנו שורדים בסדר גמור.
אפילו מעל בסדר גמור.

אני למשל עובדת בתחום שלי כבר 18 שנה. לא שיניתי כלום. רק מקומות העבודה השתנו
לאור מעברי דירה לא צפויים. אם לא הייתי עוברת דירה הייתי מן הסתם נשארת בסניף אחד
18 שנה.
 

dina199

New member
אי אפשר לדעת מראש.

אח שלי למשל מסתדר בעבודה לא רע , אבל אף פעם לא היתה לו בת זוג ובהתאם אין סיכוי לילדים.
 
אחי האספרגר אימץ משפחה מוכנה

הוא הכיר אישה בגילו גרושה עם ילדה בת 17 ואימץ אותה.
היום יש לאמי נכדה נוספת.

הם מתחתנים בקפריסין או כבר עשו את זה בחג.
הם התארסו בפסח שנה שעברה.

אמא שלי לא מרוצה
אני לא מחבבת אף אחת מהשתיים לא את האמא ולא את הילדה
אבל שויין אחי מרוצה אז כולנו נושכים שפתיים ושותקים.
 

dina199

New member
מזל טוב


כמו שאמתי לאחי לא היתה אף פעם אף אחת.
אז בהחלט אפשר להיות לא מרוצים ולשמוח בשמחתו
 
הבעיה שהיא נוצריה ולא מוכנה להתגייר

אמי שלי מתחרפנת מזה.
יש לה הרגשה שמתלבשים על אחי ומנסים דרכו להשיג אזרחות ישראלית.

אין לך מושג כמה היא רותחת ולי קשה מאוד להרגיע אותה.
הבחורה החלה גיור והפסיקה אחרי חודשיים וחצי. אלוהים יודע למה וכרגע
לא נראה באופק שהיא ממשיכה ללמוד.

ולפניה היו לאחי מלא חברות. הוא בחור חתיך חבל על הזמן. מושך בחורות מדהימות.
רק לא נשארות איתו מספיק זמן כדי להתחתן ולהקים משפחה.
 

dina199

New member
אז זה שהבחורה נוצריה מפריעה

לעצם העובדה שהוא הולך להתחתן ? יש מספיק זוגות מעורבים בארץ, הוא לא היחיד.
אם תהיה לו משפחה , מה איכפת שתהיה לה גם אזרחות ישראלית? (אני בטוחה שיש לו מספיק לוגיקה להבין שאם הוא מתחתן תהיה לה אזרות).

ולגבי גיור - לי אישית ברור מאוד למה היא עזבה את הלימודים. אני הכרתי גיורת היכרות אישית (במקום עבודה) . אם לא הייתי עוזרת לה , היא הייתה מתייאשת ועוזבת (בעל יהודי כבר היה לה עוד מרוסיה
) . בלימודי גיור מתייחסים כאילו אתה פושע כל לא הוכחת אחרת. הסיבה המוצהרת : הם אומרים שהם רוצים להיות בטוחים באלף אחוז שהמתגייר אכן רוצה להיות יהודי. לכן מערימים כל מכשול אפשרי. רק אחרי שהסברתי לה שזה כך היא הצליחה לעבור את המכשולים (והיו המון) . ולכן גם הרבה אנשים שאין להם תמיכה עוזבים. אני בכלל לא מאשימה אותם.
 
אם הבנתי נכון, החשש שלהם לא מזה שהיא נוצריה

אלא מזה שהיא רוצה לנצל אותו לצורך אזרחות, ואז כשתשיג את מבוקשה, תזרוק אותו.

הבנתי נכון, אמא של דפנה?
 

dina199

New member
זה אותו הדבר. אם היא היתה יהודיה

היא לא היתה צריכה אותו בשביל האזרחות.

ולגבי האזרחות עצמה - זה לא כל כך קל 'לזרוק' . הרבה פעמים בארץ אם נוצרי מתגרש מיהודי , מבטלים את האזרחות של הנוצרי.
 

shavririt

New member
מוזר לי הצורך בהמשכיות אפילו..

