רעיון לירדנה

sarasam

New member
רעיון לירדנה

אולי אנשים חושבים שאני מתבטאת בנוקשות אך אני באמת אומרת דברים אמיתיים ולפעמים לא נעים לשמוע את האמת אך אני חושבת שירדנה היה לה עכשיו בזכות המופע (ועוד לא אבדה תקוותינו) לקדם את המופע עם שיר חדש שילווה אותו וישמעו אותה ברדיו הרי לא שומעים אותה ולכן המופע לא בתודעה. ויותר מכך...היא צריכה להוציא שיר לא ירדנה ארזי אופייני אלא משהו היפפופ או ראפ משהו שימשוך תשומת לב כזו גדולה ואז יחסי ציבור זה במקום ועוד איך כרגע שהשירים הישנים במופע עם כל הכבוד לעיבודים החדשים זה לא מעניין את אף אחד..זה אייטם מיושן מבחינת התקשורת. שוב אני מדברת מתוך נסיון של יחסי ציבור במשך כמה שנים.
 
היפ הופ או ראפ ???!!! ירדנה ארזי???

בשום פנים ואופן! היא לא תעשה את זה.זה לא מתאים לה! זה לא הזמן לשנות כיוון ובטח שלא לכיוון הזה.ירדנה היא זמרת מיוחדת בפני עצמה ומה שמאפיין אותה הוא שירי ירדנה ארזי "אופייניים" כהגדרתך. היא יכולה לפנות לכיוון האתני, אבל היפהופ וראפ ישמעו כבדיחה. אני מבין את הצורך להציע הצעות מסוג זה ואני בהחלט יודע מהיכן הן נובעות-מתוך רצון כן ואמיתי שירדנה תשוב ותצליח... העיבודים החדשים במופע מעניינים ובהחלט מאפשרים ללהיטים הישנים לצעוד עם הזמן.קחי בחשבון שרבים בכלל לא מכירים את השירים הישנים,שכן בזמן שהשירים האלה צעדו במצעדי הפזמונים הם טרם נולדו... אי אפשר לשנות את ירדנה ואני לא חושב שיש צורך לשנות אותה.היא נראית טוב היא נשמעת מצויין והסגנון המוזיקלי שלה טבעי לה ומאפיין אותה. המופע יצליח...אני חוזר ואומר... הפתרון: שיווק ויחסי ציבור...יותר הופעות בטלוויזיה,יותר כתבות בעיתונים וכמו שכבר הציעו כאן,שלטי חוצות ואולי אף להחליף את המודעה של המופע במודעה עם תמונה ברורה צריכים לקחת בחשבון שהמציאות כיום היא לא מה שהיתה פעם, אז רק השם "ירדנה ארזי" מכר תקליטים רבים ועורר אהדה רבה בקרב הקהל.ירדנה נעלמה לתקופה ארוכה מהבמה ויש להחזירה אל תודעת הציבור.מה שיעשה את העבודה הוא שיווק מאסיבי ולא כיוון מוסיקלי חדש וזר שייראה כמו בדיחה וניסיון נואש. ירדנה היא מלכה. היא בוחרת את צעדיה בקפידה ובזהירות. היא משתדלת לא להיות פתטית, ולדעתי היא רחוקה מלהיות פתטית...שירי היפהופ וראפ יובילו לכיוון הפתטיות ויראו כניסיון נואש (וככל הנאה כושל) לחזור לתודעה!!!
 

chany

New member
מחר השרה הזאת תציע אותו דבר

דם לליאור נרקיס.
 

hatul

New member
כן, זה נשמע בערך כמו שגלי עטרי

תשיר רוק... (כן, זוכרים בעיקר את השירים השקטים שלה) ירדנה ארזי והיפ-הופ / ראפ.. הממ... יכול להיות מעניין לעשות שילוב עם ראפר או משהו, בשיר עכשווי...
 

danashi

New member
אהמ...

