רעיון-חובה לגוון את ההרכב השופט בעליון ובמחוזי.

[דגלמנגל]

זה קורה כל הזמן, כל הזמן משתנים הח"כים שבוחרים להגיע והח"כים שמסרבים לעבוד את שלושת הימים שלהם ויחסי הכוחות בכנסת הוא לא רק בהאם למפלגות אלא גם בהתאם לח"כים שבאים לעבודה וח"כים "משתמטים" ולכן בהצבעות חשובות כמו התקציב ראש הממשלה ויו"ר הקואליציה צריכים לרדוף אחרי ח"כים עצלנים כמו גננת.

ולמה הדוגמא הזאת כי העניין הוא לא בבחירת שופטים אלא בבדיקה איזה הרכב ישפוט בכל ערכאה שזה כמו בחירה לא ראויה אבל שמתקיימת המון בישראל איזה ח"כים יהיו נוכחים במליאה בעת הצבעה.

ואם כבר ציינת שההצעה שלך מבטלת את הבחירה של הציבור, אז היה מקום להשוואה אם שופטי עליון נבחרים בהליך בחירות ועומדים לבחירה בפני כלל הציבור.

אני מתכוון לשלטון, שקובע מי יתמנה למה ולא לנוכחות במליאה.
נשיא ביהמ"ש העליון קובע את ההרכבים, כמו שר"מ קובע את המינויים לשרים.

 

[אביב 2019]

דרוש מחקר-
מה הרכב השופטים הכי נפוץ בבג"ץ?

"אמור לי מה ההרכב ואומר לך מה יהיה פסק-הדין."

 

[jackie111]

---

שאלתי את ג'מיני

כיצד מקצים שופטים לניהול משפט?​

הקצאת שופטים לניהול משפט בישראל מתבצעת על פי עקרונות ברורים שמטרתם להבטיח אי-תלות, אובייקטיביות ויעילות. התהליך מנוהל בעיקר על ידי נשיאי בתי המשפט, בכפוף לכללים שנקבעו בחוק ובתקנות.

הגורמים המרכזיים המשפיעים על הקצאת שופט:

• סוג התיק וסמכות עניינית: לכל בית משפט (שלום, מחוזי, עליון) ולכל הרכב שופטים (שופט יחיד, שלושה שופטים) יש סמכות עניינית ייחודית לסוגי תיקים מסוימים. תיק פלילי חמור, למשל, ינותב לבית משפט מחוזי, בעוד תיק תביעות קטנות יטופל בבית משפט השלום.
• התמחות השופט: במקרים רבים, שופטים מתמחים בתחומים משפטיים ספציפיים (לדוגמה, דיני משפחה, דיני עבודה, פשיטות רגל). נשיא בית המשפט ישקול את ההתמחות הזו בעת הקצאת התיק, במטרה להבטיח טיפול מקצועי ויעיל.
• עומס העבודה: אחד השיקולים המרכזיים הוא חלוקה הוגנת של העומס בין השופטים. נשיאי בתי המשפט משתדלים לוודא שלכל שופט מוקצה נתח דומה של תיקים, תוך התחשבות במורכבותם.
• שיקולים אקראיים (שיבוץ אוטומטי): בבתי משפט רבים, ובמיוחד בתיקיפ מסוימים, נעשה שימוש במערכות ממוחשבות לשיבוץ אקראי של תיקים לשופטים. זאת במטרה למנוע השפעות חיצוניות או העדפות ולחזק את עקרון אי-התלות השיפוטית.
• קיום קשר פסול (ניגוד עניינים): במידה וקיים חשש לניגוד עניינים בין שופט לבין אחד הצדדים בתיק (לדוגמה, קשר משפחתי, ידידות קרובה, או מעורבות קודמת בתיק), השופט יצהיר על כך, והתיק יועבר לשופט אחר. זוהי חובה חוקית ואתית.
• שיקולי יעילות ודחיפות: במקרים מסוימים, כמו תיקים דחופים (לדוגמה, צווי מניעה זמניים, מעצרי ימים), התיק יוקצה לשופט תורן או לשופט שפנוי לטפל בעניין באופן מיידי.
• החלטת נשיא בית המשפט: בסופו של דבר, הסמכות להקצות שופטים נתונה בידי נשיא בית המשפט הרלוונטי או סגנו. הנשיא יכול להפעיל שיקול דעת בתוך מסגרת הכללים, ולשנות הקצאות אם הוא מוצא זאת לנכון משיקולים מנהליים או שיפוטיים.

