רפואת ילדים

גרי רשף

New member
רפואת ילדים

מעולם לא נעזרתי ברפואה אלטרנטיבית, אולם כבר כמה עשרות שנים שאינני נוגע כלל בתרופות, וכשאני מצטנן אחת לשנה- אני מחכה שזה יעבור מעצמו. המאמינים יאמרו שבגלל שאינני לוקח תרופות המערכת החיסונית שלי חזקה ולכן אינני חולה, והספקנים יאמרו שבגלל שלמזלי המערכת החיסונית שלי חזקה- אינני נזק לתרופות.. השאלה שלי מתייחסת לתינוקות: יכולתי לומר שכשם שאני מתנזר מתרופות, גם תנוקות יכולים להתנזר מהם, וכשהם חולים- לחכות מעט והכל יסתדר. באופן חלקי זה אולי נכון כי התרשמתי שבארץ מפטמים אותם באנטיביוטיקה ובתרופות פופלריות (אדוויל למשל) שלא לצורך, אולם בכל זאת מנקר בי ספק: תינוק בן יומו אינו אני, מערכת חיסונית של ילד חלשה משל מבוגר, נסיונות רפואיים אדם יכול לעשות על עצמו (כמוני) אך לא על ילדים וכו'. כיצד אתם נוהגים? הבהרה- אני מפרסם את השאלה בפורום זה בעיקר מפני שאני מעריך שהרוב כאן משתדלים כמוני להתנזר מתרופות. אינני מחפש פתרונות אלטרנטיביים (כשלילד יש חום גבוה קח אותו לדיקור סיני..) אלא את האיזון בין הרצון לתת לגוף להתמודד עם המחלות ולהתחסן מפניהן והחשש מסיכונים.
 
שלום לך

במקרה של ילדים אני חושבת שהמצב קצת קשה, מאחר וזו האחריות שלנו על אחרים, ואם נעשה בחירה שגויה, הם ישלמו על הטעות, ובנוסף עלולים להאשים את ההורים בהזנחה. כשדיברנו על כך בפורום בעבר, הרוב הסכימו שבמקרה של חום, אם זה עובר את ה-39 מעלות יש לקבל טיפול (רפואי או משלים). אני באופן אישי חושבת שבגלל חוסר האובייקטיביות כדאי לתת למישהו מבחוץ את האפשרות לעזור להחליט. מטפל שגישתו קרובה לשלך (שתומך במתן לגוף לרפא את עצמו ללא עזרה) שיעזור להכניס אותך לפרופורציות בתור הורה מודאג. דרך אגב, אני מאלה שיפנו לטיפול משלים בכל מקרה.
 

גרי רשף

New member
אני סקרן לשמוע

אינך ניגשת אף פעם לרופא "רגיל"? אינני רוצה להיכנס לדיון על רפואה קונוונציונלית מול רפואה אלטרנטיבית, אבל גם אני הספקן שמעולם לא נעזר באלטרנטיבית מבין שאם מישהו סובל למשל מכאבי ראש חוזרים ונשנים- יש כנראה בעייה מערכתית שלא ניתן לטפל בה על ידי תרופות קונוונציונליות או חיפוש גורם המחלה בנקודה המדוייקת בה מרגישים את הכאב. מעניין אותי לשמוע מה הפרקטיקה שלך: אני משער שהתגובה שלך ל"אמא כואב לי הראש" אינה "קח כדור וזה יעבור" (וטוב שכך) אבל מה את כן עושה כשמנוחה או תשומת לב או אמבטיה אינן עוזרות ועברו יום או יומיים והמצב אינו משתפר?
 