לגלי עטרי דווקא יש שירי רוק... (הכל יכול להתאים, אם הבנאדם ששר אוהב את זה ומתחבר לזה בזמן שהוא שר, ואם עושים את כל המסביב כמו שצריך. אם לא יתייחסו לזה כבדיחה זה לא יהיה בדיחה. מצד שני, מוסיקה היא לא דווקא דבר רציני, ולא חייבים להיות סופר רציניים. שתחררו....
 

hatul

New member
לזה בדיוק התכוונתי ../images/Emo13.gif

שמת לב שהלינק הוביל ישר לשני הדיסקים של גלי עטרי שבהם היא שרה רוק?
אם כי השירים שזכורים מתקופת "קח אותי הביתה" הם "דואט פרידה", ו"עד שנשיב".... ירדנה אכן יכולה להשתלב עם שירי ראפ וכדומה, היא שרה בכל מיני ז'אנרים
 

danashi

New member
למה כזה אנטי?

ירדנה אמרה במפורש שהיא מאד אוהבת את הדג נחש והסובלימינל, ולדעתי אם היא , כמו תמיד, צריכה לעשות דברים שהיא אוהבת. אז לא, היא לא תהייה דג נחש ולא משהו דומה, אבל בהחלט שהיא יכולה לקחת מוטיבים ... וכמו שהשירים הישנים לא נשמעים אותו דבר בכלל בגלל העיבודים החדשים, כך היא יכולה לעשות דברים מעניינים ולקחת סגנונות שהיא אוהבת, שהם חדשים ו...(במקרה זה גם פופולאריים...) אבל יותר חשוב דברים שיקחו אותה צעד קדימה, להתחדשות ויצרנות. (וזה, אגב, לא אומר שאני לא שמחה לשמוע את העיבודים המחודשים לשירים ישנים. זה סבבה. ועם זאת, לשמוע לצד זה משהו חדש... (אז מה עם הפרוטה והירח?)
 

ולאדק

New member
אתם מגחיכים את ירדנה ארזי.

חבר'ה. בואו נודה בעובדות כהווייתן. ירדנה ארזי היא זמרת טובה. אבל המעבר משנות השמונים לשנות התשעים היה מלווה בשינוי טעמים מוסיקליים ובשינןי הקהל. ירדנה ארזי היתה קורבן של התמורות הדרמטיות בשטח המוסיקה הישראלית. הכיוון היה זניחת אמצע הדרך, שירדנה נמנתה על חסידיו, לטובת רוק ישראלי משודרג (ירמי קפלן, קורין אלאל) או סגנונות חדשים וצעירים (היפ הופ, ראפ, דאנס), שבהם משתלבים כיום סאבלימינל והצל, הדג נחש ועוד. כמובן שהמוסיקה האלקטרונית צברה תאוצה, ואסף אמדורסקי יעיד על כך. מי שמנסה להתאים עצמו לטעם הקהל לרוב נוחל כשלון חרוץ (הדיסק החדש של ריטה לא עונה על הציפיות). מי שנשאר נאמן לדרכו בעל סיכוי רב לזכות באמון הקהל (חוה אלברשטיין עשתה את זה בגדול עם הדיסק האחרון שלה. חפה מיומרות אמנותיות שזורמות עם מה שטרנדי ועכשווי, היא הוציאה תחת ידיה יצירת אמנות). מה לעשות, זמרות אמצע הדרך איבדו מכוחן. עפרה חזה ז"ל פרשה כנפיים לחו"ל, שכן בישראל הקריירה שלה דעכה כבר בסוף שנות השמונים. גלי עטרי הגיעה לקץ דרכה בתחילת שנות התשעים ("גלידה" נחל כישלון חרוץ) ורק לאחרונה התקמבקה עם מופע מצליח. וירדנה ארזי? פרשה לקריירה של מגישת מגזין בוקר. היא לא פרשה מהבמה. הבמה דחקה אותה לשוליים. לא ייפלא שזמרות יוצרות כמו אלברשטיין, גלרון, רביץ, אלאל מצליחות לשמור על ראש מעל המים. אבל גם זמרת רוק כריקי גל דועכת, מאחר ואיננה נחשבת לזמרת יוצרת. גם ירדנה לא זמרת יוצרת. היא הצהירה שהיא מנסה לשלוח ידה בכתיבה, אך ללא תוצאות בשטח בינתיים. אין זה מוריד מערכה של ירדנה כזמרת. היא היתה ועודנה טובה. אבל היא לעולם לא תשוב להיות זמרת מצעדים או זמרת השנה. למי שמפנטז על שנות השמונים, שישכח מזה. הן לא חוזרות. נראהלכם שילדים שנולדו בשנת 88' (שנת השיא של ירדנה) והיום הם בני 15, צרכני מוסיקה שנמנים על פלח השוק החשוב ירצו לשמוע ירדנה ארזי? לפני שאתם זורקים עלי עגבניות, תנשמו ותחשבו רגע. ההצלחה של עפרה חזה כיום נזקפת "לזכות" מותה הטראגי והפיכתה למיתוס. אבל גורלן של הזמרות החיות, תבדלנה לחיים ארוכים, אלה ששרות פופ ואמצע הדרך - נגזר עליהן לפרוש או להיות מה שהן לא (וזה לרוב פאתטי) או לדבוק בסגנון שלהן. אני מקווה שירדנה תעשה את הדבר הנכון לתדמית שלה, ולא למען שגיונות של מעריציה החולמים על חידוש ימיה כקדם במחיר הגחכתה.
 