בלי קשר עם הילד.
רצון שהמשמעות היחידה שלו היא עצם הידיעה שיש מי שנושא את המטען הגנטי של בעלך ויעביר אותו אחריו.
בתחילה חשבתי כי אתם פשוט רוצים לתת חום ותשומת לב לילד נוסף, שיש איתו תקשורת "רגילה", ולכך יש פתרונות של "אימוץ" משפחה או ילד דרך הרווחה, בלי כל התסבוכת שהועלתה כאן.
יש ילדים רבים בפנימיות, שאין להם בית ומשפחה, וזקוקים למשפחת אומנה, או "מאמצת" לסופי שבוע וחופשים.
המון ילדים בודדים במוסדות ישמחו מאד למשפחה כזו ובהחלט יוכל להישמר קשר לאורך ימים ושנים.
אבל אם כל העניין הוא בעיקר להמשיך את הגנטיקה, זה לא ממש נראה לי רעיון נכון.
אולי זו מין תחושת סוף החיים אצל בעלך, וכדאי לכם להיוועץ בעזרה פסיכולוגית לבירור העניין מבחינה רגשית ונפשית.
 

lavendula

New member


לדעתי, לפני שנכנסים להרפתקה כזו או אחרת, מוטב שיבררו עם עצמם ממה נובע הרצון הזה להמשכיות. אולי מהבירור הזה יצמחו תובנות שיובילו אותם למקום אחר לגמרי, שבו לא ההמשכיות היא הפיתרון.
 

dina199

New member
לדעתי רצון להמשכיות גנטית קיים אצל

רוב האנשים.
רק כשזה לא מצליח מסיבות מסויימות, אז חושבים על אפשרויות אחרות.
 

נעמה 20111

New member
רעיון מעולה, כל הכבוד על חשיבה מחוץ לקופסא|4U

לא מסכימה עם כל הפאסימיים. ראשית - אני משוכנעת שיהיו נשים יחידניות שיקפצו על המציאה, נשים שאין ביכולתן הכלכלית לגדל ילד ועלולות לוותר על אופציית האימהות רק מסיבה זו. שנית, המלצת הגנטיקאים במקרה של ילד על הספקטרום ורצון להימנע מסיכון עודף היא תרומת ביצית, וגם לאור גילו של בעלך, סטטיסטית הסיכון לילד על הספקטרום במקרה הזה יהיה קרוב לזוג רגיל (ציטוט מפרופ' שוחט). ואחרון חביב: לא קיימת בעולם מתנה גדולה יותר שתוכלו לתת לילדכם מאח + קרובת משפחת אוהדת. ולכל המלעיזים על רצונכם בהמשכיות: חבר'ה, קצת אמפתיה, הרי כולנו ייחלנו בשלב זה או אחר לתינוק נוירוטיפיקלי, ורובנו התמלאנו אושר כשהעזנו לקפוץ שוב למים הסוערים האלה ואחזנו בסוף בתינוק. לכו על זה בכל הכוח, לא לחכות דקה!!!!
 
וחלקנו זכו לאחוז בעוד ילד על הספקטרום

התמלאנו אושר כן אבל הכפלנו את ההתמודדות שלנו .ילד זה לא חוויה מתקנת ילד זה חוזה מחייב לכל החיים לאהוב לדאוג ולהשקיע. אז אנחנו בדקנו על הסטטיסטיקה ובחרנו לנסות להביא עוד ילד ומצאנו את עצמנו עם שלושה ילדים בספקטרום. אל תביני לא נכון לא אוותר על אף אחד מהם אבל היכולת שלי להעניק לכל אחד מהם היום קטנה לעומת היום שהיה רק אחד. זמן כסך ותשישות.

רצון להמשכיות לא מניע אותי רק רצון לתת לילדי כל מה שביכולתי לתת
 
גם אני רציתי המשכיות אז קבלתי עוד ילד על הספק

לא אני לא מוותרת עליה אבל ההתמודדות קשה מאוד.
מצטרפת לקודמי.
 
למעלה