אני לא הולכת לרופאים

אלא אם כן אני לא מוצאת מענה לבעייתי ברפואה המשלימה, וזה נדיר. בשנים האחרונות בכל פעם שהלכתי לרופא, הוא לא ידע לאבחן את הבעיה שלי והציע מגוון תרופות, כדי שאחת מהן אולי תעבוד. תמיד פניתי בסוף לרפואה המשלימה וזה עבד. אבל פעם אחת הרגשתי ממש רע והדיקור הסיני לא הועיל. הגעתי לבית חולים ושם דווקא אבחנו משהו, אבל בדיעבד אני יודעת שהאבחנה היתה שגויה. בכל מקרה, לשמחתי דווקא שם הטיפול היה שמרני - צום מוחלט, עירוי נוזלים והכל עבר. אני עדיין לא אמא, אבל התגובה שלי ל"כואב לי" היא בדרך כלל יד אוהבת ותחקור קטן שמנסה להבין מאיפה זה בא. בהמשך מגיעות לחיצות במקומות שעשויים להשפיע, וכשזה לא עובר אז דיקור סיני. ואז זה עובר.
 

0 אור 0

New member
התרופה הכי טובה לכל בעיה אצל ילד

היא נשיקה של אמא ולטראומה פיזית קשה מוסיפים גם פלסטר - רצוי צבעוני ו/או עם ציורים יפים שנים אחרי שכבר הילדים גדלו עוד החזקתי בבית מגוון פלסטרים למקרי חירום ...
 
היי - זו לא תרופה

לילדים בלבד
 

0 אור 0

New member
שאני אשלח לך לצורפת (במילעיל)

איזה פלסטר צבעוני אסלי?? נו טוב
 

הילהל

New member
כיצד אני נוהגת עם ילדי שלי

וזו החלטה שלי ושל אבא שלהם ולא המלצה לאף אחד. עם תינוקות רכים ממש אני לא לוחת שום סיכון. הנוהג ברארץ זה שתינוק בן פחות מחודשיים עם חום של 38.5 נדמה לי, מגיע ישר למיון. למזלי זה לא קרה לי, אבל בהחלט הייתי טסה למיון ולא עושה שום ניסויים. עם תינוקות גדולים יותר, אני שמה לב לסימנים מדאיגים (למשל - אפטיה, ישנוניות או לחילופין עצבנות) ואז אני כן אגש לרופא. אם זה לא המצב - אני מעדיפה לא לגשת למרפאה שורצת המחלות. אני משתדלת לטפל בבית בלי תרופות (אמבטיות פושרות, קומפרסים, שתיה מרובה, איוורור). אבל אם התינק שלי סובל - אני אתן לו אקמולי, כדי לאפשר לו לנוח מהחום והכאב - קשה להחלים בלי מנוחה.
 

גרי רשף

New member
תודה על התשובה

דעתך כדעתי: כבדהו וחשדהו.. איך את מסתדרת עם הרופא? יש לך רופא שחושב כמוך או שהוא כל פעם נותן לך מרשמים לתרופות ואת זורקת לפח?
 
הולכת לרופא כדי לקבל אישור מחלה.

ילדי כבר גדולים, ואני יכולה לספור על יד אחת (או שתיים), את מספר הפעמים שהם ראו רופא. למזלי כשבתי היתה קטנה (בת 24 היום) ואני עוד לא הייתי הומאופתית, "נפלתי" על רופא שאמר לי שרוב דלקות האוזניים חולפות מעליהן תוך 24 שעות . הוא אכן צדק - ובמקרים הספורים שבאו אח"כ לא היה צורך בטפול רפואי. גם בבעיות אחרות שיטת ה"-משקולות והים" - wait and see (שלמדתי מרופא אחר) הוכיחה את עצמה. וכשהיה צורך מעבר לזה-רפואה משלימה. במקרה שלי-הומאופתיה. הרבה בריאות עירית
 