danashi

New member
עגבניות ירוקות מטוגנות

לא זורקת עליך, סתם ממליצה על ספר סרט ומעדן. ובכל זאת אני לא מסכימה עם חלק ניכר מדבריך. ראשית, חווה אלברשטיין שרה את עצמה אולי, אבל האם ניתן לומר שהיא ממשיכה את דרכה מקדם? ממש לא! אלברשטיין שרה רוק בהחלט. ונכון שזמרות יוצרות הרבה יותר הולכות עכשיו, ואם לא יוצרות אז לפחות מסומפלות ובקצב הדאנס,אבל זה לא מעלה ולא מוריד ובוודאי לא מלמד כי על זמרים לדבוק בסגנון שהצליח להם פעם וזהו, כי זה מה שהיה היה טוב ומשהו אחר לא יתאים להם. זה בולשיט. אני בעד לזיקיות כמו מדונה גם היא לפעמים כושלת, אבל להישאר במה שהצליח?זה בולשיט שירדנה מעולם לא האמינה בו. ירדנה ניסתה לחדש ולהתחדש כל העת. ונכון שלא הלך כבר החל משנות התשעים, היו לכך ודאי סיבות רבות . אבל בוודאי זה לא אומר שלנסות משהו חדש, בדרך אופיינית ובנגיעה אישית מיוחדת, גם אם זה סגנון שונה ושבמבט ראשון נראה בלתי מתאים, מוכרח להיות כשלון. ודרך אגב, להזכירך גם הפורייקט הערבי לא היה נראה מתאים לירדנה. הוא אולי לא הצליח כמצופה, אבל אני לא חושבת שזה היה בגלל חוסר התאמה לירדנה, וזה בוודאי לא הגחיך אותה. אז בטח שלעשות מוסיקה שהיא אוהבת, גם אם היא פופולארית וגם אם היא לא, לא תגחיך אותה. השאלה היא בעיקר איך עושים את זה .
 

