זו באמת שאלה קשה
האם אושר הוא רק מדד סובייקטיבי או שיש לו גם חלקים אובייקטיביים?
ז"א, האם האושר נמדד רק לפי תחושתו הסובייקטיבית של הנשאל, או שצריך לצרף לכך גם נתונים אובייקטיביים?
למשל, לפני הפמיניזם, אין לי ספק שרוב הנשים היו מאד מאושרות. היה להן ברור שטבע האישה הוא להשאר בבית, לרקום, לצייר, לנגן ולשעשע את בעליהן. אבל כיום, בעיניים פמיניסטיות, הן נראות אומללות, ללא יכולת למצות את עצמן ולהיות בני אדם בזכות עצמן.
אז מה הן באמת היו?
וכן עוד דוגמאות ללא ספור.
האם אושר הוא רק מדד סובייקטיבי או שיש לו גם חלקים אובייקטיביים?
ז"א, האם האושר נמדד רק לפי תחושתו הסובייקטיבית של הנשאל, או שצריך לצרף לכך גם נתונים אובייקטיביים?
למשל, לפני הפמיניזם, אין לי ספק שרוב הנשים היו מאד מאושרות. היה להן ברור שטבע האישה הוא להשאר בבית, לרקום, לצייר, לנגן ולשעשע את בעליהן. אבל כיום, בעיניים פמיניסטיות, הן נראות אומללות, ללא יכולת למצות את עצמן ולהיות בני אדם בזכות עצמן.
אז מה הן באמת היו?
וכן עוד דוגמאות ללא ספור.