הילהל

New member
אני בוחרת רופאים בקפידה

גם לי ובהחלט לילדי. אני בוחרת רופאים לא היסטריים, רופאים שמקשיבים לחולה או להורה (במקרה של תינוק), שלא מציפים בבדיקות ותרופות מיותרות (ובמיוחד - שלא נותנים תרופה מיותרת ללא הבדיקה הרלבנטית). היה לנו כבר רופא ילדים בב"ש שנתן לנו עצות של פאנג שווי לגבי המקום בו נותנים לילד תרופה, שני רופאי הילדים המוצלחים שחווינו גם מאמינים גדולים ב"תרופות סבתא". הרופאים שנתקלתי בהם דווקא מאושרים לקבל הורה שלא צווח "תנו לילד אנטיביוטיקה מיד!". למה אני הולכת? כי חשוב לי לוודא שאני לא מפספסת משהו בעייתי מהרגיל (לבן שלי היו דלקות אוזניים מאוד בעייתיות, כולל מספר רב של חיידים, גם כאלה שלא ריל למצוא באוזן). וגם, מודה ומתוודה, כי חשוב לי לקבל אישור מחלה לצורכי עבודה.
 

diday

Member
בני, כיום בן 14, מעולם לא קיבל

אנטיביוטיקה, קורטיזונים ואקמולים ודומיהם. חיסונים - רק 3 בסיסים (לעומת, אם איני טועה, 8 שמקבלים תינוקות אחרים). לא שהרופא חסך רשם תרופות כאלה. ודאי שכן, מספר פעמים. הצורך ברופא קונבנציונלי היה אבחון (למטפלים חסר בדרך כלל החלק הזה בהכשרתם) ומעקב. הטיפול שהילד קיבל היה תמיד הומאופתי בלבד. כיוון שלטענת הרפואה הקונבנציונלית הוכח שטיפול הומאופתי הוא אך ורק פלצבו, הבה ונצא מהנחה שהטיפול ההומאופתי נועד כאן רק כדי להרגיע את ההורים המודאגים. החשוב תמיד היה המעקב שאינו פשוט להורה, גם אם אותו הורה הוא בעל מקצוע. במקרים שנראו לנו חמורים הגענו מדי יום לרופא, במקרים פחות חמורים מדי יומיים. הרופא (שלא ידע שהילד לא מקבל את התרופות שרשם) התיחס להחלמה תמיד בשביעות רצון, בדרך כלל התפעל כמה מהר היא מתרחשת, ואמר שציפה שיקח הרבה יותר זמן. אחת התופעות בטיפול ההומאופתי היא ההחמרה הראשונית. לעתים החמרה זו הביאה אותנו לרופא בדמעות מתוך כוונה לספר ולהתנצל על קלות הדעת שלנו, ולהתחנן לעזרה. כיוון שגם במקרים אלה הרופא (שיודע לאבחן) תמיד התלהב מהתקדמות ההחלמה, "חסכנו" לו את האמת. אמנם זה מתבקש, אך בכל זאת לא אוכל לומר לך האם זו הסיבה שהילד כמעט לעולם אינו חולה, ומחלות שחבריו חוו במשך שבועות, אצלו היו עניין של ימים בלבד.
 

גרי רשף

New member
תודה ואני מקווה שזו הסיבה לבריאותו

..כלומר שזה לא צירוף מקרים ןהימנעות מצריכת יתר של תרופות מוכיחה את עצמה. להשכלה כללית- אילו חיסונים הוא קיבל ועל אילו ויתרתם?
 

diday

Member
אלה מסוג הדברים שהאשה זוכרת

אני יכול לזכור רק את מספרם אני די בטוח שטטנוס ופוליו בשלישי איני בטוח, יתכן דיפתריה.
 

0 אור 0

New member
הקטנה שלי כמעט אינה חולה

וכשהיא חולה היא מחלימה ממש מהר בעזרת כל "תרופות האליל" שלי - מים חמים עם דבש ולימון, סמבוכל, אכיניציאה עם פרופוליס וכו' אבל פעם אחת ש"תפסה" חידק אלים היא ניצלה בזכות עירוי אנטיביוטיקה בדקה ה 90 וכשחלתה באנגינה כן לקחה את האנטיביוטיקה עד הסוף. אני חושבת שצריך לדעת איפה הגבול, וכשמגיעים למקום האקוטי, כן להעיזר ברפואה הקונבנציונלית.
 

0 אור 0

New member
ההבדל ביני ובינך

זה שאני כן לוקחת את התרופה, לא מסתפקת רק באבחון.
 
למעלה