ולאדק

New member
דנה, יקירתי

ראשית, אני שמח על התגובה היפה. מנומקת היטב ומכובדת. עשית לי טוב. בכל זאת, ציפיתי למטר אבנים. ובכל זאת, גם אני קצת חולק עלייך. חוה אלברשטיין עושה רוק? מתי? יידיש זה רוק? נגיעות יהודיות-חסידיות זה רוק? אמצע הדרך זה רוק? לונדון? אולי. אבל לא ממש. שנית, נזקקת להשתמש במדונה כדי להוכיח את טענותייך. מדונה היא זיקית, משתנה כל הזמן. אבל מדונה היא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. יש מדונה ישראלית? ממש לא. מדונה חריגה גם בנוף האמריקאי והאירופאי. אז בישראל? על אחת כמה וכמה שאין מקבילה כזאת. שלישית, מותר ורצוי להתחדש. לא אמרתי שלא. אם כך הובנו דבררי, אז לא הבהרתי עצמי נכון. אבל יש גבול בין התחדשות לבין פאתטיות. כשדיויד ברוזה עבר מרוק רך לנישה הספרדית היה לזה צידוק אמנותי ואישי. זה לא נראה מגוחך, וזה הוכיח את עצמו. כשאילנית שרה ברזיל זה התאים. כשעפרה חזה עשתה תפנית של 180 מעלות מפופ ואמצע הדרך למוסיקה תימנית ואתנית, זה היהטבעי לחלוטין, ולכן ההצלחה. אבל כשריטה רצה אחוזת אמוק מאמצע הדרך למוסיקה אלקטרונית זה קצת מגוחך. הקהל קונה (אם כי פחות) אבל הביקורות קוטלות. כשירדנה הלכה ל"דמיון מזרחי" לא היה לכך שום צידוק. והתוצאה היתה הרת גורל. כישלון מסחרי, ירידה בהשמעות הרדיופוניות ומהפך כואב מזמרת מצליחה לזמרת בסימן ירידה. ירדנה ידעה להתחדש ולהשתנות. המעבר מפאנק לאמצע הדרך היטיב עימה. ירדנה, בחושיה ההמחודדים, ידעה שפאנק אינו מתאים לה וחזרה לנישה המוכרת לה מימי הלהקות הצבאיות. אמצע הדרך. החדשנות במוסיקה הצוענית היתה הברקה, כיוון שהיא לא פגמה בפרדיגמה המוזיקלית שלה. ירדנה נשארה לאמצע הדרך. מה יותר אמצע הדרך ממוסיקה צוענית? גם כמו צועני" - בשן, חיטמן ומילר רכבו על הטיקט הזה, תוך שימוש בטייטל הצועני, ופחות עם מוטיבים צועניים. ללכת בלי, להרגיש עם. ירדנה עשתה זאת טוב יותר. אבל מוסיקה ערבית? ירדנה? זה כבר לא התחדשות. זו סטייה מהדרך. ועל זה לרוב משלמים מחיר. פוליקר עשה טוב מוסיקה יוונית, גבריאלוב זרם עם הטורקית, חזה עם תימנית. אבל מה לירדנה ולדמיון מזרחי? ירדנה ידעה להתחדש. אך כשניסתה להשתנות, היא איבדה מכוחה. יש הבדל בין התחדשות לשינוי.
 