חשוב לציין כי המערכת המשפטית פועלת בשקיפות רבה ככל הניתן, והקצאות השופטים, בדרך כלל, גלויות לציבור (למעט חריגים מסוימים הקשורים לפרטיות או ביטחון).

 

[כרמיזן]

---

שאלתי את ג'מיני

כיצד מקצים שופטים לניהול משפט?​

הקצאת שופטים לניהול משפט בישראל מתבצעת על פי עקרונות ברורים שמטרתם להבטיח אי-תלות, אובייקטיביות ויעילות. התהליך מנוהל בעיקר על ידי נשיאי בתי המשפט, בכפוף לכללים שנקבעו בחוק ובתקנות.

הגורמים המרכזיים המשפיעים על הקצאת שופט:

• סוג התיק וסמכות עניינית: לכל בית משפט (שלום, מחוזי, עליון) ולכל הרכב שופטים (שופט יחיד, שלושה שופטים) יש סמכות עניינית ייחודית לסוגי תיקים מסוימים. תיק פלילי חמור, למשל, ינותב לבית משפט מחוזי, בעוד תיק תביעות קטנות יטופל בבית משפט השלום.
• התמחות השופט: במקרים רבים, שופטים מתמחים בתחומים משפטיים ספציפיים (לדוגמה, דיני משפחה, דיני עבודה, פשיטות רגל). נשיא בית המשפט ישקול את ההתמחות הזו בעת הקצאת התיק, במטרה להבטיח טיפול מקצועי ויעיל.
• עומס העבודה: אחד השיקולים המרכזיים הוא חלוקה הוגנת של העומס בין השופטים. נשיאי בתי המשפט משתדלים לוודא שלכל שופט מוקצה נתח דומה של תיקים, תוך התחשבות במורכבותם.
• שיקולים אקראיים (שיבוץ אוטומטי): בבתי משפט רבים, ובמיוחד בתיקיפ מסוימים, נעשה שימוש במערכות ממוחשבות לשיבוץ אקראי של תיקים לשופטים. זאת במטרה למנוע השפעות חיצוניות או העדפות ולחזק את עקרון אי-התלות השיפוטית.
• קיום קשר פסול (ניגוד עניינים): במידה וקיים חשש לניגוד עניינים בין שופט לבין אחד הצדדים בתיק (לדוגמה, קשר משפחתי, ידידות קרובה, או מעורבות קודמת בתיק), השופט יצהיר על כך, והתיק יועבר לשופט אחר. זוהי חובה חוקית ואתית.
• שיקולי יעילות ודחיפות: במקרים מסוימים, כמו תיקים דחופים (לדוגמה, צווי מניעה זמניים, מעצרי ימים), התיק יוקצה לשופט תורן או לשופט שפנוי לטפל בעניין באופן מיידי.
• החלטת נשיא בית המשפט: בסופו של דבר, הסמכות להקצות שופטים נתונה בידי נשיא בית המשפט הרלוונטי או סגנו. הנשיא יכול להפעיל שיקול דעת בתוך מסגרת הכללים, ולשנות הקצאות אם הוא מוצא זאת לנכון משיקולים מנהליים או שיפוטיים.

חשוב לציין כי המערכת המשפטית פועלת בשקיפות רבה ככל הניתן, והקצאות השופטים, בדרך כלל, גלויות לציבור (למעט חריגים מסוימים הקשורים לפרטיות או ביטחון).