רע לי

2461

New member
הקו בין אובססיה לאהבה גדולה נכזבת הוא דקיק

ואני חושבת שכל עוד תמשיך לכתוב פה בהודעות כמה אתה אוהב אותה וכמה היא היחידה בעולם - בחיים לא תצא מזה....
אתה צריך להתחיל בזה שאתה לא אומר את זה לא לעצמך ולא ב"קול רם" ואז אולי תוכל לעבור הלאה...

מבינה אותך אך אין ברירה, חייבים להפסיק לחשוב/לכתוב עליה

בהצלחה
 
בכל השרשור הזה

לא הבחנתי אף פעם אחת שמישהו כתב לי שהוא מצטער ומבין שרע לי, שהוא מקווה שאתגבר על הצער, שישמח לנסות לעזור לי להתגבר, ואולי גם שהוא מתאר לעצמו איזה אישה נהדרת היא שאני כל-כך אוהב אותה, ושיהיה מוכן שאספר לו עוד על מה שאני מרגיש, על האישה עצמה, על מה שעשיתי בשבילה ודברים כאלה. זה כל שאני מבקש מאנשים ולא מספיק מקבל את זה.
 
וכמו שכתבתי

אני ממש לא מאמין שפעם אצליח להיפטר לגמרי מהאהבה הזאת, כי זאת האהבה הכי חשובה של חיי. אני מרגיש כאילו הורה או ילד מת לי.
 
אוף אתם לא מבינים כלום

וסתם מרגיזים. אני לא צריך שום טיפול, אני צריך תמיכה נפשית והשתתפות מחברים ואוהבים ברגשותיי לעובדת ההשמה.
 
אתם יכולים לא להאמין לי

ולהמשיך להיות אטומים, אבל אני יודע שאני אוהב אותה ואמשיך לדעת את זה ולא אכפת לי מה תגידו ומה תחשבו. אנשים חסרי רגישות לזולת.
 

sani48

New member
הטיפול אמור לתת לך את התמיכה שאתה צריך

ואם תיהיה מספיק קשוב,אולי גם יעזור לך להמשיך את חייך ללא סבל מיותר,אבל כל עוד אתה לא מוכן להרפות,ונישאר כל הזמן באותה נקודת מחשבה,אז תישאר באותו מצב, ותמשיך לגרום לעצמך סבל וגם לאנשים שקרובים אליך(המשפחה שלך בעיקר)שרואים שאתה לא עושה כלום בשביל לשנות את המצב שלך,דרך אגב,קראתה את ההודעה הקודמת שרשמתי לך בשרשור הזה?כי לא ראיתי שהגבתה אליה
 
אני לא צריך טיפול דחוף

כי אני לא חולה בנפשי. אני סובל ממצוקה. טיפול יכול לעזור לי, וגם חברים יכולים לעזור לי. אוכל לנסות להיעזר בכל מיני גורמים. אולי אני צריך טיפול אבל לא דחוף ואני חושב שלא יפה להתנסח ככה.
 

sani48

New member
רשמתי שאתה צריך טיפול דחוף

כי רשמתה שאתה מרגיש כאילו הורה או ילד מת לך,בעיני זה נישמע כמו זעקה לעזרה,ולכן אמרתי לך שאתה צריך טיפול(עזרה)דחוף,אף אחד לא אמר שאתה חולה נפש,אלה רק שאתה צריך לדבר עם מישהו מיקצועי,שיכול באמת לעזור לך,ומסביב כמובן שהאנשים הקרובים אליך יתמכו בך(על תצפה לתמיכה,מאנשים שלא מכירים אותך,במיוחד שאתה חוזר על עצמך כל הזמן,אז מתי שהוא זה כבר מתחיל להתיש)
 
העניין הוא

שאני מתמודד עם האהבה הזאת כבר 20 שנה, ועדיין לא הרגשתי שאני צריך טיפול דחוף. אני פשוט עצוב בגלל הסיפור.
 
אז תמשיך להיות אובססיבי 20 שנה נוספות מישהי ש

שלא שמה עליך פס.
חבל שאתה שורף את החיים שלך.

ואני מחזק את מה שכתבה 2461 כי גם אני אהבתי יותר מדי מישהי שלא באמת אהבה אותי אלא העצימה אצלי את האשליה שהיא אוהבת אותי כדי שאתן אשקיע וניסתה להרוס אותי.
מתי שהוא התעוררתי ושמתי סוף לניצול, אתה נותן לה להמשיך להרוס את עצמך ולשרוף את הזמן שלך.

לך לטיפול למרות שגם ההורים שלך זקוקים לטיפול אם אתה כך כבר 20 שנה הם בטח שבורים ממך.
 
אני לא כפייתי

אני באמת אוהב אותה ולא אשם שהיא לא אוהבת אותי. אהבה דבר טבעי, לא יוצרים אותה. היא פשוט נמצאת. אני אוהב אותה אהבה יפה אנושית וכנה ואני זקוק לעזרה ותמיכה נפשית מחברים כדי להקל על רגשותיי.
 

2461

New member
אין בעיה . ואל תצפה שאנשים פה יבינו אותך

כי מי שלא נמצא במצב הזה לעולם לא יבין.
לגבי הטיפול אני חושבת שזה רעיון טוב לשמוע
ולהיעזר בבעל מקצוע. אני הייתי עושה זאת במידה
והייתי במצב בלתי נסבל כזה. זאת איננה בושה!!
 
אמרו לי להפסיק לדבר עליה

כי גם כשהורה מת לא מדברים עליו כל הזמן. אני מניח שצדקו. בכל-זאת, זאת אהבה עצומה ותמיד אזכור לטובה את האישה הנפלאה הזאת.
 
למעלה