א י י ל 19

New member
כמה הערות ../images/Emo36.gif

דיברתם פה הרבה על פתטיות. אנשים בלאו הכי חושבים שכל הנסיונות של זמרי העבר למחזר את עצמם הם נסיונות מעוררי רחמים. תסתכלו על עוזי פוקס ושרי שיוצאים עכשיו במופע - נו באמת! זה לא שהייתה להם קריירה זוהרת מלכתחילה, נכון? במקרה של ירדנה - אי אפשר לראות במופע איזשהו קאמבק נואש. זאת רכיבה על הגל הנדוש של הנוסטלגיה אולי, אבל בכל זאת היא ירדנה ארזי בכבודה ובעצמה. זה כבר הופך את זה ללא פתטי. הדבר הפתטי הכי ברור שאני יכול לחשוב עליו היא התקווה שיש לכל אחד מהמעריצים, שבמידה והמופע יצליח, ירדנה תרוץ להקליט אלבום חדש ותזכה להצלחה ענקית. כנראה שאנחנו עדיין חיים בעבר. לאו דווקא בגלל הסיכויים של ירדנה להצליח, אלא דווקא בגלל שאין טעם לרדוף אחרי מצעדים ותארים כמו "זמרת השנה". מי שם על זה בימינו? זה סתם פנטזיות לא אקטואליות שלא מרגשות אף אחד. ובכל אופן, ברור שאי אפשר לשחזר את מה שהיה. אני חושב שההצלחה של ירדנה נבעה מהחיים במדינה. המוזיקה שלה כאילו השתלבה בחיים שכאן, ולא השפיעה עליהם (וזאת הסיבה שהם לא עמדו במבחן הזמן, אגב). ההסבר הוא ההסבר המוכר... שנות השבעים והשמונים היו שנים שבהן אנשים היו בהרבה יותר פטריוטים ונאמנים למולדת. אנשים אידיאולוגים שהזדהו עם שירים פשוטים ותמימים שדיברו אליהם. היום העולם הוא קר ומנוכר של תחרותיות ואלימות. אין מצב שילד בן 12 יתחנך לפי ערכים של פריחת הכרכומים ושושנת הארגמן. אף אחד לא יתלהב משמלות מיוחדות בזמן שיש בלונדיניות בנות 17 שחושפות יותר גוף מאשר בגדים. נורא קשה לכוכב לקבוע אופנה חדשה כמו שירדנה עשתה ב-88' עם השמלה של "בן אדם", כשהאופנה משתנה כל יומיים. לגבי ההיפ הופ - אני נגד כיוונים חדשים ובטח נגד הרעיון שהיא תלך על זה. לאיזה קהל בדיוק היא תפנה באמצעות היפ הופ? כל הדימוי שלה בדיוק נוגד את ההיפ הופ; היא כביכול מייצגת את כל מה שיפה וטהור בארץ, את כל הדברים שהארץ פעם הייתה מושתת עליהם, הילדה היחפה, הצמות, העיניים, המילים שיש בהם משהו שמאלצי אבל גם לאומני. אני חושב שהיא חידשה מספיק עם הביצועים החדשים במופע, ואם כבר להכנס בחזרה לתודעה (במטרה לקדם את המופע, נניח), היא יכולה להקליט את הגירסא החדשה של "הביתה", או להוציא שיר קליט ופשוט שאפשר לזמזם במכונית, ולא משהו שנשמע כאילו הוא נפלט מ"מתוך שאהבתי". בכל אופן, המקדם מכירות האמיתי של המופע הזה הוא השיווק. ירדנה באמת שהייתה כאן כל הזמן, היא לא מישהי סטייל אילנה אביטל (סליחה על עצם ההשוואה!) שישבה איזה 15 שנה בבית ופעם בשנה הלכה לקדם וקיבלה מקום שלישי מהסוף, עד שיום אחד מישהו ליהק אותה לשחק את אישתו של צביקה פיק (מי אמר פתטיות?) באיזה סידרה ישראלית זוועתית. ירדנה לא צצה פתאום מאמצע שום מקום, יש את כל הסיבות שיביאו להצלחת המופע הזה... אבל זה קצת קשה כשאנשים אפילו לא מודעים לקיומו. יכול להיות שהיא לא תגיע ל-200 הופעות איתו, אבל אם היא תגיע לכל חור במדינה כמו שגלי עטרי עשתה - אז מי יודע... המודעות שלה אולי לא יופיעו לכל אורך כביש החוף, אבל לפחות על עמודים ברחובות. אם אנשי השיווק לא מסוגלים להדביק מודעות, אז שלפחות יביאו אותם אלינו, אל אנשים מספיק פאנאטים ומשוגעים בשביל ללכת ברחובות ולתלות מודעות של ירדנה ארזי! נ.ב. אני מת על 2-3 משירי הרוק של גלי עטרי, ו"עגבניות ירוקות מטוגנות" הוא הסרט הכי טוב שראיתי.
 

ולאדק

New member
אייל, לך לראות את "הפסנתרן"

וגם את "טריינספוטינג" ואת "השעות". אחלה סרטים. נדבר עליהם?
 
למעלה